נתניהו טוב לעשירים

המדיניות הכלכלית שמוביל נתניהו מאז 2003 היא הדבר הכי טוב שקרה לעשירי ישראל

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר טייג

איך ייתכן שדווקא אלה שנפגעו ממדיניות הממשלה ב–12 השנים האחרונות, יותר מכל קבוצה אחרת באוכולוסייה, בחרו שוב בנתניהו? מדוע אלה המשתייכים לעשירונים הנמוכים חזרו והצביעו לנתניהו, אף שמדיניותו הכלכלית רק ביצרה את מצוקתם? למחנה "אנטי־ביבי" יש תשובה חד־משמעית, שקיבלה ביטוי קיצוני בהתבטאות קיצונית של סופרת פופולרית ברגע של התלהמות: "הם ניאנדרטלים". אבל האם מצביעי לפיד, הרצוג ולבני מהעשירונים התשיעי והעשירי יכולים להתהדר ברמת התפתחות מנטלית גבוהה יותר?

אילו רציונל היה מנחה את ההצבעה של אנשי העשירונים העליונים מכפר שמריהו והרצליה פיתוח, הם היו מצביעיו הנאמנים ביותר של נתניהו - מי שהעשיר אותם יותר מכל ראש ממשלה אחר. למעשה, המדיניות הכלכלית שמוביל נתניהו מאז מונה לשר האוצר בממשלת שרון ב–2003, היא הדבר הכי טוב שקרה לעשירי ישראל.

בנימין נתניהוצילום: רויטרס

הריסון התקציבי ותיאוריית "השמן והרזה" של נתניהו חתכו את ההוצאה האזרחית ביחס לתוצר ב–12 השנים האחרונות, והפחיתו מהותית את חלקה של הממשלה בכלכלה. קידוש כלכלת השוק והאחריות הפיסקלית - והשתלבות ישראל במגמה העולמית של הפחתות הריבית - יצרו צמיחה נאה. אלא שהצמיחה הזאת לא ממש חילחלה לאלקטורט של נתניהו בשדרות ובנתיבות, ונותרה ברובה במרכז העשיר. הזינוק במחירי הנדל"ן אמנם חיסל את הסיכוי של הצעירים לגור בדירה משלהם, וגרם להם להיות תלויים בהוריהם או בבנקים, אבל הרחיק את עשירי המרכז עוד יותר משאר העשירונים.

מה עוד עשה נתניהו עבור העשירים? הוא הוריד מסים, ויותר מכך - הוא לא פעל להטלת מס ירושה בתקופה של העמקת הפערים החברתיים־כלכליים. מס הירושה הוא הסדין האדום שמונף מול פניהם של בעלי האמצעים. קבוצת מעמד הביניים־גבוה, שאליה משתייכים מרבית הפולטיקאים הישראלים, רואה כיצד ילדיהם מאבדים סיכוי להגיע לדירה משלהם. הם מבינים שהדרך הכמעט יחידה שצאציהם ישמרו על רמת חיים גבוהה היא לקבל מהם בבוא היום ירושה שמנה.

הרצליה פיתוחצילום: עופר וקנין

נתניהו המשיך בקו של קודמיו בתפקיד, והתוצאה היא שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שלא אימצה את מס הירושה ככלי לצמצום פערים. דור ההמשך של מצביעי הרצוג ולפיד בכפר שמריהו, צהלה וסביון יירש את העושר והמעמד החברתי מהוריו, בלי שיצטרך להפריש משהו לטובת צמצם הפערים.

אפשר להמשיך ולהסביר שהפערים החברתיים העצומים שנפערו בתקופת נתניהו דווקא פעלו לטובת העשירים. אפשר גם לטעון שהרפורמות בבנקים, זאת שהוביל נתניהו ב–2003 (רפורמת בכר) וזאת שאולי יקדם בקדנציה הקרובה, יחזקו דווקא את בעלי כוח המיקוח - את העשירים.

בכל מקרה, מצביעי השמאל המבוססים הם לא פחות אמוציונליים ושבטיים ממצביעי הימין. גם הם שמו בקלפי הרצוג או לפיד, הרבה בגלל השנאה והבוז לנתניהו וההתנשאות על קהל בוחריו. בהנחה שלמחנה הציוני אין פתרון קסם לסכסוך המדיני (הם לא חשפו כזה בבחירות הנוכחיות), אפשר לומר כי ההחלטה של רבים מבני העשירונים התשיעי והעשירי להצביע להרצוג או ללפיד היתה חסרת רציונל לפחות כמו ההחלטה של אלה מהעשירון השני או השלישי לבחור בנתניהו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker