DLD 2015

אובר כמשל: האם אנחנו רק בתחילתה של מהפיכת הרשת?

מצד אחד אף אחד אישנו חוסר נוחות עם המחירים הגבוהים של חברות ללא הכנסות, מצד שני אנשי הדיגיטל מקבלים בחיבוק את הבועה ■ וגם, מי היא חברת הסטארט-אפ המצליחה ביותר כיום?

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"זה רק מתחיל" - זו הסיסמא שמלווה את כנס (DLD (Digital Life Day שנפתח אתמול במינכן גרמניה, אחד מכנסי האינטרנט והדיגיטל הבולטים של אירופה, ובצורה אולי מפתיעה זהו באמת המסר שעולה מהיום הראשון של הוועידה.

אבל מה ה-זה שבדיוק מתחיל? את זה המארגנים לא מפרטים וכמו בכל כנס הם מציעים שורה ארוכה של דיונים על כמעט כל נושא בעולם הדיגיטלי, שיחות עם בכירים, וכמובן אינספור הזדמנויות ל-1,500 אורחי הכנס לעבות את הרשת החברתית שלהם ולחפש חברות סטארט-אפ לקנייה, השקעה או מכירה.

אם השאלה היא "באיזה שלב של התנפחות נמצאת בועות מחירי מניות האינטרנט", אף אחד בכנס לא יטען ש"זה רק מתחיל". כל המשתתפים הם אנשים שעוסקים בדרך זו או אחרת בטכנולוגיה, ולמרות שלא הוצג סקר כמותי הרושם הוא שאף אחד אינו מרגיש בנוח עם המחירים הגבוהים של חברות שכמעט אין להם הכנסות.

זה נכון גם לחברות שיש להם הכנסות ורווחים, אבל אלה לא בהיקף שמאפשר להסביר בשיטות המסורתיות את השווי של החברות בבורסה או בשווקים הפרטיים שבהם חברות נסחרות או מגייסות הון. אלא שבניגוד לשנים קודמות, נושא המחירים והבורסה אינו שיחת היום. נראה שאנשים פשוט התעייפו מלנסות לחזות את הרגע בו האוויר החם יתחיל לצאת מענף הטכנולוגיה.

כנס DLD מינכןצילום: Hubert Burda Media

כמו בכל שנה, מחוץ לכנס נראה שהעולם רועד. מלחמות וטרור, מיתון ודפלציה באירופה וירידת מחירים במניות בסין - ואילו בתוך אולמות ההרצאות מקבלים את הבועה כנתון שבעצם טוב לחיות אתו, ואפילו לא מרבים לעסוק בה.

לעומת זאת, כשעלו לבמה כמה יזמים ומנהלים של חברות אינטרנטיות מובילות ודיברו על העסקים שלהם, גם אם תוכן השיחה לעיתים צפוי מראש, נוצר רושם שבכל הקשור להשפעה של "אפקט הרשת" שהטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת - אולי אנחנו באמת נמצאים עדיין בהתחלה. אחד הדוברים הבולטים אתמול היה מנכ"ל חברת שירותי המוניות "אובר", טרבור קלקניס. אובר היא חברה אמריקאית, וקלקניס בא לאירופה כדי להצהיר שהוא עומד לייצר 50 אלף מקומות עבודה ביבשת הישנה, ושהוא בחר להעמיק את חדירת החברה לאירופה באמצעות שיתוף פעולה ושיחות עם ראשי ערים.

זהו שינוי מהגישה הקודמת של אובר שהיתה יותר לעומתית. הם פשוט נכנסו לערים ולמדינות רבות  - וחטפו שורה ארוכה של מחאות והפגנות מצד נהגי המוניות המסורתיים, וגם קריאות לחקיקה ורגולציה שתקשה או תמנע את פעילות החברה. כך היה גם בישראל: גופים הקשורים לחברות המוניות ומי שמרוויח מהן מיהרו לפנות לשר התחבורה ושלוח לו הצעת חוק שתקשה על החלק המהפכני שאובר מציעה. אצל אובר כמעט כל אחד יכול להפוך לנהג מונית, מותר לחלוק נסיעות, מותר להוביל משלוחים, ועוד הרבה דברים אחרים.

מנכ"ל אובר, טראביס קלאניק
טרבור קלקניסצילום: בלומברג

הסטארט-אפ המצליח בעולם

מה שהיה מעניין עוד יותר במפגש עם מנכ"ל אובר, שהיא נכון להיום חברת הסטארט-אפ המצליחה בעולם עם שווי שמוערך בכ-40 מיליארד דולר, היא התובנות שהוא יודע לייצר מהכמויות העצומות של המידע שהנהגים של החברה מספקים. כאשר הוא נשאל על רמת הביטחון בנסיעה במונית של אובר מול מונית רגילה (עם נהג שעבר הכשרה וחברה שאפשר לדבר אתה), הוא הסביר שמעבר לבדיקות הרקע שנעשות לנהגים, החברה עוקבת אחרי כל נסיעה, אחרי כל תשלום, אחרי המהירות של הנהג, אחרי מספר שעות העבודה שלו, אחרי התגובות והביקורות של הנוסעים, ואחרי המסלולים והדרכים היעילות ביותר לנסיעה.

כך, לטענתו, הוא יכול להציע נסיעה יותר חוקית, יותר אמינה, יותר בטוחה - וכמובן שגם יותר זולה. "אנחנו נאבקים בהון השחור כי אצלנו משלמים רק בכרטיס אשראי, ולא בזומן". אנחנו יכולים לעצור נהג שנסע מהר מדי או עבד יותר מדי, בערים שבהם הצלחנו להיכנס בגדול, כמו סאן פרנסיסקו, הכפלנו את שוק המוניות", טוען מנכ"ל אובר.

יוסי ורדי בפתח ועידת DLD במינכןצילום: Hubert Burda Media

לעומת זאת, קלקניס מודה שכאשר החברה לא מצליחה ליצור רשת גדולה מספיק של  נהגים, נוצרים מצבים של מחסור בהיצע שגורם לזינוק במחירים ולשירות לקוי,  והמערכת מקרטעת. "בעת אירועי 'שרלי הבדו' בפריז', למשל, המחירים קפצו והצוות המקומי ניתק את מערכת התמחור".

איפה רואים תוצאות?

אובר היא רק דוגמא אחת לחברה שמחברת שירות פיזי (נסיעה במונית) עם העולם הדיגיטלי, אך מה שבאמת יוצרת החדשנות של חברות כמו אובר, פייסבוק, טוויטר, לינקדאין, ואטסי (חברה שהיא שוק של מוצרי עבודת-יד) הן התוצאות של אפקט הרשת.

לכך ישנם שני סוגים של השלכות, אחת חיובית ואחת מטרידה ומורכבת יותר. הצד החיובי ברור: חברות שמצליחות ליצור קפיצת מדרגה בתפעול שלהן, בזכות המידע הרב שאפקט הרשת מספק להם, יכולות להציע את השירותים שלהם במחירים נמוכים יותר - והצרכנים יהנו מכך. אלא שבמקרים רבים חברות כאלה עלולות 'לקחת את כל הקופה', ולכבוש את רוב השוק.

זה הולך כך: כשחברות מצליחות ליצור ולנהל רשת גדולה מאוד של משתמשים ולנתח את המידע, הן גם מצליחות להיות יותר טובות מאחרות - ולעיתים השירות אפילו לא עולה כסף. כמה מהדוברים בכנס, ובעיקר פרופ' אנדרו מקאפי מחבר הספר "עידן המכונות השני", מבהירים שלחברות כאלה יש נטייה טבעית ו"לקחת את כל הקופה".

אבל אם נחשוב לרגע על המשפט "זה רק מתחיל", ונמשיך את המחשבה על חברה כמו אובר יחד עם ההתפתחות של המכונית ללא נהג, שכבר נמצאת מעבר לפינה, נגלה שעליית מדרגה ביעילות יכולה לפגוע בהרבה מאוד אנשים ועסקים. נהגי מוניות, כמובן, ונהגים בכלל, אבל אם השימוש במכוניות נהפך ליעיל יותר והן אינן עומדות רוב היממה בחניונים, אזי גם צריך הרבה פחות מכוניות, פחות חלקי חילוף, פחות מוסכים - והרשימה אינה נגמרת.

התוצאה של תופעה כזו תהיה מורכבת. נכון, הכבישים יהיו פנויים יותר והאוויר יהיה צח יותר, אבל מנגד הרבה מאוד אנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם.

לפרופ' מקאפי הכלכלן היה מסר די מבהיל להעביר לקהל: הוא מודה שאינו יכול לחזות כיצד יראה העולם עוד עשר שנים והאם הטכנולוגיה תיצור או תהרוס יותר מקומות עבודה - אבל הוא מבטיח ששינויים גדולים מאוד כבר בדרך, הקצב של השינויים הולך וגדל, והם ישנו את הדינמיקה של מקצועות רבים.

"יכול להיות שדווקא הביקוש לשרברבים יישאר ללא שינוי, כי יהיה יקר יותר להפעיל מכונה שתחליף אותו. אבל רופאים? עורכי דין? רואי חשבון? אני לא יודע. אנשים חושבים שלבני אנוש יש יתרון מובנה על פני מכונות באינטואציה ובניסיון. הם לא יודעים עד כמה אלגוריתמים יכולים לעשות את העבודה שלהם בצורה יותר יעילה"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום