מיזם האינטרנט המהיר של חברת החשמל מתרומם: קצב חיבור הבתים מתקרב ל-400 בחודש - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיזם האינטרנט המהיר של חברת החשמל מתרומם: קצב חיבור הבתים מתקרב ל-400 בחודש

לאחר עיכובים רבים, מבטיחים במיזם הסיבים האופטיים IBC: "אנחנו בתחילת הצמיחה המהירה" ■ אך בעלי המניות - שהם גם הספקים המרכזיים - מסוכסכים ביניהם, חסמי הפרישה עדיין גבוהים, וההשקעה שגדלה תדרוש גיוס הון נוסף ■ האם היזמים יצליחו לעורר תחרות בבזק ו-HOT?

17תגובות

חמש שנים עברו מאז התאספו בקרית שמונה קברניטי האומה והכריזו חגיגית: "תוך שנתיים נרשת את המדינה בתשתית סיבים אופטיים". ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת דאז, משה כחלון, הגדירו אז את האינטרנט הישראלי כ"טרקטור סובייטי" והציגו את מיזם התקשורת של חברת החשמל כפתרון שיאיץ את קצב הגלישה בישראל. "אנחנו היום במקום ה-21 בעולם, ושואפים להיות בשלישייה הראשונה", אמר כחלון. רשת הסיבים האופטיים שאמורה לחבר כל בית בישראל לקצב של 1 ג'יגה־בייט סימטרי, הוצגה כחלק ממיזם שאפתני ששמו ישראל דיגיטלית.

מאז אותו מעמד, זרמו הרבה קווט"שים (קילוואט־שעה) על תשתית חברת החשמל, אך מעט מאוד ג'יגה־בייטים. יותר משנה חלפה מאז טקס ההשקה של "אנלימיטד" - השם המסחרי של מיזם הסיבים של חברת החשמל (IBC) - אך רק כ–1,000 משקי בית חוברו עד כה.

עופר וקנין

מאז ישראל טיפסה בדירוג העולמי למקום 17, אך הפער בין אומת הסטארט־אפ לבין מדינות כמו יפן וקוריאה נותר גדול.

בשבועות האחרונים ניכר כי המיזם מבצע קפיצת מדרגה. IBC שהחלה את הפרישה בבאר שבע, המשיכה באזורי הביקוש הגבוה בצפון הישן של תל אביב, רעננה ורמת גן. עד כה חיברה החברה כ-350 בניינים לרשת הסיבים שלה, וצפויה לחבר כ–300 עד 400 בניינים מדי חודש. בחברה מדווחים על שיעור היענות גבוה בקרב התושבים. "אנחנו בתחילת הצמיחה המהירה", אומר בכיר ב-IBC. אך למרות האופטימיות של בכירי החברה, קיים עדיין חשש לא קטן לעתידה, בעיקר לנוכח אי־הסכמות בין בעלי המניות, וכן לנוכח ההבנה כי המיזם יאלץ לגייס מימון נוסף עד שיצליח לעמוד על רגליו.

מבנה הבעלות במיזם מצביע על חולשתו העסקית: כל בעלי העניין שמממנים אותו דאגו שמרבית ההשקעה תחזור אליהם, ללא קשר להצלחתו המסחרית. חברת החשמל רצתה לדאוג לג'ובים ולבונוסים לעובדיה, סיסקו רצתה למכור ציוד ולהפוך את ישראל למעין מעבדת ניסוי, רפק ובינת רצו למכור ציוד ושירותי תחזוקה, טמרס רצתה למכור לו נתח מכבל התקשורת התת־ימי שלה, ובאטמ רצתה למכור ל-IBC מערכת תוכנה לניהול שירותי תקשורת. ויה אירופה השוודית, השותפה הגדולה שמובילה שיווקית את המיזם, זכתה לשדרוג מרכז השרתים שלה בשוודיה - מכספי המיזם הישראלי.

ככל הידוע, חברת החשמל לא השקיעה מכספה אלא רק העמידה את משאביה לטובת המיזם. יתר המשקיעים הזרימו כ-10 מיליון דולר כל אחד, מתוכם כ-50% בהלוואת הבעלים. סיסקו היא המממן העיקרי, שכן העמידה למיזם אשראי ספקים של כ-150 מיליון דולר.

כמו סיסקו, גם מדינת ישראל היא מממן עיקרי שלא מחזיק במניות. המדינה הזרימה למיזם מענק של כ-75 מיליון שקל, וצפויה בקרוב להזרים עוד 75 מיליון שקל. סך הכל, קיבל המיזם מימון בהיקף של כ-900 מיליון שקל, מתוכו כ-300 מיליון שקל כהון עצמי והשאר במענקים ואשראי ספקים. ההשקעה בפרויקט כולו לאורך שנות קיומו צפויה להגיע לכ-5 מיליארד שקל, שיזרמו ברובם כהכנסות לשותפים - שהם גם ספקים בלעדיים.

מריבות ספקים

למרות ההסכמים הנדיבים, כבר בשלב מוקדם יחסית החלו השותפים להסתכסך ביניהם. עובדי חברת החשמל עיכבו את הקמת המיזם לתקופה של שנה וחצי, שבמהלכה נאבקו על נתח גדול יותר מהרווחים העתידיים. דחיית התוכנית העסקית גרמה לעיכוב בהכנסות של השותפים־ספקים ממכירת שירותים וציוד למיזם.

מי שקיבל כסף בשלב מוקדם לא התלונן - ומי שלא קיבל החל להפעיל לחץ על ההנהלה לשנות את התוכנית העסקית ולעכב את התשלומים לשאר השותפים. כיום, רק בטאמ עדיין לא מקבלת הכנסה כלשהי מהמיזם, והיא זו שמובילה את הלחץ על ההנהלה להתאים את התוכנית העסקית לעיכוב.

צבי מרום מבטאמ טוען כי שותפיו מושכים מזומנים מקופת המיזם, מבלי שהוא מתקדם בקצב ראוי לקראת יצירת הכנסות עצמאיות. לטענתו, סיסקו וספקיה בישראל העמיסו על המיזם ציוד שאינו נחוץ וגבו דמי ניהול של 30 מיליון שקל, אף שלמיזם אין פעילות מסחרית מהותית. מרום לוחץ להפנות יותר משאבים לשיווק כדי ליצור הכנסות מוקדם ככל הניתן.

במשרד האוצר מודעים למערכת היחסים המורכבת שבין בעלי המניות לחברה עצמה. "לכל שותף יש הסכם מתן שירותים או מכירת ציוד. זה לא נעשה מתחת לשולחן והכל מעוגן בהסכמים, אך נראה שיש בעיה עם המחיר שגובים השותפים. ייתכן שבזק קונה ציוד של סיסקו במחיר טוב יותר מזה שמשלמת IBC", אומר בכיר באוצר. "כדי לשנות זאת, צריך לפתוח את ההסכמים מול הספקים. אנחנו מקווים שהם יצליחו להתאים את התוכנית העסקית, אך אין לנו הרבה גמישות. אם המיזם עומד ביעדים שנקבעו, אנחנו מחויבים להעביר לו את החלק השני של המענק".

"אנחנו רוצים שהחברה 
תצליח, אך חשוב שהכסף שהושקע שם ילך לתשתיות", מוסיפים באוצר. יש לציין כי מבקר המדינה בוחן אף הוא את התנהלות המיזם.

מחכים לנטפליקס

"הנחות הבסיס שלנו לגבי המיזם לא השתנו", אומר מקורב למיזם ביחס לרפורמת השוק הסיטוני, שהגבירה את התחרות בענף התשתיות וגרמה להורדת מחירים. "אנחנו ממשיכים עם אותה אסטרטגיה תמחירית", אומר הבכיר באוצר על רקע הלחץ של חלק מהשותפים להפחית תעריפים כדי להאיץ את קצב החדירה. "IBC צופה כי שוק הטלוויזיה על גבי האינטרנט צפוי להתרומם בקרוב. מבחינת החברה, המפץ הגדול יתרחש כשחברה כמו נטפליקס תגיע לישראל", הוא אומר.

בפברואר האחרון מונה לתפקיד יו"ר IBC דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. כהן ממוקד בהסרת חסמים רגולטוריים, כמו קבלת אישורי פרישה מרשויות מקומיות, וכן דחיפה של החוק שיאפשר שידור של הערוצים החינמיים (עידן פלוס) באמצעות האינטרנט. בימים אלה מנסה כהן, יחד עם המנכ"ל לאובר, לפתוח את הסכמי הרכש המקוריים מול השותפים, להתאים אותם לשינוי בלוחות הזמנים, ובעיקר להפחית את המחיר שמשלם להם IBC.

למרות הקשיים והעיכובים הרבים, בשלב הנוכחי דבקים במיזם בתוכנית העסקית המקורית, ולא חוששים כי יידרשו להזרמות נוספות כדי לעמוד בה. לטענת מקורות בחברה, הפרישה מתקדמת בקצב משביע רצון, לאחר שנלמדו הרבה לקחים בחודשים האחרונים. בחברה מקווים כי הגברת הנוכחות שלהם בשוק תאפשר להם לגייס הון מגופים מוסדיים או משוק ההון, דבר שלא היה אפשרי עד כה.

חבלי הלידה הקשים של המיזם לא הפחיתו מחשיבותו הטכנולוגית והתחרותית עבור המשק הישראלי. אמנם IBC מסוגל לתת שירות כיום למספר מצומצם של משקי בית אך למיזם יש השפעה תחרותית מהותית על בזק ו–HOT.

"יש הלימה ברורה בין קצב הפרישה שלנו ובין זה של בזק ו-HOT. כאשר התעכבנו, בבזק הורידו את קצב פרישת הסיבים ב–80%", אומר בכיר ב–IBC. ללא הלחץ התחרותי מצד IBC, בזק ו–HOT עלולות לצמצם השקעות בתשתיות, 
ואף לעצור את התוכניות 
להשקיע בעצמן בפרישה של 
סיבים אופטיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#