מכרז תדרי דור 4: החברות יוציאו עשרות מיליוני שקלים, הפער הטכנולוגי יצטמצם

מחר בבוקר יתחיל מכרז תדרי הדור הרביעי בשוק הסלולרי ■ המכרז יאפשר לחברות הסלולר להגדיל בצורה משמעותית את כמות התדרים שלהן ולהשיק בישראל שירותי דור 4 בטכנולוגיה המכונה LTE

אמיתי זיו
אמיתי זיו

מחר (שני) בבוקר, בשעה 10:00 יתחיל מכרז תדרי הדור הרביעי בשוק הסלולרי. מדובר באירוע משמעותי אליו מתכוננות כל חברות הסלולר במשך חודשים וכל חברה הקימה "חמ"ל" שממנו ינוהל המכרז. בסופו של יום ארוך, ואחרי כמה עשרות או מאות מיליוני שקלים שיזרקו לאוויר (תרתי משמע) - יוכרזו הזוכים. המכרז יאפשר לחברות הסלולר להגדיל בצורה משמעותית את כמות התדרים שלהן ולהשיק בישראל שירותי דור 4 בטכנולוגיה המכונה LTE. הצרכן הישראלי ירוויח רשתות סלולר מהירות הרבה יותר והפער במהירות הגלישה, שישראל צברה מול העולם המערבי, יתחיל להצטמצם.

מהו מכרז תדרים?

פרוצדורה בה המדינה, האחראית על ניהול ספקטרום התדרים, מעמידה לרכישה ושימוש תדר שברשותה. תדר הוא משאב במחסור, ומכרזי תדרים מגיעים לסכומים גבוהים של מיליוני ומיליארדי שקלים של השקעה מצד החברות. מכרז תדרי הדור השלישי הקודם, מ–2011, איפשר את כניסת גולן טלקום ו–HOT מובייל לשוק - ולמעשה חולל את התחרות.

מכרז הדור הרביעי לא צפוי להפוך שוב את השוק, אך יאפשר לחברות להיחלץ ממחנק התדרים שבו הן שרויות - הוא יוביל לגל השקעות נוסף בתשתיות סלולר בישראל וישפר את השירות ללקוח. בכל מקרה, מדובר באירוע משמעותי בשוק שקורה אחת לארבע שנים בערך. במכרז הנוכחי, המדינה מעמידה למכרז שמונה רצועות של חמש מגה הרץ כל אחת - בסך הכל 40 מגה הרץ (למעשה 38, בגלל התחשבנות עם סלקום על אחזקת תדר קיים). התדר במכרז הוא בטווח ה–1800 מגה, תדר בו עושים שימוש בעולם המערבי לרשתות דור 4.

אייפון 6צילום: אי-אף-פי

איך יתנהל המכרז?

ועדת התדרים תתכנס מחר בשעה 10 במשרדי החשב הכללי בקריית הממשלה, ומצד המדינה ינהל את המכרז יו"ר הוועדה מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר. המכרז מקוון, ובנוי בסבבים. חברות התקשורת יגישו הצעות ממטיהן, כל מציע יכול לנסות ולקנות את מקסימום רצועות התדרים שמותרות לו, בסכום כסף מינימלי — עד כמה שיתאפשר לו. כל עשר דקות מסתיים סיבוב, ויש עשר דקות נוספות להפסקה להתייעצות. בכל סיבוב מותר לחברות רק להעלות את הסכום על הרצועות, או להקטין את מספר הרצועות שהן מעוניינות לקנות. המכרז מתחיל בהצעה של 10 מיליון שקל לתדר, והקפיצה המינימלית היא בחצי מיליון שקל מסיבוב לסיבוב.

המכרז יסתיים רק כשיהיו רוכשים לכל רצועות התדרים, ואף חברה לא תרצה להעלות יותר את ההצעה. למכרז אין הגבלת זמן, לכן הוא יכול להמשך במשך שעות רבות, ואף לגלוש ליום שלישי. למעשה, התימחור שיתבצע מחר הוא השלב האחרון במכרז, שיצא לדרך ביולי. בשלב הראשון, ועדת התדרים בחרה את שש החברות המציעות הכשרות שעמדו בתנאי הסף: סלקום, פרטנר, פלאפון, HOT מובייל, גולן טלקום ואקספון. המכרז כולל עוד שני תנאים שצריך להכיר. הראשון הוא שנבנו מגבלות על חברות שיש ברשותן כבר תדר בתום ה–1800 מגה־הרץ. פרטנר וסלקום יכולות לרכוש במכרז מקסימום שתי רצועות כל אחת. פלאפון, שאין לה תדר רלוונטי, יכולה לקנות ארבע רצועות - ו–HOT, גולן ואקספון יכולות לקנות תדרים, למעשה, ללא הגבלה.

התנאי השני הוא שיש הקלה משמעותית למפעילות קטנות — מפעילות שיש להן פחות מ–20% נתח שוק (גולן, HOT ואקספון) יוכלו להמיר 50% מהתשלום על התדר בערבות בנקאית. הערבות תשולם אל מול נתח הגדלה של נתח שוק — כל 1% בנתח שוק שווה 10% מהערבות. לדוגמה, אם HOT מובייל תזכה במכרז ותוכל לקנות תדר ב–100 מיליון שקל, היא תצטרך לשלם רק 50 מיליון שקל ואת השאר לשים בערבות בנקאית. כעבור שנתיים תתקיים נקודת בדיקה, ואם HOT תגדיל את נתח השוק ב–5% היא תקבל את כל הערבות חזרה. אם היא תגדיל נתח שוק ב–4% היא תקבל חזרה לידיה 40 מיליון שקל מהערבות ותצטרך לשלם עוד 10 מיליון שקל.

אבי ברגרצילום: סיון פרג'

כמה כסף תרוויח המדינה?

יש אי וודאות גדולה סביב המכרז הזה, משתי סיבות. השאלה הראשונה היא האם המפעילות הגדולות ישאירו תדרים עבור הקטנות? יש להן אינטרס מובהק דווקא להשאיר תדר עבור הקטנות, כי כך הן יוכלו להקים ביחד רשת דור רביעי, במה שמכונה "שיתוף רשתות". כידוע, לפרטנר יש הסכם שיתוף רשת עם HOT מובייל, ולסלקום עם גולן טלקום. הסכם שיתוף הרשתות מאפשר לחברות להחזיק במשותף רשת אחת, כלומר, חצי מעלויות ההקמה וחצי מעלויות התפעול — וזה יוצר חסכון של מאות מיליוני שקלים. אם החברות הגדולות לא ישאירו תדר עבור המפעילות הקטנות — לא יקומו רשתות משותפות.

אי הוודאות השנייה היא סביב אקספון. מדובר בחברה שבאה למכרז "משום מקום", ואם היא לא הייתה מגיעה — ייתכן שהחברות היו מסתדרות ביניהן והמכרז היה נסגר על סכום נמוך יחסית. הכניסה של חברה נוספת טורפת את הקלפים, וכזכור במכרז הקודם אקספון, של חזי בצלאל, היא זה שניפחה את המחירים במכרז — ולאחר מכן לא הצליחה להביא את הכסף.

האנליסט אורי ליכט, מאי.בי.אי, ניתח את כניסת אקספון למכרז וכתב: "בהנחה שלוקחים ברצינות את כוונתה של אקספון להשתתף במכרז — ואנחנו חושבים שכדאי — כל הקלפים יתערבבו, ואז יש כמה תסריטים, כולם רעים חלקם רעים פחות. בתסריט הפחות רע, אקספון נסוגה תוך כדי המכרז בשל רמת המחירים הגבוהה במכרז. המשמעות היא שהתדרים יעלו יותר ממה שהחברות חשבו, מה שיוביל לפגיעה של כמה עשרות מיליוני שקלים לכל חברה".

התסריט השני שליכט מציע מעניין במיוחד — פלאפון משאירה רצועה אחת "על השולחן" עבור אקספון, אקספון קונה אותה ופלאפון חותמת איתה הסכם שיתוף רשת — כי נכון להיום לפלאפון אין שותפה להקמת רשת דור רביעי. בתסריט השלישי, אקספון "משתוללת" ומנסה לרכוש מספר רצועות תדר והמכרז יוצא משליטה. "קשה לי לחשוב אפילו על ההשלכות לכך, והסבירות לתסריט הזה נמוכה מאד", לפי ליכט.

צילום: עופר וקנין

מה יצא לנו מהמכרז?

בכל הקשור לתשתיות הסלולר - ישראל נמצאת בפיגור משמעותי מול העולם. רשתות דור 4 ראשונות הושקו בעולם כבר ב–2009 ומאז הצטרפו כמעט כל מדינות המערב לטכנולוגיה, וגם לא מעט מדינות עולם שלישי. בישראל הרגולטור התמהמה. עוד בפברואר 2012 מונתה וועדה, בראשות המנכ"ל דאז עדן בר טל, לכתיבת המכרז. הנושא נסחב עוד ועוד, יש האומרים בכוונה, כדי לאפשר למפעילות החדשות להתייצב לפני שהן נכנסות להשקעה נוספת. רק עם כניסת המנכ"ל הנוכחי למשרד, אבי ברגר, חלה עליית מדרגה בטיפול בנושא.

טכנולוגיית הדור הרביעי מאפשרת גלישה סלולרית במהירות גבוהה הרבה יותר. לכן, ההתמהמות של המדינה בכל הנושא יצרה פיגור טכנולוגי בסלולר. על פי נתוני NetIndex, מהירות הגלישה הממוצעת בישראל היא 8.5 מגה ביט לשנייה. ישראל נמצאת במקום 31 ברשימה, מתוך 33 מדינות ה-OECD, וממוצע מהירות הגלישה הסלולרית במדינות המפותחות עומד על 14.9 מגה ביט לשנייה. המכרז הנוכחי יאפשר לישראל לסגור את הפער — יכניס את החברות לגל השקעות חדש, והצרכן יוכל לגלוש מהסלולר במהירות גבוהה הרבה יותר. למשל, ניו זילנד מובילה את הרשימה עם מהירות גלישה ממוצעת של 25 מגה־ביט לשנייה, פי שלוש ממהירות הגלישה בישראל. הטכנולוגיה הנוכחית תשרת את החברות בערך לחמש השנים הבאות, והערכה היא שרק ב–2020 יתחילו להיפרש בעולם רשתות דור 5.

בעצם, כבר היום כתוב 4G על הטלפון?

נכון, אבל חברות התקשורת קיבלו אישור להפעיל רשת דור 4 על תדרים קיימים שלהן, ולכן על מכשירים תומכים רשום LTE או 4G. החברות כמובן טרחו לפרסם ברבים את "ההשקה" וסלקום אף הגדילה לעשות כאשר התפארה ברשת דור 4.5 - שאין לה. אלא שמדובר בחצי בלוף, כי הרשתות הושקו על תדר מאוד צר. לקוחות חוו שיפור בחוויית הגלישה, אבל הוא היה די מינורי. המכרז הנוכחי יאפשר לכל חברה להצטייד במספיק תדרים כדי לספק גלישה במהירות גדולה פי הרבה מזו הנוכחית.

מתי אהנה מזה?

כאמור מחר (שני) המכרז יתחיל ויסתיים לקראת סוף היום או ביום שלישי. יו"ר ועדת המכרזים יודיע פומבית על הזוכות בתדרים, שכמובן כבר ידעו כי הן יושבות בחמ"ל המכרז מול המסכים של החשכ"ל. הזוכות יצטרכו להעמיד את הכסף תוך 45 יום, ולהציג תוכנית הנדסית לפרישה תוך ארבעה חודשים. ההערכה היא שהכל כבר מוכן אצל החברות — הכסף והתוכנית ההנדסית, כולל במודל של שיתוף רשת. לחברות יקח מעט זמן להגיש את הכל לוועדת המכרז. משרד התקשורת יצטרך לבחון את התוכניות ההנדסיות ולאשר אותן, ויקח לו שבועות ארוכים לעבור על החומר. בכל מקרה, הערכה היא שכבר ברבעון השני של 2015 יודלקו הרשתות החדשות.

האם המחירים יעלו?

תיאורטית, חברות הסלולר ירצו לראות החזר השקעה על הרשת החדשה, והיו שמחות להעלות מחירים. כפי הנראה, מצב התחרות בישראל לא יאפשר להן להעלות מחירים, וגם הנסיון העולמי מראה על כך שהחברות מתקשות לגבות יותר על הרשתות המתקדמות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ