שומרים מרחק מהחילונים, גם באינטרנט

מחקר חדש מוכיח שמאבק הרבנים החרדים באינטרנט נכשל וקובע שרוב הגולשים הם צעירים; הגולשים החרדים מתקשרים בעיקר בתוך הקהילה, אבל הרשת מאפשרת להם למתוח ביקורת פנימית

תמר רותם
תמר רותם

תביעת דיבה המתנהלת בימים אלה נגד חרדי שהביע ביקורת בפורום חרדי על מעשיו של חבר הקהילה שלו היא עוד איתות על כך שהחרדים מתחילים להעביר חלק מהמאבקים הפנימיים שלהם לזירה הווירטואלית. זהו גם סימן לכך שהאינטרנט חודר למרחב החיים החרדי והקהילה לא יכולה עוד להרשות לעצמה להתעלם ממנו.

זו אינה התביעה החרדית הראשונה שהרקע לה הוא השימוש באינטרנט. קדמה לה תביעת דיבה לפני כשנה, נגד אתר הפורומים "היידפארק", בנימוק שהאתר מאפשר לגולשים לפרסם דברי נאצה על הרב עובדיה יוסף. לטענת התובעים - כמה מבני הרב ודובר ש"ס אז, איציק סודרי - חבר הפורום החרדי "בחדרי חרדים" האשים אותם בחילוניות ובכפירה. "העניין המרתק הוא העובדה שהתובעים פתרו בעיה קהילתית מובהקת, שפעם היתה יכולה להיסגר בתוך הקהילה, באמצעות צעד הכרוך בפנייה לבית משפט חילוני", אומר גד ברזילי, פרופסור למשפטים ולמדע המדינה מאוניברסיטת תל-אביב העושה את שנת השבתון שלו באוניברסיטת ואשינגטון שבארה"ב, שחקר באחרונה את השפעת האינטרנט על הקהילה החרדית יחד עם רעייתו קרין נהון ברזילי, מרצה בבית הספר למידע באוניברסיטת ואשינגטון.

במחקר, שכותרתו "טכנולוגיה מתורבתת: אינטרנט ופונדמנטליזם דתי", ואשר התפרסם בחודש שעבר במגזין המקוון של איגוד האינטרנט הישראלי, כותבים החוקרים שתביעה זו משקפת "עד כמה שינה האינטרנט את גבולות התקשורת המסורתיים", ואולי אף יותר מכך - עד כמה הוא הופך את הקהילה החרדית ליותר דמוקרטית ופלורליסטית, בכך שהוא מאפשר ביקורת פנימית בלי לסכן יתר על המידה את מי שמביע אותה. ואמנם, דומה שזהותו של כותב דברי הנאצה שבמחלוקת, המוכרת היטב לגולשים החרדים כאחד מוותיקי הפורום, נשמרת עד כה באדיקות.

במחקרם זה מבקשים זוג החוקרים לבדוק את תוצאות המפגש בין החרדים לאינטרנט. זהו מחקר ראשון המשרטט פרופיל מקיף של הגולשים החרדים ושל השימושים השונים שהם עושים בטכנולוגיית האינטרנט, או בלשונם - איך החרדים הופכים את הטכנולוגיה הזאת למותאמת אליהם (מתורבתת). המחקר אף מציג נתונים על היקף הגלישה החרדית ואופיה בהשוואה למגזר הדתי-הלאומי ולכלל האוכלוסייה.

החבר'ה מהישיבה

החוקרים מאששים את הרושם שמאבק הרבנים באינטרנט נכשל ושהשימוש באינטרנט כבר אינו אזוטרי. בניגוד למחקרים או הערכות קודמות על גלישת חרדים באינטרנט, החוקרים הצליחו לגלות ולאפיין אוכלוסייה שלמה חדשה של חרדים הגולשים בזמנם החופשי ממקומות ציבוריים ולא מהבית הפרטי.

הקהילה החרדית מקשה על חוקרי חברה. בדרך כלל היא לא עוסקת באיסוף נתונים בעצמה והיא גם לא מנדבת אותם כאשר יש כאלה. ידוע גם שהחרדים לא מתלהבים להשיב לשאלונים. המחקר של זוג החוקרים התבסס לפיכך על מידע השאוב מבסיס הנתונים של האתר הישראלי "חבר'ה". זהו אתר המאפשר הקמת קהילות וירטואליות לפי גורם מלכד, כמו השתייכות לכיתה בתיכון, לשבט בצופים או ליחידה צבאית, אך גם לחצר חסידית או ישיבה. גולש המעוניין להצטרף לאחת הקהילות באתר אינו אנונימי. הוא צריך להציג את עצמו בעזרת נתונים אמיתיים. הוא אינו מודע לכך, אבל מרגע שהוא בפנים פעילותו באינטרנט מתועדת ואפשר לעקוב אחריה.

אף שהותרו לצורכי עבודה, לפני כשנתיים הרבנים אסרו מלחמה באופן רשמי על המחשב ועל האינטרנט לכל צורך אחר. למרות זאת, לפי הפרופ' ברזילי, השימוש באינטרנט בידי החרדים הוא מאסיווי. לא מדובר באינטרנט בבתים. אחוז המשתמשים שם הוא עדיין נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2002, בבני ברק לבדה יש מחשבים ב-37% מהבתים אך רק 6.4% מהבתים מחוברים לאינטרנט - לעומת 57% ו-33.2% מהבתים בתל-אביב, בהתאמה.

המחקר של גד ברזילי וקרין ברזילי מבוסס על שימוש בפלטפורמות חילוניות - כלומר, גלישה לא דרך האינטרנט הפרטי אלא דרך מקומות ציבוריים, כמו אינטרנט קפה. מתוך בסיס נתונים של 686 אלף גולשים ישראלים שהיה אפשר לסווגם באופן מובהק לחילוני, דתי-לאומי וחרדי, החוקרים זיהו 14,000 גולשים חרדים - כ-2% מהאוכלוסייה החרדית; גולשים כאלה הציגו את עצמם כחרדים וגם זוהו כחרדים לפי ציון מקום המגורים ומשלח היד (בחור ישיבה, למשל). הנתונים שהתקבלו נמוכים בהרבה מחלקם באוכלוסייה (2% גולשים מכלל האוכלוסייה החרדית, לעומת 6% חלקם בכלל האוכלוסייה) אבל עדיין מפתיעים בהתחשב באיסורים. אך, כזכור, זהו רק חלק מהאוכלוסייה המשתמשת באינטרנט, ומכל מקום, לדעת החוקרים תופעה זו הולכת ומתרחבת.

שיח מתגונן

החוקרים מצאו שמדובר באוכלוסיית גולשים צעירה למדי, בדיוק זו שהמנהיגים הרוחניים מוטרדים בכל הקשור לטוהר נפשה יותר מאשר ביחס לכל אוכלוסייה אחרת. 23% מהגולשים החרדים הם תלמידי ישיבות קטנות (עד גיל 18), ו-44% הם גילאי 28-19, הלומדים בישיבות ובכוללים. הפער המגדרי גדול: רק 35% מהמשתמשים הם נשים. "בניגוד לגברים שזמנם בידם בישיבות ובכוללים", אומרת קרין ברזילי, "הנגישות אל האינטרנט של הנשים, שצריכות לתמרן בין עבודה לאמהות, נמוכה בהרבה".

"האינטרנט והחברה החרדית יוצרים לכאורה אוקסימורון", אומר הפרופ' ברזילי. "זוהי חברה סגורה, המעוניינת להישאר נבדלת; חברה הייררכית שפועלת סביב עולם טקסטואלי סגור ומונעת על יד פיקוח הרבנים ומשמעת. האינטרנט, לעומת זאת, הוא מדיום שוויוני. חשבנו שיהיה מעניין לבדוק באיזו מידה חדרה הטכנולוגיה של האינטרנט לקהילה החרדית למרות איסור הרבנים על אינטראקציה עם המחשב". ובמלים אחרות, איך בלשון המאמר "מיישבים את הסתירות בין המשמעת החברתית והחופש האישי המוגבל בקהילה החרדית ובין טכנולוגיות הטלקומוניקציה המודרניות הנתפשות כחילוניות", ובאיזו מידה האינטרנט מפחית את סגירותה של הקהילה ומפר את נטייתה הטבעית להתבדלות. לעתים, אומרים החוקרים, האינטרנט דווקא יוצר סגירות. כך למשל מחקר של גוף המחקר האמריקאי "Life Project Pew Internet and American" העלה שרוב (67%) מקרב הגולשים הדתיים מתעניינים במידע דתי על דתם ולא על דתות אחרות.

מעקב אחרי פעילות הגולשים החרדים העלה כי הם משמרים את התכונות הייחודיות שלהם כקהילה. הם מאתרים במהירות את חברי הקהילה שלהם ואינם ממהרים להתקשר עם אחרים. הם נוקטים הרבה יותר פעילות פנים קהילתית בגלישה בפורומים, ואם לדייק - עוסקים הרבה יותר ברכילות בנוסח "מקווה נעייס" (שמועות המופצות במקווה) מאשר בפעילויות כשיגור דואר אלקטרוני או מסחר מקוון.

באופן כללי, מציינים החוקרים, החרדים הם הקבוצה המשתמשת באופן המובהק ביותר בפורומים, בהשוואה לפעילויות אינטרנט אחרות בתוכם וגם בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות. הם מציינים כי רמת המשמעת של הגולשים החרדים גבוהה. שיעור התלונות נגד חברים בקבוצה הווירטואלית נמוך וכמעט לא סולקו חברים חרדים. "הם לא נוהגים לכבס כביסה מלוכלכת במקום לא חרדי", אומרת קרין ברזילי. איש התקשורת דודי זילברשלג מסכים עם האבחנה הזאת ומוסיף כי דפוס השיח של החרדים באינטרנט הוא התגוננות כבימים ימימה. "רואים זאת בתגובות של חרדים באתרי חדשות כלליים. הם עדיין מתנהגים כמו מיעוט".

האינטרנט אמנם נעשה גורם מאזן בקהילה החרדית ופותח אותה לכיוון של פלורליזם, אבל הוא אינו פוגע בקיומה. "מהמחקר עולה שלמרות החשש של הרבנים ולמרות הביקורתיות המופגנת בפורומים, ובמיוחד בפורום 'בחדרי חרדים' באתר היידפארק, הקהילה החרדית שומרת על מבנה היסוד שלה", אומר הפרופ' ברזילי. "אמנם הרבנים מאבדים חלק מצאן מרעיתם, אבל בסופו של דבר ההייררכיה, המשמעת והבדלנות לא נפגמים". ועם זאת, הוא אומר, בעתיד קבוצת הגולשים הצעירה הזאת, בעלת העניין המשותף, עשויה להיות אופוזיציה פוליטית לממסד החרדי.

זילברשלג, שבעבר הסתייג מגלישה של חרדים בפורומים והתחלחל לא פעם מהפרצות הרוחניות של האינטרנט, נשמע כיום הרבה יותר מפויס כשהוא מדבר על האינטרנט, גם אם לטעמו זהו עדיין מפגע רוחני. לדבריו, הוא לא מופתע משיעור הגולשים הצעירים: "אני צופה שבעתיד השימוש בעיתונות כתובה יפחת. לכן צריך להזדרז ולהכין שירותי תוכן לחרדים באינטרנט".

כך סוכל פורטל השטריימל

ניסיונות חוזרים ונשנים לספק לחרדים באינטרנט סביבה מוגנת וחסומה דוגמת מה שנעשה בטלפונים הניידים לא ממש הצליחו. דומה שהחרדים לא התלהבו מההגבלות, ואתרים שקיבלו אישור מהרבנים, כמו "מורשת", לא הצליחו כלכלית כי לא השיגו די מנויים ולכן פנו לקהלים דתיים-לאומיים.

לפני כשלושה חודשים היה אמור לעלות לאוויר פורטל חרדי ראשון מסוגו - "שטריימל" - שנועד, לדברי נציגם בישראל של היזמים החרדים-האמריקאים, להעניק לגולשים סביבה חרדית למהדרין עם תכנים כשרים, להציע פורומים לדיונים בנושאים שונים ולאפשר גישה לגולשים לא חרדים ולתכנים נוספים. המימון היה אמור לבוא מהנדבן היהודי-האמריקאי זאב וולפסון, התורם לציבור החרדי.

לדברי היזם הישראלי, יוזמת הפורטל נולדה מההבנה שאי אפשר להתכחש עוד לעידן האינטרנט ולשימוש בו על ידי האוכלוסייה החרדית. הוא היה אמור לעסוק גם בהסברה ובמידע על נושאים חרדיים, אבל בשום אופן לא להציע אכסניה למחזירים בתשובה.

למרבה האכזבה, ברגע האחרון נשאל הרב שמואל אויירבך, הידוע בקנאותו, על יוזמת הפורטל והיא נפסלה על הסף ובינתיים הוקפאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker