איזו חברה מחזיקה בהכי הרבה מידע אישי עליכם? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סקר הדיגיטל הגדול

איזו חברה מחזיקה בהכי הרבה מידע אישי עליכם?

מרבית שעות הפנאי עברו לרשת, הצפייה בטלוויזיה האינטרנטית מזנקת, הרשתות החברתיות נכנסות לפרופורציה והמסחר ברשת סוף־סוף מתעורר ■ סקר של בזק לקראת כנס הדיגיטל של TheMarker משרטט לראשונה את דפוסי השימוש של הישראלים ברשת

2תגובות

החיים של הישראלים עוברים לאינטרנט, ומהר - זו המסקנה העיקרית של מחקר מקיף וראשון שנערך על שימושיות ברשת של הישראלים, שערכה בזק עבור כנס הדיגיטל של TheMarker, שנערך היום. מלבד מסקנה המתבקשת למדי הזאת, הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה, מראה כי האינטרנט כבר אינו נתפש כגורם חדשני בחיינו, אלא נהפך לחלק מהותי מהם.

עם זאת, קיים עדיין פער גדול בין המשתמשים, שמעוניינים מאוד להגביר את השימוש ברשת, לבין הגופים הממוסדים, כלומר העסקים והמדינה, שמתעכבים ולא מציעים מספיק שירותים ברשת. במלים אחרות, הישראלים כבר נמצאים ברשת, יש להם טאבלטים, סמארטפונים ומחשבים שולחניים, יש להם חיבור די מהיר לרשת, הם לא פוחדים לרכוש בה מוצרים ויודעים כבר איך לעשות זאת ביעילות יחסית, אך היצע השירותים שמעמידים לרשותם עדיין מפגר מאחור.

עצמאים עובדים בבית קפה
יעל אנגלהרט

"אנחנו רואים תחומים שבהם המשתמשים הישראלים מתקדמים מאוד. למשל, הרשתות החברתיות דומיננטיות מאוד בחיי הפרט הישראלי", אומר רן גוראון, המשנה למנכ"ל בזק. "מצד השני, העולמות הממסדיים - בעסקים, במסחר, בלימודים, בשירותים רפואיים ופיננסיים, עדיין לא מספקים שירותים שחדרו לשוק הרחב. כל עוד זה תלוי במשתמשים בלבד, הם רצים קדימה, אבל הגופים העסקיים והממסדיים רצים הרבה יותר לאט".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מרבית שעות הפנאי עברו לרשת

הנתון הבולט ביותר אולי שמתגלה בסקר הוא הזמן הפנוי שמוקדש לשימושים ברשת. על פי הסקר של בזק, הישראלים מבלים כ-45% מזמנם החופשי באינטרנט, אם זה בקריאה, בצפייה בתכנים או ברשתות חברתיות. האינטרנט הוא המקום המועדף לבילוי הזמן הפנוי בפער גדול מהצפייה בטלוויזיה, המפגש עם חברים, או העיסוק בתחביבים.

בבזק ניסו להבין גם את ההבדלים בשימושים בין תושבי אזור המרכז, מטרופולין דן המורחב, לתושבי הפריפריה. במרבית המקרים לא נצפו הבדלים משמעותיים, אך מבחינת הזמן הפנוי שמוקדש לרשת, ניכר הבדל מובהק יחסית. אנשי המרכז מבלים מדי יום כ-6.2 שעות בממוצע מזמנם הפנוי ברשת, בעוד שפריפריה מבלים רק 4.3 שעות בממוצע.

לדברי גוראון, אין לסוקרים הסבר מוחלט לתופעה, ולא בטוח שהיא נובעת מפערים דיגיטליים. "אנחנו לא רואים הבדל בחדירה של שירותים דיגיטליים בין המרכז לפריפריה. גם בפרירפיה החדירה של האינטרנט והסמארטפונים היא גבוהה. מה שכן ניתן להגיד על אנשי הפריפריה הוא שהם כנראה מבלים יותר זמן עם משפחה וחברים", הוא אומר.

כצפוי, המחשב השולחני מפנה את מקומו למחשבים ניידים, לסמארטפונים וטבלטים גם בישראל. רק 24% מהגולשים מעדיפים לקרוא חדשות במחשב השולחני, והיתר עושים זאת במכשירים ניידים. הסמארטפון והטאבלט הם האמצעי המועדף לגלישה ברשתות חברתיות, ו–48% מהנשאלים העדיפו אותם על פני המחשב הנייד או הלפטופ.

הרשת הופכת למקור וידאו עיקרי

נתון מעניין שעולה מהסקר הוא כי 22% מהנשאלים ציינו שהטלוויזיה בסלון היא חכמה (SmartTV), כלומר היא בעלת חיבור עצמאי לרשת. זהו שיעור גבוה יחסית, שכן בארה"ב, הנחשבת למתקדמת בעולם בתוכן טלוויזיה אינטרנטי, מגיע הנתון לכ–24%, לפי eMarketer. נתונים אלה מצביעים כי היעדר שירותי תוכן וידאו מתקדמים בישראל, כמו נטפליקס והולו, לא מנע חדירה מהירה יחסית של טלוויזיות חכמות, וכמו בעבר, הישראלים שוב מוכיחים שהם מאמצים מהר יחסית טכנלוגיות חדשות.

"אנחנו לא יודעים עד כמה הישראלים משתמשים בתוכנות החכמות של הטלוויזיות, אך אנחנו יכולים להגיד שהפלטפורמה כבר נמצאת שם", אומר גוראון. הסקר מראה כי הקרקע בישראל פורייה יחסית להשקה של שירותי תוכן וידאו מבוסס רשת. החומרה כבר קיימת ברבים ממשקי הבית. עכשיו רק צריך להביא להם תוכן רלוונטי רב יותר.

הסקר של בזק מראה כי ב–75% ממשקי הבית קיימת רשת אלחוטית ביתית, שהיא תשתית לתמיכה בריבוי מכשירים ניידים המחוברים לרשת. ואכן, על פי הסקר, בכל בית בישראל יש בממוצע חמישה מכשירים המחוברים לרשת. אלה הם מחשבים ביתיים המחוברים בדרך כלל בחיבור קווי, ועוד ארבעה מכשירים כמו טאבלטים, לפטופים וסמארטפונים. בהנחה שבמשק בית ממוצע יש 3.3 נפשות, כל בן משפחה מחזיק בממוצע ב–1.5 מכשירים אישיים המחוברים לרשת.

ברור כי ריבוי הרשתות האלחוטיות הביתיות והמכשירים המחוברים יוצר ביקוש רב לאינטרנט (Data), ולראשונה בזק מספקת באמצעות ניתוניה הפנימיים תמונת מצב לגבי היקף הביקוש. "הנתונים פנומנליים", אומר גוראון, ומציג גרף המראה כי משק בית צורך דרך החיבור הקווי כ–2.1 ג'יגה בייט של נתונים מדי יום בממוצע. לשם השוואה, חבילת הנתונים הנפוצה בקרב לקוחות סלולר היא כ–3 ג'יגה בייט לחודש, כך שהרשת הקווית מספקת תנועת אינטרנט הגדולה בעשרות מונים מזו הסלולרית.

עוד מראה גוראון כי במהלך השנה וחצי האחרונות חלה עלייה של יותר מ–30% בצריכת האינטרנט ברשת של בזק. "חייבים להדגיש שאלה נתונים ממוצעים, וההתפלגות בין המשתמשים אינה אחידה מן הסתם. יש מעט משתמשים כבדים מאוד שמטים את הממוצע כלפי מעלה. עם זאת, אנחנו בטוחים שיש עלייה מהותית בשימושים בקרב כל המשתמשים. מנוע הצמיחה העיקרי הוא הווידאו. שירותים כמו יוטיוב, הווידאו בפייסבוק, וואלה ומאקו טי.וי, מגדילים מאוד את התעבורה על הרשת שלנו", אומר גוראון. לדבריו, קצב חבילת הגלישה הממוצע בישראל כבר עולה על 40 מגה בייט לשנייה.

הרשתות חברתיות מקבלות פרופורציה

מסקנה בולטת נוספת מהסקר היא שטירוף הפייסבוק שאיפיין את המשתמשים עד לפני כמה שנים, דועך והולך, ומתחלף בשימוש שקול יותר ברשת החברתית. היורשת של פייסבוק, ווטסאפ (שנרכשה על ידי פייסבוק לפני כשנה), נהנית מעלייה בשימוש, אך ניכרים סימנים ראשונים לכך שגם השימוש בה נכנס לפרופורציות .

בסקר נשאלו הנסקרים, "על איזה אפליקציה לא היית מוכן לוותר?". 70% השיבו כי לא יוותרו על ווטסאפ ו–57% הצביעו על ווייז. רק 32% אמרו כי לא יהיו מוכנים לוותר על האפליקציה של פייסבוק. כמו כן, השוואה בין התשובות שניתנו הפעם לבין הסקר הקודם, שנערך ביולי 2013, מראה כי תלות המשתמשים בווטסאפ ו־ווייז עולה, בעוד התלות בפייסבוק יורדת.

"תחום הניווט והמסרים המיידיים מתחזק, בשעה שהשימוש בפייסבוק נכנס לפרופורציות. עם זאת, אנחנו מזהים סימנים ראשונים של התמתנות בשימוש בווטסאפ . מתחילה להיווצר תחושה שלילית בשל ריבוי הקבוצות", אומר גוראון. 58% מהנשאלים הודו כי ריבוי הקבוצות מתחיל להעיק אליהם. 31% הודו כי אינם פעילים ברוב הקבוצות שבהן הם חברים. 17% אמרו, 'קצת מתחיל להימאס עלי הקבוצות בווטסאפ'.

"ווסטאפ נמצאת בימים אלה בנסיקה, אך כבר ניתן לראות בקיעים ראשונים. ייתכן שבעתיד הקרוב נראה את ווטסאפ חוזרת לפרופורציות כפי שקרה עם פייסבוק", אומר גוראון. באשר לפייסבוק, הסקר מראה כי הפעילות של הישראלים מצטמצמת מעט, ומתמקדת בעיקר בעדכונים לגבי המתרחש אצל חבריהם וגם בתחום החדשותי, שכן פייסבוק מתחזקת כפלטפורמה המפנה את הגולשים לתוכן חדשותי ממוסד. מנגד, הישראלים קוראים פחות פוסטים של חבריהם בפייסבוק ומגיבים פחות.

צופים בתוכן, אך לא רוצים לשלם

האינטרנט שינה את עולם התוכן מקצה לקצה, אך עדיין קיימים בו תחומים שבהם החדירה שלו נמוכה יחסית. מצד אחד, 80% מהישראלים אמרו כי הם שומעים מוזיקה ברשת ו-75% דיווחו שהם צופים בסרטים וסדרות ברשת. חלק מתוכן זה הוא פיראטי, כלומר נצרך בדרך שאינה חוקית. מצד שני, רק 31% מהישראלים העידו כי הם קוראים ספרים ומגזינים ברשת.

גוראון דווקא מוצא את הצד החיובי בדבר: "שיעור צריכת התוכן המגזיני גבוה ממה שחשבנו. תחומי הסרטים והמוזיקה בשלים כבר, ולהערכתנו תחום המגזינים והספרים נמצא עכשיו בצמיחה מהירה בישראל, כלומר הוא מגיע לבשלות. אנחנו צופים המשך עלייה בצריכת ספרים ומגזינים ברשת בשנים הקרובות".

מהסקר מצטיירת תמונה שעשויה לאיים על HOT ו–yes. כך, 40% מהנשאלים אמרו כי צפו בסרט אחד לפחות באינטרנט בשלושת החודשים האחרונים, לעומת שיעור זהה שאמרו כי צפו בסרטים ב–HOT וב–yes. הרשת נהפכה למקור לצריכת תוכן איכותי ממוסד כמו סרטים וסדרות, המשתווה לזה של הטלוויזיה בתשלום.

מבין הצופים ברשת, 63% אמרו כי צפו בסרטים וסדרות במחשב הביתי, ו-29% צפו בטלוויזיה חכמה. רק 8% אמרו כי צפו בסרטים בטאבלט או בסמארטפון. המשמעות היא שהסמארטפון והטאבלט אינם משמשים לצפייה בסרטים וסדרות, והמסך המרכזי בבית לצריכת תכנים מסוג זה נותר המסך הגדול בסלון. "אנחנו צורכים הרבה מאוד תוכן במכשירים הניידים, אך כנראה שעדיין לא צופים בהם בסרטים וסדרות. ייתכן שהדבר ישתנה ככל שהמסכים של המכשירים הניידים יגדלו", אומר גוראון.

מהסקר עולה תובנה נוספת: הישראלים לא מוכנים עדיין לשלם עבור תוכן. רק 5% מהנשאלים ציינו כי שילמו על סדרות או סרטים שבהם צפו דרך הרשת. חלק ניכר מהתוכן מוצע לצופים בחינם, אך נתונים אלה מרמזים כי שיעור צריכת התוכן הפיראטי בישראל גבוה יחסית.

עוקבים אחר פוליטיקאים, אך זקוקים לעיתונות כדי לגבש דעה

לקראת הבחירות, מעניין לנתח את הרשת כמקור להשפעה פוליטית, ונתוני הסקר בעניין זה מפתיעים מעט. מצד אחד, הישראלים עוקבים אחר הפוליטיקאים בפייסבוק, שבו הם צורכים מידע ישירות מהפוליטקאים ללא מתווכים. מצד שני, בבואם לגבש עמדה פוליטית, הם עדיין זקוקים למתווכים ופרשנים.

לפי הסקר, 33% מהישראלים עוקבים בפייסבוק אחר פוליטיקאים והמסרים שהם מפרסמים. למעשה, פייסבוק נהפך לערוץ העיקרי לקבלת מידע על הפוליטיקאים, יותר מהטלוויזיה והעיתונות. עם זאת, בתשובה לשאלה "מי עוזר לכם לגבש דעה על הפוליטיקאים", השיבו 63% כי הטלוויזיה והעיתונות הן המקור העיקרי לכך.

"לפלטפורמות המסורתיות, טלוויזיה ועיתונות, יש עדיין תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובקביעת סדר היום. אנשים רוצים שמישהו יעשה להם סדר בבלגן", אומר גוראון. "הם מבינים כי המידע בפייסבוק גולמי ומוטה, ולפיכך הם מחפשים מקור סמכות".

הסמארטפון חודר בגיל צעיר ומפחיד את ההורים

העולם הדיגיטלי סוחף לתוכו את הילדים, כך שהתא המשפחתי נעשה דיגיטלי כבר בשלב מוקם יחסית בחיי הילדים. לפי הסקר, הגיל הממוצע שבו ילד מצטרף לעולם הדיגיטלי, כלומר מקבל לראשונה סמארטפון אישי, הוא 11. 70% מהמשפחות מתקשרות בקבוצה משפחתית בווטסאפ, כך שהסמארטפון הוא כלי תקשורת חשוב גם בתוך המשפחה.

ואולם החדירה המוקדמת של האמצעים הדיגיטליים לעולמם של הילדים מעורר בקרב ההורים חששות רבים. 62% מההורים עוקבים אחר פעילות ילדיהם באינטנרט ובסמארטפון, ו-78% מההורים מוצאים לנכון להגביל את זמן השימוש של הילדים במדיות הדיגיטליות.

העולם הדיגיטלי משפיע על התא המשפחתי עוד לפני בוא הילדים לעולם. 32% מהנשאלים שהכירו בני זוג בשנה האחרונה ציינו כי ההיכרות נעשתה ברשת. לשם השוואה, נתון זה לפני חמש שנים היה 6% בלבד.

ניתן לזהות עלייה מובהקת בתפקידה של הרשת כגורם המחבר בין אנשים גם בעולם הממשי. כך, חלה ירידה בחלקם של מקומות המפגש הקלאסיים, כמו לימודים, עבודה וצבא, כמקום המפגש שבו נוצרים יחסי הזוגיות. "אנחנו שואלים עצמנו כבר כמה שנים אם האינטרנט היא מדיה מנכרת או מחברת. הסקר מראה כי הרשת היא מקום מפגש שיוצר קשר גם בעולם הממשי, כלומר הרשת יותר מחברת ממנכרת", אומר גוראון.

אמנם הרשת היא מקום שמחבר אנשים בעולם הממשי, אך היא עדיין נשארה מקום אישי מאוד, שבה למשתמשים חשוב לשמור על הפרטיות, גם מול בני המשפחה. לפי הסקר, ב-30% מהמקרים, בן הזוג לא שותף באף אחת מקבוצות הווטסאפ של בן או בת הזוג. בקרב 21% נוספים מהזוגות, בן הזוג שייך לקבוצה אחת, לרוב הקבוצה המשפחתית.

עוד עולה מהסקר כי 26% מהמשתמשים לא מאפשרים לבן הזוג גישה לסמארטפון שלהם. מנגד, חלק גדול מהאנשים מתעניין מאוד בפעילות הדיגיטלית של בן זוגם. 40% מודים שהם עוקבים אחר פעילות בן הזוג ברשת, בידיעתו או שלא בידיעתו. 38% מבני הזוג מרגישים כי בן זוגם עסוק מדי בסמארטפון או בגלישה ברשת.

סוף־סוף הקניון עובר לסלון

מסחר אלקטרוני אינו דבר חדש, אך מידת החדירה שלו בישראל היתה עד לא מכבר נמוכה לעומת מדינות מפותחות אחרות. נתוני הסקר של בזק מראים כי ייתכן שכיום חל שינוי מגמה, בעוד 82% מהישראלים רכשו לפחות מוצר אחד ברשת בשנה האחרונה.

ואולם בדיקת הנתונים לעומק מגלה שישראל עדיין נמצאת בפיגור. מלבד תחום הנופש והטיסות, כל תחומי הקמעונות המרכזיים עדיין נשלטים בפער ניכר על ידי הערוצים המסורתיים - 65%–91% מהנשאלים רכשו את מרבית המוצרים בחנויות ממשיות או בשיחת טלפון. מדובר במוצרי מזון, ביגוד והנעלה, ביטוח ופיננסים, ספרים ומכשירי חשמל.

הסקר גם מנתח את שיעור הרכישה של הישראלים באתרים מקומיים לעומת שיעורי הרכישה באתרים בחו"ל. כצפוי, מרבית רכישות הישראלים מבוצעות באתרים מקומיים, אך בולטים שני תחומים שבהם הישראלים רוכשים בחו"ל: נופש וביגוד והנעלה. 20% מהרכישות בתחום הנופש נעשות באתרים זרים, וכך גם 16% בתחום ההנעלה וההלבשה.

עופר וקנין

ניתן להבין מדוע בתחום הנופש נשעית הרבה מהפעילות באתרים זרים, אך בתחום ההנעלה וההלבשה ההסבר מתבקש פחות. גוראון מספק הסבר מעניין: "יש תחומים שאליהם הקמעונאים המקומיים אינם נכנסים במודע. כנראה שהקמעונאים הישראלים בתחום הביגוד וההנעלה מעדיפים למשוך את הקונים לחנויות הפיזיות. אלא שהגולשים הישראלים אינם מחכים להם, ובמקום שבו הקמעונאים לא מייצרים היצע ברשת, הצרכנים בורחים לאתרים בחו"ל.

"בכל תחומי הקמעונות אנחנו רואים נכונות גבוהה של הישראלים לרכוש ולבצע פעולות ברשת, הבעיה היא בעיקר בצד ההיצע של הגופים המקומיים, שלא רצים מהר מספיק אחרי המשתמשים שלהם. ההזדמנויות העסקיות צועקות מכל פינה. מי שלא ינצל את ההזדמנויות האלה מהר, הלקוחות שלו עלולים לברוח - למתחרים מקומיים או לאתרים בחו"ל".

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הן קופות החולים. מצד אחד, מרבית המטופלים נעזרים רבות ברשת כדי להבין את מצבם הבריאותי. 56% מהנשאלים ציינו כי הם עושים שיעורי בית לפני שהם מגיעים לרופא וקוראים באינטרנט על מצבם הבריאותי. מנגד, רק 10% ציינו שהשתמשו בשירותי הצ'ט עם רופא שחלק מקופות החולים מציעות. הדבר מצביע על כך שהרפואה המקוונת בישראל נמצאת עדיין רק בתחילת דרכה.

חוששים לפרטיות, אך לא עושים הרבה בנידון

השימוש הגובר ברשת בכל תחומי החיים מגביר באופן טבעי את החשש מפני פגיעה בפרטיות של המשתמש. שיעור גבוה של 65% מהישראלים מודעים לבעיה וחוששים מפני המידע הרב שנאסף עליהם ברשת. מבין ענקי הרשת, גוגל היא זו שמפחידה את הישראלים הכי הרבה, שכן 46% מהנסקרים טענו כי ענקית החיפוש מחזיקה במידע הרב ביותר לגביהם. פייסבוק דורגה במקום השני (32%).

למרות זאת, חלק ניכר מהגולשים אינם אקטיבים בניסיון להגן על המידע שלהם. 52% לא נוהגים לשנות ססמאות, ו–40% אינם נוהגים לנקות את היסטוריית הגלישה שלהם ולמחוק עוגיות מעקב (cookies).

עוד מראה הסקר כי לא מדובר בחשש בלתי מבוסס, שכן שיעור גבוה של גולשים ישראלים נתקלו באופן ישיר בניסיונות חדירה לפרטיותם. 24% העידו כי חווה פריצה של גורם עוין לחשבון המייל שלהם, לפייסבוק או לחשבונות שלהם באתרים. 15% העידו כי נגנבו להם פרטי כרטיסי האשראי או שנעשה שימוש ברשת בכרטיסם ללא אישורם.

לדברי גוראון, "הצרכן הישראלי כבר שולט היטב בזירה הדיגיטלית, אוהב אותה ונמצא בכל רחבי הסייבר. האתגר נמצא דווקא בצד השני, של החברות והממשל, שצריכים לדעת להגיע לצרכן דרך הדיגיטל. מערכות שלמות לא מוכנות מספיק לעידן הדיגיטלי, ולא עונות על צורכי הלקוחות - והגיע הזמן שזה ישתנה".

להערכתו, למדינה צריך להיות תפקיד בעידוד השימוש ברשת: "ישנם חסמים להתפתחות הרשת שהמדינה יכולה לעזור בהסרתם. למשל, המכסים על רכישות בחו"ל, ואולי גם עזרה בתחום הלוגיסטיקה. למדינה בהחלט יש תפקיד מעבר להנגשת השירותים שלה עצמה ברשת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#