האוסטרלים באים: קרן הון סיכון תשקיע 150 מ' ד' בסטארט-אפים ישראלים

מרבית המשקיעים בקרן סקוור פג קפיטל ת הם אנשים פרטיים, כך שהקרן תהיה גמישה יותר בבחירת ההשקעות ■ בכוונת הקרן לבצע השקעות ב-5-3 בשנים הקרובות ■ דן קרסנוסטיין, שותף בקרן: "השוק הישראלי פנטסטי"

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ענבל אורפז

גוף השקעות חדש מתחיל לפעול בזירת הסטארט־אפים הישראלית. סקוור פג קפיטל 
(Square Peg Capital), קרן הון סיכון אוסטרלית שהוקמה על ידי יזמים ואנשי עסקים, מתכוונת להשקיע 150 מיליון דולר בסטארט־אפים ישראליים בשלוש־חמש השנים הקרובות.

לשם כך הקרן הקימה שלוחה בישראל, אותה מוביל השותף דן קרסנוסטיין, שעבר באחרונה לישראל מאוסטרליה. ערד נווה, שהיה שותף בקרן בנצ'מרק ישראל, הצטרף גם הוא כשותף לסקוור פג קפיטל. נווה מביא עמו לקרן היכרות עם השוק הישראלי והאמריקאי כמשקיע ויזם שמכר חברה לסיסקו.

דן קרסנוסטיין צילום: ללא קרדיט

סקוור פג קפיטל אינה פועלת במבנה סטנדרטי של קרן הון סיכון. לרוב, קרנות הון סיכון מגייסות סכום מוגדר מראש מגופים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה או חברות ביטוח, לתקופת השקעות מוגבלת. לעומת זאת, סקוור פג קפיטל הוקמה על ידי יזמים ואנשי עסקים אוסטרלים שמממנים אותה מכספם הפרטי. לכן, לקרן יש מבנה פעילות גמיש שמאפשר לה להשקיע לפי עומק הכיסים של מייסדיה.

סקוור פג קפיטל היא קרן צעירה שהוקמה ב–2012 על ידי שלושה מייסדים: פול בסט, שייסד את אתר SEEK - אתר דרושים גדול שהתחיל בשוק האוסטרלי והתרחב באמצעות רכישות לשווקים נוספים באסיה־פסיפיק. עד 2011 בסט שימש מנכ"ל החברה, שנסחרת לפי שווי של כ–6 מיליארד דולר בבורסת סידני; ג'סטין ליברמן, בן לאחת המשפחות העשירות באוסטרליה, שביצעה השקעות גם בישראל. בין היתר היא היתה הבעלים של קבוצת פז והבנק הבינלאומי. ליברמן היה בין המשקיעים הראשונים ב–SEEK וכך הכיר את בסט; המייסד השלישי הוא בנקאי ההשקעות טוני הולט.

עד כה השקיעה סקוור פג קפיטל כ-50 מיליון דולר בכ–20 חברות, רובן באוסטרליה. לדברי קרסנוסטיין קצב ההשקעות של הקרן יואץ בתקופה הקרובה וגם סך ההשקעות יגדל. בשנת הפעילות הראשונה שלה, הקרן השקיעה בחברות בשלבים מוקדמים החל משלב הסיד, כלומר השקעות של החל מכמה מאות אלפי דולרים. לאחר מכן, הקרן החליטה להתמקד בהשקעות בשלבים מתקדמים יותר, החל בסבב גיוס ראשון, כלומר השקעות מ–3–5 מיליון דולר.

כמו כן, הקרן מחפשת הזדמנויות השקעה בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים שזקוקות לסבבי השקעה של 30-40 מיליון דולר. לעיתים סקוור פג מובילה את סבבי ההשקעה ולעיתים מצטרפת למשקיעים אחרים שמובילים.

"אנחנו לא פועלים במבנה מסורתי של השקעות, אנחנו גמישים מאוד", אומר קרסנוסטיין. "יש לנו מעט מאוד משקיעים עשירים מאוד — רוב המשקיעים הם מנהלים, בעלי משרדים משפחתיים, יזמים ומשקיעים אוסטרלים", הוא מציין.

כ–15 משקיעים פרטיים עומדים מאחורי הקרן, ובנוסף, 10%–20% מהסכום של כל השקעה מגיע מצוות השותפים והמייסדים של הקרן. קרסנוסטיין מסביר שכך נוצרת זהות אינטרסים בין המשקיעים בקרן לחברות שבהן הקרן משקיעה. "אנחנו לא מחויבים ללוח זמנים של קרן רגילה, זה נותן לנו גמישות. אם נמצא השקעה מתאימה יש לנו יכולת להשקיע 50–100 מיליון דולר. זה יתרון גדול לעסקים שאנחנו משקיעים בהם — אין לנו מגבלה", אומר קרסנוסטיין.

עד כה, רוב ההשקעות של הקרן היו בחברות אוסטרליות. בשנים הקרובות, עם פתיחת הנציגות בישראל, ההשקעות בארץ צפויות להפוך לנתח משמעותי מפעילות הקרן.

"אם נמצא את ההזדמנויות הנכונות, יש לנו את היכולת להשקיע", אומר קרסנוסטיין, שהגיע לישראל בספטמבר ומאז פגש כמאה חברות. בימים אלה הוא מחפש משרדים באיזור שדרות רוטשילד בתל אביב, שמהם תפעל הקרן בישראל. ייתכן שיצורף לנווה ואליו שותף שלישי בישראל.

מיכה טולמן צילום: פלאש 90

"השוק הישראלי פנטסטי"

מחר תושק באופן רשמי פעילות הקרן בישראל באירוע שאירגנו לשכת המסחר ישראל אוסטרליה ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון. בנוסף, הקרן מרחיבה את השקעותיה ונוכחותה גם באירופה ובארה"ב, שם היא מינתה שותף. בקרן מתכוונים לפתוח בפני החברות הישראליות שער לאזור אסיה־פסיפיק. עם זאת, הקרן תשקיע גם בחברות שלא פועלות בשווקים אלה.

"ישראל תהיה חלק משמעותי מההשקעות שלנו. השוק הישראלי פנטסטי מבחינת מספר החברות, איכותן ואיכות היזמים. יש לנו כאן קשרים, הליברמנים משקיעים כאן, בסט גר כאן תקופה ויש את הקשר היהודי של הקרן. ראינו את גודל ההזדמנות בישראל, וחשבנו שאנחנו יכולים להשפיע על השוק המקומי. חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות בהשקעות בסטארט־אפים יורד, ויש מחסור באפשרויות השקעה בסבב הגיוס הראשון (round A) שזה ה-Sweet spot מבחינתנו, שבו אנחנו משחקים בשילוב הקשרים שלנו לאסיה ולארה"ב", אומר קרסנוסטיין.

קרסנוסטיין מציין שמכיוון שהקרן הוקמה על ידי יזמים, היא מתעניינת במיוחד במי שעומדים בראש החברות שבהן היא משקיעה , ומציין שלאחר ההשקעה הקרן עובדת בצמוד ליזמים. "אנחנו מחפשים צוות יוצא דופן של יזמים סדרתיים או כאלה שרוצים לפתור בעיות גדולות, דברים שיוצרים ערך - לא פתרונות של 'גם אני' 
(me too)", מתאר קרסנוסטיין את החברות שבהן מעוניינת הקרן להשקיע.

הקרן משקיעה בעיקר בחברות בתחומי טכנולוגיית מידע קלאסיים, כמו תוכנה, דיגיטל, אינטרנט ומסחר מקוון. הקרן לא משקיעה בחברות בתחומי מדעי החיים.

לפני הקמת הפעילות הרשמית של סקוור פג בישראל היא השקיעה בכמה סטארט־אפים ישראלים. ההשקעה הראשונה היתה בחברת Glide, אפליקציה להעברת הודעות וידיאו, שגייסה באחרונה 20 מיליון דולר. ההשקעה בוצעה בשלב מוקדם של החברה, והקרן לא הצטרפה לסבב המשך ההשקעה בחברה. באוגוסט הקרן הובילה השקעה 6 מיליון דולר בסטארט־אפ FeedVisor שמפתח אלגוריתם תמחור לאתרי מסחר מקוון. הקרן השקיעה גם בחברה ישראלית בתחום הדאטה והאחסון, אך היא לא נחשפה עדיין.

האוסטרלים מגלים את ישראל

סקוור פג קפיטל אינה הגוף האוסטרלי היחיד שפעיל בזירת הסטארט־אפים הישראלית, שלרוב משקיעות בה קרנות אמריקאיות ובאחרונה גוברת בו נוכחות משקיעים סינים ורוסים. יהודים עשירים מאוסטרליה השקיעו כ–20 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה ישראליות בשנה האחרונה באמצעות פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, וכ-30% מההשקעות בחודשים האחרונים נעשו על ידי משקיעים אוסטרלים שאינם יהודים. ההתעניינות האוסטרלית בסטארט־אפים הישראלים מגיעה על רקע התעוררות זירת חדשנות מקומית במדינה.

המסחר הבי־לטראלי בין ישראל ואוסטרליה מסתכם בכמיליארד דולר בשנה, לפי נתוני לשכת המסחר ישראל־אוסטרליה. "הרבה פעמים רואים באוסטרליה גשר לאסיה. עם 24 מיליון תושבים היא קטנה יותר באוכלוסייה שלה מכלכלות אחרות באזור, אך היא יותר יציבה. לכן זאת נקודת כניסה טובה לאסיה", אומר מיכה טולמן, עורך דין במשרד יגאל ארנון ושות', המסייע ביצירת שיתופי פעולה בין עסקים אוסטרליים וישראליים.

"האוסטרלים שמרנים יותר ומתנהלים בצורה מובנית יותר מאשר ישראלים. קשה לראות שם את הגמישות והפתיחות שיש בישראל. אנחנו רואים הרבה משלחות ממשלתיות ושל חברות גדולות ובנקים שמגיעות לישראל כדי ללמוד את דרך החשיבה ואת ההשקעות כאן", אומר טולמן.

היצוא הישראלי לאוסטרליה הוא 750 מיליון דולר בשנה, יותר ממחציתו, 375 מיליון דולר, הוא סחורות היי־טק בתחום הטלקום, כך לפי הערכה שמציג מנכ"ל הלשכה פול ישראל. הלשכה יוזמת אירועים לקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואוסטרליות והיו"רית שלה היא ארנה ברי, סגנית נשיא ב–EMC העולמית.

הלקוחות המרכזיים של החברות הישראליות באוסטרליה הם Telstra, חברת הטלקום העשירית בגודלה בעולם, וחברת Optus, שבבעלות סינגטל, שבאחרונה חתמה עם גילת לוויינים על חוזה בשווי 120 מיליון דולר. גם הבנקים 
האוסטרליים הם לקוחות מרכזיים של החברות הישראליות, בהן צ'ק פוינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker