יש סיכוי נמוך שיצמחו בישראל חברות שבבים גדולות - מה יקרה למרכזי הפיתוח?

שני מיזוגי ענק טילטלו באחרונה את שוק השבבים העולמי: אינטל רכשה את אלטרה ואבגו את ברודקום ■ כיצד ישפיעו המיזוגים על השוק המקומי, שסובל מירידה בהשקעות בשבבים?

אמיר טייג

שני מיזוגי ענק טילטלו בשבועות האחרונים את שוק המוליכים למחצה. חברת אבגו מיזגה לתוכה את ברודקום תמורת 37 מיליארד דולר ואינטל רכשה את אלטרה ב-16.8 מיליארד דולר. שתי העסקות הן חלק משינוי מהותי שעובר על תעשיית המוליכים למחצה - עסקת ברודקום־אבגו היא המיזוג הגדול אי־פעם שנעשה בעולם הטכנולוגיה, ורכישת אלטרה היא העסקה הגדולה ביותר בתולדות אינטל הוותיקה.

להתכנסות ענף המוליכים למחצה, שנמצא בבסיסה של המהפכה הדיגיטלית, יש השלכות מעניינות מאוד בעבור תעשיית ההיי־טק המקומית. כמעט כל חברות השבבים המובילות בעולם מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח גדולים, כשלצדם צמחו במשך השנים גם לא מעט חברות שבבים מקומיות.

המוליכים למחצה הם אחד מתחומי ההתמחות החשובים של ההיי־טק הישראלי. לאור העיסוק הרב בתקופה האחרונה, הן בתקשורת והן בקרב קובעי המדיניות, בצורך לעודד צמיחה של חברות ולא להסתפק בסטארט־אפים שעושים אקזיטים מרשימים — נראה כי מגמת ההתכנסות המתחזקת בתעשיית השבבים העולמית, הופכת את "גידולה" של חברה כזאת למשימה קשה עוד יותר.

החדר הנקי אינטל
אינטלצילום: אינטל ישראל

המיזוגים בענף אינם דבר חדש, אלא שבשנתיים האחרונות הואץ קצב המיזוגים, ושוויין הכולל של חברות השבבים שנרכשו מאז דצמבר 2013 מגיע לכ–80 מיליארד דולר. "תעשיית השבבים מתבגרת. קצב הצמיחה של התעשייה יורד, הרווחיות של החברות יורדת, והמורכבות של השבבים ועלות ייצורם עולה. במקביל, יש לחץ חזק מאוד להוזלת השבבים, אומר ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום העולמית.

"ההנחה היא שהשלב הבא של המהפכה הדיגיטלית הוא האינטרנט של הדברים (IoT), כלומר חיבור עצמים לרשת באמצעות רכיבים זולים מאוד שצורכים מעט מאוד אנרגיה. כדי להוזיל את הרכיבים, צריך יתרון משמעותי לגודל — גם בפיתוח וגם בייצור", מסביר מרקל.

"הגודל בתעשיית השבבים בהחלט קובע", מדגיש דדי פרלמוטר, לשעבר הישראלי הבכיר ביותר באינטל העולמית וכיום מנהל קרן אקליפטוס, שנמצאת בעיצומו של גיוס בסכום של 300 מיליון דולר. "שבבים כיום הם מערכות שלמות (SoC) הכוללות אינטגרציה של הרבה סוגים של ידע (IP). המטרה של המיזוגים והרכישות בענף היא ליצור קווי מוצרים שלמים, שיאפשרו לחברת ענק בודדת ליצור לעצמה מאסה קריטית ולספק פתרון מלא בעבור חברות מוצרים, כמו סמסונג ואפל. כדי להמשיך ולצמוח, חברות השבבים צריכות להשתלט על נתח שוק. חברות קטנות ואפילו בינוניות, כמו ברודקום, נאלצות להימכר כדי לשרוד", 
מפרט פרלמוטר.

עם זאת, פרלמוטר מודה שהופתע מעסקת אבגו־ברודקום: "חשבתי שברודקום רוצה להישאר חברה עצמאית. אני מניח שהסיבה העיקרית למיזוג שלה עם אבגו היא הרצון להתמודד טוב יותר מול קוואלקום בזירת הסלולר". להערכתו, מספר עובדי ברודקום בישראל לא יקטן כתוצאה מהמיזוג.

ידע, יצירתיות 
ונכונות להסתכן

בכיר באחת החברות הרב־לאומיות שפועלות בישראל אומר כי "תעשיית השבבים בישראל נמצאת בנקודה מעניינת מאוד. אנחנו טובים בשלושה דברים: יצירתיות של מהנדסים, לקיחת סיכונים וידע מקצועי. אין לנו יתרונות בייצור או במחיר. צריך להבין מה מחפשות חברות השבבים הגדולות. הן לא צריכות עוד אנשי שיווק או מכירות — כולן מחפשות טכנולוגיות שיעניקו להן יתרון על פני המתחרים בהתמודדות מול האתגרים שמציב חוק מור.

שלמה מרקלצילום: עופר וקנין

"למהנדסים הישראלים יש בדיוק את מה שהן מחפשות. בגלל זה אפל הגיעה לישראל, וזאת הסיבה שישראל כל כך מעניינת את היצרנים הסיניים. אני מאמין שהמגמה הזאת רק תחזק את האקוסיסטם הישראלי בתחום", מוסיף הבכיר.

למרות השבחים שמרעיף הבכיר על תעשיית השבבים המקומית, הוא מעריך כי הסיכוי שנראה בישראל חברה מקומית המתפתחת לממדים גדולים קטן מתמיד. "כדי ליצור שבב חדש נדרשת השקעה של 50 מיליון דולר לפחות, ולא מעט זמן פיתוח. האנג'לים ומשקיעי ההון־סיכון לא ממהרים להשקיע במיזמי שבבים, ומספר הסטארט־אפים בתחום בישראל ובעולם נמוך מאוד. אין זה אומר שיוזמות בתחום לא יצליחו. מרבית הסטארט־אפים פשוט ייאלצו להימכר בשלב הפיתוח, עוד לפני שייצרו מוצר עובד בהשקעה של עשרות מיליונים".

המשמעות בעבור היזמים הישראלים היא שהסיכוי שתתפתח בישראל חברת שבבים עצמאית, כמו מלנקוס או אפילו פריים־סנס שנמכרה למיקרוסופט או אנוביט שנמכרה לאפל, קטן והולך. עם זאת, הידע הרב שנצבר בישראל בתחום השבבים יכול להנביט סטארט־אפים העוסקים בפיתוח קניין רוחני. מכירה של סטארט־אפ כזה לאחת מענקיות השבבים יכולה לייצר החזר השקעה טוב יחסית ליזמים ולמשקיעים בהם.

השבב של אלטרה מתאים לאינטל

אינטל מתקשה לצמוח בשנים האחרונות, לאחר שלא הצליחה לרכוב על מהפכת המחשוב הנייד. ככל ששוק המחשוב הביתי מאט, אינטל מנסה להעביר את הצמיחה לשוק מרכזי המחשוב (Data Centers), שבו היא הספקית המובילה של מעבדים לשרתים. הלקוחות הגדולים של אינטל בתחום זה הן חברות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט — חברות המחזיקות מרכזי מחשוב ענקיים, המספקים בין השאר שירותי ענן.

לאור התגברות התחרות בין לקוחותיה, אינטל שואפת לאפשר לכל אחת מהן לרכוש ממנה מוצר מעט שונה, המתאים טוב יותר למרכז המחשוב ולתוכנות הקנייניות שלה. אלטרה מפתחת שבבים הניתנים לתכנות לאחר ייצורם — המוצרים שלה מתאימים לסדרות ייצור נמוכות יותר ומותאמות ללקוח.

השילוב בין המוצר של אינטל (מעבד) לשבב של אלטרה יאפשר ללקוחותיה של אינטל לעשות התאמה למערכת השבבים שיקנו ממנה, לאחר שהמערכת כבר יצאה משערי מפעל השבבים. כך, למשל, מיקרוסופט תוכל לרכוש מאינטל מערכת שבבים, הכוללת מעבד, ולהתאימה בהמשך למרכז המחשוב שלה ולפתרונות הענן שלה — תוך ניסיון ליצור לעצמה יתרון תחרותי על פני גוגל או 
אמזון, למשל.

המסה הקריטית 
של אבגו וברודקום

עד ההודעה על הרכישה, אבגו היתה חברה אלמונית יחסית, הרשומה בסינגפור. למעשה, אבגו עצמה היא תוצר של המיזוגים בתעשיית השבבים. ב–2005 רכשו כמה קרנות השקעה פרטיות, בראשות KKR, את אג'ילנט — חטיבת השבבים של hp. באותה שנה החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק, וב–2013 רכשה את חברת השבבים LSI לוג'יק. בחמש השנים האחרונות זינקה מניית אבגו בקרוב ל–600%, ומנייתה הפכה למטבע יקר ערך.

מניית ברודקום עלתה בתקופה זו בכ–76% בלבד (עד הודעת הרכישה). על פי ההסכם עם ברודקום, אבגו תשלם 17 מיליארד דולר במזומן לבעלי המניות של ברודקום, ועוד 20 מיליארד דולר במניות. אבגו מחזיקה בקופתה כ–2.5 מיליארד דולר בלבד — כך שהיא מתכוונת לממן את רוב העסקה באמצעות חוב. מימון מסוג זה מאפיין קרנות פרטיות.

אבגו מפתחת ומשווקת אלפי סוגים של שבבים המשתלבים במוצרים כמו סמארטפונים, ציוד רשת, ציוד למפעילי תקשורת ואמצעי אחסון. ברודקום חזקה יותר בציוד רשת, ממירי טלוויזיה, מודמים, וציוד לתקשורת אינטרנט המיועד לספקיות שירות.

"המכירות של החברה הממוזגת יגיעו לכ–13 מיליארד דולר בשנה", אומר פרלמוטר. "מטרת הרכישה היא ליצור מסה קריטית. כל חברה תשלים את קווי המוצרים של השנייה, ויחד הן יספקו ללקוחות כמו סמסונג, HTC וחוואווי, פתרונות רחבים יותר. במקום לקנות ידע מחברות אחרות, החברה הממוזגת תוכל להציע שבבים מורכבים על בסיס הידע שלהן. ברודקום מנסה במשך שנים להיכנס לתחום המובייל. הרכישה הזאת עשויה לעזור לה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker