"מספר החברות הישראליות שיגיעו לשווי של מיליארד דולר - הגבוה מעולם" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מספר החברות הישראליות שיגיעו לשווי של מיליארד דולר - הגבוה מעולם"

האקזיט הגדול של השנה החולפת לא היה מכירה של חברה ישראלית לענקית מחו"ל, אלא דווקא הנפקתה של מובילאיי ■ זה לא מקרי: 2014 היתה שנה של בגרות ובשלות בהיי־טק הישראלי ■ יותר חברות מבעבר בחרו לצעוד בדרך של צמיחה במקום באקזיט מהיר, ובענף אומרים ש"מספר החברות הישראליות שכנראה יגיעו שווי של מיליארד דולר הוא כיום הגבוה ביותר מעולם"

7תגובות

2014 תיכנס לספרי ההיסטוריה של ההיי־טק הישראלי כשנת בגרות ובשלות. נראה שבכל מדד אפשרי היא תירשם כשנת שיא. ואולם נתוני סיכום השנה המצטברים מצביעים בעיקר על כך שיותר חברות טכנולוגיה ישראליות בחרו בה בצמיחה לקראת דרך עצמאית ובניית חברה גדולה. לראשונה, האירוע הגדול של השנה לא היה אקזיט גדול וחגיגי שבו נרכש סטארט־אפ ישראלי על ידי ענקית טכנולוגיה בכסף גדול. האירועים הדרמטיים של השנה האחרונה בתעשייה, ובראשם הנפקת מובילאיי לפי שווי של יותר מ–5 מיליארד דולר, סימלו את הצעידה של ההיי־טק הישראלי לעבר עולם של חברות גדולות.

זהו שינוי משמעותי באתוס של מדינת הסטארט־אפ, שנודעה (לשמצה) בעיקר כמדינת האקזיט - שבה החלום של יזמים הוא למכור חברה מהר, רצוי בכמה שיותר כסף. לדור היזמים של 2014 יש יותר סבלנות, לקרנות ההון סיכון המממנות אותם יש יותר אורך רוח, והשוק מעריך את השווי של החברות שביססו את עסקיהן, ולא מוכרות רק חלום.

עובדי סייבר ארק
סייבר ארק

הפריחה הישראלית מושפעת מהתקופה החיובית בעמק הסיליקון, עם מספר חסר תקדים של חברות פרטיות ששוויין מוערך ביותר ממיליארד דולר והנפקות מוצלחות של חברות אינטרנט בשנה האחרונה.

שיא בהנפקות

האקזיטים של סטארט־אפים ישראליים ב–2014 הסתכמו ב–6.94 מיליארד דולר, עלייה קלה של 5% לעומת 6.59 מיליארד דולר ב-2013, וסכום הגבוה ב–28% מהממוצע בעשור האחרון, שהיה 5.4 מיליארד דולר בשנה - כך לפי דו"ח האקזיטים ל–2014 שהציגו אתמול חברת המחקר להיי־טק IVC ומשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק גבע לשם ושות'. הסכום של 2014 כולל את ההון שהגיע מעסקות מיזוג ורכישה ואת ההון שגויס בהנפקות. הנתון מעניין משום שבעוד ב–2013 היו אקזיטים גדולים שיצרו אופוריה מסוימת, התחושה ב–2014 היתה שלא היו אקזיטים חריגים. ובכל זאת, סיכום העסקות מראה כי השנה החולפת היתה טובה אפילו יותר מהשנה שקדמה לה.

"יש שינוי אמיתי של ההיי־טק הישראלי", קובע קובי שימנה, מנכ"ל IVC Online. "זה נובע מהתבגרות של התעשייה, חשיבה לטווח ארוך וניסיון להביא ערך אמיתי לבעלי המניות, ליזמים ולמדינה. רואים יותר חברות ומשקיעים שבונים עסק, ולא רק טכנולוגיה".

חברות ישראליות גייסו 2.1 מיליארד דולר ב–17 הנפקות ראשונות של מניות לציבור (IPO) ב–2014 - הסכום הגבוה זה עשור, והמשך מגמת העלייה בפעילות ההנפקות. זאת, לעומת 361 מיליון דולר שגויסו בשמונה הנפקות ב–2013. בהנפקת מובילאיי לבדה גויסו 1.02 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק, וזהו הגיוס הגדול מעולם של חברה ישראלית. הנפקה מוצלחת נוספת היתה של חברת האבטחה סייבר ארק, ועוד בלטו הנפקות של חברות מדעי החיים. מחיר המניה של סייבר ארק עלה בשלושת החודשים הראשונים למסחר ב-150% וכעת היא נסחרת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר.

"בשנתיים האחרונות ההנפקות נהפכו לאלטרנטיבה, לאחר שבעבר הן כמעט ונעלמו. שוק ההון רעב לחברות טובות שיכולות להמשיך ולצמוח גם לאחר ההנפקה", אומר דן שמגר, שותף בכיר במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. לדבריו, הדרישות מחברות שמעוניינות להיסחר בבורסה עלו: "חברה צריכה להיות חזקה, ולהוכיח תמונה משכנעת יותר מבעבר ביחס ליכולת הצמיחה שלה. לכן אנחנו רואים סבבי השקעה פרטיים גדולים של 20–50 מיליון דולר של חברות שבתיאוריה מתאימות להנפקה. המטרה של הסבבים האלה היא להביא את החברות למקום שבו סיכויי ההצלחה של הנפקתן יהיו גבוהים יותר, וגם שיהיה להן סיכוי טוב יותר להמשיך אחר כך בצמיחה כחברה ציבורית. ליזמים יש יותר סבלנות, ראייה לטווח ארוך יותר ורצון לבנות חברה שתחזיק מעמד הרבה שנים ותצמח. אין מה למהר עם ההנפקה". כדוגמה הוא מציין את סייבר ארק, שלפני שנתיים גייסה 40 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס, וקרן JVP שמחזיקה 38% ממניות החברה, בסכום שחלקו יועד לרכישת אחזקות מבעלי מניות, וב–2014 היא הנפיקה בהצלחה.

יותר אקזיטים גדולים

מתוך סכום האקזיטים, 4.84 מיליארד דולר הגיעו מעסקות מיזוג ורכישה, ירידה של 22% לעומת השיעור ב–2013. האקזיט הממוצע היה 60 מיליון דולר, גבוה ב–35% מהממוצע בעשור האחרון. מאז 2011 חלה עלייה בסכומים שמקבלים היזמים באקזיטים, עם חזרתן של העסקות הגדולות מחצי מיליארד דולר. למעשה, בניכוי עסקות של מיליארד דולר לפחות - שיש להן השפעה גדולה על סך עסקות האקזיט בכל שנה, כמו רכישת NDS על ידי סיסקו ב–2012 ב–5 מיליארד דולר, ורכישת M-Systems ב–2006 - 2014 היא שנת שיא של האקזיטים בעשור האחרון. 96 חברות נמכרו ב–2014 תמורת סכום כולל של 5.39 מיליארד דולר, לעומת 89 עסקות שבהן נמכרו חברות ב–5.39 מיליארד דולר ב–2013, שהיתה השנייה בגובהה בעשור האחרון.

"עסקה של 150 מיליון דולר נתפשה פעם כגדולה. כיום היא נתפשת כעסקה יפה, אבל לא נותנת את התחושה שקרה משהו מהותי. פה הטעות. בעיני, דווקא העלייה המתמדת של בשווי החברות וריבוי החברות הגדולות חשוב יותר לתעשייה", אומר אלון סהר, שותף בפירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'.

שנייה בגובהה להנפקת מובילאיי (ששווי השוק שלה בחודשים האחרונים הוא 8–10 מיליארד דולר) היתה מכירת אפליקציית ההודעות הישראלית וייבר (Viber) לענקית המסחר המקוון היפנית רקוטן (Rakuten) ב–900 מיליון דולר. עסקה בולטת נוספת היתה מכירתה של חברת השבבים וילוסיטי (Wilocity), שפיתחה טכנולוגיה להעברה מהירה של מידע על גבי רשת אלחוטית, לחברת שבבי המובייל האמריקאית קוואלקום תמורת 390 מיליון דולר. אחריה ברשימת האקזיטים מופיעה צ'ק (Check), שעוסקת בתשלומים סלולריים, ונרכשה על ידי חברת התוכנה האמריקאית אינטואיט ב–360 מיליון דולר.

בראייה רב־שנתית, מספר האקזיטים השנתי יציב - כ–85 עסקות בשנה. אף שהאקזיטים של 2014 עברו בשקט יחסי, מעניין לראות את העלייה במספר העסקות הגדולות, אלה של יותר מ–100 מיליון דולר. מנגד, נתוני הדו"ח של IVC ומיתר מראים כי מספר העסקות הקטנות הצטמצם לנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון. כלומר, גם תמהיל האקזיטים ממחיש את התבגרות התעשייה: 18 אקזיטים ב–2014 היו בטווח של 100–500 מיליון דולר, והסתכמו ב–3.16 מיליארד דולר, לעומת 12 עסקות שהסתכמו ב–2.7 מיליארד דולר ב–2013. בסך הכל, 22 מיליארד דולר זרמו לחברות ישראליות בעשור האחרון בעסקות בטווח מחירים זה, 44% מסכום עסקות המיזוג והרכישה בתקופה זו, שהגיע ל–50 מיליארד דולר. כמו כן, חלה ב–2014 קפיצה משמעותית של 156% בהון שהתקבל מעסקות בטווח הביניים - 50–100 מיליון דולר.

אי־פי

חברות פרטיות מגייסות יותר כסף

נתוני האקזיטים מציגים רק חלק מהתמונה של ההיי־טק המקומי. חלק אחר הוא מצבור החברות שכבר הקימו פעילות משמעותית, מייצרות הכנסות וגייסו כחברות פרטיות עשרות מיליוני דולרים למימון צמיחתן. חברות אלה יהפכו לדור ההנפקות הבא.

סהר מעריך כי יש יותר מ–20 חברות טכנולוגיה ישראליות שהשווי שלהן עובר את רף 100 מיליון הדולרים, ושהן גייסו הון בסבבי צמיחה (growth). "הולכות ונבנות חברות שיוצרות ערך אמיתי למשקיעים. לדעתנו, יש כיום חברות מהסוג הזה יותר ממה שהיו לפני חמש עד עשר שנים", הוא אומר. עם החברות בקטגוריה זו נמנות אאוטבריין, טבולה, איירון סורס, קנשו, סולאר־אדג' ופרפקטו מובייל. בין החברות שגייסו השנה עשרות מיליוני דולרים בסבבים פרטיים מקרנות השקעה, ניתן לציין את פייבר, סייסנס, לנדא וקמינריו.

"מספר החברות הישראליות שכנראה יהיו שוות מיליארד דולר ומעלה הוא כיום הכי גבוה שהיה אי פעם. לראשונה רואים כזאת איכות, שמאפשרת להגיע להערכות שווי גבוהות ולשמור על ערכים. זו תופעה חדשה ומבורכת", אומר יואב שלוש, יו"ר משותף 
ב–IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שפירסם גם הוא דו"ח לסיכום 2014 בשיתוף עם חברת המחקר IDC.

לדברי שלוש, "בישראל נמצא המצבור האנושי הגדול ביותר של יזמים ותיקים ומנוסים שעשו את זה לפחות פעם אחת, כלומר בנו חברה, בין אם היא הצליחה או לא, והחליטו לעשות עוד סיבוב. הניסיון הוא משאב שלא יסולא בפז, ויש לנו הרבה ממנו. מפני שיש יותר ניסיון, אנשים לא פוחדים לבנות מערכי שיווק כמו בעבר, והטכנולוגיה מאפשרת להגיע למשתמשים נוספים באינטרנט בלי להשקיע בסניפים או במכירות. חברות כמו וויקס יכולות למכור לכל העולם מישראל. בעולם הישן, הקמת רשת מכירות היתה יקרה ומסובכת. היום זה נגיש ופשוט יותר".

גורם נוסף שתרם לבניית החברות הגדולות, לדברי שלוש, הוא רכישת מניות של המשקיעים מידי היזמים, מה שאיפשר להם לממש את האחזקות עוד לפני האקזיט, וכך ירדו רמות הלחץ שלהם ואיפשרו פעילות לטווח ארוך.

שנה טובה לקרנות

גם מבחינת קרנות ההון סיכון היתה 2014 שנה טובה. ראשית, כמה קרנות ישראליות השלימו גיוסי קרנות חדשות, חלקן בחודשי הלחימה בקיץ - הישג בלתי מבוטל בתעשייה שנשלטת על ידי משקיעים מחוץ לישראל.

הקרנות הרוויחו גם מהאקזיטים. לפי הדו"ח של IVC ומיתר, קרנות הון סיכון היו מעורבות בהשקעה בחברות שמייצגות 45% מהסכום שבו נמכרו סטארט־אפים ישראליים השנה. עם זאת, מבחינת הקרנות, 2013 היתה שנה טובה יותר, והשנה האחרונה משקפת ירידה של 23% בהון שזרם אליהן באקזיטים. שיעור האקזיטים שבהם היו מעורבות קרנות הון סיכון דווקא עלה ל–42 עסקות, שהן 42% מהעסקות ב–2014, לעומת 39% ב–2013. הסכום הממוצע שהתקבל מאקזיטים שבהם היו מעורבות קרנות הון סיכון בעשור האחרון הוא 2.36 מיליארד דולר בשנה, והסכום ב–2014 היה גבוה ב–31% מהממוצע.

"הקרנות הישראליות מבינות שיצירת ערך לאורך זמן מצריכה סבלנות, לכן הן נותנות לחברות שלהן את הגיבוי הנדרש כדי לבנות חברות משמעותיות", אומר שמגר. ואכן, מבחינת המשקיעים, ובהם הקרנות, ההמתנה לאקזיטים השתלמה. כותבי הדו"ח בחנו את היחס שבין שווי האקזיטים המצרפי בכל שנה לבין סך ההון שגויס לחברות שנמכרו. הם מצאו כי המכפיל, שמשקף מדד להחזר על השקעה, גדל ב–2014 ל–6.2, לעומת 4 ב–2013 ושיעורים נמוכים יותר ברוב העשור האחרון.

סהר מסביר כי יש סבירות גבוהה לכך שעסקות בשווי של יותר מ–100 מיליון דולר יניבו תשואה חיובית למשקיעים, משום שרק חברות מעטות גייסו הון בשווי מצטבר גדול יותר. "אנחנו מתרגלים לעסקות טובות וחיוביות שמניבות תשואה למשקיעים ובשווי מתקבל על הדעת", הוא אומר.

הזמן עד לאקזיט התארך

חולמים על אקזיט מהיר? תכננו מסלול מחדש. הנתונים מראים שכדי לבנות חברה משמעותית נדרשת סבלנות מצד היזמים והמשקיעים. משך הזמן הממוצע מהקמת החברה ועד אקזיט ב–50 מיליון דולר הוא עשר שנים. בטווח זמנים זה פועלות חברות תוכנה, אינטרנט, תקשורת ושבבים.

לעומת זאת, בתחומים עתירי פיתוח וטכנולוגיות, כמו קלינטק ומדעי החיים, משך הזמן ארוך בהרבה. חברות מדעי החיים, למשל, מבצעות אקזיט 10–16 שנה מהקמתן, תקופה ארוכה יותר מאורך חייה של קרן הון סיכון קלאסית. אחד המאפיינים של האקזיטים הגדולים של השנים האחרונות הוא משך בנייה ארוך יותר, כך שהסבלנות משתלמת.

כותבי הדו"ח מצביעים על כך שב–2011–2014 בוצעו האקזיטים הגדולים על ידי חברות שקיימות 10–15 שנה. זהו שינוי ניכר מההתנהלות ב–2004–2007, שבהן היזמים מיהרו למכור חברות, והאקזיטים הגדולים, שהיו בממוצע קטנים יותר, נעשו על ידי חברות בנות 5–10 שנים.

"המשקיעים שרוצים לראות צמיחת ערך לפני שהם מוכרים את החברה מוכנים לתמוך בחברה שנים רבות יותר. לכן הזמן לאקזיט התארך", אומר שימנה. שלוש מוסיף: "אנשים רואים שהתשואה הגדולה למשקיעים נוצרת אם יש לך הסבלנות והיכולת להנפיק. כשאתה מנפיק חברה גדולה יותר עם מחזור מכירות של 80–100 מיליון דולר, אתה יכול להגיע לשווי של 1–1.5 מיליארד דולר. אנשים מבינים שכדאי לחכות עם חברות טובות כמה שיותר".

החברות הישראליות רוכשות יותר

שינוי מעניין נוסף חל השנה בתמהיל הרוכשים של חברות ישראליות. בעוד שבאופן מסורתי חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות ומוכרות היו היחידות שהתחרו על הסטארט־אפים הישראלים, התמונה ב–2014 היתה אחרת. כ–30% מהרכישות נעשו על ידי חברות ישראליות, שמבינות שחלק מהצמיחה שלהן תגיע מאפיק זה. אימפרבה, וויקס וסומוטו רכשו כל אחת שתי חברות ישראליות השנה. בנוסף, חברות ישראליות כמו טבולה רכשו חברות זרות. חמש רכישות של חברות ישראליות נעשו על ידי חברות מאזור אסיה־פסיפיק.

עד מתי תימשך החגיגה? לעת עתה, בתעשייה אופטימיים לקראת 2015, וצופים את המשך ההתבגרות של החברות ועוד הנפקות בוול סטריט. השנתיים האחרונות היטיבו עם ההיי־טק הישראלי, ואפילו המצב הביטחוני הרעוע לא הצליח לקלקל את המומנטום החיובי.

מה יקרה אם בעקבות משבר בעולם ייסגר חלון ההנפקות? שלוש סבור כי החברות הישראליות מנצלות כעת היטב את הזמן. סהר טוען כי גם אם שוק המניות ייסגר, החברות הישראליות לא בהכרח ייפגעו. הוא מציין כי יש חברות אמריקאיות, ובהן אובר, דרופבוקס ו–Airbnb, שבוחרות להישאר פרטיות ומגייסות כסף לפי הערכות שווי אדירות. "אלה חברות שממשיכות ליצור ערך גם כחברות פרטיות. יש יתרונות רבים ליצירת ערך כשאתה לא חשוף לציבור בפרמטרים רבים של העסק", אומר סהר.

גם ב–2015 ימשיכו להעיב על האווירה החיובית בתעשייה האתגרים שעמם היא מתמודדת ומונעים ממנה להיהפך לנתח משמעותי יותר במשק הישראלי. "האתגר הכי גדול של ישראל הוא אנושי. מספר המצטרפים לתחום מדעי המחשב, מקצועות התוכנה והמתמטיקה נמצא בירידה. כבר כיום זה חסם שמשפיע לא רק על החברות הישראליות שרוצות לצמוח, אלא גם על סטארט־אפים ועל מרכזי פיתוח של החברות הרב־לאומיות. הם הכי לחוצים מזה. הם רוצים לוודא שיש להם נגישות לכוח האדם הכי טוב ובמחיר סביר", מתריע שלוש. לדבריו, חסם זה הוא הזדמנות לשילוב של ציבורים חדשים כמו ערבים וחרדים בהיי־טק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#