"מעולם לא ראינו את בזק מתנהגת ככה. הם החליטו לשבור את הכלים"

שלושת הימים הראשונים לרפורמה בפס הרחב חשפו מאבק חריף בין קבוצת בזק למשרד התקשורת ■ אלפים נרשמו, פחות מ-100 התניידו

אמיתי זיו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

התחלה ברגל שמאל לרפורמת התקשורת בפס הרחב: מתוך אלפים שנרשמו וביקשו לעבור לשתי ספקיות האינטרנט הראשונות שמציעות את החבילות המוזלות החדשות - 012 סמייל ו–018 אקספון - רק כמה עשרות נוידו בפועל.

שתי ספקיות האינטרנט האחרות, סלקום (נטוויז'ן) ובזק בינלאומי, נמנעות בינתיים מלהצטרף לרפורמה, כי הן חוששות לכישלון ניוד הלקוחות ולחוויות שליליות ללקוחותיהן. במקביל, משרד התקשורת טוען כי בזק מפרה לכאורה את תנאי הרישיון, ואינה פועלת כפי שמחייבים אותה כללי הרפורמה.

חברת 018 אקספון טוענת כי העבירה לבזק עד כה 600 פניות לניוד לקוחות לחיבור המוזל החדש, אלא שבפועל עברו בינתיים רק 50 לקוחות, שכן אקספון מקבלת הודעות סירוב שונות מבזק לבקשות הניוד. בנוסף, 012 סמייל רשמה כ–2,500 לקוחות, אך טרם ניידה אליה לקוחות מחשש לתקלות בניוד.

מבזק נמסר כי הם עושים את המירב כדי לטפל בבקשות הניוד, ולמיטב ידיעתם אין בקשות תקועות שלא טופלו. עוד אומרים בחברה כי הרפורמה חצי־אפויה, ובשלב הנוכחי - שבו נכפה על החברה לבצע ניודים באופן ידני - ייתכנו תקלות רבות. החברה עושה לדבריה את המיטב לטפל בתקלות אלו, והיא משתפת פעולה עם משרד התקשורת, ומאפשרת העברה ידנית של בקשות ניוד בכל האפיקים שקבע המשרד.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזקצילום: אלי דסה

מבחינת אקספון הקטנה, הרפורמה בפס הרחב היא הדבר החשוב ביותר בחיי החברה עד כה, והיא ממוקדת מאוד בנושא. היה לה חשוב להיות הראשונה בשוק עם חבילות חדשות, והיא העלתה קמפיין גיוס לקוחות בערוץ 2 ובערוץ 10.

מלבד לקוחות 018 אקספון, ככל הנראה נוידו גם ל-012 סמייל ו-013 נטוויז'ן כמה לקוחות בודדים - אך זאת במסגרת ניסוי טכני בלבד. מספר המתניידים הכולל, נכון לעכשיו, לא עובר את ה-100.

משרד התקשורת מודע לקשיים, ומחר (יום שני) יתחדשו שוב דיוני "השולחן העגול" במשרד התקשורת, שבהם לוקחות חלק כל המפעילות. הדיונים יעסקו בפרטים הקטנים של תיק השירות שמגדיר את הרפורמה, בפרשנות החברות לסעיפים השונים ולאופן שבו יתבצעו הדברים בפועל.

מבחינת משרד התקשורת, הקו המנחה הוא הניסיון שנצבר מרפורמת ניידות המספרים בסלולר. לדוגמה, ברפורמת הניידות לקוח לא צריך להתנתק מהספקית הננטשת - אלא מספיק לו להתחבר לספקית החדשה. בנוסף, במודל ניידות המספרים החברה הננטשת לא יכולה לעצור את התהליך ולהתקשר עם הלקוח במטרה לשמר אותו. כיום, בזק מבצעת שיחות שימור ללקוחות שמנסים לנטוש אותה במסגרת הרפורמה החדשה.

בכירים בשוק התקשורת אומרים כי "מעולם לא ראינו את בזק מתנהגת ככה. הם החליטו לשבור את הכלים". הטענות הן כי דיוני השולחן העגול מתנהלים תוך צעקות רמות, ואחד מהבכירים אמר שהוא הופתע לגלות שבזק נוקטת באסטרטגיה של תקיעת הרפורמה. בבזק מכחישים, כמובן.

האם בזק תוכל להמשיך להתנגד לרפורמה עוד זמן רב? האם יש חשש לכישלון של הרפורמה? ומה בידי המדינה לעשות? כשבוע לאחר השקת הרפורמה, ננסה לענות על שאלות אלה ואחרות.

האינטרנט יקר יותר מבלונדון ובפאריס

בזק נלחמת על כסף גדול. ב–2013, השנה האחרונה שדווחה לבורסה, בזק־קווי רשמה הכנסות של 4.47 מיליארד שקל. פעילות זו מייצרת את החלק הגדול ביותר בהכנסות מבחינת קבוצת בזק כולה - 40% מכלל הכנסות הקבוצה. אפילו פעילות הסלולר של הקבוצה, פלאפון, אחראית רק ל–33% מההכנסות, כשביתר מתחלקות yes ובזק בינלאומי.

אבל זהו רק חלק מהתמונה; הפעילות הקווית מניבה כ–65% מכלל הרווח התפעולי של בזק. שיעור הרווחיות של בזק־קווי - EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) למחזור - נע סביב 60%. אין הרבה חברות בעולם שיכולות להתגאות בנתון כזה. על פי סקירה של מריל לינץ', בזק היא אחת מחברות התקשורת עם שיעור הדיווידנד הגבוה בעולם. או במלים אחרות, חוטי הנחושת של בזק שקבורים באדמה הם מכונת מזומנים חסרת תקדים, ובזק תעשה הכל כדי לשמור עליה עובדת ומשומנת.

מחירי הקו בישראל אינם מהגבוהים בעולם, אבל הם גם בהחלט אינם מהזולים. על פי נתוני ארגון הטלקום של האו"ם, ישראל נמצאת במקום ה–40 בעולם במחיר האינטרנט, וממחקר של ארגון New America עולה כי עלות קו אינטרנט בתל אביב וירושלים גבוהה מעלות קו בלונדון, פאריס או קופנהגן.

משמעות הרפורמה בפס הרחב עבור בזק היא סוף לחגיגה המונופוליסטית - יותר תחרות ופחות רווחים. הרפורמה מכניסה את הקו של בזק לפיקוח תעריפים, וכן מרחיקה את החברה מהלקוח, כי מי שעובר לחזית הן חברות השירותים, שמקבלות "בעלות" על הלקוח. בקיצור, לבזק יש המון מה להפסיד.

את הנזק לבזק כבר חישבו כלכלני משרד התקשורת. הרפורמה בפס הרחב עתידה לעלות לבזק 250–300 מיליון שקל ב–2015 לבדה, ועוד 200 מיליון ב–2016. אם מחשבים גם את אובדן עלויות התמסרות (הסכם הג'יגות), את עלות התאמת מערכות המחשוב לרפורמה ועלויות נוספות - הרפורמה עולה לבזק כמעט מיליון שקל ליום, בחישוב גס מאוד.

משמעות הדבר היא שלבזק יש כל אינטרס לדחות את הרפורמה, אפילו בקצת. יש לבזק אינטרס שהרפורמה תיכשל בימים הראשונים, שללקוחות תהיה חוויה שלילית ושיהיה על הרפורמה כתם של כישלון. הנזק שהצלחת הרפורמה עשוייה לגרום לבזק גדול מכל קנס שמשרד התקשורת יכול להשית עליה, ולכן כדאי לה להסתכן אפילו בעיצומים כספיים.

לבזק יש היסטוריה שלילית בנושא. ב–2007 קבעה הרשות להגבלים עסקיים כי בזק ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בכך שטכנאי החברה ניתקו את קישור הגומלין לרשת הטלפוניה של HOT, ובכך פגעו ביודעין במתחרה בתחום הטלפוניה.

"חקירת בזק חשפה תרבות ארגונית שאינה מקפידה על מניעת פגיעה כפולה במפעילים מתחרים", כתבה אז הממונה, רונית קן. הערר שהגישה בזק לבית המשפט על הקביעה נדחה גם הוא. בנוסף, ממש לאחרונה קבעה שוב הרשות להגבלים עסקיים, לאחר חקירה ארוכה, כי בזק נקטה בשיטת תמחור מסוימת על מנת לחסום מתחרות בתחום הטלפוניה.

הרפורמה בפס הרחב מורכבת מאוד ברמה הטכנולוגית, ודורשת תהליכים מורכבים. לא ניכנס לכל פרטי הפרטים של שינוי הגדרות הראוטר, תהליך העברת הלקוח, הניתוק מהספקית הקיימת והמעבר לחדשה וכיוצא בזה. יש צורך בהתקשרויות בין הספקיות, בירורים עם הלקוח, תיאום טכנאי ועוד אינספור פרטים קטנים - אך חשובים.

בזק מעדיפה לכאורה שהדברים לא יתנהלו בצורה חלקה. מתחרותיה מסבירות שהמעבר בין החברות חייב לעבוד בצורה חלקה, כמו ברפורמת ניידות מספרי הסלולר, אחרת הרפורמה תיכשל. בזק, לעומת זאת, מקפידה לטעון בתדרוכים מול התקשורת שהמונח "ניידות" אינו מתאים כשמדברים על לקוח בקו אינטרנט.

מלבד זאת, בזק מנהלת גם מלחמה משפטית, והיא הגישה כבר שתי עתירות לבג"צ נגד הרפורמה. לטענתה, משרד התקשורת חורג מסמכותו בכך שהוא מחייב את החברה להחכיר למתחרים לא רק את התשתיות שלה, אלא גם את שירות הטכנאים ושירות הלקוחות, שהם כבר חלק מהמוניטין שלה.

התועלת לצרכן

אבי ברגרצילום: סיון פרג'

כוחות חזקים עומדים מאחורי הרפורמה ורוצים בהצלחתה: החברות המתחרות בבזק, ובראשון 012 סמייל של פרטנר ו–013 נטוויז'ן של סלקום. פועלים להצלחת הרפורמה גם אנשי משרד התקשורת, ובראשם המנכ"ל, אבי ברגר, שמגלה נחישות יוצאת דופן מול כוחות גדולים.

לבסוף, הרפורמה חשובה לאזרחי ישראל, שיכולים לחסוך בזכותה הרבה כסף.
כמה הרבה? עד כה פירסמנו חישובים שלפיהם הרפורמה תאפשר חיסכון של כ–30% במחיר קו האינטרנט. אך אם מוסיפים לחבילה גם את הטלפון הקווי, החיסכון משמעותי עוד יותר. זאת, משום שמחירי הטלפון בישראל יקרים, עקב פיקוח המחירים על הטלפוניה של בזק.

מחיר של קו 100 מגה של בזק הוא 115 שקל לחודש. מחיר קו טלפון עם 300 דקות הוא 55 שקל לחודש (בחישובים אנו עושים ממוצע של מחיר שנה ראשונה ומחיר שנה שנייה). מחיר ספקית האינטרנט הוא עוד כ–30 שקל לחודש, כך שהסכום הכולל הוא 200 שקל לחודש עבור חבילת דאבל: קו אינטרנט + טלפון.

בהצעה החדשה של 012 סמייל, המחיר לקו אינטרנט הוא 105 שקל לחודש, ועוד 16 שקל לחודש עבור קו טלפון עם 250 דקות. סך הכל - 121 שקל לחודש. זאת אומרת שהחבילה האלטרנטיבית זולה ב–79 שקל לחודש מזו של בזק, וחוסכת ללקוחות כ–60% מעלות התקשורת הקווית. זהו חיסכון לא מבוטל, ולכן יש לאזרחי ישראל אינטרס גדול שהרפורמה תצליח (גם אם יהיו חריקות בהתחלה).

ומה לגבי HOT?

גלעד ארדןצילום: מיכל פתאל

כיום, HOT אינה חלק מהרפורמה. היא לא נדרשה לפתוח את תשתיותיה למתחרות, כמו בזק, ולא נכפה עליה פיקוח מחירים. עובדה זו מוציאה את אנשי בזק מדעתם, שהרי גם HOT היא חברת תשתיות. אנשי בזק צודקים. די מדהים לראות איך HOT שוב חומקת מרגולציה. כשיצאה רפורמת השוק הסיטוני לדרך, משרד התקשורת התחייב כי ההליך מול HOT יסתיים תוך "שבועות בודדים".

אלא שמשרד התקשורת צריך לפעול לפי סדר עדיפויות אמיתי, ולא לפי פופוליזם. בזק היא זו ששולטת ב–60% מהשוק, ולא HOT. בזק פרושה בכל רחבי ישראל, ואילו HOT רק ברובה. מבחינה טכנולוגית, הרבה יותר קשה לפתוח את רשת HOT למתחרות, או כפי שהסבירה מנכ"לית HOT לשעבר, סטלה הנדלר: "בשום מקום בעולם לא עשו שוק סיטוני על רשת כבלים, וספק אם זה בכלל נחוץ". אגב, כיום הנדלר היא מנכ"לית בזק.

כדי שהרפורמה תצלח, צריך קודם כל ולפני הכל לוודא שהיא עובדת על רשת בזק. HOT היא בעדיפות שנייה. עדיף שמשרד התקשורת יוודא ש-HOT מתחילה לפרוש תשתיות לכל היישובים שמחוץ לרשת שלה. מבחינת פיתוח התחרות - זה הרבה יותר חשוב.

אקספון: העברנו לבזק 600 פניות - נוידו בפועל רק 50 לקוחות

אם צריך עוד הוכחה להתחלה הקשה של רפורמת הפס הרחב, הנה כמה מספרים. חברת 018 אקספון טוענת כי עד כה היא העבירה לבזק 600 פניות לנייד לקוחות לחיבור המוזל החדש. אלא שבפועל עברו עד כה רק 50 לקוחות. אקספון מקבלת הודעות סירוב שונות מבזק לבקשות הניוד.

מבחינת אקספון הקטנה, הרפורמה בפס הרחב הינה הדבר הכי חשוב בחיי החברה עד כה והיא ממוקדת בנושא מאוד. היה לה חשוב להיות ראשונה בשוק עם חבילות חדשות ובאופן חריג החברה העלתה גם קמפיין גיוס לקוחות בערוצים 2 ו-10, החל מיום חמישי.

מלבד לקוחות 018 אקספון, כפי הנראו נוידו גם ל-012 סמייל ו-013 נטוויז'ן מספר בודד של לקוחות, אבל זאת במסגרת ניסוי בלבד. מספר המתניידים בכלל לא עולה את ה-100, נכון לעכשיו.

משרד התקשורת מודע לכל הקשיים וביום שני יתחדשו שוב הדיונים במסגרת "השולחן העגול" של משרד התקשורת, בו לוקחות חלק כל המפעילות. הדיונים יסובו סביב הפרטים הקטנים של תיק השירות שמגדיר את הרפרומה, הפרשנות של החברות לסעיפים השונים וכיצד יתבצעו הדברים בפועל.

מבחינת משרד התקשורת, הקו המנחה הוא הנסיון שנצבר מניידות המספרים. בניידות המספרים למשל, לקוח לא צריך להתנתק מהספקית הננטשת, מספיק להתחבר לספקית החדשה. עוד במודל ניידות המספרים - החברה הננטשת לא יכולה לעצור את התהליך ולהתקשר כדי לשמר את הלקוח. כיום, בזק מבצעת שיחות שימור ללקוחות שמנסים לנטוש אותה במסגרת הרפורמה החדשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker