מנכ"ל אובר ישראל: "שר התחבורה צריך לשאול עצמו האם הוא רוצה לשבור את מונופול המוניות"

אמנם הכלכלה השיתופית יכולה להשפיע על חיינו בתחומים רבים, אך תחום התחבורה הוא זה שמעורר בימים אלו את הדיון הסוער ביותר. במסגרת כנס הכלכלה השיתופית ערכה ענבל אורפז, כתבת ההיי-טק של TheMarker פאנל סוער שנסוב בעיקר סביב החסמים העומדים בפני כלכלה שיתופית בכלל ותחבורה שיתופית בפרט. "מדוע אובר אינה מורשית להפעיל את שירות אובר X בישראל?", שאלה אורפז את שי סופר המדען הראשי במשרד התחבורה.

"משרד התחבורה הוא רגולטור בעל אחריות לשירות שמקבל הנוסע. יש הרבה היבטים רגולטוריים שצריך עדיין לתת עליהם את הדעת. אובר X הוא שירות בו נהג לא מפוקח, נותן שירות בתשלום באמצעות רכב לא מפוקח. הכי מטריד אותי הוא נושא הבטיחות בדרכים והשירות לנוסע. כמו כן יש כשלים נוספים במודל של אובר. מה הם יחסי עובד מעביד? מה האחריות של הנהג כלפי הנוסע ומה אחריות הנוסע? למשל, על פי המודל של אובר, קיימת עלייה במחיר הנסיעה בזמן ביקוש מוגבר. אצלנו התעריפים מפוקחים ואין אפשרות להעלות מחירים.

"הנושא עדיין לא הוסדר בכל המדינות המפותחות. אנחנו רואים מדינות כמו ספרד וגרמניה שעצרו את השירות. אנחנו רוצים ללמוד מההסדרה של המדינות המפותחות. אנחנו מנסים ללמוד את הנושא, ואכן ביום חמישי הקרוב תהיה פגישה אצל מנכ"ל המשרד בנושא זה. אני מעריך שפריצת הדרך הראשונה תהיה מתן אישור למוניות לשתף נסיעות בין מספר נוסעים. זה יכול להוזיל משמעותית את הנסיעה. אני מאמין כי רק בטווח הארוך אנחנו נסדיר שירותים הדומים לאובר X".

"אולי ההחלטה שלכם למנוע בשלב הנוכחי את שירותי אובר X משפעת מהלובי החזק של בעלי הרשיונות למונית?", שאלה אורפז. "אסור להתעלם מהלובי הזה. יש בישראל 24 אלף מוניות, המפרנסות 44 אלף משפחות".

"אנחנו לא רוצים לכרות את הענף הזה", ענה סופר, "יש בישראל מונית אחת לכל 320 איש. זה לא מעט. אחוזי השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוהים יחסית, כך שלא ברור האם צריך עוד מוניות. למשרד יש אחריות, והוא חייב לבדוק. אני לא בטוח שנגיע לחיסכון של 30% בעלות הנסיעה כפי שאובר מבטיחה. יש גם סיפורים על אלימות של נהגים באובר", אמר סופר.

עמדתו השמרנית של סופר עולה בקנה אחד עם זו של יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי, המתנגד בכל תוקף לתחבורה שיתופית מהדגם של אובר. X. "אובר מוכרת אשליה. אנחנו עובדים 14 שעות ביממה ובקושי מצליחים להרווח שכר ממוצע. נהג מונית נשאר בסוף החודש עם כ-25% בלבד מההכנסה מהנוסעים. חלק גדול הולך לתשלום עבור בלאי ודלק. אובר באה כדי לרוויח, אך בעוד אנחנו חייבים לעמוד בתקנות מחמירות ופיקוח מחירים, הם יכולים לעשות איזה קומבינה שבא להם. אנחנו לא מתנגדים לטכנלוגיה שמפעילה מוניות, כמו זו של גט-טקסי או אובר הרגילה", אמר בר-אר ואף ניסה לפחיד את המאזינים כי נהגים של אובר נתפסו כמבצעים של רצח ושוד.

יוני גריפמן, מנכ"ל UBER ישראל מהר לענות להאשמות של בר-אור ואמר כי "יש המון אי דיוקים מסביב לסיפורים על אובר. אחת הבעיות היא שאין לנו דיאלוג עם משרד ההתחבורה כדי להבהיר אי דיוקים אלו. אנחנו בעד רגולציה ובעד פיקוח. אנחנו רוצים פיקוח על הנהגים שלנו ורוצים להסדיר את נושא הביטוח. יש הרבה מודלים של פיקוח אבל מה שקיים היום בישראל הוא לא סביר. מדוע נהג צריך להמתין שנה כדי לקבל רשיון להיות נהג מונית? בלונדון למשל כל התהליך לוקח חודשיים. אבל זו לא הנקודה המרכזית בכל הדיון הזה. חייבים לומר את זה - יש כאן מונופול. יש נכס שנקרה מספר ירוק והוא שוה כ-240 אלף שקל. 40% ממספרם אלו מחוזקים על ידי אנשים המחזיקים יותר ממספר אחד, כלומר הם עושים מזה עסק. כאן צריך להיות הדיון האמיתי. האם רוצים לשבור את המונופול הזה?".

גריפמן הסביר כי "הכוח האמיתי של מהכפת התחבורה השיתופית מגיע דווקא מנהגים מזדמנים. לנהג מונית במשרה מלאה לא משתלם לעבוד בפריפריה. לעומת זאת 60% מהנהגים של אובר פועלים בפריפריה, כי הם לא חייבם לעבוד במשרה מלאה. כך שאובר יכולה לשפר את ישרות ההסעות ולהוזיל אותו בעיקר בפריפריה".

באשר לקצב אימוץ השירות של אובר בישראל אמר גריפמן כי הוא נמוך יחסית לעולם, שכן בישראל אין התנסות בתחברוה שיתופית מאחר שזו עבירה פלילית לספק שירות הסעה בתשלום ללא רשיון מתאים.

בפאנל השתתף גם ראובן אלקס, מנכ"ל רשת מלונות פתאל, שדיבר על ההשפעות של שירות שיתופי נוסף המשבש תעשייה ישנה - airbnb. "אנחנו מקבלים הכל באהבה. אך לא מקבלים את זה שירותים כמו airbnb אינם נמצאים תחת רגולציה ושירותי מלונאות כן. אנחנו מבקשים מהרגולטור שיטפל בצורה מסודרת בכל נושא דירות להשכרה ולא רק ביום שיקרה אסון לתייר ששכר חדר ב-airbnb. אנחנו בעד כלכלה שיתופית. אנחנו לא מתעסקים בניסיון לעצור את הטכנולוגיה, אך בתור אנשים שעובדים מהבוקר עד הלילה כדי להביא תיירים לישראל אנחנו פונים לרגולטורים ומבקשים שיוו את התנאים". עיקר הטענה של אלקס היה בנושא מיסוי ובעיקר מע"מ שמעטים מהמשכירים ב-airbnb משלמים.

עופר ברקוביץ' סגן ראש עיריית ירושלים, תומך בשירותי תחבורה שיתופיים והלנה שיתופיים כמו airbnb, מאחר שהדבר מושך לטענתו תיירים רבים לעיר שלא היו מגיעים אחרת. "אכן יש כאן נימוקים כבדי משקל, אך הטכנלוגיה מגיעה ואי אפשר לעצור אותה. נקודת המוצא שלנו צריכה להיות טובת כלל הציבור. השירותים שמביאה עימה הטכנלוגיה מביאים עימם ביקושים שלא היו בעבר. התתחבורה הציבורית בירושלים לא מספיק טובה. כמו כן העיר סובלת ממחסור של אלפי בחדרי מלון. חייבם להכניס שחקנים חדשים, וחייבים לנצל טוב יותר את המשאבים העירוניים. אנחנו רוצים לראות את העוגה גדלה, במיוחד לפתח הזדמנויות לעסקים קטנים. שירותים של כלכלה שיתופית יאפשרו לתיירים נוספים להגיע לעיר - כאלו שלא יכולים להרשות לעצמם את מחירי המלונות הגבוהים".