הם עוקבים אחריכם ויכולים גם להרוג אתכם: הגאדג'טים החדשים בשמים - TechNation - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הם עוקבים אחריכם ויכולים גם להרוג אתכם: הגאדג'טים החדשים בשמים

החל בספורט אקסטרים ועד משלוחים, השימושים ברחפנים מתרבים - וכך גם ההזדמנויות העסקיות ■ בישראל, התופעה עדיין בחיתוליה, אבל כבר מעוררת בעיות של רישוי, בטיחות ופרטיות

6תגובות

לפני שלושה חודשים ישב בנו של מאיר שטרית, הנחשב לאבי המאגר הביומטרי הישראלי, על שפת הבריכה המשפחתית - כשלפתע הבחין בכלי תעופה זעיר מרחף מעליו. מי שעמד מאחורי התקרית הוא ערן ורד, אחד המתנגדים הרבים שקמו למאגר הביומטרי בישראל, שהחליט לנקוט פעולה ישירה נגד שטרית: הוא עמד מחוץ לביתו, העלה לאוויר בעזרת שלט את כלי התעופה הזעיר, ובתוך כמה שניות צילם את בנו ליד הבריכה. המטרה היתה להפר את הפרטיות של שטרית. תיעוד המבצע הועלה לרשתות החברתיות, ואם לשפוט על פי התגובה הנזעמת מצד בנו של שטרית, נראה שהמטרה הושגה.

המקרה החריג ממחיש את אחת התופעות המעניינות בעולם הטכנולוגיה הצרכנית בשנים האחרונות - רחפנים (Drones) נהפכים למחזה נפוץ בשמים. בלי רישיון מיוחד, כל אחד יכול להעלות לאוויר רחפן קטן ולצלם תמונות מרהיבות. בעבר, כדי להשיג צילום אווירי היה צריך ציוד תעופה אזרחי או צבאי יקר ורגיש, וגם רישיון מיוחד. כיום, רחפנים, כלי תעופה זעירים וקלים, לרוב בעלי ארבעה מדחפים, עולים החל בכמה מאות שקלים ומאפשרים לבצע משימות צילום בקלות ובלי רישיון מיוחד.

הפופולריות הגוברת של הרחפנים מעלה גם שאלות על פרטיות ופלישה למרחב האישי. בנוסף, מתגלות הסכנות הבטיחותיות הנובעות מכך שכלי תעופה משייטים בקרבת אנשים, מבנים ומתקנים קריטיים (כמו עמודי חשמל).

הרחפנים הקטנים משתייכים לקטגוריית מטוסים ללא טייס (המל"טים), שנקשרת בתודעה הישראלית לצרכים ביטחוניים. ואולם בעולם, וגם בישראל, צומח השימוש האזרחי המסחרי בהם. לפי הערכות, ישנם כמה אלפי רחפנים פרטיים בישראל, רבים מהם משמשים חובבי ספורט אקסטרים המתעדים את עצמם מהאוויר, או צלמי אירועים שמוכרים צילום אווירי כחלק מחבילת הצילום של האירוע.

גם חברות בנייה משתמשות ברחפנים, למשל כדי להמחיש את הנוף שישתקף מהקומה ה–14 בבניין שעדיין לא נבנה. תעשיית הקולנוע נהנית מההמצאה גם היא. כך למשל, צולם סרט דוקומנטרי שמופץ באינטרנט באחרונה ותיעד את אזור האסון הגרעיני בצ'רנוביל מהאוויר. אין גבול ליישומים שניתן יהיה להשתמש בהם ברחפנים, והם יתבררו ככל שייכנסו לשימוש המוני.

אייל טואג

טרנד הרחפנים שייך כיום בעיקר לחובבי אקסטרים וצילום. ואולם לפי הערכה מאוקטובר של BI אינטליג'נס, יחידת המחקר של אתר הטכנולוגיה ביזנס אינסיידר, ההוצאה על רחפנים לצרכים מסחריים בעשור הקרוב תגיע ל–11.8 מיליארד דולר - 12% מההוצאה למערכות אוויריות בלתי מאוישות. ב–BI מעריכים שהשימושים המרכזיים יהיו להעברת סחורות, הזמנות מאתרי מסחר מקוון ותחום האבטחה. הצמיחה, צופים 
ב–BI, תתרחש בעיקר אחרי 2020.

חברת המחקר האמריקאית לאקס (Lux), העוסקת בטכנולוגיות מתעוררות, העריכה באוקטובר שהכנסות שוק הרחפנים יצמחו ל–1.7 מיליארד דולר ב–2025, ש–1.4 מיליון יחידות יימכרו, בעיקר בארה"ב, ושהשימוש המרכזי בהם יהיה לחקלאות. השימוש השכיח השני צפוי להיות לצורך תשתיות, ולאחריו לצורך אבטחת שדות גז ונפט. 40% מההוצאות בשוק יהיו על חיישנים מתקדמים הנמצאים בליבת המערכות.

כותבי הדו"ח מציינים כי המשוכה המרכזית לאימוץ מסחרי נרחב של הרחפנים היא רגולציה. מריאנה סאנקו, אנליסטית בלאקס, הסבירה עם פרסום המחקר כי "לרחפנים יש פוטנציאל למגוון נרחב של אפליקציות מסחריות, אבל הרגולציה כיום כאוטית. במדינות רבות אין פיקוח, שהופך את הטיסות של הכלים הבלתי מאוישים לחוקיות מבחינה טכנית, אבל לבעייתיות מבחינת רגולציה. מדינות אחרות, ובהן ארה"ב, עדיין אוסרות כל שימוש מסחרי בכלים אלה".

אבחנה מעניינת נוספת של מחברי הדו"ח נוגעת למודל העסקי הקשור לשימוש ברחפנים. הכותבים מעריכים שהשימוש בהם כשירות יהפוך למודל המועדף על מפתחים, בעיקר בקרב חקלאים, וכי חוואים ירצו להשתמש בטכנולוגיה בלי להשקיע במערכות יקרות.

אייל טואג

המשתמש הישראלי: גבר חובב גאדג'טים

איתי ארבל - שותף ב–Lool TV, היבואן הרשמי של רחפני DJI לישראל, שמייבא מותגים נוספים - מעריך כי 8,000–10,000 רחפנים קטנים וגדולים נמצאים בשימוש בישראל; רבים מהם נרכשו לשימוש מסחרי, ואינם מרושנים, כלומר למפעילים אין רישיון טיסה. גורמים אחרים בתעשייה טוענים כי הערכה זו נשמעת גבוהה מדי.

הרחפן הפופולרי בישראל הוא פאנטום 2 מתוצרת DJI הסינית, שמחירו מתחיל ב–3,400 שקל. הוא כולל ארבעה להבים, יכול לרחף כ–25 דקות, ומוצע עם מצלמה מתוצרת DJI או עם מצלמה של גו־פרו, יצרנית מצלמות האקסטרים. בינואר ייצא לשוק הדגם הבא של DJI, אינספייר, והוא מעורר עניין רב בקרב חובבי הרחפנים. בנובמבר דווח ב"וול סטריט ז'ורנל" כי גו־פרו מתכוונת להוציא השנה לשוק רחפן מסחרי משלה. לפי הדיווח, מחיר הרחפן יהיה 500–1,000 דולר.

לדברי ארבל, בשנתיים האחרונות חלה עלייה בעניין ברחפנים בישראל, ובחודשים האחרונים התרחשה עליית מדרגה נוספת. "הרבה אנשים רכשו רחפן בשביל הכיף, אבל משתמשים בו גם לעבודה. זה נהפך פופולרי לצילום אירועים", הוא מוסיף. עוד הוא מציין שחברות שעסקו עד כה בצילום אווירי ממסוקים, מחליפות את הציוד היקר ברחפנים הזולים יחסית.

השימוש המרכזי של הישראלים ברחפנים הוא לצילום ולתיעוד של ספורט אקסטרים (כמו גלישת גלים ורכיבה על אופניים). "זה נותן ממד שלא היה קיים עד היום - לצלם את עצמך מזווית גבוהה", אומר ארבל. "רוב מי שרוכשים את הרחפנים ונכנסים לתחום הם חובבי גאדג'טים שמחפשים עניין באופן אישי. אנשים שמטיסים רחפן בפעם הראשונה מתמכרים. רובם מגיעים אחרי שראו רחפנים אצל אנשים אחרים, בלי להתנסות כלל בהטסה. מבחינת דמוגרפית זה חוצה גילים, ובעיקר גברים. נתקלתי במעט מאוד נשים שמטיסות", אומר ארבל.

בזכות הסמארטפונים

איך קרה שהרחפנים השתלטו על המרחב האווירי שלנו? האשמה היא כנראה בסמארטפונים. יריב בש, חובב תעופה מגיל צעיר, מייסד פרויקט SpaceIL, שמטרתו להנחית חללית ישראלית על הירח, ושותף מייסד בסטארט־אפ פלייטרקס (Flytrex), מסביר ששיפורים טכנולוגיים מעולם הסמארטפונים איפשרו את הורדת העלויות, והפכו את הרחפנים לגאדג'ט בר השגה שניתן לרכוש בעד אלפי שקלים.

בשנים האחרונות פחתו העלויות של הרכיבים המרכזיים ברחפן, ובהם מיקרו מעבדים ומנועים בטכנולוגיה שמקנה להם אמינות ויעילות אנרגטית משופרות. עוד רכיב שמחירו ירד הודות למהפכת הסמארטפונים הוא ג'ירוסקופ, ששומר על יציבות הרחפן. "יחידה שעלתה פעם 10,000 דולר עולה כיום דולר או שניים ומספקת דיוק נהדר", אומר בש. "משתמשים באותו חיישן מיקרו־אלקטרוני שנמצא בסמארטפון שלך ויודע את כיוון הרחפן - לאן הוא פונה".

גם שוק סוללות הליתיום, שצמח הודות לסמארטפונים, תרם לירידה בעלויות. רכיב משמעותי נוסף ברחפן הוא המצלמה, שמבוססת על חיישן שפותח במקור לסמארטפונים. כיום מותקנות בסמארטפונים מצלמות שמספקות תמונות ברזולוציה גבוהה בעלות נמוכה יחסית. בנוסף, ניתן להתקין על גבי הפלטפורמה של הרחפן גם מצלמות DSLR מקצועיות.

הסכנות: צעצוע שיכול להרוג

בלומברג

ככל שהרחפנים נעשים פופלריים יותר, מתרבות גם הסכנות הכרוכות בהם. בתחילת דצמבר כמעט התנגש רחפן במטוס איירבוס A320, שהסיע 180 נוסעים בשדה התעופה היתרו בלונדון. הכמעט־התנגשות נגרמה מכך שהרחפן לא הופיע במכ"מ של המטוס. הקנס המקסימלי בבריטניה על תקרית כזאת הוא חצי מיליון ליש"ט.

בש מסביר שאחת הבעיות היא שהרחפנים, שהם כלים קטנים שעשויים מפלסטיק וטסים בגובה נמוך, אינם מזוהים במכ"מים. גם בישראל כבר אירעו תקריות מסוכנות שבהן היו מעורבים הרחפנים. הקלות שבה כל אחד יכול להרים לאוויר רחפן עלולה לפגוע בתשתיות, במבנים ובאנשים.

"הרחפן נראה כמו צעצוע, אבל הוא יכול לפצוע ולהרוג", אומר ארבל. "מטיסים אותו מעל אנשים באולמות אירועים ובאזור כמו נמל תעופה, שם רחפן יכול לגרום לתאונות קשות מאוד. בגלל התחכום של הכלי, הוא הנגיש את עצמו לאוכלוסייה עצומה שקודם לכן לא התעסקה בהטסת טיסנים או מסוקים, מפני שזה היה מסובך". לדבריו, מי שרוכש אצלו רחפן עובר יום הדרכה שמלמד אותו להפעיל את הכלי. עם זאת, מטיס רחפן לא נדרש לעבור בחינות כלשהן.

סוגיה בעייתית נוספת, כפי שממחישה התקרית בביתו של שטרית, היא הקלות שבה רחפנים יכולים לחדור למרחבים פרטיים ולצלם אנשים, שאין להם יכולת לדעת מי מטיס את הרחפן ומה הוא מתכוון לעשות בתצלומים. שינוייי הרגולציה ועדכונה יעצבו את עתיד שוק הרחפנים. עם זאת, לאור העובדה שמיליוני רחפנים כבר טסים ברחבי העולם, קשה יהיה להגביל במידה רבה את השימוש בהם.

ישראל היא מעצמת ידע בתחום המל"טים לשוק הביטחוני. חברות כמו התעשייה האווירית הן מובילות עולמיות. ואולם בשוק הצרכני־מסחרי לא צמחה שחקנית ישראלית משמעותית, והוא נשלט בידי חברות סיניות, אמריקאיות וצרפתיות. עד כה, מאות המהנדסים שצברו ניסיון בתעופה ואווירונאוטיקה בחברות הביטחוניות כמעט שלא הקימו על בסיסו סטארט־אפים אזרחיים.

בש מעריך כי הסיבה לכך שלא התפתחה כאן תעשייה אזרחית בתחום הרחפנים היא הצרכים השונים של השימושים הביטחוניים והאזרחיים, מה שמשפיע גם על מחירי הרחפנים והתכונות הנדרשות מהם. "מוקדי הידע הביטחוניים רלוונטיים פחות בשוק האזרחי. בתחום זה חשוב לדעת לייצר בזול, לעבוד מול לקוחות בכל העולם ומול אנשים פרטיים. התעשייה האווירית לא מוכוונת למחירים הדרושים בשוק הזה. אם הם ייצרו רחפן הוא יעלה לפחות 10,000 דולר. הם לא יודעים, למשל, להוריד את עלויות הפלסטיקה של השלט. זה ראש שונה מאוד. לתעשייה האווירית יהיה קשה להיכנס לתחום הזה, כי הם מגיעים עם התפישות שלהם". לדבריו, באופן כללי בישראל מקימים מעט סטארט־אפים שעוסקים בפיתוח חומרה.

ואכן, אחת הדוגמאות היחידות ליזמות ישראלית בתחום היא פלייטרקס, שהוקמה לפני שנה על ידי בש ועמית רגב. החברה פיתחה רכיב חומרה שמותקן על גבי הפלטפורמות המרחפות, ומחבר אותן לרשת סלולרית באמצעות כרטיס SIM שמאפשר לקבל מידע מהרחפן בזמן אמת על מיקומו, מהירותו, גובהו ומדדים נוספים מכל מקום בעולם. זאת, בניגוד למצב כיום, שבו המידע מתקבל רק בשלט ומבוסס על תקשורת Wi–Fi. החברה מגדילה את הטווח שבו ניתן לתקשר עם הרחפן אל מעבר לטווח הקליטה של רשת אינטרנט אלחוטית. לאחר הטיסה נשמר במערכת יומן הטיסה.

פתרון זה של פלייטרקס מתאים בין היתר לעסקים שמטיסים מספר רב של רחפנים. המוצר נמכר ב–200 דולר בכ–70 מדינות, ונמצא בין היתר בשימוש במקומות אקזוטיים כמו אפגניסטאן ומלזיה, אם כי השוק המרכזי הוא ארה"ב ואירופה.

בנוסף, חובבי תעופה משתמשים במערכת של החברה כדי להתחרות זה בזה בהטסה. פלייטרקס מעסיקה חמישה עובדים, פועלת במימון עצמי, ומייצרת את המערכת שלה בארבעה מפעלים בסין.

אינספור אפשרויות ושימושים גלומים ברחפנים, שנמצאים רק בתחילת דרכם בשוק הצרכני. הקמעוניות הגדולות הפועלות ברשת, למשל, יוכלו להפעיל בעוד כמה שנים רחפנים שיבצעו עבורן שליחויות ויעבירו חבילות ממקום למקום. ואולם לפני שנגיע לשם, צריך יהיה לפתור בעיות רגולוטריות שיבטיחו כי הרחפנים לא יגרמו לסיכונים מיותרים. במלים אחרות, צריך יהיה לעשות סדר בשמים.

חלק גדול מהרחפנים בישראל פועלים ללא רישיון

החוק הישראלי מתיר הטסת רחפנים לשימוש פנאי וספורט בלבד, וגם זאת תחת מגבלות. כך למשל, מותר להטיס רחפנים במרחק מינימלי של 250 מטר משכונת מגורים או בניין ציבורי, 5 ק"מ משדה תעופה, ובגובה של לא יותר מ–400 רגל.

ישראלי שרוכש רחפן מאחד המשווקים לא נדרש להוכיח היכרות עם התקנות, ונדרש ללמוד את הכלי בעצמו. כדי לקרוא את התקנות המלאות, צריך לחפור עמוק באתר רשות התעופה האזרחית (רת"א) ולפענח את לשון החוק. בני דוידור, מנהל תחום בכיר של כלי טיס בלתי מאוישים אזרחיים ברת"א, מדגיש כי האחריות לעמוד בתקנות חלה על המטיסים. ברת"א מכונים הרחפנים כטב"מים רבי להב. המלה רחפן שמורה למצנחי רחיפה.

חברות מסחריות שמעוניינות להטיס רחפנים נדרשות לקבל רישיון (לפי חוק רישוי שירותי תעופה), שעד כה ניתן לתשע חברות בלבד, או לפעול תחת מועדון (קלוב) תעופה. יותר מעשר חברות נוספות נמצאות בהליך רישוי, ובהן כאלה העוסקות במיפוי, בצילום ארכיטקטוני ובצילום אירועים. המשמעות היא שגופים רבים בישראל המציעים שירותי צילום אוויריים עושים זאת ללא רישיון.

נראה שזה תחביב מסוכן - רחפן עלול לפגוע בעמודי חשמל, ליפול על אזרחים, או להוות סכנה ביטחונית. איך מתמודדים עם זה? יש ענישה?

דוידור: "זה כלי מסוכן שצריך להטיס לפי החוקים. מי שמטיס באופן פרטי צריך ללמוד את החוקים בעצמו. אנחנו מוודאים שהמפעילים שעוברים את הליך הרישוי אצלנו יודעים את החוקים. בחוק הטיס יש סעיף עונשין, שלפיו אם מישהו מסכן חיי אדם זו עבירה פלילית, ומי שאמור לאכוף את זה בשכונות מגורים זו המשטרה. יש עיריות, כמו מודיעין, שלא מרשות להטיס טיסנים בפארקים".

לדברי דוידור, אירועי תעופה חריגים שבהם היו מעורבים רחפנים טופלו על ידי רת"א. יש מדינות שנאסרה בהן הטסה של רחפנים, ומוקדם יותר השנה נעצר ישראלי בפריז עקב הטסת רחפן בניגוד לחוק, ושילם קנס בסך 400 יורו.

דוידור מתריע כי רבים מצלמי האירועים שמציעים צילום באמצעות רחפן עושים זאת באופן לא חוקי, ואחת התקנות אוסרת על שימוש ברחפן בתוך מבנה. "יש כאלה שלוקחים כלים ועובדים ללא רישיון. זה סיכון גבוה. זה נהיה די נפוץ, ואנשים לא מבינים את הסיכון. קודם כל צריך לבדוק שיש רישיון, ובכל מקרה אסור לצלם במקומות סגורים", אומר דוידור.

האם הרשויות בישראל מוכנות ליום שרחפנים ימלאו תפקיד מרכזי בכלכלה כשירות משלוחים אווירי? בינתיים נראה שהחקיקה המקומית, בדומה לזו האמריקאית, מתקדמת לאט יותר מהחזון של חברות הטכנולוגיה. "העולם האווירי מורכב. מי שירצה להקים מיזם כזה צריך להביא בחשבון את העולם הקיים ולבנות מערכת שתשתלב בלי לסכן אותו. ייתכן שבעוד עשר שנים יהיו פתרונות. החקיקה נוצרת כיום בכל העולם. אנחנו מעורבים בתהליך החקיקה העולמי - בפורומים בינלאומיים ובקבוצות חקיקה של ארגון התעופה הבינלאומי", אומר דוידור.

אמזון מתכוננת לשלוח חבילות באוויר

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, נתן רוח גבית לפופולריות הגוברת של רחפנים. לפני שנה הוא הופיע בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקאית, שם פרש את חזונו לגבי שימוש ברחפנים להעברת מוצרים שמוזמנים באתר.

שירות Air Prime של אמזון נועד לתת מענה ל–86% מהחבילות ששוקלות פחות מ–2.3 ק"ג, וניתן יהיה לשלוח אותן באוויר לרדיוס של 16 ק"מ ממחסני החברה. בינתיים, החברה בוחנת את הרחפנים במעבדות שלה וממתינה לשינויי רגולציה שיאפשרו לה שימוש מסחרי ברחפנים בארה"ב.

עולם התעופה המסחרי האזרחי נושא עיניו לארה"ב, ומצפה לשינויי הרגולציה שיפתחו את השוק. גם גוגל החלה לעבוד על פרויקט משלה בתחום. מעבדת המחקר גוגל X דיווחה באוגוסט כי היא מפתחת מערכת רחפנים בעלי מראה חללי להעברת סחורות, בפרויקט שנקרא ווינג ונוסה באוסטרליה.

מבקריו של בזוס טוענים כי החזון שלו מרחיק לכת ושאין חשש לכך שבעוד עשור או שניים יטוסו מעלינו רחפנים ויעבירו חבילות ממקום למקום. עם זאת, הרשויות מתחילות להיערך לעתיד. ראש העיר לונדון, בוריס ג'ונסון, ביקר בסינגפור בנובמבר וקרא לתעשיית הטכנולוגיה למצוא את הדרך לגרום לרחפנים להעביר חבילות בעיר, מה שיפחית את עומסי התנועה הקרקעיים בלונדון.

360 חברות בבריטניה הגישו בקשות לשימוש מסחרי ברחפנים. הרשויות המקומיות הזהירו את האזרחים לקראת עונת החגים כי רחפנים אינם צעצועים, ושנלוות לשימוש בהם אחריות כבדה הקשורה לתפעול המערכת המוטסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם