כולם רוצים לשתף נסיעות: הכירו את האפליקציות הישראליות המתחרות בווייז

יותר מ-20 סטארט־אפים ישראלים מפתחים כלים טכנולוגיים בתחום שיתוף נסיעות ■ "השלב הבא הוא נסיעות משותפות או ציבוריות בכלי רכב אוטונומיים - ללא נהג"

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ווייז של גוגל לא תהיה החברה הראשונה שמציעה פתרונות לשיתוף נסיעות בישראל. לפי הערכה של של EcoMotion, מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) המקדם יוזמות לתחבורה חכמה, בשנתיים האחרונות פעלו בישראל יותר מ-20 סטארט־אפים שמפתחים כלים טכנולוגיים בתחום. הפתרונות, בעיקר אפליקציות, משמשים לרוב לתיאום בין בעלי רכב פרטי לנוסעים במוניות המעוניינים לחלוק נסיעה, כדי להפחית את העלויות.

מרבית החברות עדיין בשלבים מוקדמים - לפני גיוסי הון גדולים והשקת מוצר, או לפני שצברו מספר משתמשים משמעותי. כלומר, אף שגוגל נכנסת לזירה צפופה בשחקנים, כולל פתרון שהשיק המשרד להגנת הסביבה, התחום רחוק ממיצוי הפוטנציאל, וגוגל נהנית מיתרונות ניכרים על המתחרים הקטנים.

החסם המרכזי שעמו מתמודדים הסטארט־אפים בתחום אינו פיתוח הטכנולוגיה, אלא הקמתה של קהילת משתמשים פעילה והתגברות על חסמים רגולטוריים. בניית בסיס משתמשים גדול היא תנאי הכרחי להצלחת האפליקציות. בינתיים, אף שנעשו ניסיונות בכמה חברות גדולות לעודד את העובדים לחלוק נסיעות ולצמצם את צריכת הדלק וזיהום האוויר, אין עדיין סיפורי הצלחה גדולים.

מנכ"ל ומייסד קהילת EcoMotion, בועז ממו, מסביר: "האתגר המרכזי הוא ליצור קהילת משתמשים שמוכנה לוותר על נוחות הנסיעה ברכב בודד. חברות רבות נוקטות טקטיקות שונות, כמו לשתף נסיעות סביב אירועים, או קהילות קיימות, או שיתוף נסיעות במוניות. אבל זהו רק הצעד הראשון".

הפלטפורמות הטכנולוגיות משמשות לחיבור בין נוסעים, או בין נוסעים לבעלי רכב, ולתיאום ביניהם, כך שיימצא המסלול האופטימלי בתזמון לכל המעורבים. הפיתוח אינו כרוך באתגרים יוצאי דופן. החברות נתקלות בקושי רגולטורי בגיבוש המודל עסקי, מאחר שהחוק הישראלי אוסר על הסעת נוסעים בתשלום למי שאין ברשותו רישיון לכך. סוגיה נוספת היא ביטוח הרכב לצורך ההסעות.

"אובר מסתכלת אל העתיד"

החברות הישראליות הבולטות בתחום הן Via, שגייסה באפריל 27 מיליון דולר. היא פיתחה שירות הסעות קבוצתיות במוניות, המתנהל בדומה למוניות שירות חכמות ומחבר בין נוסעים שמגיעים ליעדים קרובים, ונמצא על התפר שבין תחבורה ציבורית לשירות מוניות.

חברה נוספת שנחשבת למבטיחה היא FanZone, שמחברת בין אוהדים של מועדוני ספורט ומשתתפים בהופעות. היא פועלת בישראל ובחו"ל ונמצאת בימים אלה בסבב גיוס הון. עד כה היא גייסה 1.2 מיליון דולר ומעסיקה 18 עובדים ברמת החייל שבתל אביב. בחברה טוענים כי עד היום חסכו לכ-50 אלף לקוחות יותר ממיליון שקל. הנוסעים ב-FanZone חולקים את הוצאות הדלק בלבד, מבלי שהחברה גובה עמלה על השירות. פתרון נוסף, שפונה לקהל שמחפש הסעות גדולות, הוא SMARTBUS, שפועל בדומה לגט (לשעבר גט טקסי): לקוח מזין את פרטי הנסיעה, ומקבל הצעות מחיר להסעות.

עוד פתרון מעניין הוא La'Zooz, שחרת על דגלו ערכים קהילתיים ומשתמש במטבע הווירטואלי שפיתח, Zooz. חלק מהחברות שפיתחו אפליקציות סגרו את פעילותן מבלי שהצליחו להתרומם - Way Better, למשל, שהיתה מהראשונות להציע שיתוף נסיעות במוניות.

גם בעולם יש תחרות לפתרון החדש של גוגל. באפריל רכשה BlaBlaCar הצרפתית, שמציעה שיתוף נסיעות בין־עירוניות, את מתחרתה הגרמנית Carpooling.com. עם הרכישה נוצרה השחקנית הגדולה באירופה בתחום שיתוף הנסיעות. בקיץ שעבר גייסה BlaBlaCar 100 מיליון דולר. אם החברה תחדור לישראל, תעמוד בפני גוגל תחרות לא קלה.

"השלב הבא הוא נסיעות משותפות או ציבוריות בכלי רכב אוטונומיים - ללא נהג", חוזה ממו. "החברה שתצליח לעשות ולהגיע לשיעורי שיתוף נסיעות גבוהים תהיה בעמדה טובה משמעותית לקראת הכניסה לשלב הבא. אם ניקח את אובר כדוגמה, אפשר לראות כי היא מסתכלת אל העתיד, כשביד אחת היא עוסקת בשיתוף נסיעות וביד השנייה בפיתוח כלי רכב אוטונומיים. זו תהיה תחבורת העתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker