ואז המוכר ענד לי את האפל ווטש. זה לא עוד מכשיר. זה תכשיט

הגאדג'ט החדש של אפל הוא תכשיט ולא עוד פריט טכנולוגיה ■ הוא נמכר ונקנה כמו שמוכרים תכשיט או פריט אופנה ייחודי ולא כמו שמוכרים טלפון נייד ■ אבל האם זה מספיק כדי לשנות את העולם?

עדי יופה, ניו יורק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי יופה, ניו יורק

החנות של אפל בניו יורק חדלה אתמול להיות חנות שמוכרת מכשירי טכנולוגיה ניידים. ככה ברגע אחד, במבט אחד, אפשר היה כבר להבין. מה שהיה, כבר לא יהיה. תגידו ביי ביי לאפל שמוכרת גאג'דטים טכנולוגיים, ושלום שלום לאפל שמוכרת תכשיטים.

בשינוי הזה, אפשר כבר להבחין ברגע שיורדים במדרגות העגולות והשקופות לתוך חנות הדגל של אפל בשדרה החמישית בניו יורק. צוות העובדים הלבוש במעילים כחולים, מקבל את קהל הלקוחות שהתמזל מזלם להיות הראשונים להתנסות בשעון החדש של אפל, במחיאות כפיים סוערות. לרגע נדמה כי מדובר באמת באירוע היסטורי. אפל יודעת לתזמר את ההשקות שלה היטב. הכל מתקתק ומסעיר. תחושת ה"עוד רגע זה קורה", מצליחה לגעת בכל אחד שיירד שם במדרגות. מיד מצפות לי 15 דקות של הדגמה אישית. תיכף ואגע בו. האמת? התרגשתי.

אפל ווטשצילום: אי־פי

העמדות המוכרות להצגת המכשירים של אפל בחנויות עמדו מבוישות בצד, לנוכח הפלא החדש. עשרות השעונים, במגוון צורות, צבעים, חומרים ורצועות הונחו, כפי שמניחים תכשיטים בחנות תכשיטים. עומדים לתצוגה שאי אפשר לגעת בה, מכוסים בזכוכית שקופה. לידן, האייפונים, האייפדים ומחשבי המק, יפים ככל שיהיו, ושכולנו רגילים לגעת בהם, נראו כאילו הם החדשות של אתמול בצבע אפור משעמם.

לעמדות של השעונים, אפשר רק להתקרב. אי אפשר לגעת. אולי מדובר בפרט טריוויאלי בחוויית המשתמש, אבל הוא מהותי: מחווייה של התנסות, פתיחות ונגיעה. פתאום, אסור לגעת. מותר רק להסתכל. אם תרצו למדוד, אחד העובדים בחנות, יפתח מגירה גדולה של שעונים. זאת בדיוק אותה החווייה המוכרת מחנות התכשיטים: אף אחד לא נוגע ביהלומים לבד. כשהמגירה נפתחת, ישאלו אותך, איזה שעון תרצי למדוד. אני מודה שעצרתי לרגע לחשוב: פתאום הבחירה היא כבר לא במונחים טכנולוגיים של נפח זכרון וגודל מסך.  מצאתי את עצמי מחפשת את השעון הכי יפה. הכי מגניב שהוא הכי אני.

העובד של אפל יענוד לי את השעון. המסך של השעון, אמנם תמיד יהיה אותו מסך. הוא מגיע בשני גדלים בסך הכל. מה שמשתנה זה העיצוב של השעון. החומר של הרצועה, הצבע, הסגנון. המסך עצמו, בהיר, חד, אינטואיטיבי, קולי וייחודי. לראשונה בתולדות הגאדג'טים, לכל אחד יהיה אחד משלו. ולא לכולם אותו דבר. וזה אחד השינויים המשמעותיים שהשעון של אפל מביא לעולם. הגאדג'ט הוא תכשיט ולא עוד פריט טכנולוגיה. הוא נמכר ונקנה כמו שמוכרים תכשיט או פריט אופנה ייחודי ולא כמו שמוכרים טלפון נייד. אבל האם זה מספיק כדי לשנות את העולם?

עדי יופה

מאז שנחשפו יכולותיו במסיבת העיתונאים לפני כמה חודשים, חלוקות הדעות באשר להצלחתו העתידית. השאלה הגדולה היא עד כמה אפל יצרה כאן מוצר שאי אפשר בלעדיו. עד כמה הצרכנים ירגישו שזה גאדג'ט שחייב להיות להם על היד. כבר כתבתי כאן בעבר: השעון של אפל יצליח בשל היכולת שלו לעשות פעולות פשוטות, אוטומטיות ואינטואטיביות בתחומים שונים. ולא רק בתחומים שאנחנו מכירים היום, אלא גם בעולמות של בריאות וכספים. וכשזה יקרה, ההרגשה של ללכת עם מכשיר שאוחזים אותו ביד תראה לנו מיושנת. רק אז נבין, איך לא יכולנו בלעדיו.

הכותבת היא טרנדולוגית/מומחית לחיזוי טרנדים

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker