ועידת הדיגיטל

"הכלכלה הישראלית לא יכולה להסתמך רק על היי־טק"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "כשמדברים על תעשיית ההיי־טק צריך לזכור שזו תעשייה מגוונת מאוד עם אלפי חברות קטנות בלי מכירות ומספר קטן של מכירות של מאות מיליוני דולרים"

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
ענבל אורפז

"אקזיט הוא חלק משרשרת הערך של תעשיית . היזמים והמשקיעים צריכים את זה. בשנתיים־שלוש האחרונות אנחנו רואים תופעה מעודדת של הנפקות ראשונות לציבור (IPO)", אמר בכנס חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומייסד ושותף בקרן ההשקעות Israel Growth Partners (IGP), בשיחה אחד על אחד עם עורך TheMarker, סמי פרץ, בוועידת דיגיטל 2014.

שני התייחס לביקורת על כך שיזמים ישראלים ממהרים למכור את החברות שהקימו.
שני טען כי במקרים רבים, גם לאחר מכירת ה הם נהפכים למרכזי פיתוח שמייצרים ערך רב עבור הכלכלה בדמות יצוא וייצור מקומות עבודה. "בחלק מהמקרים ישראל הפסידה מהאקזיט, אבל כשחברות נמכרות כיחידה עסקית, האקזיט יכול לתת הרבה גם למדינה. כשאינדיגו נמכרה ל–hp, למשל, היא מכרה ב–100 מיליון דולר בשנה. כיום חטיבת המדפסות של hp שמוכרת ומנוהלת מישראל מוכרת במיליארד דולר בשנה", אמר שני.

"כשמדברים על תעשיית ההיי־טק צריך לזכור שזו תעשייה מגוונת מאוד עם אלפי חברות קטנות בלי מכירות ומספר קטן של מכירות של מאות מיליוני דולרים. פעם דיברו על הקמת נוקיה ישראלית. יש לנו תעשייה מגוונת מבחינת תחומי העסקים, למשל תוכנה ופרסום. כשמסתכלים על הערך שהתעשייה מייצרת למשק יש את המדידה הישירה, אבל התעשייה מייצרת ערך מוסף נוסף שאותו קשה למדוד", אמר שני.

שני התייחס ליכולת של תעשיית ההיי־טק להתרחב למעגלי השפעה נוספים מעבר לכ-9% מהמועסקים במשק. "עוד אוכלוסיות יוכלו ליהנות מזה בעתיד. הכלכלה הישראלית לא יכולה להסתמך רק על היי־טק. יש משפט 'תוכנה אוכלת את העולם' - אין ספק שיותר תעשיות יפנימו וישלבו מרכיבים של תעשיית היי־טק", אמר שני. "פעם אמרו שאם אתה לא בוגר 8200 או ממר"ם אין לך מה לחפש בתעשייה. כיום יש מכירה של שירותים בענן, ביג דאטה ואנליטיקה. זה אומר שבחור צעיר, גם אם לא סיים לימודי מדעי המחשב, יכול לעשות עבודה שבעבר אפשר היה לעשות בלונדון או בניו יורק", הוסיף שני.

לפני ששני הצטרף לאוצר הוא כיהן כמנכ"ל חברת נייס ומילא שורה של תפקידים בשוק הפרטי. בוועידה הוא התייחס לחשיבותה של התערבות ממשלתית בתעשיית ההיי־טק התחרותית והגלובלית. "כשנכנסתי לתפקיד נתנו לי 60 יום לבנות תוכנית. התגובה הטבעית שלי היתה שהקמתי את נייס בלי לדבר עם אף אחד מהאוצר, אז למה צריך התערבות ממשלתית? אבל הבנתי שפגשתי את המדינה רק בעקיפין: מדיניות המס, למשל, נקבעה על ידי הממשלה ומשפיעה על החברה; חוק עידוד השקעות הון נמצא בכותרות כל הזמן. באיזה תעשיות המדען הראשי יחליט להשקיע - בטכנולוגיות ננו או במכשור רפואי, תחומים שדורשים השקעה גדולה א־פריורית. בנייס הרבה אנשים הגיעו מיחידות מודיעין. יש הרבה השפעות של המדינה", אמר שני.

שני הקים את קרן IGP עם משה ליכטמן, שמילא שורה של תפקידים בכירים במיקרוסופט העולמית ובמרכז הפיתוח של החברה בהרצליה. שני סיפר שהקרן מתמקדת בהשקעות בחברות טכנולוגיה בוגרות יחסית, שמחזור המכירות שלהן גדול מ–10 מיליון דולר וכבר עברו את השלב הראשוני של סיכון שוק או מוצר, ומטרתן להפוך ליחידות עסקיות או להיות חברות עצמאיות לטווח ארוך. הקרן כבר ביצעה שתי השקעות, כל אחת מהן בסך כ–20 מיליון דולר. הקרן צפויה להשקיע בשתיים־שלוש חברות בשנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker