אפקט האייפון טוב לסאנדיסק: נפח הזיכרון בסמארטפון גדל למרות השימוש בענן

לא משנה היכן אתם שומרים את התמונות שלכם - בענן, בדיסק קשיח או במכשיר הנייד - סאנדיסק תרוויח מכך ■ המנכ"ל: "נעבור השנה את רף מיליארד הדולר במכירת זיכרונות לחוות השרתים"

אמיתי זיו
אמיתי זיו

מחשוב ענן הוא אחת המגמות הבולטות של העולם הטכנולוגי בעשור האחרון. האפשרות לאחסן קבצים בענן, לערוך מסמכים אי שם בשרת מרוחק ולגשת לכל תוכן מכל מכשיר, הפכה לפרקטיקה טריוויאלית לכל משתמש דיגיטלי. בסאנדיסק אוהבים את הענן, אבל טוענים כי בשנה־שנתיים האחרונות מדברים בעולם כבר על מחשוב ערפל - Fog Computing.

למה הכוונה? כשענן נוחת על הקרקע, נוצר ערפל. מחשוב ערפל משמעו שהלקוח רוצה לגבות הכל בענן, אך רוצה במקביל את המידע זמין בזיכרון המקומי - למשל בסמארטפון. "האנושות מייצרת יותר מידע ורוצה לשמור את הכל. המשתמש לא מוכן לאבד זיכרונות ותיעוד", הסביר שחר בר אור, מנכ"ל סאנדיסק ישראל, המכהן גם כסגן נשיא חטיבת המובייל העולמית של החברה. "פעם היתה אמירה כזו שעם מחשוב הענן, הלקוח לא יצטרך הרבה זיכרון זמין אצלו. אבל אנחנו רואים שזה לא נכון, להפך. אפשר לראות את זה בדגמי האייפון החדשים, שיותר מ–70% מהמכירות שלהם הם דגמי 64 ג'יגה או 128 ג'יגה זיכרון. הלקוח מוכן להוסיף 100 דולר כדי שיהיה לו יותר זיכרון זמין. עוד דוגמה לשימוש במחשוב ערפל היא בשידורי טלוויזיה: חברות כבלים ולוויין שמות בממיר משהו כמו 8 ג'יגה של זיכרון, וממלאות אותו בתכנים לפי מה שהן מנחשות שהצופה ירצה לראות. זה חוסך להן תעבורת רשת בשעות העומס, והלקוח מקבל חוויית צפייה מיידית וטובה יותר".

בתחילת מארס ייפתח בברצלונה כנס העולם הסלולרי (MWC), ולהערכת בר אור היצרניות יציגו שם דגמי טלפונים עם נפחי זיכרון גדולים יותר מבעבר: "זה אפקט אפל - הוא ישפיע על כל המתחרות. לדעתי נראה את השינוי בחצי השני של 2015. הנפח הסטנדרטי במכשיר ינוע לכיוון 64 ג'יגה, וזו תהיה נקודת שיווי המשקל. צריך לזכור שכיום הזיכרון הוא רכיב יקר במכשיר, ולמעשה המשתמש משלם עליו יותר מאשר על המעבד המרכזי. זה הגיוני גם שנידרש ליותר זיכרון זמין, מפני שקצב הגידול במידע הוא אקספוננציאלי, ואילו הגידול ברוחב פס (שדרוש כדי להעלות חומרים לענן; א"ז) גדל באופן לינארי".

שחר בר אור ועמיר פרידמןצילום: ניר קידר

כשבר אור מעריך את דרישות זיכרון הפלאש בטלפונים של 2015 הוא בעצם מצטנע, או נזהר. סאנדיסק היא ספקית משמעותית של רכיב הזיכרון בטלפונים שלכם. "אנחנו עובדים עם כל הספקים המובילים", הוא אמר בלי לציין שמות, ובזהירות המאפיינת תאגידים אמריקאיים ציבוריים.

מות הכונן הקשיח

את סאנדיסק אתם ודאי מכירים. הרבה לפני ימי הסמארטפון, ישנו סיכוי לא רע שנגן ה–MP3 הראשון שלכם היה מסדרת Sansa הפופולרית של החברה. אם יש לכם כרטיס זיכרון SD במצלמה או כרטיס הרחבת זיכרון Micro SD בסמארטפון, הוא עשוי להיות של סאנדיסק. החברה היתה קודם כל חברת קונסיומר - חברה המוכרת מוצרי צריכה אלקטרוניים.

"עד לפני כמה שנים, חלקו של המגזר הקמעוני של החברה היה 70% מהמכירות, והשאר היה 30%. מאז, עברה החברה סוג של מהפך, וכיום המגזר הצרכני הוא בערך שליש מהמכירות", הסביר בר אור. מלבד המגזר הקמעוני, לחברה עוד שלושה ענפי פעילות. מגזר הפעילות השני של החברה הוא תעשיית המובייל, והחברה מספקת את הזיכרון המובנה לסמארטפונים של החברות הגדולות בעולם. המגזר השלישי הוא המחשוב האישי, והמגזר הרביעי הוא השוק המוסדי־תאגידי, ובמרכזו פעילות סאנדיסק בחוות שרתים.

"להערכתנו, עוד שנתיים 30% מהלפטופים בשוק יהיו עם כונן SSD (כונן ללא חלקים נעים ומבוסס זיכרון פלאש, כמו בדיסק און קי; א"ז)", אמר בר אור. "זה קשור גם לטכנולוגיות שאנחנו מכניסים למוצר כדי להוריד את המחיר. נכון שה–SSD מייקר את המחשב, אבל בארגונים עושים כיום חישוב של 'עלות אחזקה כוללת' - כמה אפשר לחסוך באחזקה ותיקונים, בפרודוקטיביות, בקצב החלפת המחשב ואפילו בהוצאות חשמל. לדעתנו, עלות האחזקה יורדת משמעותית".

שוק ה–SSD צפוף ותחרותי. על פי נתונים של גרטנר ל–2013, סאנדיסק נמצאת במקום השלישי בשוק זה, עם נתח של 12% מול 13% של אינטל ו–29% של סמסונג. שתי שחקניות נוספות בתחום הן טושיבה ומיקרון, וישנה עוד שורה ארוכה של מתחרות קטנות.

בענף הרביעי של החברה, חוות השרתים, עוברים גם כן בהדרגה לאחסון בזיכרון פלאש, מאותן סיבות של חיסכון בחשמל, הארכת אורך חיי המוצר והקטנת הקריסות והתיקונים הנדרשים. "אנחנו עובדים עם כל השחקנים והיצרניות המובילות. שרתים כמו של דל, HP, לנובו. גם חברות אחסון כמו נט־אפ או EMC משתמשות במוצרים שלנו. אנחנו מעריכים שב–2015 נעבור את רף מיליארד הדולרים במכירות לשרתים והתקני אחסון לחוות השרתים", אמר בר אור.

כך, גם כאשר אתם מוותרים על הרחבת הזיכרון בסמארטפון ומעלים הכל לענן, כנראה שבכל מקרה תיתקלו בכונן פלאש. לדברי בר אור, "הפלאש הוא מגה־שוק, שמכסה את הענן בחוות השרתים, את כונן ה–SSD במחשב ואת מכשיר הקצה שאצל הלקוח".

בנוסף, בסאנדיסק סקרנים לגבי עוד מגה־טרנד טכנולוגי: האינטרנט של הדברים (IoT). בר אור העריך כי "עד 2020 יהיו כ–75 מיליארד מכשירים מחוברים לרשת, בערך 10 מכשירים לכל אדם. הפלאש הוא אחד הרכיבים המרכזיים במוצר הזה, מכיוון שהמכונה תצטרך לאגור מידע ולזכור דברים גם כשהמתח יורד ויש אובדן מתח רגעי. אפשר להשתמש בסוללה, אבל היא לא תהיה זולה יותר מפלאש. ההפך, היא מצריכה תחזוקה, החלפה ידנית כל כמה זמן וכשהיא נרטבת היא מקצרת".

לפיכך, אם בעוד כמה שנים יהיו מוני חשמל או מים המחוברים לרשת - יכול להיום שגם בהם יהיה כרטיס זיכרון קטן.

800 עובדים ושישה סטארט־אפים

סיפור חייה של סאנדיסק חוזר שוב ושוב לישראל. סאנדיסק הוקמה ב–1988 בעמק הסיליקון כסטארט־אפ קטן על ידי הישראלי לשעבר, אלי הררי, שעמד בהמשך בראש החברה במשך 22 שנה, ושקיבל באחרונה עיטור כבוד בתחום החדשנות הטכנולוגית מנשיא ארה"ב, ברק אובמה. ב–1996 הקימה סאנדיסק מרכז פיתוח ישראלי באזור התעשייה תפן בגליל. ב–2005 התחילה סאנדיסק לבצע רכישות בישראל, ורכשה חברת אבטחה להתקנים הניידים בשם MDRM. היקף העסקה הוערך ב–15 מיליון דולר. ב–2006 עשתה סאנדיסק מגה־רכישה ראשונה בישראל וקנתה את אמ־סיסטמס של דב מורן ב–1.55 מיליארד דולר, עבור פעילות החברה בתחום הדיסק און קי.

צילום: בלומברג

סאנדיסק ממשיכה להתרחב גם בימים אלה, וכעת יש לה בישראל 800 עובדים בשלושה מרכזי פיתוח: בעומר בדרום, בתפן בצפון ובכפר סבא במרכז. בנוסף, היא משקיעה פעילה בחברות הזנק ישראליות.

"עוד לפני שמדברים על סאנדיסק - ישראל היא מעצמה בתחום האחסון", אמר עמיר פרידמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ומנהל ההשקעות של החברה בישראל. "קח דוגמאות כמו XIV שנרכשה על ידי יבמ, אנוביט שפיתחה פתרון לניהול זיכרון פלאש ונרכשה על ידי אפל, או אקסטרים IO שנרכשה על ידי EMC - יש כאן הרבה חידושים בתחום. סאנדיסק הקימה את סאנדיסק ונצ'רס, קרן של 75 מיליון דולר שהחברה הקצתה, מה שמכונה Corporate VC (קרן השקעות תאגידית; א"ז). המטרה היא לאתר ולהשקיע בחברות סטארט־אפ שבאמצעותן ניתן להעלות את הצעת הערך של הפלאש או להכניס את הפלאש לבסיסי נתונים חדשים. אלה השקעות שאנחנו עושים כחלק מהאסטרטגיה של החברה, ולא כהשקעה שהיא נטו פיננסית, אבל לא נשקיע בחברה אם לדעתנו נפסיד את הכסף. אני עובד בצמוד לקרנות ההון סיכון, שמשקיעות גם בשלבים מוקדמים. אנחנו מגיעים לחברות כשהטכנולוגיה קיימת ונותנים להן ערך עם הניסיון שלנו וערוצי ההפצה. עוזרים להן לגדול", הוא הוסיף.

עד כה, ביצעה סאנדיסק ונצר'ס השקעות רק בשתי מדינות בעולם: ארה"ב וישראל. האחרונה לקחה את רוב הקופה. מתוך תשע השקעות שעשתה הקרן מאז הקמתה ב–2012, שש היו בחברות ישראליות.

"מלבד ההשקעות מחוץ לחברה, אנחנו מאפשרים לעובדים גם לקבל מימון ולהקים סטארט־אפ בתוך סאנדיסק", אמר פרידמן. "העובד מקבל זמן לעבוד על הפרויקט, ואם זה נהפך למשמעותי - הפרויקט הופך ל–day job שלו. הקמנו את האפשרות הזו כדי לעודד חדשנות בחברה, וכרגע יש לנו מיזם אחד כזה בפעילות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ