חגיגת האקזיטים

"נשים הן יזמות טובות יותר - אבל מתפשרות כדי להוציא את הילד שלהן מהגן"

בשעה שנשים ממלאות יותר ויותר תפקידים מרכזיים במשק הישראלי, דווקא בהיי־טק המקומי ניכר מחסור בולט ביזמות ■ לטענת פרופ' דפנה קריב, הסביבה הגברית בסטארט־אפים משמרת את עצמה

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ההיי־טק הישראלי שובר שיאים ב–2015, עם 60 עסקות ב–6 מיליארד דולר - אך נראה שהחגיגה הזאת שמורה לגברים בלבד.

בשנים האחרונות הצליחו נשים לטפס בראשונה אל כמה מהתפקידים המשפיעים ביותר בישראל, שנשלטו באופן מסורתי על ידי גברים. די אם נציין את דורית ביניש ששימשה נשיאת בית המשפט העליון, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר יעל אנדורן, ראש קרן איפקס ישראל זהבית כהן ועוד שורה של מנהלות בנקים. ואולם מול ההתחזקות הנשית, שהתרחשה ברובה בזירה השמרנית יחסית של הכלכלה המקומית, דווקא בהיי־טק, מקום שבו ישראל נמצאת בחוד החנית של החדשנות הגלובלית, ניכר מחסור בולט בנשים מנהיגות.

דפנה קריבצילום: אייל טואג

השיעור הנמוך של נשים יזמות או מנכ"ליות במגזר ההיי־טק אינו ייחודי לישראל, כי אם מאפיין בלתי נפרד מתעשיית טכנולוגיה בכל מדינה בעולם. נשים מהוות פחות מ–5% מהמנכ"ליות, וגם בעמק הסיליקון, נשים הן מחזה נדיר בסטארט־אפים ובקרנות ההון סיכון. למעשה, המצב כה חמור, עד שאינטל - מהענקיות הוותיקות של התעשייה - החליטה באחרונה להקים זרוע השקעות הון סיכון מיוחדת, שתשקיע 125 מיליון דולר בחברות הזנק שיובילו נשים בארה"ב ומחוצה לה, כולל בישראל.

על השאלות סביב היעדר נשים יזמות בהיי־טק אפשר היה להשיב באמצעות ממצאים שיצביעו על חוסר התאמה של נשים לענף, אבל לטענת פרופ' דפנה קריב, טענה זו אינה נכונה. קריב, מנהלת מרכז היזמות במסלול האקדמי המכללה למינהל, עורכת כתב עת אקדמי בנושא קהילות יזמות ומחברת הספר "נשים מובילות דרך: יזמות, חדשנות ופריצת דרך ארגונית", מקדמת בשנים האחרונות יזמות בקרב נשים. "כל המחקרים מראים שראייה אסטרטגית של נשים חכמה יותר משל גברים", היא אומרת.

"יכולת הניהול הנשית היא ייחודית ומעניינת - היא שואבת מיומנות מניהול אמהי, היא קשורה למולטי־טסקינג ולראייה לטווח ארוך במקום סיפוקים מיידיים. עם זאת, נשים כמעט לא מגיעות לתפקידי ניהול בחברות היי־טק, כי התרבות הארגונית חונקת מאוד".

נשים היי-טק

הראיון עם קריב נערך בקמפוס של גוגל בתל אביב - חברה שבה רק אשה אחת, סוזן וויוצ'יצי, יושבת לצדם של 11 גברים בישיבות ההנהלה הבכירה. במקרה, או שלא, וויוצ'יצי היא גיסתו של אחד ממייסדי החברה, סרגיי ברין.

"יזמת היא אדון לעצמה, מבחינת שעות, ניהול הזמן, וזה נוח מאוד לנשים - במיוחד לאמהות", אומרת קריב. ליזמת קל יותר לגדל משפחה. יזמות גם מאפשרת לנשים לצמוח לכיוונים שונים, במיוחד לנשים מוכשרות שמתלוננות שבמקום עבודתן הן נתקעות בתקרת זכוכית. נשים רבות מתפשרות על היכולת המקצועית שלהן כדי להוציא את הילד מהגן. יש כל כך הרבה נשים בעלות דוקטורט שעובדות בתעסוקה נחותה ביחס לכישורים שלהן. בתוך עולם היזמות הן יכולות לא רק להעצים את החלק המקצועי שלהן, אלא גם לעזור לעולם".

למה בישראל רק נשים מעטות הן יזמות היי־טק?

"ראשית, נשים שפונות ליזמות עובדות לרוב בסקטורים מסורתיים יותר, כמו ביגוד, אופנה ולייף־סטייל. שלושת הסקטורים האלה מניבים פחות כסף ורמת הצמיחה שלהם נמוכה יותר, מה שאומר שנשים מראש מתעלות את עצמן למחוזות עסקיים שיתנו להן פחות תשואה. שנית, עולם הסטארט־אפים הוא גברי מאוד, ונשים פשוט נרתעות ממנו. הסטטיסטיקה מראה שגם אם הרעיון הוא של האשה - היא תיקח אתה גברים.

"בנוסף, יש חוסר הלימה בין המציאות לבין התפישה של נשים את עצמן. מצד אחד, נשים לא סומכות על עצמן בנושא פיננסיים - על מה הולך הכסף, למה צריך את הכסף, כמה עוד כסף צריך, איזה מומחים לקחת. אלה החלטות שנשים לא לוקחות. מצד שני, לנשים יש ציונים גבוהים יותר מגברים באוניברסיטאות - גם בקורסי במימון וגם בחשבונאות. החסם הכי גדול הוא ההורים - יותר מבתי ספר, בני זוג וחברים. כנראה שהפנטזיה של ההורים עדיין תקועה על אשה שצריכה לגדל משפחה ולא להקים עסק".

ריבוי הגברים בהיי־טק מקשה על כניסת נשים

קריב טוענת כי מצב הנשים בהיי־טק רק מחמיר והולך. "זאת נקודה כואבת בישראל, אך גם בחו"ל - לא רק ששיעור הנשים בהיי־טק ובסטארט־אפים נמוך, הוא גם יורד. בשנים האחרונות יש מגמה של ירידה במספר הנשים בסטארט־אפים ישראליים, וכך גם בשיעור בני המיעוטים.

"קשה לדעת בדיוק מהו שיעור הירידה. אחד הדברים הבעייתיים הוא שבישראל אין מספרים מדויקים. אין ארגון שלקח על עצמו לבדוק את כמות הנשים שפונות אחרי הצבא לניהול הקריירה שלהן, אבל כבר בבתי הספר אפשר לראות ירידה דרמטית בפנייה של בנות למקצועות לימוד טכנולוגיים, כולל מתמטיקה ברמה גבוהה. הכיתות הן גבריות, אף שבכיתות הנמוכות הציונים של בנות גבוהים יותר מאשר של בנים. יש כאן אלמנטים של סוציאליזציה, וישראל שמרנית מאוד מהבחינה הזאת: בנות מקבלות מסר שלמרות אתוסים כמו סטארט־אפ ניישן והשגשוג של הענף, מקומה של אשה אינו בהיי־טק, כי זה סקטור עם שעות עבודה מרובות; הוא תובעני, וידרוש ממנה תשומת לב גם כשהיא בבית, בזמן שצריך לגדל ילדים. גם ריבוי הגברים נתפש כאיום, כי לכאורה לא טוב לאשה להיות עם הרבה גברים".

קריב מצביעה על גורם מפתח נוסף - הצבא. "רוב האנשים שהיו בתפקיד טכנולוגי בצבא הם גברים, כך שלמעט נשים יש את הכלים להיכנס לתחום. שם גם נוצר הנטוורקינג הגברי, ובשביל להצליח ביזמות, בעיקר ביזמות טכנולוגית ובסטארט־אפים, אי־אפשר לעבוד לבד. צריך אנשים שיעזרו להפיץ את הבשורה ושיאמינו בך".

לטענת קריב גברים ונשים חולקים באחריות למצב הקיים. הנשים "אשמות" בכך שהן לא יוצרות לעצמן קהילות פונקציונליות למינוף הסטארט־אפ שלהן. קהילות שבהן אפשר לבקש כסף, השקעה, מנטור, ליווי מקצועי. נשים אינן נוטות לעשות זאת, וחוששות לבקש עזרה. הגברים "אשמים" בכך שרוב המשקיעים והיזמים הן קהילות גבריות שמדירות נשים.

האם בכל זאת רואים שינוי כלשהו בקרב גברים בכירים בהיי־טק בנוגע לשילוב נשים בענף?

"כשמדברים עם קרן הון סיכון ועם מנטורים, רואים אי־מגדריות - כלומר מדברים על השקעה טובה או לא, ולא אם המנכ"ל הוא גבר או אשה. עם זאת, תהליך החיברות יוצר אמון גדול יותר בין גברים לבין עצמם. הבשורה שלי היא שככל שיגיעו יותר מנטורים מתעשיית ההיי־טק ליזמים צעירים ולוועדות מייעצות, כך יהיה טוב יותר לנשים לאורך זמן".

מה נשים בהיי־טק צריכות לעשות כדי לטפס למשרות בכירות?

"הדבר הראשון הוא תעוזה - לבוא ולבקש. לבקש העלאה בדרגה, לנהל פרויקט. הדבר השני הוא יוזמה פנים ארגונית - את רואה שאת בתוך תקרת זכוכית? תפתחי פרויקט חדש. אני פתחתי מרכז יזמות במכללה למינהל. דבר נוסף הוא יצירת נטוורקינג ופיתוח שיח בין נשים בתוך ארגון".

נשים מקדמות נשים בהיי־טק?

"הנשים הספורות בקרנות הון סיכון משקיעות יותר בנשים מאשר בגברים. ואולם, גברים שהשקיעו במיזמים של נשים אומרים שלעבוד עם נשים בסטארט־אפים זאת חוויה טובה יותר, מכמה סיבות - ראשית, נשים הן דייקניות. כשהן מבטיחות משהו - הן מקיימות באותו יום, גברים לעומתן יותר נוטים 'למרוח' את הזמן. שנית, כמעט אין בעיה עם נשים בעניין ההחזר על ההשקעה. אצל נשים הוא מגיע מהר יותר, כי הן אסירות תודה שמישהו השקיע בהן, כך שהן יהפכו עולמות כדי להחזיר לו את ההשקעה. בנוסף, משקיעים אומרים שנשים מתייחסות למיזם כמו אל משפחה. זה חשוב, כי סטארט־אפ זה רכבת הרים ואם יש 'אמא' מחבקת, מסייעת ותומכת - כל התחושה של הסטארט־אפ היא הרבה יותר טובה, ומשקיעים מעריכים את זה מאוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker