תביעה נגד הסטארט־אפ סטורדוט: 
מתנער מהסכם עם אוניברסיטת תל אביב - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה נגד הסטארט־אפ סטורדוט: 
מתנער מהסכם עם אוניברסיטת תל אביב

חברת המסחור של האוניברסיטה טוענת שסטורדוט משתמשת בקניין הרוחני של האוניברסיטה תוך נישול חלקה ■ סטורדוט פיתחה טכנולוגיה לטעינה מהירה של סמארטפונים, ועם משקיעיה נמנים רומן אברמוביץ', סטף ורטהיימר, סמסונג ומשה חוגג

5תגובות

רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב, הגישה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד חברת סטורדוט (StoreDot), בטענה כי היא עושה שימוש בקניין הרוחני של האוניברסיטה, תוך נישול חלקה וקיפוח זכויותיה באופן משמעותי.

לטענת רמות, אף שהיא העמידה לטובת סטורדוט את הקניין הרוחני המהווה בסיס לטכנולוגיה של חברת הסטארט־אפ, סטורדוט פועלת "כדי למנוע מהאוניברסיטה, ברגל גסה, מליהנות מפירות הקניין הרוחני שהיא עתידה להפיק".

סטורדוט, שמרכז הפיתוח שלה נמצא בהרצליה, הוקמה ב–2012 על ידי ד"ר דורון מאירסדורף, פרופ' סיימון ליצין, שהיה המדען הראשי של חברת סאנדיסק, ופרופ' גיל רוזנמן. ליצין ורוזנמן הם חברי סגל באוניברסיטת תל אביב. סטורדוט היא אחד מהסטארט־אפים המסקרנים הפועלים כיום בישראל. הטכנולוגיה שפירסמה אותה מאפשרת טעינה מהירה של סמארטפונים - בתוך 30 שניות בלבד. הכנסת הטכנולוגיה לשוק המסחרי עשויה לגרום למהפכה ולפתור את אחת הבעיות העיקריות של משתמשי סמארטפונים בעולם. לאחר שהחברה הציגה את הטכנולוגיה שלה לראשונה באפריל 2014, היא זכתה לחשיפה בינלאומית נרחבת בכלי תקשורת מובילים בתחום הטכנולוגיה - הישג משמעותי לסטארט־אפ ישראלי.

חברת סטורדוט

כחברה שמפתחת טכנולוגיה מורכבת ועתירת מחקר ופיתוח, סטורדוט גם גייסה סכומי כסף משמעותיים. לפי התביעה, החברה עומדת כיום לפני סבב גיוס של 50 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ–300 מיליון דולר. זאת, לאחר שבאפריל 2013 החברה גייסה 6.2 מיליון דולר, ומתוכם, על פי התביעה, כ–2 מיליון דולר מחברת סמסונג. בספטמבר 2014 גייסה סטורדוט 42 מיליון דולר (התכנון המקורי היה לגייס 30 מיליון דולר), לפי שווי מוערך של 160 מיליון דולר. כלומר, לפי כתב התביעה, בתוך פחות משנה סטורדוט כמעט והכפילה את שוויה.

בין המשקיעים בחברה (מלבד סמסונג, המוזכרת בתביעה) ניתן למצוא שמות נוצצים, כמו המיליארדר רומן אברמוביץ', שהשקיע בחברה 10 מיליון דולר כחלק מסבב הגיוס האחרון של החברה, והיזם והתעשיין סטף ורטהיימר. קרן נוספת שהשקיעה בסבב הגיוס האחרון שעליו דיווחה החברה היא סינגולריטים, בהובלת היזם הישראלי משה חוגג ואיש העסקים הקזחי קינס רקישב.

פיתוח של חוקרים מהאוניברסיטה

משה חוגג
ניב קנטור

בתביעה נטען כי סטורדוט התקשרה עם חברת רמות כדי למצוא פתרונות הכוללים טעינה מהירה, מסכים גמישים, חיישנים, זיכרונות דיגיטליים, מבודדים ואגירת אנרגיה - כולם מבוססים על טכנולוגיות שניתנו בהסכם הרישיון עם רמות, ושפותחו על ידי חוקריה של אוניברסיטת תל אביב (חלק מהטכנולוגיות פותחו ביחד עם חוקרים של חברת טאוור, שאינה צד לתביעה זו). הסכם הרישיון בין סטורדוט לרמות נחתם במארס 2013.

לפי הנטען בתביעה, במסגרת שיתוף הפעולה התחייבה רמות לתת לסטורדוט רישיון בקניין הרוחני שלה, ובכלל זה בידע, בפטנטים, בחוקרים המובילים ובטכנולוגיה, והיא אף איפשרה לחברה ליהנות מהמוניטין הרב שצברה אוניברסיטת תל אביב במשך השנים, בין היתר לצורך גיוס ההון הראשוני. סטורדוט מצדה, על פי התביעה, התחייבה להשקיע את מירב המאמצים למען הצלחת שיתוף הפעולה, ולשלם לרמות תמורה ככל שזה יצלח.

עם זאת, טוענת רמות באמצעות עו"ד מיכאל גינסבורג ועו"ד עדי קרני־שטרית ממשרד עוה"ד גרוס קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', כי סטורדוט לאורך כל הדרך לא דיקדקה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, וכיום היא מבקשת להתנער כליל מרמות ולהביא את הסכם הרישיון לסיומו. על פי כתב התביעה, "על מנת להצדיק את התנהלותה חסרת תום הלב וניסיונה לנשל את רמות מהזכויות המגיעות לה מכוח שיתוף הפעולה דנא ותרומתה להצלחתו, טוענת סטורדוט כאילו הטכנולוגיה המוצעת על ידה אינה כוללת בתוכה את הקניין הרוחני של רמות, ולראיה מבקשת היא להחזיר את הפטנטים שניתנו לה במסגרת הסכם הרישיון.

"היעלה על הדעת כי במשך יותר משנתיים שבהן עמלים חוקרים בכירים מאוניברסיטת תל אביב, ובהם פרופ' ליצין ופרופ' רוזנמן, ממייסדי סטורדוט, על פיתוח הטכנולוגיה המוצעת על ידי סטורדוט, המבוססת בין היתר על תרכובות ביו־אורגניות שהן ללא כל ספק חלק מהקניין הרוחני של רמות, וכשעל בסיס קניין רוחני זה מגייסת סטורדוט מיליוני דולרים רבים, לא שולב ולו חלק מהקניין הרוחני של רמות בתוך הטכנולוגיה המפותחת על ידי סטורדוט? התשובה ברורה מאליה, והיא בשלילה".

בתביעתה טוענת רמות כי סטורדוט אינה מהססת לנצל את פערי המידע הקיימים בין הצדדים, ואת הקושי שבאיתור וזיקוק הקניין הרוחני של רמות, שנמסר לה במסגרת ההתקשרות, בתוך הטכנולוגיה המוצעת על ידה, והיא אף פועלת להעמקת פערי המידע בין הצדדים על ידי שמירת מעטה חשאיות ומידורה של רמות מתחילת הדרך המשותפת.

רמות גם טוענת כי כבר מתחילת הדרך התחילה סטורדוט "לעגל פינות", להציג לה חצאי־דברים ולראות עצמה כמי שלא מחויבת לפעול בהתאם להסכם. "כיום, לאחר שנהגה סטורדוט בקניין הרוחני של רמות מנהג בעלים; לאחר שהחליטה על דעת עצמה באילו פטנטים היא מבקשת לשתף את רמות ובאילו לא; לאחר שקבעה על אילו המצאות יירשם פטנט ובאיזה שווקים; ולאחר שעשתה שימוש לא מבוטל באותו קניין רוחני לצורך גיוסי ההון שביצעה, והלכה למעשה התבססה בעיקר עליו - מבקשת סטורדוט להשיב לרמות את אותו קניין רוחני, שניתן לה במסגרת הסכם הרישיון, ושלא יכולה להיות מחלוקת כי עליו היתה ועודנה מבוססת הטכנולוגיה של סטורדוט".

התביעה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה - הליך מהיר יחסית, המתאים למקרים שבהם תובעים סעד הצהרתי. רמות מבקשת, בין השאר, להצהיר כי סטורדוט עושה שימוש בקניין הרוחני של רמות במסגרת הטכנולוגיה שפותחה ומפותחת על ידה, מבקשת לקיים את הוראות הסכם הרישיון בחוסר תום לב ומפרה את הוראותיו. רמות מבקשת בתביעה להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת הטכנולוגיה של סטורדוט, שיורשה להיכנס לכלל המערכות ולמשרדי סטורדוט, כדי לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקת.

מדורון מאירסדורף, מנכ״ל סטורדוט, נמסר בתגובה: ״אנחנו מברכים על כך שהאוניברסיטה הסכימה להיענות להצעתנו ולוודא את עצמאותה הטכנולוגית של סטורדוט. אנו מצרים על כך שהאוניברסיטה בחרה ללכת לבית המשפט במקום להידבר בצורה ישירה״.

מסכים ביו-אורגניים וסוללות מהירות

הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוחים של סטורדוט התגלתה כמעט במקרה. החומר שמאפשר את הטעינה המהירה התגלה במהלך מחקר לחיפוש תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר, שערך החוקר פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב. במחקר נבדקו פפטידים - שרשראות של חומצות אמינו - ונמצא שיש פפטידים שניתן לבודד, שהם בעלי תכונות מיוחדות, אופטיות וחשמליות. באותם פפטידים ניתן להשתמש לציוד אלקטרוני - שבבי זיכרון, תצוגות וסוללות. לפי כתב התביעה, הנהלת החברה הפסיקה להתייחס בריאיונות תקשורתיים למונחים המתארים את הטכנולוגיה.

הפעילות של סטורדוט ממוקדת בשני תחומים - שדווקא אינם בתחום של הזיכרונות שבו היא התחילה את דרכה. החברה מפתחת צגים, שישתמשו בתכונות של הפפטידים ויאפשרו תצוגת צבעים חדים ובהירים. לחברה יש שיתוף פעולה לפיתוח מסך עם אחת מיצרניות המכשירים האלקטרוניים המובילות בעולם, ולפי השמועות בשוק מדובר בסמסונג. התוכנית של החברה היא לחבור ליצרניות של מכשירים אלקטרוניים ובשיתוף עמן לייצר מסכים ביו־אורגניים שמבוססים על החומרים החדשים שהיא מייצרת.

בתחום של הסוללות הנטענות במהירות, החברה מתכוונת לייצר באופן עצמאי דור חדש של סוללות. לחברה כבר יש הוכחת היתכנות עובדת של סוללה כזו. בעתיד ניתן יהיה לייצר בטכנולוגיה שהחברה מפתחת סוללות שנטענות ומתאימות למכשירים נוספים - כמו טאבלטים, מחשבים ניידים או מכוניות חשמליות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#