כך מגייסים כסף: חברות הביומד הישראליות מוכרות חלומות למשקיעים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מגייסים כסף: חברות הביומד הישראליות מוכרות חלומות למשקיעים

בתוך עשור זינק מספר חברות הביומד הישראליות פי שלושה: סך ההשקעות בחברות אלה, כולל גיוסים מהציבור, הגיע לשיא של 2 מיליארד דולר ב-2014

3תגובות

כדי לגייס כסף ממשקיעים צריך למכור להם חלומות. למרות התנודתיות הגבוה והסיכון העצום שמגולם בתחום, הצליחה תעשיית הביומד הישראלית לצמוח בקצב מהיר מאוד בעשר השנים האחרונות באמצעות גיוסי הון מוגברים - כך עולה מדו"ח של חברת המחקר המקומית IVC, שהוכן עבור ארגון התעשיות המתקדמות IATI.

מהנתונים עולה כי 2014 היתה שנת שיא בהיקף הכסף שהושקע בחברות ביומד ישראליות - סך הכל חברות מדעי החיים הישראליות גייסו בשנה שעברה 2 מיליארד דולר באפיקי הגיוס הציבוריים והפרטיים. מתוך סכום זה, כ–800 מיליון דולר גויסו מהון סיכון ומשקיעים פרטיים נוספים והיתר גויס באמצעות תמיכה ממשלתית ובעיקר הנפקות לציבור בחו"ל ובישראל.

בסיכום של עשור, IATI מדווחת כי מספר חברות הביומד הישראליות הפעילות זינק מכ–470 ב–2004 ל–1,380 ב–2014. היקף ההשקעות הפרטיות זינק אף הוא פי שלושה בעשור, מ–280 מיליון דולר ב–2004 לכ–800 מיליון דולר ב–2014. הדו"ח המקיף פורסם לקראת פתיחתה של ועידת IATI Biomed בשבוע הבא.

"תחום מדעי החיים הישראלי צומח במהירות וממלא תפקיד משמעותי בשוק הרפואה הגלובלי. אחרי עשור של צמיחה משמעותית, אפשר להיות אופטימיים גם לגבי העשור הבא אשר מסתמן כעשור של פריצת דרך", כך העריך בני זאבי, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) ושותף מנהל בקרן הון סיכון הישראלית DFJ.

"בשנתיים האחרונות נרשמו שיאים בכמות ההון שהושקע, כולל הצטרפות משמעותית של משקיעים חדשים מסין והמזרח הרחוק. מספר החברות הנמצאות בשלב הניסויים הקליניים המתקדמים עלה באופן משמעותי. מספר שיא של הנפקות ראשוניות של חברות מדעי חיים ישראליות בנסדא"ק. החברות והמשקיעים נהנו משלוש שנים של שיא באקזיטים, ותחום המשנה - IT רפואי ורפואה דיגיטלית פרץ וצומח", הוסיף.

זאבי מציין כי העלייה ברמת הפעילות של חברות מדעי החיים בישראל דומה למתחולל בארה"ב. ב–2014 הושקעו 8.6 מיליארד דולר ב–789 חברות מדעי החיים, רמת ההשקעות הגבוהה ביותר מאז 2008, כך לפי Tree report Money של פירמת הייעוץ PwC.

לפי נתוני IATI, חלה עלייה חדה של 55% בהשקעות הפרטיות בחברות ביומד ישראליות ב–2014 לעומת 2013, וזאת בהמשך לעלייה שנתית של 64% בהשקעות ב–2013. זאבי מסביר כי העלייה המשמעותית ברמת ההשקעות בשלוש השנים האחרונות היא יוצאת דופן, בוודאי בהשוואה לממוצע ההשקעות בחברות מדעי החיים ב–2005–2011. גם מספר החברות שגייסו השקעות עלה מהותית בתקופה זו, כאשר ב–2014 זכו 167 חברות להשקעה לעומת כ–100 חברות בממוצע ב–2005–2011.

נטייה גוברת לקחת סיכונים

העלייה בהשקעות משקפת בעיקר את הנטייה הגוברת של המשקיעים לקחת סיכונים. בסביבה שבה האלטרנטיבות חסרות הסיכון מניבות תשואות נמוכות מאוד, זורם כסף רב להשקעות מסוכנות, במיוחד בתחום הטכנולוגיה.

ההשקעות בתחום הביומד הן מקרה קיצון, שכן לעתים קרובות רמת הסיכון בתחום גבוהה מהסיכון שקיים בתחום הסטארט־אפים הטכנולוגיים, שבו פועלות בעיקר קרנות ההון סיכון. חברות ביומד דורשות השקעות גבוהות יותר עד פיתוח המוצר, וכן זמן ארוך יותר בין ביצוע ההשקעה לבין תחילת מכירות המוצר. לפיכך, קרנות ההון סיכון לא ממהרות להשקיע בחברות ביומד צעירות, דבר שיוצר לחברות אלה תמריץ לנסות ולחפש את מזלן בבורסה המקומית כבר בשלב ההתחלתי של חייהן.

כך, ב-2014 נרשמה ירידה משמעותית בחלקן של קרנות ההון סיכון מכלל ההשקעה בחברות הביומד הישראליות. אם ב–2012 היו קרנות ההון סיכון אחראיות על כ–55% מהשקעות בתחום הביומד בישראל, שיעור זה ירד ל–41% תוך שנתיים בלבד. מנגד, עלה חלקם של משקיעים פחות מתוחכמים, כמו ציבור המשקיעים בבורסה.

עוד עולה מנתוני IATI כי חלה ירידה בחלקם של המשקיעים הישראלים בחברות הביומד המקומיות: ב–2014 היה חלקם כ–41% מכלל ההשקעות שבוצעו בתחום, לעומת 47% ב–2013 ו–55% ב–2012. שינוי זה מצביע על התעניינות גוברת של המשקיעים הזרים בחברות הביומד המקומיות.

כאמור, חלק ניכר מההון שזרם למימון חברות הביומד מקורו מציבור המשקיעים, שרכש מניות ביומד שהונפקו בשנים האחרונות. על פי הדו"ח של IVC, ב–2013 וב–2014 גייסו חברות מדעי חיים ישראליות כ–1.4 מיליארד דולר בהנפקות ראשוניות ומשניות, וניצלו את התיאבון של המשקיעים להנפקות ציבוריות בתחום.

נוכחותן של החברות הישראליות בשוק ההון האמריקאי היא מרשימה - 7 מתוך 73 חברות ביוטק שיצאו להנפקות ראשוניות בנסדא"ק ב–2014 היו חברות ישראליות. אך מרבית ההנפקות האלה יצרו בעיקר הפסדים למשקיעים. השוואה של שווי השוק של החברות הישראליות ביום הראשון למסחר (כולל רישום כפול) בנסדא"ק לשווי השוק בפברואר 2015 מראה כי החברות הישראליות רשמו תשואה שלילית בשיעור 14% בממוצע. רק ארבע חברות (ReWalk, Foamix, Neuroderm and BioLineRx) הציגו שווי שוק גבוה יותר מזה של יום המסחר הראשון.

גם הבורסה התל אביבית קלטה רבות מחברות אלה, אך ניתן לומר כי חלה התמתנות ברמת ההתלהבות של המוסדיים והמשקיעים המקומיים. בהשוואה ל"בום" ההנפקות הראשוניות של חברות מדעי החיים בבורסה בתל אביב ב–2005–2007, המשקיעים בתל אביב נהפכו זהירים יותר, ומספר ההנפקות הראשוניות והסכום הכללי שגויס ירד בצורה משמעותית בשנים שלאחריהן.

זאבי טוען כי התשואות המאכזבות של חברות מדעי החיים, היכרות מוגבלת של התחום בקרב המשקיעים המוסדיים ומחסור בכיסוי אנליסטים את התחום, תרמו אף הם לירידה באטרקטיביות של בורסת תל אביב לחברות טכנולוגיות בכלל. חברות מדעי החיים הישראליות הנסחרות מתמודדות עם רמת נזילות נמוכה או בלתי קיימת, אומר זאבי.

על פי הבורסה, רק שתי חברות מדעי החיים החלו להיסחר ב–2014, וזאת בהליך כניסה לשלד בורסאי קיים. על פי IATI, ב–2014 רק שבע חברות מדעי החיים גייסו יחד 69 מיליון דולר בהליך של הנפקות ראשוניות ומשניות. ב–2005–2014, על פי המידע של הבורסה הישראלית, 19 חברות מדעי החיים נמחקו מהמסחר. ארבע מהן נרכשו והנותרות נהפכו לשלדים (15 חברות).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#