קודי, פופקורן טיים ונטפליקס - ביום כיפור יצפו יותר ישראלים מאי פעם בתוכן פיראטי מהאינטרנט - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קודי, פופקורן טיים ונטפליקס - ביום כיפור יצפו יותר ישראלים מאי פעם בתוכן פיראטי מהאינטרנט

קץ עידן הזפזופ? 66% מהישראלים צורכים סרטים וסדרות דרך האינטרנט ■ הפלטפורמה הצומחת: תוכנה בשם קודי (Kodi), המשמשת מרכז מדיה ביתי

33תגובות
עמוד הפייסבוק הרשמי

בערב יום כיפור לפני עשר שנים ויותר, רבים מיהרו לספריות הווידיאו כדי להצטייד בבידור ליום החג. לפני חמש שנים, התור התארך לפני אוטומט ה–DVD. אבל בשנים האחרונות, הבהלה לסרט נהפכה למיותרת. ערוצי הטלוויזיה הישראלים וגם ספריות VOD יוחשכו ביום כיפור, אבל אמצעי צפייה חדשים, המבוססים על האינטרנט, מאפשרים לצרוך תוכן בקלות ובמהירות - ולעתים קרובות גם באופן פיראטי.

ישראל היתה מאז ומתמיד מעצמת פיראטיות. המגמה החלה בתוכנות פרוצות, כמו מערכת ההפעלה ווינדוס וחבילת התוכנות אופיס, שהיו נפוצות במחשבים רבים, המשיך בתוכנות להורדת מוזיקה, כמו קאזה ואימיול, וכיום נפוצה מאוד בתוכן וידיאו - סרטים וסדרות.

זה לא דבר להתגאות בו - להפך. צפייה פיראטית היא עבירה על החוק, ופוגעת בזכויות היוצרים ואף ביצירה עצמה וביכולת שלה להמשיך להתקיים.

ביקשנו לבחון באמצעות סקר של מכון פאנלס עד כמה נפוצה פיראטיות של תוכן בישראל ובקרב אילו אוכלוסיות. הסקר נערך ב-20-21 באוגוסט, בקרב 400 משיבים בגילים 18 ומעלה - מדגם המייצג את האוכלוסייה היהודית בישראל. טעות הדגימה המרבית היא 5%.

למשתתפים בסקר הובטח חיסיון מלא, והם התבקשו לבחור מתוך רשימה של אפשרויות צפייה את אלה שבהן הם נוהגים להשתמש כדי לצפות בסרטים, סדרות ותוכן טלוויזיוני. 66% מהנשאלים השיבו כי הם משתמשים גם באמצעי צפייה אינטרנטיים, כלומר אתרי צפייה ישירה, תוכנת פופקורן טיים, הורדת קובצי טורנט, תוכנת קודי (Kodi) ואתר נטפליקס. רבים מהם עושים זאת במקביל לשימוש בטלוויזיה רב־ערוצית, HOT ו-yes.

מבין אמצעי הצפייה המקוונים, אתרי צפייה ישירה עומדים בראש, בפער משמעותי. 52% ממשתתפי הסקר ציינו כי הם משתמשים באתרים כאלה. ואולם מבין אתרי הצפייה הישירה, רק אתר נטפליקס הוא פלטפורמה חוקית בישראל. שאר הפלטפורמות כרוכות (לפחות באופן פוטנציאלי) בפיראטיות ובהפרת זכויות יוצרים.

בנוסף, 17% דיווחו כי הם משתמשים בתוכנת פופקורן טיים; 15% דיווחו כי הם מורידים קובצי וידיאו באמצעות תוכנת טורנט, ו–9% משתמשים בפלטפורמה החדשה והצומחת קודי.

2% מהנשאלים דיווחו כי הם צופים בסרטים וסדרות באמצעות נטפליקס, שהצפייה בו כרוכה בדמי מנוי של 8 דולרים בחודש. השימוש בנטפליקס דורש להתקין תוסף לדפדפן שמנתב את הגלישה דרך שרת אמריקאי, כדי להתגבר על החסימה הגיאוגרפית של האתר. מכיוון שיש צופים המשתמשים ביותר מאפשרות אחת, המספרים מסתכמים ליותר מ–100%.

ביררנו גם לגבי האופציות המסורתיות יותר. 35% מהמשתתפים השיבו שהם מחוברים ל–HOT, ל–yes מחוברים 29% ו–12% לעיד"ן פלוס. 7% מהמשתתפים ציינו כי המחשב שלהם מחובר לטלוויזיה, ובאמצעותו הם צופים בתכנים, ו–3% השיבו כי הם לקוחות של סלקום TV.

שיעור לקוחות הלוויין באמצעות צלחת פרטית - אופציה נפוצה בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית ובקרב עולים ממדינות ברית המועצות - הוא 2%.

רבים צופים כיום בתוכני וידיאו במגוון מכשירי קצה. 78% עדיין צופים בתכנים באמצעות הטלוויזיה, 58% צופים גם באמצעות המחשב, 23% צופים בתוכן וידיאו בסמארטפון, ו–11% בטאבלט.

68% מגדירים את הטלוויזיה כאמצעי הצפייה המרכזי שלהם, 26% טוענים כי המחשב הוא אמצעי הצפייה העיקרי שלהם, ו–5% משתמשים בסמארטפון כמכשיר העיקרי לצריכת תוכני וידיאו. 15% מהנשאלים השיבו כי אין להם טלוויזיה בבית.

40% השיבו כי שידרגו את מהירות הגלישה באינטרנט לצורכי צפייה בתוכני וידיאו, 55% ענו שלא עשו זאת, ו–6% אמרו שאינם יודעים.

הצעירים כבר בקודי

בחלוקה לפי קבוצות גיל, עולות כמה תבניות צפויות, אך גם כמה הפתעות. כך, למשל, לא צריך להפתיע שלקוחות מבוגרים הם מנויים של חברות הכבלים והלוויין. 81% מבין בני 51 ומעלה מנויים ל–HOT או yes. לעומתם, בקרב בני 31–40 (שמנהלים משק בית משלהם), רק 46% משלמים לדואופול התוכן. באותה קבוצת גיל, 24% ציינו כי אין להם טלוויזיה בבית.

בקרב בני 21–30, 52% השיבו כי המחשב הוא אמצעי הצפייה העיקרי שבו הם משתמשים, לעומת 35% שציינו כי הטלוויזיה היא המכשיר העיקרי לצריכת תוכן.

מהסקר עולה עוד כי נשים מעדיפות אתרים לצפייה ישירה, וגברים פונים לפתרונות טכנולוגיים כמו טורנטים וקודי - 19% מהגברים משתמשים בטורנטים, לעומת 11% מהנשים, ו–13% מהגברים משתמשים בקודי, לעומת 6% מהנשים.

גם לא מפתיע שצעירים נוטים יותר לפיראטיות - נתון הופכי לאחזקת מנוי על כבלים או לוויין. בני 21–30 הם המשתמשים העיקריים באתרי צפייה ישירה (72%), בפופקורן טיים (32%) ובתוכנת טורנט (28%). בקבוצת הגיל הזאת, גם השכיחות של שימוש בנטפליקס היא הגבוהה ביותר (8%).

אי־פי

באופן מעט מפתיע, בתוכנת קודי משתמשים 10% מקרב הגילים 31–40, ובקבוצה המבוגרת יותר, 41–50, 13% משתמשים בתוכנה.

תוכנת קודי היא פתרון לצריכת תוכן שהעניין של הציבור בו זינק ב–2015, על פי גוגל טרנדס, כלי המנתח חיפושים באינטרנט. תוכנת קודי היא למעשה גלגול חדש ל–XBMC, תוכנת מדיה סנטר ותיקה שמטרתה להפוך את המחשב לכלי מדיה חזק. את קודי אפשר להתקין על כל מחשב (ווינדוס, מק או לינוקס) וכן על אייפד, אייפון או כל סמארטפון אנדרואידי.

כשלעצמה, קודי היא תוכנה חוקית. התוכנה סורקת את כל תוכני הווידיאו והמוזיקה שנמצאים בבעלות המשתמש ומאפשרת לו לצפות בו. הממשק בנוי כך שיהיה נוח לשלוט בתוכנה באמצעות שלט ולא באמצעות מקלדת ועכבר, ולכן השימוש השכיח ביותר בתוכנה הוא בחיבור לטלוויזיה בסלון. רבים מהמשתמשים מחברים את המחשב לטלוויזיה, וחלק קונים סטרימר או מיני־מחשבים (אנדרואיד או Raspberry Pi) מחברים אותם לטלוויזיה, ומתקינים עליהם קודי.

הבעיה מתחילה כשהצופים מתקינים תוספים שאינם חוקיים לקודי, המאפשרים פיראטיות. אחד התוספים מוסיף לקודי מאגר גדול של סרטים וסדרות - שחלקם עם תרגום לעברית - ומאפשר לצפות בהם על המסך בסלון.

לדור המילניום אין מדורת שבט

בדקנו מי מחזיק בדומיין (כתובת האינטרנט) kodi.co.il. הגענו לתומר, שהסכים להיפגש ולדבר עמנו, אך ביקש שלא נציין את שם המשפחה שלו, אף שהוא גלוי באינטרנט.

תומר, 38, הוא יזם ותיק למדי, המתפרנס מסטארט־אפ בתחום האינטרנט. "אני הבעלים של הדומיין, ואני מחזיק בו גם כהזדמנות עסקית עתידית וגם לצורכי מחקר", הוא אומר.

"אני לא כותב את התכנים באתר ולא מפנה לשום הורדה שאינה חוקית. הלינק היחיד הוא להורדה של קודי, שהיא עצמה אינה תוכנה לא חוקית. אפילו באנרים לא שמתי באתר", הוא מוסיף.

אי־פי

לפי הסקר שלנו, בקודי משתמשים רק 9% - והיא בכלל לא בליגה של אתרי צפייה ישירה.

תומר: "חסרים בסקר הילדים והנוער מתחת לגיל 18. אלה בני דור המילניום, שהם גם המפתחים של התוכנה וגם הצרכנים. 93% מהתוכן שצורכים צופים בגילים אלה נעשה באמצעות צפייה מושהית. אין להם מדורת שבט של פריים־טיים, והם גם לא צופים ביחד, אלא כל אחד בחדר שלו. הסיבה שבסקר שערכתם בני 
41–50 מכירים את קודי היא שהילדים שלהם, בני דור המילניום, הביאו את קודי הביתה".

באשר לאתר שהוא מחזיק, תומר אומר כי הוא רושם מדי יום אלפי כניסות. "לקודי יש גרף צמיחה אדיר בישראל, כמו במלזיה, סין ומקומות אחרים", הוא אומר. "זה העולם הלא־חוקי הכי גדול מאז תקופת אימיול וקאזה".

גדול יותר מפופקורן טיים?

"בהחלט. פופקורן טיים כיום הוא עוד הרחבה בתוך קודי, וגם נטפליקס. אני לקוח משלם של נטפליקס - וצופה בתכנים בתוך קודי".

מה היתרון של קודי על פני אתרי צפייה ישירה, שהם פשוטים להפעלה - נכנסים, לוחצים, והסרט מתנגן?

"תוכנת קודי מיועדת לטלוויזיה - זה ההבדל. הממשק הוא דמוי ממיר ומהרגע שהתוכנה מותקנת, אין פשוט מזה להפעלה. בתי בת השבע, מתפעלת אותה יפה מאוד".

לדברי תומר, הוא מאמין שאחרי תקופת הדגירה כתוכנה 
לא־חוקית וההתבססות, הפתרון של קודי יקבל מפנה לגיטימי. "כל התעשיות הגדולות עברו תקופת אצ"ל ולחי. סבא שלי היה שותף בהנחת הפצצה במלון המלך דוד בירושלים. אני גאה בזה? לא. אבל הנה, אני יושב בבית קפה בתל אביב ושותה קפה. עכשיו אנחנו בתקופת המערב הפרוע של קודי", הוא אומר.

דודו בכר

מבחינה היסטורית, הוא צודק במידה רבה. סקייפ למשל, תוכנה המבוססת על פרוטוקול VoIP, אינה חוקית בישראל, במובן שהיא מספקת שירותי טלפוניה ללא רישיון ממשרד התקשורת. בתחילת דרכו, אתר יוטיוב שימש מקלט לתוכן פיראטי, וגם שירותים כמו Airbnb ואובר אינם חוקיים במדינות שונות.

חלק מהמפתחים מתחבאים

פנינו למי שמכנה את עצמו Wiz, שמפתח חבילת תוספת לקודי שמאפשרת להשתמש בתכנים בעברית, אבל גם אופציה לצפייה פיראטית בסרטים וסדרות עם תרגום לעברית. הוא היה מופתע מהנתון שהעלה הסקר על השימוש בקודי: "קצת מפליא אותי שרק 9% משתמשים בקודי, מכיוון שיותר מ–100 אלף איש מורידים את חבילת ההתקנה שלי מדי חודש".

לדברי Wiz, "קודי הוא מוצר קוד פתוח שכל אחד שותף לו ותורם ממרצו וזמנו ללא תמורה כדי לשכלל ולהתאים את התוכנה לקהל הרחב. מה שמניע אותי לתרום לקודי הוא שאני רוצה לעזור לאנשים. זה אולי נשמע יומרני, אבל בשורה התחתונה, כואב לי הלב על אנשים שאין להם כסף ומחויבים לשלם 200–400 שקל בכל חודש בשביל קצת בידור אחרי יום העבודה".

גם Wiz, בניגוד למה שאפשר היה לשער, הוא לא ילד: הוא בן 35 מהמרכז, שמפתח בקודי מזה שלוש שנים. "כמה מפתחים אחרים קיבלו אזהרות מזיר"ה (ארגון הפועל לזכויות יוצרים ברשת, הפועל מטעם גופי מדיה; א"ז), נבהלו והפסיקו לפתח. חלקם מתחבאים".

המאבק המשפטי ממוקד באתרים

מי שנלחם מדי יום בתופעת הפיראטיות הוא עו"ד ערן פרזנטי, שותף במשרד מ. פירון ושות' המשמש היועץ המשפטי של ארגון זיר"ה. הארגון הוקם בישראל על ידי בעלי תכנים וגופי שידור, ובהם קשת, רשת, ערוץ 10, yes ו–HOT.

נראה שנכשלתם. אנשים משתמשים באתרי צפייה ישירה מבלי להרגיש שהם פיראטים.

פרזנטי: "אנשים לא מרגישים פיראטים, וחושבים שזה בסדר. הנתון שמצאתם שמתייחס לצפייה ישירה גבוה מאוד, וייתכן שמשתתפי הסקר התייחסו בתור 'צפייה ישירה' גם לתוכן מיוטיוב, שהוא תוכן חוקי שבעלי התכנים העלו, או לתכנים במאקו או באתר רשת. בכל מקרה, זה עצוב, כי מדובר בתופעה שאינה חוקית, כמו נסיעה במהירות מופרזת או שימוש בסמים קלים - גם אם כולם עושים את זה, זה עדיין לא־חוקי. במקרה הזה, מדובר בגניבה לכל דבר ועניין".

תעשיית התוכן חיה תמיד לצד פיראטיות. עד לפני כמה עשורים כמעט כולם היו משכפלים קלטות בטייפ דאבל קאסט.

"נכון שתמיד היתה פיראטיות. פעם גם היו מגיעים לקולנוע עם מצלמת וידיאו חבויה ומצלמים את הסרט. ההבדל הוא הנגישות שנוצרה בעקבות האינטרנט, שאינה דומה לשום דבר אחר. פעם היית צריך לנסוע לשוק מרוחק כדי לקנות דיסקים מזויפים - זה היה מורכב יותר.

"לפי נתוני הסקר, 66% משתמשים בתוכן פיראטי ללא מצפון, וזה עצוב - כי התעשייה אינה יכולה להתקיים לצד כזו פיראטיות. לא צריך ללכת רחוק - מספיק להסתכל על תעשיית המוזיקה שקרסה. כיום אין יותר חנויות דיסקים, וגם כמעט כל ספריות הווידיאו נסגרו".

פרזנטי אומר כי בראש סדר העדיפויות למאבק שלו בפיראטיות עומדים כעת אתרי הצפייה הישראליים, "ולא קודי, שעוד מורכב טכנולוגית להתקין, אף שמי שטורח להתקין את התוכנה לא עושה את זה בשביל לראות CNN".

לדבריו, "גם צרכנים של תוכן פיראטי משלמים למנוי חודשי או תורמים לאתר שממנו הם מורידים. גילינו שהרבה מהצריכה הפיראטית היא מטעמי נוחות ולאו דווקא מטעמי חיסכון. אני מסכים שצריך לשכלל את ההיצע, ואלה דברים שעובדים עליהם", אומר פרזנטי.

ואכן, רבים מהצופים בתוכן פיראטי טוענים כי הם מוכנים לשלם עבור התוכן אותו הם צורכים, אולם איש אינו מוכר להם את מה שהם רוצים או בפלטפורמה שהם רוצים.

בחברות HOT ו–yes טוענים כי מרבית הנתונים בסקר פאנלס אינם חדשים עבורם. לטענתם, באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית שיעור החדירה של הכבלים והלוויין הוא כ–75%. בחברות טוענים כי הן מודעות לכניסה הצפויה של נטפליקס לישראל ב–2016, אך על פי הנתונים בארה"ב, ב–80% מהמקרים נטפליקס הוא שירות שמתווסף לחבילת הטלוויזיה, ולא חליפי.

לטענת HOT ו–yes, הן ערוכות טוב יותר להתמודד עם נטפליקס, מכיוון שחבילות ה–VOD בישראל הן רחבות בהרבה מהנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות. שתי החברות פועלות להרחיב את הנגישות לתכנים מכל סוג של מכשיר צפייה, מה שמכונה TV Everywhere, אך yes יותר קרובה ליעד, עם yes Go.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#