מתנת הענק של נתניהו לבזק - והאם 1,000 עובדים יילכו הביתה? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתנת הענק של נתניהו לבזק - והאם 1,000 עובדים יילכו הביתה?

בחודשים האחרונים מקדם משרד התקשורת מהלכים הצפויים להעניק למונופול כוח חסר תקדים מול המתחרות ■ חברת בזק מחזיקה באתר וואלה המעניק לנתניהו סיקור אוהד

80תגובות

בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה כוונתו של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, זינקה מניית החברה ב–4%. בזק שווה בבורסה כ–21 מיליארד שקל - כך שמדובר בזינוק בשווי של 840 מיליון שקל. האם המשקיעים מגזימים?

כנראה שלא. מספיק להסתכל בדו"חות של בזק בינלאומי כדי להבין זאת. על פי הדו"ח השנתי ל–2014, החברה מעסיקה כמעט 2,000 עובדים - כ–800 מהם נציגי שירות והשאר עובדי מטה. מיזוגה לתוך בזק משמעו איחוד מטות - כלומר, ביטול כמעט מוחלט של מטה חברת בזק בינלאומי.

רויטרס

נניח, לשם החישוב, כי מדובר רק ב–1,000 עובדים שבזק בינלאומי יכולה לחסוך במיזוג; ונניח שעלות השכר של כל עובד היא רק 25 אלף שקל בחודש; הגענו בלי בעיה לחיסכון בשכר של 300 מיליון שקל בשנה. זאת הנחה זהירה. אנחנו מכירים תהליכי מיזוג דומים, שעברו נטוויז'ן לתוך סלקום וסמייל לתוך אורנג'. סלקום העסיקה 5,400 עובדים בסוף 2012 - ורק 3,900 עובדים בסוף 2014.

בינתיים חישבנו רק את החיסכון במשכורות בבזק בינלאומי - אבל על כך צריך להוסיף גם את החיסכון על נדל"ן, בהנחה שהחברה תעזוב את המתחם שלה בפתח תקוה לטובת משרדים במרכז עזריאלי בתל אביב, או להפך, אם מטה בזק יעבור לפתח תקוה. וזה עוד לפני חיסכון בהוצאות תפעול, ולפני חיסכון בהוצאות שיווק.

אייל טואג

לדברי גורם המעורה בנתונים, מדובר בחיסכון של 600 מיליון שקל בשנה לקבוצת בזק. למעשה, צריך לחשב גם סינרגיות מותגיות, שיוסיפו ערך לקבוצה. אנליסטים בשוק מעריכים כי אחרי המיזוג בזק תוכל לחסוך בהוצאות גם מיליארד שקל בשנה - אם כי צריך לזכור שקיטון בכוח האדם הוא תהליך הדרגתי, ושלתוכנית פרישה יש עלות גבוהה.

על ההפרדה המבנית לחלוף מן העולם

מהי בעצם ההפרדה המבנית בבזק, ומי צריך אותה? מדובר בהסדר ותיק, בן 20 שנה. כשהוקמו ספקיות האינטרנט החדשות, כדי לתת סיכוי לעוד מתחרות באספקת אינטרנט, הוחלט כי בזק תוכל לספק אינטרנט באמצעות חברה בת, שלא תקבל העדפה בשום צורה. החברות נפרדות לחלוטין - פיננסית ותפעולית. ההנהלות נפרדות, ואסור להן להעביר מידע זו לזו.

נתחיל מהסוף: ההפרדה המבנית צריכה לחלוף מן העולם. מדובר בהסדר שיוצר עלויות כפולות - שמגולגלות על הצרכן. גם הסידור שלפיו הצרכן צריך לרכוש בנפרד תשתית וספק מסורבל ויוצר בעיות. בסוף הדרך, יהיו בשוק ארבע קבוצות תקשורת, שכל אחת מהן תוכל למכור את כל השירותים לצרכן.

מהו סוף הדרך? כשלכל אחת מהחברות תהיה גישה לתשתית - בין אם בבעלות ובין אם בחכירה. זאת בדיוק מהותה של רפורמת השוק הסיטוני, הרפורמה בפס הרחב - לאפשר לחברות חסרות התשתית, פרטנר, סלקום וכל היתר, לחכור תשתית מבזק ומ–HOT במחיר מפוקח, להגיע לבית הלקוח ולמכור חבילת שירותים מלאה. עד שזה לא יעבוד בצורה מושלמת, אין מה לדבר על ביטול ההפרדה המבנית.

נכון לעכשיו, הרפורמה עוד צולעת. רק 170 אלף משקי בית הצטרפו אליה, מתוך 2 מיליון בעלי חיבור לאינטרנט. מהמספר הזה צריך להפחית 50 אלף לקוחות בזק בינלאומי - לקוחות שנשארו בבית של בזק ("הכי טוב בבית") - אבל גם אם לא, אנו מדברים על 8% מהלקוחות בלבד שנהנים מהרפורמה.

משרד התקשורת

מוזר, הרי הרפורמה חוסכת כ–30% בחשבון האינטרנט בהרמת טלפון - אז למה לא כולם מסתערים? בשוק הסלולר אנחנו מדברים על 200 אלף ניודים בחודש, אך בשוק הטלפון הקווי משהו לא עובד. ספקיות האינטרנט יודעות לספר על ויה דולורוזה בניוד לקוחות, בתיאום טכנאי, בשיחה טלפונית עם מוקדי בזק ועוד.

וזה רק חלק אחד של הרפורמה. החלק השני, החשוב לא פחות, כולל גם את מוצר הטלפוניה של בזק. מדובר עדיין במוצר שאחראי למרבית הכנסותיה של חברת בזק - 1.6 מיליארד שקל בשנה ו–39% מההכנסות, לעומת 1.4 מיליארד שקל ו–32% מפעילות האינטרנט. בזק מחויבת החל במאי השנה למכור גם את הטלפוניה למתחרות, אבל היא לא עושה זאת. החברה מצפצפת - ואיש אינו פוצה פה.

בזק היא מונופול מוכרז בתחום הטלפוניה והאינטרנט. לחברה 66% משוק תשתית האינטרנט ו–56% משוק הטלפוניה הביתית הפרטית (בשוק העסקי בזק מחזיקה ב–74%). בזק בינלאומי היא ספקית האינטרנט הגדולה בשוק, וגם היא לא רחוקה מלהיות מונופול. למרות התחרות, החברה אפילו גדלה ב–2014, והגיעה לנתח שוק של 42% - קרוב למיליון לקוחות. ביתר מיליון הלקוחות חולקות שאר השחקניות: סמייל, נטוויז'ן, HOTnet, ועוד זנב ארוך של שחקניות.

מיזוג בין הענקיות ייצור מפלצת תקשורת עם כוח שיווק אינסופי מול חברות סלולר שמגרדות את האפס. זה לא סתם ביטוי: סלקום רשמה ברבעון שעבר רווח נקי של 12 מיליון שקל, ופרטנר 9 מיליון שקל, מול 482 מיליון שקל שרשמה קבוצת בזק. לכן, המיזוג צריך להפחיד את כל מי שחרד לתחרות בשוק התקשורת. או כמו שאמר מנכ"ל של חברה מתחרה, "שוק התקשורת חי על זמן שאול" - ברמזו לשאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק.

פילבר טוב לבזק

הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, כבר הכין מסמך מדיניות לקראת שימוע לביטול ההפרדה המבנית, עם אבני דרך של 200 אלף לקוחות במודל החיבור החדש באינטרנט ועוד 50 אלף לקוחות בטלפוניה. המסמך עבר במשרד האוצר, וגם פילבר ראה אותו. הוא אף דחף לסיים את העבודה ולפרסם שימוע לפני החגים, וכעת המועד נדחה לאחרי החגים.

עופר וקנין

לטענת פילבר, הכל קשקוש. בהכחשה נמרצת שהוא מסר לנו בקולו, אמר כי "בזק נמצאת בהפרה של רפורמת השוק הסיטוני על פי ההגדרות של תיקי השירות. כל עוד הנושא לא ייפתר לשביעות רצון המשרד, לא יהיה דיון על נושא ההפרדה המבנית".

אז מי צודק? שווה לבחון את המעשים, ולא את הדיבורים. פילבר מונה לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת ב–7 ביוני, כך שהוא מסכם עכשיו מעט יותר מ–100 ימים בתפקיד. בתקופה הזאת הוא הספיק לעשות כמה מהלכים. כמעט מיד עם מינויו לתפקיד, הוא אישר את מיזוג בזק ו–yes. מדובר במיזוג פיננסי, שמשרד התקשורת השאיר כקלף מיקוח כדי לוודא שבזק משתפת פעולה עם הרפורמה. פילבר שרף את הקלף הזה.

אחר כך החליט פילבר לקבור קנס של 11.3 מיליון שקל שקודמו בתפקיד החליט להטיל על בזק, מאחר והחברה אינה עומדת בכללי הרפורמה לעניין הטלפוניה הקווית. נוסף על כך, בתקופתו של המנכ"ל הקודם, אבי ברגר, מדי שבוע היה מתקיים שולחן עגול של מפעילות תקשורת לנושא הרפורמה בפס הרחב. היו מגיעים אנשי הנדסה ותפ­עול, מעלים בעיות טכניות ותהליכיות ביישום, וברגר היה מחליט בסופו של דבר איך צריכים הדברים להתבצע מאותו רגע.

מאז כניסתו של פילבר לתפקיד, פורום המפעילות לא התכנס אפילו פעם אחת - והדבר פועל לטובת בזק. נוסף על כך, פילבר מחפש כבר זמן מה נוסחת פשרה, שתיתן לבזק תמחור נוח יותר למכירת שירותי הטלפוניה למתחרות. לא ברור מדוע: השירות כבר תומחר בעבר - באגורה לדקה.

עוד מסתמן כי פילבר עתיד להעניק ל–yes, חברה בת של בזק, רישיון להקים ערוץ טלוויזיה. בימים האחרונים החליטה המדינה לחדש חוזה עם בזק לשירותי תמסורת בהיקף של 51 מיליון שקל לחצי שנה, ובהליך פטור ממכרז. נחשו מי הגיש חוות דעת להתקשרות הזאת? פילבר עצמו.

אולי אנו רואים צל הרים כהרים, אבל התמונה שמצטיירת ברורה מאוד: נכון לעכשיו, אף שכמה מהמהלכים שביצע בהחלט לגיטימיים, פילבר עושה מה שטוב לבזק. ומה עוד הוא עושה? קשה לומר. לא ניתן להצביע על אף מהלך משמעותי אחר שלו. הוא לא פירסם מדיניות חדשה או תוכנית עבודה חדשה.

ההסבר השכיח לכך שפילבר מספק מטריית פיקוח נוחה לבזק, הוא ששר התקשורת - ראש הממשלה, בנימין נתניהו - חפץ בכך. נתניהו חפץ בכך, כי בזק מחזיקה באתר וואלה. בימים האחרונים פורסם מחקר של חברת קומסקור, שמראה מה גדול כוחו של וואלה: קבוצת האתרים הנצפית בישראל במונחי זמן צפייה (20%) הם אתרי גוגל, אחריהם פייסבוק (10%) ומיד אחר כך אתרי וואלה, עם 7%. פחות מחצי מהגולשים מגיעים 
ל–ynet ולאתרי קבוצת ידיעות אחרונות, עם 3% זמן חשיפה.

לוואלה יש כוח גדול. נתניהו רגיש לשליטה באמצעי התקשורת - והאתר וואלה מעניק לו סביבה תומכת לכל אורך הדרך. דיל טוב לשני הצדדים.

הרפורמה בפס הרחב חשובה לצרכן

התנהלותו של נתניהו לטובת בזק מזכירה את ההתגייסות שלו לטובת חברת נובל בסוגיית הגז. פנינו ללשכת ראש הממשלה, לדובר משרד התקשורת וגם לממונה על חופש המידע במשרד, וביקשנו לראות את לוח הזמנים של שר התקשורת מאז תחילת הקדנציה שלו: מתי נערכו פגישותיו עם החברות המפוקחות, מי נכח בהן, על מה נסובה הפגישה, ואם נרשמו פרוטוקולים.

הימים חלפו, ולא קיבלנו כל תשובה. ה–V הכחול הופיע ליד הודעות הווטסאפ ששלחנו למערך הדוברות במשרד ראש הממשלה - וכלום. לבסוף, הם שלחו אותנו לפנות לדובר משרד התקשורת, וזה הפנה אותנו לחופש המידע.

שקיפות? לא ממש. אנו נמתין בסבלנות לתשובות ונעדכן. יש לומר שוב כי הרפורמה בפס הרחב חשובה לצרכן, ויכולה לחסוך לו כסף רב. חשוב לסיימה כמו שצריך. יש לחייב את בזק למכור את קווי הטלפון שלה למתחרות במחיר הנמוך שנקבע אחרי עבודת תמחור של שלוש שנים - ואם היא לא תעשה זאת, להשתמש בשוט העיצום הכספי. צריך לפתור מחלוקות תפעוליות ותהליכיות באמצעות פורום המפעילים. כדאי גם לשקול לאסור על בזק למכור אינטרנט אלא באמצעות החברה הבת בזק בינלאומי - אחרת יש לה שתי זרועות שיווק, וזה יתרון לא הוגן. במקביל, צריך לחייב גם את HOT למכור את קוויה למתחרות. כשהכל יעבוד - אז יש לבטל את ההפרדה המבנית.

ראובן קסטרו
תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#