לגייס הון דרך התאגידים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לגייס הון דרך התאגידים

חברות סטארט אפ בתחילת הדרך אינן מודעות לפוטנציאל בגיוס הון דווקא דרך תאגידי הענק שיותר ויותר מתעניינים בהשקעות בטכנולוגיות חדשניות

רוב חברות הסטארט-אפ המצויות בשלבים המוקדמים של טרום-ההשקעה (שלבי ה-Pre-seed וה-Seed) ועושות את צעדיהן הראשונים, לא יפנו בדרך כלל אל תאגידי הענק הבינלאומיים. סביר להניח כי בראש הרשימה שלהם יהיו אפיקי השקעה אחרים דוגמת משקיעים פרטיים (אנג'לים), חברות הון סיכון פרטיות או קרנות פרייבט אקוויטי, אליהן הם יפנו ראשונים בחיפוש אחר מימון.

אך סקירה של הגיוסים הגדולים שנערכו בישראל בשנים האחרונות מגלה מציאות שונה. מי שהוביל חלק גדול מההשקעות הגדולות שנעשו השנה בחברות סטארט-אפ ישראליות היו דווקא קרנות ההון של תאגידי הענק (Corporate Venture Capital) שהופכים בהדרגה לשחקן המרכזי בתעשייה. למשל, ההשקעה של מיקרוסופט בחברת N-Trig או קוואלקום שהשקיעה בחברת מג'יסטו. גם מבט על השוק העולמי מגלה כי מדובר בפלח משמעותי בהיקף ההשקעות במיזמים טכנולוגיים. נתונים של Global Corporate Venturing מלמדים כי בשנת 2013 בוצעו מעל 1,000 השקעות של תאגידים בחברות סטארט אפ, בהיקף כספי המהווה 40% מסך ההשקעות.

גיוס ההון דרך התאגידים אינו משאב המנוצל דיו על-ידי חברות הסטארט-אפים הישראלים. הסיבות לכך הם רבות, חלקן מוצדקות. למשל, הקושי לאתר את הגורם המתאים במנגנון הענק שיוכל לפתוח בפניהם את הדלת להשקעה, החסמים בדרך, אורך הזמן בקבלת ההחלטות ואפילו קרנות ההון השותפות אשר מעוניינות "לשמור" את הסטארט אפ לשלב מאוחר יותר ואפילו לאקזיט העתידי.

יחד עם זאת, קיימים בשוק כמה "מיתוסים" ביחס להשקעה של תאגידים בסטארט-אפים, הראשון שבהם הוא שתאגידים אינם משקיעים בחברות בשלבי ה-seed אלא בסבבי גיוס מאוחרים יותר. מדובר בהנחה מוטעית שכן כיום תאגידים מחפשים את מרכיבי החדשנות, החשיבה מ"חוץ לקופסה" וה-R&D ולכן גם סטארט אפ בשלב מוקדם, עם מוצר בשלבי פיתוח, יכול לעניין את חברות הענק. לראייה, המספר הגבוה של האקסלרטורים הפועלים בישראל מטעם תאגידים דוגמת דויטשה טלקום, Citi ועוד.

שינוי נוסף הוא באופן בו תאגידים בוחנים את ההשקעה שלהן. בעבר תאגידים לא השקיעו בחברות אשר עבדו יחד עם המתחרות שלהן או מפתחות טכנולוגיה בתחומים אחרים, לדוגמא, קוקה קולה לא תעבוד עם חברה אשר עובדת עם פפסי ולהיפך. אולם, תפיסה זו השתנתה וכיום השאלה שהם שואלים היא האם ההשקעה כדאית מבחינה כלכלית או האם החברה מספקת ערך חדשני לפעילות שלהן. מעבר לכך, התאגידים מחפשים טכנולוגיות כאפיק השקעה פיננסי לכל דבר.

עופר וקנין

אך כדי שזה יקרה יזמים המעוניינים שתאגיד ישקיע בהן חייבים לשנות את התפיסה של 'אנחנו נשנה את העולם' - שאינה עושה רושם על התאגידים - לראייה יותר ריאלית, כזו שרואה את המנגנון המורכב של התאגיד והצרכים שלו. יש להבין כי קיימים הבדלים ניכרים בין השקעות של קרנות הון פרטיות (Venture Capital) להשקעות של התאגידים. רבות מקרנות ההון בוחנות את ההשקעה בהיבט הפיננסי מתוך ראייה של יצירת ערך למשקיעים. אמנם לא מן הנמנע כי גם התאגידים ישאפו לכך אולם הן גם בוחנות את ההשקעה לפי מדדים נוספים כגון איכות הטכנולוגיה של הסטארט אפ וכיצד היא יכולה לשרת את היעדים העסקיים שלהן. לכן, צורת הפנייה לתאגידים ודרך הצגת הדברים חייבת להיות שונה מזו שהיזמים מכירים מפנייה אל גורמי השקעה אחרים.

יזמים השואפים לגייס הון מהתאגידים צריכים לקחת בחשבון שלושה מרכיבים: הראשון, לזהות את הערך שהטכנולוגיה של הסטארט-אפ מעניק לאותו תאגיד ולהדגיש זאת במצגת בצורה ברורה. השני, להתחיל את התהליך עם הנציג הישראלי של התאגיד. לבסוף, לשנות את ההתפיסה ולזוז מהעולם התזזיתי המאפיין את הסטארט-אפים.

התאגידים עובדים בקצב מדורג, שלב-אחר שלב, המתחיל בהיתכנות, התקשרות, פיילוט, תמיכה וסיוע ופרויקט משותף. לכן, כדאי להיאזר בסבלנות ואורך רוח – היא תשתלם בסופו של דבר. חברות סטארט אפ שישכילו להבין את עולם התאגידים והגישה אליהם, יצליחו גם למנף את היכולות שלהם ולפרוץ קדימה עם המשאבים הדרושים להצלחה.

הכותב משמש כמנכ"ל Axis Innovation, המתמחה בחיבור בין חברות סטארפ-אפ לגופי השקעה.                                                                                                                                 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#