שוק התקשורת מחמיץ את המגזר הערבי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק התקשורת מחמיץ את המגזר הערבי

חברות הטלוויזיה אינן משקיעות בערוצים ערביים, ובענף הסלולר אין חבילות המיועדות לערבים ישראלים ■ מדוע חברות התקשורת 
הישראליות אינן מתאימות את מוצריהן לצרכים של מגזר לקוחות שלם? אולי מפני שבאף אחת מהן אין חבר הנהלה ערבי

תגובות

בעידן טרום התחרות, בחברות הסלולר ידעו לספר בגאווה כי "כל המגזרים מטופלים" - יש חבילה לעולים מרוסיה, יש חבילה מותאמת לערבים, ויש חבילות לסטודנטים ולחיילים. בזמנו, החברות טענו זאת כדי להסביר שאין מקום למפעילות נישה, כמו ספקיות סלולר וירטואליות שפונות למהגרים - דבר נפוץ מאוד בשווקים אירופיים.

אך נשאלת השאלה: האם חרף זאת, שוק התקשורת הישראלי מחמיץ את האוכלוסייה הערבית בישראל? ייתכן כי התשובה לשאלה זו טמונה במבנה ההנהלות של חברות התקשורת, שבאף אחת מהן אין חבר הנהלה ערבי.

כדי לענות על השאלה צריך להכיר את הרגלי השימוש של הציבור הערבי בתקשורת. אמנם אין הבדלים משמעותיים בהרגלי הצריכה של כלל הציבור, אך יש דקויות שונות. מחקר שערך משרד הפרסום Afak מצביע על השינויים שעוברת החברה הערבית בישראל. "כוחות מנוגדים פועלים במגזר - השמרנות מול הליברליות", אומרים מחברי המחקר. "זה משפיע על תפישת החיים, היחס לחברה, הדימוי העצמי, היחסים בתוך המשפחה, היחסים בין נשים לגברים וכן על הרגלי הצריכה".

רויטרס
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

המחקר מצא כי בחברה הערבית יש נטייה גוברת לקבל עמדות ליברליות. עוד נטען כי "נשים הן שמרניות יותר, ואולם מתחת לפני השטח הן מקדמות את השינוי. הן יותר משכילות ויותר מודרניות, אך עדיין הגבר יותר דומיננטי והוא זה ש'אומר את המלה האחרונה'".

במחקר של חברת חמודי'ס נטען כי "המגזר הערבי עובר שינוי. סוכני ההשפעה של המגזר הם מדינות ערב, תרבות המערב והתרבות הישראלית. זרזי השינוי המרכזיים הם גורמי המדיה - טלוויזיה, בעיקר ערוצים ערביים, פרסומות ואינטרנט. השינוי מתבטא בהתחזקות מגמת האינדיווידואליזם, 
שינוי במעמד האישה, פתיחות צרכנית וחדירה טכנולוגית".

1. ענף הסלולר:
ההבדל הוא בתוכן

על פניו, בענף הסלולר אין פער גדול בין המגזר הערבי לכללי, ושיעור החדירה במגזר הערבי דומה לזה במגזר הכללי ועומד על 92% לעומת 99% בכלל הציבור, לפי Afak. בממוצע, בבית ערבי יש 3.63 מכשירי טלפון סלולריים. לכאורה, אין הבדל גדול בהרגלי הצריכה, ולכן אין צורך בפעילות מיוחדת מטעם החברות.

אלא שבכל זאת יש הבדל - בצריכת התוכן. בכיר בשוק העריך שמבין הורדות הרינגטונים והתקנות הפאנטונים, 50%–40% הם מקרב הערבים, והסביר ששליחת רינגטון היא חלק מתהליך החיזור הסטנדרטי בקרב צעירים ערבים. "מדוע אין, למשל, מוצר כמו Musix (שירות מוזיקה בתשלום חודשי קבוע) לערבים?", תהה.

בפברואר 2013 חשף TheMarker כי אנשי עסקים ישראלים מעוניינים להקים חברת סלולר וירטואלית לערבים. השותפים במיזם היו עמוס לסקר, אבי טייטלמן ורם בלינקוב. בלינקוב אמר אז כי לערבים יש דפוסי שימוש מיוחדים, בעיקר בחיוג לחו"ל וכן בנדידה. עם זאת, החברה מעולם לא הוקמה.

בחלק מהחבילות ניתן לדבר עם יעדים לחו"ל ללא הגבלה. בגולן טלקום ניתן להתקשר ללא הגבלה לשוודיה, תאילנד ולוותיקן, אבל השיחות לירדן ולרשות הפלסטינית מוגבלות ל–100 דקות בחודש. בחבילת "ללא הגבלה" של 012 מובייל אפשר לדבר 500 דקות בחודש עם 42 מדינות, אך אין יעדים ערביים ברשימה הארוכה.

2. ענף הטלוויזיה: הפספוס הגדול

אם יש ענף בשוק התקשורת שהחברות אינן מעניקות בו שירות טוב ללקוחות ערבים זהו ענף הטלוויזיה הרב ערוצית. HOT ו–yes מכוונות לקהל יהודי וכן לנישות כמו דוברי רוסית ואף צרפתית, אך המאמץ בגזרת דוברי הערבית הוא קטן. גם מיזם הטלוויזיה החדש סלקום TV אינו פונה לערבים בשום צורה. הסיבה לכך, היא שמרבית הערבים מקבלים את הערוצים שלהם באמצעות צלחות לוויין פרטיות. הערוץ הנצפה ביותר על ידי ערבים הוא הערוץ הערבי MBC, שמשדר בין היתר את "Arab Idol", הגרסה הערבית ל"כוכב נולד", המצולמת בלבנון - הדומיננטית במיוחד במדיה הערבית.

הלוויין מספק מגוון ערוצים מהעולם הערבי ורוב התוכן הוא חינמי, אך מבחינת חוויית הלקוח הוא בעייתי. עלות התקנה של צלחת לוויין היא כ–1,800 שקל, והמוצר מצריך בממוצע שלושה ביקורים של טכנאי בשנה - ועלות כל ביקור היא כ–150 שקל. בנוסף, ערוצי פרימיום יכולים לעלות 1,200 שקל בשנה. סדרות פרימיום, כמו תוכני HBO, לא ניתן לקלוט. לפני כמה שנים יזמים ערבים עמלו על הקמת מיזם טלוויזיה על בסיס האינטרנט, בדומה למה שסלקום עושה בימים אלו. למיזם קראו שוף, הסכמי התוכן כבר היו מוכנים, ונבחר ממיר - אך לבסוף הפרויקט נגנז.

3. ענף התשתיות: בזק עדיפה

פער עצום נוסף נוגע לתשתיות התקשורת. בתחום זה יש לציין לחיוב את בזק, שקוויה מגיעים כמעט לכל בית בישראל. HOT, לעומת זאת, אינה מגיעה ליישובים ערביים רבים. משרד התקשורת פירסם את רשימת היישובים הזאת - 224 במספר - אך ניתן לראות כי היישובים היהודיים שמנותקים מ–HOT הם לרוב קטנים, ואילו בין היישובים הערביים יש גם ערים שלמות, כמו דליית אל־כרמל ועוספייה.

משרד התקשורת פירסם גם רשימה של 61 יישובים שאליהם HOT נדרשת להתחיל לפרוש תשתית - ושוב, הרוב המוחלט הם יישובים יהודיים, כאשר מלבדם יש את דליית אל־כרמל, עוספייה, בית ג'אן וכפר קאסם.

המשמעות מכך ש–HOT אינה מגיעה ליישובים ערביים היא שהם אינם נהנים אפילו מתחרות מוגבלת בתחום התשתיות. הם אינם יכולים לרכוש תשתית מ–HOT אלא רק מבזק - היקרה מעט יותר - ולא יכולים לרכוש את הטלוויזיה של HOT. ללקוחות כאלה אין קלף מיקוח מול בזק, כי היא מונופול ביישובים ערביים.

בימים אלה נפרשת בישראל תשתית תקשורת שלישית - תשתית הסיבים של חברת IBC.

בשוק ספקיות האינטרנט, לעומת זאת, אין הבדל בין הגולשים מכל מוצא שהוא ויש אף ספקית אינטרנט קטנה בבעלות ערבית, Coolnet, עם 80 אלף לקוחות.

האוכלוסייה הערבית: נשארת בבית ומוציאה פחות כסף

ב–2014 מנו ערביי ישראל כ–1.7 מיליון איש, שהם 20.7% מכלל האוכלוסייה. לפי נתוני הלמ"ס, יש 323 אלף משקי בית ערביים. האוכלוסייה הערבית צעירה: הגיל החציוני הוא 19.6 שנה, לעומת 29.8 באוכלוסייה הכללית. משפחה ממוצעת מונה 4.5 נפשות לעומת 3.1 באוכלוסייה הכללית. עם זאת, שיעור הפריון במשפחה ערבית קטן והולך: בתחילת שנות ה–70 מספר הילדים הממוצע לאשה מוסלמית היה 8.4, ואילו כיום המספר הוא 3.3 (לעומת שלושה ילדים לאם יהודייה).

45% מערביי ישראל מתגוררים בגליל, 20% במשולש, 17% בירושלים, 9% בנגב, ו–9% נוספים גרים בערים מעורבות. 82% מהם מוסלמים, 9% נוצרים ו–9% דרוזים.

ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בחברה הערבית הוא 9,900 שקל, לעומת 11 אלף שקל בכלל האוכלוסייה. בסך הכל, המגזר מוציא 2.61 מיליארד שקל בחודש, ו–23.7% מההוצאה היא על מזון - עם עלייה חדה בקרב הערבים בצריכת מזון דיאטטי.

הבית נשאר מקום הבילוי העיקרי במגזר, גם בעת אירועים משפחתיים וגם בעת בילוי עם חברים - 91% מהם נערכים בבית. בשיעורי החדירה של מוצרי חשמל, אין הבדל משמעותי מול האוכלוסייה הכללית. למשל, שיעור החדירה של מחשב הוא 74% באוכלוסייה הערבית, לעומת 77% באוכלוסייה הכללית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#