הסטארט אפים שיעזרו לכם להתגבר על הפיגור הדיגיטלי של המדינה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט אפים שיעזרו לכם להתגבר על הפיגור הדיגיטלי של המדינה

המדינה לא עוזרת לנו בעצמה להבין טוב יותר את זכויותינו ■ עד אז עמותות וסטארט אפים שמו לעצמם מטרה לסייע לציבור לקבל שירות טוב יותר על בסיס הנגשת מידע וקידום השקיפות

תגובות

אם נדרשתם לשלוח באחרונה פקס למשרד ממשלתי, בוודאי נחשפתם לפיגור של ממשלת ישראל בנושא הדיגיטל. למרות תוכניות ממשלתיות עם שמות מפוצצים כמו "מטה התקשוב", "ישראל דיגיטלית" ו"רשות התקשוב הממשלתית", מחקר של 
OECD שפורסם לקראת סוף 2013 קבע כי ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב בכל הקשור לממשל מקוון.

הממשלה יכולה לנסות לקדם את השירותים המקוונים שלה לאזרח בשתי דרכים. הראשונה, על ידי פיתוח עצמאי ממשלתי - למנות ועדה, לאפיין את הצרכים ולצאת למכרז. ואולם, מטבע הדברים, הממשלה היא גוף כבד ומסורבל, ולפיכך סביר להניח שהאזרח יצטרך לחכות עוד זמן רב עד שמאמצי הממשלה יגיעו אליו. כך קרה באפליקציית iOref, שלא היתה מוכנה לשימוש בזמן מבצע "צוק איתן".

הסדנא לידע ציבורי

האפשרות השנייה, הקצרה והאלגנטית בהרבה, היא שהממשלה תתחיל ליצור מסדי נתונים שקופים ופתוחים - ואת השאר יעשו מפתחים עצמאיים. ראינו בעבר מספיק דוגמאות מוצלחות לאופן שבו עקפו היזמים את הממשלה, ופיתחו לבד ובחינם פתרונות טובים מאלו שהממשלה רכשה בכסף רב.

כך, למשל, אפליקציות ההתרעה השונות שדווקא כן פעלו לאורך צוק איתן; והדוגמה הנוספת, במהלך בהלת הפוליו של קיץ 2013, כשמשרד הבריאות מיהר לשלם 120 אלף שקל, בפטור ממכרז, לחברה לפיתוח אפליקציות - כדי לייצר אפליקציה למציאת סניף טיפת חלב סמוך. למרות זאת, יזמים עצמאיים פיתחו בתוך 24 שעות, ובחינם, אפליקציה טובה יותר.

ככל שמשרדי הממשלה יפתחו יותר מידע בפורמט פתוח, ישתפו פעולה עם יוזמות אזרחיות ויאפשרו לגופים שונים לפתח אתרי אינטרנט ויישומים שונים על גבי המידע הממשלתי, כך הציבור יקבל את מבוקשו, וגם הממשלה תהיה קצת פחות בפיגור.

פעילים בתחום מוסרים כי לאורך כהונתה של הממשלה היוצאת, נעצר הנושא בחריקת בלמים. מדד בשם The Global Open Data Index של האירגון הבינלאומי Open Knowledge מיפה את רמת הפתיחות וזמינות המידע של ממשלות ומדינות שונות. ברשימה זו, הידרדרה ישראל למקום 40, ממקום 24 בשנה שעברה, כאשר הונגריה במקום 39, ופקיסטן במקום 41. עיקר ההידרדרות היתה במדד המשנה שנוגע לשקיפות בהעברות תקציבים ממשלתיים ובנגישות למידע באשר להליכי חקיקה - קריטריונים שבהם מתבלטת ישראל לרעה.

למרבה המזל, על אף הסחבת הממשלתית בכל הקשור לממשל מקוון, מצילות עמותות וחברות סטארט־אפ את המצב, בכך שהן יוצרות פתיחות מידע ובונות כלים חלופיים טובים העמודים לרשותו של האזרח הקטן.

ממשל ונבחרי ציבור: האח הגדול של הח"כים

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה ששמה לעצמה למטרה "להנגיש מידע ציבורי לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית".

העמותה מקדמת כמה פרויקטים מסקרנים, וביניהם פרויקט "כנסת פתוחה", שמאפשר לעקוב ביעילות אחרי מה שקורה בבית הנבחרים - החל בוועדות והצעות חוק, ועד מעקב אחר ח"כים ספציפיים. למשל, אפשר לראות כי ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) ביקר במשכן 10.3 שעות בממוצע בשבוע, נוכחות נמוכה מהממוצע, וישב ב–3.23 ישיבות של ועדות הכנסת בחודש. על פי ניתוח 707 הצבעותיו, האתר מראה שהוא פעיל בהגנה על זכויות להט"בים, אך מקבל ציונים נמוכים במדד החברתי ובקידום החינוך הציבורי.

לקראת הפריימריס במפלגות השונות, ובשיתוף עמותת "מתפקדים", הקימה הסדנא את המד־ח"כ, שמאפשר לראות את האג'נדות שלהן מחויב כל חבר כנסת. לבניית המדדים שותפות גם עמותות כמו התנועה הליברלית, המשמר החברתי ומוקד הסיוע לעובדים זרים.

פרויקטים מעניינים נוספים הם מפתח התקציב, שחושף את כלל ההעברות התקציביות בעשור האחרון; פרויקט תב"ע פתוחה, שחושף את תוכנית הבנייה משנות ה–50 ועד היום; פרויקט 
Kikar.org, שאוסף התבטאויות של נבחרינו מפייסבוק; ופנסיה פתוחה, ששם לו למטרה לחשוף את הדרך שבה הפנסיה שלנו מנוהלת וכיצד היא מושקעת.

בעמותה עובדים על עוד פעילויות כמו חשיפת ספר החוקים הישראלי וחשיפת תקציבי הרשויות המקומיות. בארגון פעילים כ–250 מתנדבים, והוא מעסיק שלושה עובדים בלבד. בנוסף, לארגון יש שיתוף פעולה עם אגף התקציבים באוצר, המפרסם קובצי תקציב גולמיים.

לדברי נעם קסטל, מתנדב במיזם בפרויקט תב"ע פתוחה, "פנינו לרשויות מקומיות והצענו להן לעשות שימוש בכלי הזה לטובת התושבים: ההתקנה לוקחת 20 שניות ואינה כרוכה בעלות כספית. אנחנו מזמינים רשויות נוספות להנגיש את המידע לתושביהן בחינם ובפשטות".

כל זכות: ויקיפדיה 
של הזכויות בישראל

האתר מכיל יותר מ–4,280 ערכים שונים אודות זכויות הניתנות למימוש. הוא בנוי לפי נושאים או מוטיבים, כמו למשל משפחות שבראשן הורה עצמאי, להט"בים, הוצאה לפועל, אגרת הטלוויזיה, מימוש זכויות ביטוח לאומי ומידע למילואימניקים. באמצעות האתר ניתן ללמוד גם על ביטוח, פנסיה וחיסכון לטווח ארוך.

"בעולם הזכויות קיים כשל בסיסי של מידע", הסביר אמתי קורן, מנכ"ל העמותה. "למשל, חולה סרטן הוא צרכן של מידע בתחום הבריאות והביטוח הלאומי, אך סביר להניח שגם בתחומי המיסוי, השיכון, התחבורה והרישוי. למרות זאת, כל אחד מהגופים מציג לו רק את הזכויות שנוגעות לאותו הגוף. אף אחד לא חושב על הזווית של האזרח. לצורך גישור הפער הזה הקמנו ב–2010 את כל זכות. אנחנו מנגישים מידע לא רק ליחידים אלא גם לעמותות, עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים. כל זכות הוא אתר ייחודי גם ברמה העולמית, כי הבעיה שתיארתי אינה מוגבלת רק לישראל".

על הצלחת האתר, מספר קורן: "כל זכות נותן מענה לציבור, גדל והולך, והגיע ב–2014 ליותר מ–2 מיליון מבקרים ייחודיים, עם כ–100 אלף כניסות לשבוע. שני שיאים נשברו באחרונה בתפוצת האתר: הראשון, בתקופת מבצע צוק איתן, שבו האתר, ופורטל המילואים במיוחד, זכה לכחצי מיליון כניסות; והשני, עם מחשבון הזכויות לניצולי השואה שמופעל על ידי כל זכות עבור המשרד לאזרחים ותיקים".

בכל זכות מועסקים חמישה עובדים ומנכ"ל מתנדב. בנוסף, יצרה העמותה שיתופי פעולה עם אנשי הביטוח הלאומי, משרד האוצר ומשרד המשפטים, ששותפים גם בכתיבת הערכים.

גיידסטאר: המאגר לקידום השקיפות

עד לפני כמה שנים, קבלת מידע על עמותה בישראל, החל במצבה הכספי ועד תורמים ומשכורות היתה משימה כמעט בלתי־אפשרית. ואולם, לפני מספר שנים הגיע לעולם מאגר גיידסטאר, שמטרתו היא ליצור שקיפות ציבורית בהתנהלות העמותות. כיום, רשומים באתר 30 אלף ארגונים.

גיידסטאר הוא כלי מסייע בחשיפת שחיתות, אך בה בעת גם כלי בידי תורמים פוטנציאליים שרוצים לקבל החלטה למי לתרום, או לראות כיצד ממוצים כספי התרומה. גיידסטאר הוא מיזם משותף ליד הנדיב, הג'וינט ישראל ומשרד המשפטים, שפועל בשיתוף פעולה עם הארגון העולמי GuideStar International.

אפליקציות 
תחבורה ציבורית

אם יש תחום שעשה קפיצת דרך מרשימה בהנגשת המידע לציבור זהו תחום התחבורה הציבורית.

אולי יותר מוכרת מכולם היא אפליקציית Moovit, שגייסה באחרונה 50 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ–300 מיליון דולר כדי להיות ווייז של התחבורה הציבורית. ישנו אתר ממשלתי, 
Bus.gov.il, לתכנון מסלול נסיעה בעזרת ספקיות, שמציג את המסלולים על מפה של גוגל.

מי שיזם את הקמת האתר הוא מיכאל איתן, שבעת היותו השר הממונה על שיפור השירות לציבור, פנה למשרד התחבורה וביקש לפרסם לכל דורש את מפת התחנות, לוחות הזמנים וזמני האמת של ההגעה לתחנות - מה שאיפשר גל של חדשנות והנגשת מידע לציבור.

מה זה בכלל מידע פתוח?

בתחילת דצמבר הודיעה דוברות הכנסת על הקמת מאגר החקיקה הלאומי, ובימים אלו קמפיין כנסת שקופה נמצא בעיצומו. המאגר כולל מידע על כלל חוקי המדינה, קישורים לכל חוק ולחוקים שתיקנו אותו, ל"דברי הכנסת" (ישיבות המליאה), לפרוטוקולים של ועדות ולנוסחי הצעות חוק בקריאות השונות. מוזר ככל שזה עשוי להישמע, עד כה נזקקו המעוניינים במידע מסוג זה לשירותי מאגרי מידע משפטיים פרטיים, שכן חוקי ישראל מתפרסמים בדפוס מאז קום המדינה - אך שום גורם רשמי לא ריכז אותם.

בפורום של הסדנא לידע ציבורי התפתח דיון ארוך וביקורתי על המהלך. "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות…", כתבה מור רובינשטיין, מתנדבת בסדנא ועובדת בפרויקט אינדקס המידע הפתוח העולמי. "אני לא יודעת על מה הם מדברים כשהם אמרו שהמודלים הבריטי והקנדי נבחנו, אבל זה ממש לא דומה. החוקים עדיין ב–PDF, אין יכולת להוריד את כולם ביחד, אין רישיון שימוש, ובכלל זה עדיין חסר מאגר החקיקה המלא", הוסיפה רובינשטיין.

נעם קסטל, מתנדב בסדנא, הסביר: "במקרים רבים אנחנו עדים לשימוש לרעה במונחים כמו 'שקיפות' ו'מידע פתוח'. ארגונים ומנהיגים מתהדרים בהם מבלי לעצור ולבחון את משמעויותיהם.

"קבוצת העבודה של מידע ממשלתי זמין בארה"ב, להבדיל, פירסמה הגדרה די ברורה למה הופך מידע ממשלתי וציבורי לפתוח באמת. ההגדרה הזו כוללת שמונה קריטריונים, וביניהם - אם יש למידע API (ממשק גישה ותכנות, א"ז); אם הנתונים מוגשים לציבור בפורמט שאינו קנייני, כך שכל אחד יוכל לקרוא אותו (קובץ אקסל, למשל, אינו פתוח — משום שהוא מצריך תוכנה שעולה כסף, א"ז); אם המידע זמין בחינם או בתשלום; אם הוא זמין לקריאה ועיבוד ממוחשבים, שלא כמו קובץ PDF; ואם אפשר לראות גרסה סופית של המידע, או לעקוב אחרי שינויים והתפתחויות בו לאורך השנים".

לדברי רובינשטיין, "פנינו לכנסת כמה פעמים במטרה שיהפכו את המידע לזמין באמת, שיהיה ניתן להורדה או לשימוש. בינתיים, הם דחו את הפגישה איתנו למועד לא ידוע, ומפגינים חוסר רצון מובהק בהנגשת הנתונים של הכנסת".

דובר הכנסת מסר בתגובה: "הכנסת השיקה באחרונה שלושה פרויקטים משמעותיים באתר הכנסת (שזכו ביחד לכינוי כנסת שקופה) - השקת מאגר החקיקה הלאומי (שלב א'), השקת פורטלי ועדות חדשים והשקת מאגר שאילתות. כל אחד מהפרויקטים הללו אכן מגדיל באופן משמעותי את שקיפות הכנסת ועבודתה לציבור, והתגובות שאנו מקבלים הן פשוט מצוינות. בכל מקרה, הכנסת היום היא ללא ספק שקופה מאי פעם. החומרים שלה - מאגר החוקים ותוצרים פרלמנטריים אחרים - נגישים לציבור באופן שלא היה מעולם בעבר. חשוב גם לציין ששלושת הפרויקטים ממשיכים, גם אחרי עלייתם לאוויר, את הפיתוח וההתקדמות שלהם. אני מניח שבקרוב נהיה (שוב) אנשי בשורה בתחומים אלה, ודווקא בשל כך ביקשנו להיפגש עם ארגונים שונים שיש להם ודאי מה לומר בתחום ולשמוע את התייחסותם.

"לטענת 'מסמוס' הפגישות - זאת פשוט לא אמת. פגישה עם הסדנא לידע ציבורי כבר נקבעה מחדש, ובכוונת הכנסת לקבוע פגישות עם ארגונים דומים נוספים על מנת לקבל פידבק ולהסתייע ברעיונות לקראת המשך פיתוח הפרויקטים. מדובר בפרויקטים שהושקו רק בנובמבר־דצמבר, כך שוודאי לא ניתן לטעון שחלף זמן רב".

אובמה יהיה מאוכזב

מדינת ישראל חברה ביוזמה בינלאומית בשם OGP (ראשי תיבות של Open Government Partnership), בתמיכת נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שנועדה "להעצים את כוחו של היחיד, החברה והמדינה - על בסיס שלושה עקרונות: שקיפות ודיווח שוטף, שיתוף הציבור ואחריותיות (Accountability)".

באוגוסט 2011 התחייב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתב לבית הלבן להצטרף ל–OGP, ובאפריל 2012 קיבלה הממשלה את החלטה 4515 והצטרפה בפועל ליוזמה. בהחלטה שהתקבלה נכתבו מלים גדולות: "ממשלת ישראל מצהירה כי המידע המוחזק בידיה הינו משאב ציבורי, ולפיכך תפעל לספק לציבור גישה מרבית אליו, ואפשרות לעבדו ולהשביחו, וכן תפעל להנגשת שירותים אישיים ומידע אישי־ממשלתי, ולהגברת הבקרה הציבורית על ביצועי הממשלה".

במסגרת ההחלטה, התחייבה הממשלה להקים את הפורום הישראלי לממשל פתוח, אך הוא התכנס בפעם הראשונה והאחרונה בינואר 2013 - בלי שום תוצר או הישג. ישראל מדווחת ל–OGP על ההתקדמות שלה בתחום. הדו"ח האחרון הוגש לפני שנה, ונכתב על ידי החוקרים רועי פלד וגיא דיין, שקבעו כי "האחריות לקידום ההתחייבות מתחלקת בין מגוון משרדי ממשלה, ביניהם האוצר, המשפטים וכן משרד ראש הממשלה. פועל יוצא מכל זה הוא שאין אדם אחד האחראי לכך במדינה. המבנה הנוכחי נוטה לסטגנציה".

במסגרת המיזם ממשלת ישראל מפעילה את אתר מאגרי המידע הממשלתיים, שנמצא בכתובת Data.gov.il. בדו"ח התקופתי נכתב כי האתר אינו מושך מבקרים מלבד קומץ מקצוענים. מתוך 13 פרויקטי משנה במיזם, ישראל השלימה שניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#