עשיתם קניות באינטרנט? בלילה ישאירו לכם את זה במכונית - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לא צריך דואר

עשיתם קניות באינטרנט? בלילה ישאירו לכם את זה במכונית

אף שהישראלים נוטים לאמץ טכנולוגיות מוקדם יחסית, ומתאמצים תמיד לא לצאת פרייארים - המסחר האלקטרוני המקומי מפגר אחרי מדינות המערב ■ מדוע זה קורה? חברת הייעוץ תאסק מאמינה כי שילוח החבילות הוא אחד החסמים העיקריים - ומציעה פתרונות יצירתיים

9תגובות

מדי שנה בנובמבר־דצמבר נקבעים שיאים בהיקף המסחר המקוון בעולם. מגה־מבצעים כמו "יום שישי השחור" ו"סייבר מונדיי" מושכים לרשת עוד ועוד קונים בכל העולם, ובשנים האחרונות הישראלים מצטרפים לחגיגה. רבים מהם מנצלים את ההוזלות בחו"ל, מה שגורר באחרונה גם רשתות שיווק ישראליות למסד ימי מכירות אינטרנטיים.

עם זאת, ישראל עדיין לא מתקרבת להיקף המסחר המקוון המקובל במרבית המדינות המפותחות. למרות הנטייה הישראלית לאמץ טכנולוגיות מוקדם יחסית, ולמרות הרצון העז לא לצאת פרייארים, המסחר האלקטרוני בישראל עדיין סובל מחסמים שמונעים את התפתחותו.

בלומברג

מחקר חדש שערכה חברת הייעוץ הישראלית תאסק (TASC) קובע כי אחד החסמים העיקריים בענף הוא תחום השילוח. היעדר תשתית לוגיסיטית חזקה המבטיחה שילוח נוח, יעיל וחסכוני עבור הקונה ועבור הקמעונאי, היא גורם מעכב מהותי. לפי המחקר, "המסחר האלקטרוני במוצרים ממשיים (E-tail) בישראל ב–2013 הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל, ולפי הערכת תאסק הוא צפוי כמעט להכפיל עצמו בחמש השנים הקרובות. עם זאת, השוואה בינלאומית של שיעורי הרוכשים ברשת מראה כי ה-E-tail בישראל עדיין לא הגיע למיצוי הפוטנציאל בתחומים רבים".

על פי נתוני המחקר, 33% מהגולשים הישראלים רכשו בשנה האחרונה פרטי אופנה ברשת, לעומת 51% מהגולשים הבריטים ו–49% מהגולשים הגרמנים. רק 24% מהגולשים הישראלים רכשו ספרים ברשת בשנה האחרונה, לעומת 35% ו–41% מהבריטים והגרמנים, בהתאמה. בתחום מוצרי המזון, ישראל מתקדמת יחסית, שכן 21% מהגולשים המקומיים רכשו מוצרי מזון ברשת בשנה האחרונה, לעומת נתון זהה בבריטניה ו–11% בלבד בגרמניה.

"יש כברת דרך משמעותית לעבור כדי ששוק המסחר המקוון הישראלי יהיה ברמה של מדינות מערביות אחרות", אומר רון גנות, יועץ בכיר ומנהל בתאסק. דניאל זינגר, שותף בחברה, מוסיף: "פתרון האתגרים הלוגיסטיים הוא תנאי הכרחי לצמיחת המסחר המקוון בישראל". בהכנת המחקר השתתפה מירה עוואד, יועצת בחברה.

בעיית השילוח מוכרת לרוכשים ישראלים רבים. התלות בשירות הבעייתי של דואר ישראל והצורך לאסוף את החבילות מסניפי דואר מרוחקים, מסרבלים את הקנייה ברשת בהשוואה למקובל במדינות מפותחות. חברות השילוח הבינלאומיות מספקות שירות טוב בהרבה, אך שירותיהן מייקרים את העסקה ומפחיתים את הכדאיות.

ואכן, כאשר שואלים את הצרכנים לגבי המשתנים המשפיעים ביותר על הרכישה ברשת, הנושא החשוב ביותר שעליו הם מצביעים הוא המשלוח. 87% מהרוכשים ברשת מעידים כי מחיר המשלוח הוא הגורם המשפיע ביותר על החלטת הרכישה. הנושא השלישי בחשיבותו מבחינת המשתמשים הוא מדיניות החזרת המוצרים, שגם הוא תלוי במערך הלוגיסטי של השילוח עד בית הלקוח.

בתאסק מציינים כי על פי שיחות שערכו עם קמעונאים ישראלים ומסקרים שביצעו, הם מסיקים כי גם נקודות האיסוף של המוצרים, מהירות המשלוח ושמירת הקשר עם הקמעונאי הם גורמים המשפיעים מאוד על הצרכן הישראלי בעת ההחלטה אם לבצע רכישה ברשת.

בתאסק מונים כמה אתגרים לוגיסטיים מרכזיים שיש לטפל בהם בישראל כדי לעודד את המסחר האלקטורני. סקר שערכה חברת המחקר עם גוגל ישראל בקרב חברות הלוגיסטיקה מראה כי ניסיונות כושלים במסירת חבילות, כלומר היעדרות של הלקוח או כתובת לא מדויקת, היא בעיה מרכזית שיש לפתור. כמו כן, השילוח היקר יחסית ליישובי הפריפריה, ומנגד העלויות הנוספות שכרוכות בשילוח בתוך אזורים אורבניים צפופים כמו חניה - הם שני נושאים שחברות השילוח מציינות כחסם המקשה ומייקר את השילוח.

אם כן, מה הפתרון לבעיות השילוח הקיימת בישראל? מחברי הדו"ח כותבים כי "סקירת בעולם בתחום מגלה כי הן הרגולטורים והן חברות הלוגיסטיקה והשילוח מאמצים דרכים שונות להתמודד עם אתגרים אלה. בעוד חלק מהפתרונות מסתמכים על שיתופי פעולה בין שחקנים שונים בתעשייה, או על שינוי בעיצוב שרשרת הערך המסורתית של השילוח, אחרים מסתמכים על חדשנות רעיונית וטכנולוגית, וחלק לא זניח של הפתרונות אף נשען על תמיכה ממשלתית".

מרכז שילוח של אמזון
בלומברג

לאפשר לחברות השילוח לשתף פעולה

בתאסק מציגים פתרון יצירתי שנוסה בשוודיה, ונועד להתמודד עם בעיית זמינות הלקוחות. חברות השילוח יצרו שיתוף פעולה עם הקמעונאיות האינטרנטיות ועם יצרנית הרכב וולוו, והשיקו שירות ניסיוני שבו הושארו החבילות בתא המטען של מכונית הלקוח. חברת השילוח יצרה קשר עם הלקוח, שנתן אישור לוולוו לספק לחברת השילוח מפתח דיגיטלי חד־פעמי המאפשר לה לפתוח מרחוק את תא המטען של מכונית הוולוו. מיקומה המדויק של המכונית אותר ב–GPS. זהו פתרון יעיל מאוד, אך הוא דורש השקעה רבה בתשתיות טכנולוגיות ותקנים המחייבים את תעשיית הרכב. הפתרון קשה ליישום, אך הוא דוגמה לפתרון יצירתי אפשרי.

כדי לייעל את השילוח לפריפריה, בתאסק מציעים לאפשר לחברות השילוח לשתף פעולה. "מכיוון ששילוח לפריפריה אינו תמיד כלכלי עקב ביקוש דל, חברות השילוח יכולות לשתף פעולה ולהפוך את מודל השינוע בפריפריה לכלכלי יתר. באירלנד, למשל, הוקמה רשת וואנס (ONCE), המאגדת 10 חברות שילוח. על פי מודל זה, הלקוח מתקשר עם חברת המשלוחים הפועלת באזור מגוריו ומתנהל מולה. חברות השילוח השונות מעבירות ביניהן את הסחורות ומתחשבנות ביניהן מבלי שהלקוח חשוף לכך", כותבים בתאסק. כדי לאפשר למתחרי השילוח לשתף פעולה זה עם זה, נדרש אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים.

פתרון נוסף המייעל מאוד את השילוח הוא יצירת ברוקרים, שסוחרים בשטח לא מנוצל במשאיות השילוח. משאיות היוצאות חצי ריקות ממחסני החלוקה הן בעיה קשה שמייקרת את השילוח הממוצעת לחבילה. "דוגמה להתמודדות של חברות בעולם עם אתגר זה ראינו אצל החברה השוודית Fraktjakt.de. החברה היא ברוקר חבילות שמשרתת בעיקר את השוק הנורדי. אתר החברה מתווך בין חברות השילוח, הקמעונאים והצרכנים. החברה רוכשת מראש משבצות שילוח באופן סיטוני מחברות הלוגיסטיקה, ומוכרת אותם לקמעונאים ולצרכנים פרטיים. כך Fraktjakt מאפשרת מצד אחד לחברות הלוגיסטיקה היערכות מראש וצמצום משלוחים ריקים, ומצד שני פתרון שילוח זול יותר דרך העברת חלק מהנחת הכמות הסיטונית לקמעונאים וללקוחות הקצה", כותבים בתאסק.

לבסוף, חברת המחקר ממליצה כי המדינה תיקח על עצמה גם היא אחריות על עידוד המסחר האלקטרוני ותסיר חסמים הנוגעים להקמת מתקני שילוח מרכזיים. ההמלצה למדינה היא לתת מענקים לבניית מרכזים אלה או לבנות אותם תוך שיתוף בין המגזר הפרטי לציבורי.

"גופים ממשלתיים בעולם זיהו את הפוטנציאל במרכזים אלה, ובמקרים רבים אף העניקו סבסוד והטבות לעידוד הקמתם. מושל וירג'יניה, למשל, העניק לאמזון כ–3.5 מיליון דולר עבור הקמת שני מרכזים לוגיסטיים במדינתו. דרך נוספת שבה זכו מקימי מרכזים כאלה בהטבות מהרגולטורים היא הטבות מס, כפי שקיבלה חברת נורדסטרום (Nordstrom) האמריקאית בעקבות פתיחת מרכז לוגיסטי בפנסילווניה", נכתב בדו"ח.

"בשנים הבאות צפוי שוק המסחר האלקטורני להמשיך ולצמוח בעולם ובישראל. עם זאת, ניצול מלוא הפוטנציאל הגלום בשוק זה דורש הסרת חסמים לוגיסטיים רבים המקשים על התפתחותו. היות שהתפתחות המסחר האלקטרוני היא אינטרס משותף הן של המדינה, הן של הקמעונאים והן של חברות השילוח, על שלושת הגופים לפעול, כל אחד בתחומו, להסרת המגבלות והחסמים, בעיקר בהגעה ללקוח. שילוב כוחות של שלושת הגורמים צפוי להסיר חסמים ולהטיב עם הצרכנים בישראל", מסכמים בתאסק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#