אולי האיש שעובד בשולחן שלידכם יעשה אקזיט של מיליארד דולר - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
WeWork מגיעה לישראל

אולי האיש שעובד בשולחן שלידכם יעשה אקזיט של מיליארד דולר

חברת WeWork, המנוהלת על ידי ישראלים, משכירה חללי עבודה משותפים, בעיקר לסטארט-אפיסטים, ב-21 בניינים ברחבי העולם ■ החברה גייסה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, ומגיעה השבוע גם לתל אביב

2תגובות

בצהרי יום שני, מתחם הכניסה ל-WeWork מזכיר תחנת רכבת הומה: מבקרים סקרנים מגיעים, בעלי מקצוע מסתובבים עם כלי עבודה - ואפשר לחוש באוויר את ההתרגשות של תחילת מסע. במעלה במדרגות כבר אפשר לראות כמה אנשים יושבים ועובדים בחדרים קטנים, אבל נראה שהרבה יותר מעניין בעמדות האוכל והשתייה הציבוריות (שבהן ניתן למצוא ליד ברז המים גם ברז בירה) או על גג הבניין ביום חורף שמשי. WeWork היא החברה שעומדת מאחורי בניין משרדים אופנתי שייפתח ביום חמישי הקרוב ברחוב דובנוב בתל אביב. בסוף השבוע נערך אירוע הפתיחה הרשמי של המקום, שמסמן את כניסתה לישראל של אחת החברות המסקרנות בתחום השכירות, שהוקמה על ידי ישראלים.

WeWork הוקמה ב-2010 על ידי אדם נוימן והאדריכל מיגל מקלוי. החברה משכירה שטחי עבודה ליזמים, בעלי מקצוע עצמאיים וסטארט־אפים טכנולוגיים בבנייני משרדים מאובזרים היטב. בארבע שנות פעילותה WeWork צמחה בקצב אקספוננציאלי: החברה מחזיקה כיום 21 בניינים בכל העולם, שבהם רשומים כ–15 אלף מנויים. עד לאחרונה, פעילות החברה התמקדה בשוק האמריקאי ובעיקר 
בניו יורק, אך כעת היא מתרחבת למחוזות נוספים בארה"ב ומחוץ לה, כמו אוסטין, שיקגו, לונדון, תל אביב ואמסטרדם.

מתחם WeWork
ענבל אורפז

הבניין שנפתח השבוע בתל אביב הוא הראשון מבין ארבעה שהחברה מתכוונת להקים בישראל. בתפוסה מלאה יכולים לעבוד בבניין 420 אנשים. על קירותיו עדיין ניתן למצוא ציטוטים של בנימין זאב הרצל או של הרב קוק - מזכרת לסניף בני עקיבא ששכן במקום קודם לכן.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הבניין ברחוב דובנוב, שמאפשר לשכור עמדת עבודה בשולחן משותף או חדרון קטן, נכנס לזירה תחרותית. בשנים האחרונות קמו בתל אביב חללי עבודה משותפים לסטארט־אפים כמו פטריות אחרי הגשם. WeWork מתחרה, בין היתר, במיינד ספייס בשדרות רוטשילד, SOSA בדרום תל אביב וטק־לופט ברחוב נחמני. "חללי עבודה כמו WeWork, מיינד ספייס 
ו–SOSA הם חללי עבודה דה לוקס. 
סטארט־אפ שעוד לא גייס כסף יכול למצוא אלטרנטיבות זולות יותר, אבל יש לחללים האלה יתרונות גדולים - קהילה, נטוורקינג, חשיפה ללקוחות או שותפים פוטנציאליים", אומר יזם ששכר שטח מהחברה.

באחרונה פורסמה כתבה גדולה במגזין "פורבס" על WeWork, שבה נחשפו לראשונה המספרים שמאחורי החברה וסיפור הקמתה. על פי המידע שהתפרסם בכתבה, בשנה הקרובה החברה צופה שתשלש את מספר החברים שמשתמשים במשרדיה, מ–14 אלף ל–46 אלף, ולהתרחב ל–60 מיקומים, לעומת 21 כיום ותשעה בלבד לפני שנה. החלל הראשון של WeWork נפתח לפני ארבע שנים בסוהו בניו יורק, ונפרש על שטח של 3,000 מ"ר. החברה תסיים את השנה עם שולי רווח תפעולי של 30% והכנסות שמוערכות ב–150 מיליון דולר. על פי התוכניות הנוכחיות של החברה, היא תגיע ב–2015 להכנסות של יותר מ–400 מיליון דולר.

בפברואר, בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן הוביל סבב השקעה סודי בגודל 150 מיליון דולר 
ב-WeWork, ששיקף לחברה שווי של 1.5 מיליארד דולר. בסבב הגיוס הבא של החברה, שייערך ככל הנראה בשנה הבאה, היא מקווה לגייס הון לפי שווי של 6 מיליארד דולר. בעלי המניות הגדולים בחברה הם המייסדים, שכל אחד מהם מחזיק בכ-20% מהמניות.

"סטארט־אפ במסווה של חברת נדל"ן"

חללי העבודה המשותפים הם טרנד עולמי. על פי מגזין הרשת Deskmag.com, שמסקר חללי עבודה משותפים בעולם, פועלים כיום בעולם 5,900 חללי עבודה משותפים, שבהם עובדים 260 אלף איש, בהשוואה לפחות מ–100 אלף לפני חמש שנים. ובכל זאת, נראה ש–WeWork מצליחה למשוך את תשומת הלב של אנשי סצינת 
ההיי־טק הישראלית.

"מבחינתי זה סטארט־אפ טכנולוגי במסווה של חברת נדל"ן. WeWork זו חברת נדל"ן כמו 
ש–Uber היא חברת מוניות. הזווית שבה אנחנו מתייחסים לדבר הזה שנקרא נדל"ן היא טכנולוגית. זה מבדל אותנו בצורה קיצונית מגופים אחרים", אומר רועי אדלר, סמנכ"ל בכיר לניהול מוצר 
ב–WeWork שהיה לפני כן סמנכ"ל הטכנולוגיות של סולוטו, ומילא שורה של תפקידים בסטארט־אפים ישראליים אחרים שנמכרו לענקיות בינלאומיות. בנוסף לאדלר ישנם כמה ישראלים נוספים שממלאים תפקידים בכירים בחברה ובהנהלתה. "מבחינתי זה נהדר שהלקוחות שלנו לא חושבים עלינו כחברה טכנולוגית. מה שיותר חשוב זה המוצר שאנחנו מספקים להם - לא משרד אלא קהילה", אומר אדלר.

"WeWork לוקחת משהו שהוא הגיוני ונפוץ, שבתרבות הישראלית כולם מתחברים אליו - שותפות, שהדוגמה הקיצונית שלה היא קיבוץ - ומחברת אותו לתופעה מאקרו כלכלית חזקה של אנשים צעירים שמסיימים את הלימודים ולא רוצים ללכת לעבוד בתאגידים, אלא להקים חברות בעצמם", מסביר אדלר את הרקע לתופעה ש–WeWork מייצגת. החברה מכוונת לא רק לסטארט־אפים, אלא גם לבעלי מקצועות חופשיים בתחומים יצירתיים אחרים, כמו מעצבים, קופירייטרים, עיתונאים, ונותני שירותים, כמו עורכי דין או רואי חשבון.

להביא את כור 
ההיתוך לארה"ב

הקהילתיות היא ערך חשוב 
ש-WeWork מקדמת. "מה שמנסים לתת למשתמשים הוא מאוד ישראלי. בקיבוצים ובצבא רואים את זה בצורה קיצונית - הרעיון של כור היתוך. לזרוק יחד זרים שיש ביניהם קווי דימיון, ולהביא למצב שבו מתפתחות מערכות יחסים לכל החיים", אומר אדלר, ומוסיף כי "אנחנו מנסים לתת ללקוחות את הפוש הקטן להתחבר אחד לשני. אנחנו מאמינים שזה אמור לקרות באופן טבעי, אבל התרבות האמריקאית לא מעודדת את זה". נקודות הדמיון בין WeWork לקיבוץ אינן מקריות. מייסד החברה, אדם נוימן, גדל בקיבוץ נירים.

אך WeWork היא לא רק חברת נדל"ן. הצמיחה המהירה של החברה התאפשרה הודות לכלים טכנולוגיים שפותחו בה. מתוך 230 עובדים בחברה, 20 הם מהנדסי תוכנה שעוסקים בפיתוח. החברה פיתחה כלים שמאפשרים לה לפתח בניינים, למכור את המוצר ללקוחות ולנהל את הקהילות.

בנוסף, החברה פיתחה רשת חברתית ללקוחותיה, שמחברת בין המנויים בכל הבניינים. "אנחנו מאמינים שיש תוכן מסוים שרלוונטי לקהילה שלנו ולא רלוונטי לשום רשת אחרת שקיימת בעולם. למשל, אם סטארט־אפ ישראלי רוצה לשלוח עובד לארה"ב ויש לו שאלה לגבי הויזה — ב–WeWork יש כ–5,000 חברות שונות, שמתוכן מאות פירמות עורכי דין, שישמחו לתת לסטארט־אפ עצה בחינם בתקווה ליצור מערכת יחסים עסקית לאורך זמן", אומר אדלר.

השוכרים ב–WeWork הם למעשה חברי מועדון שמשלמים דמי מנוי חודשיים על פי השטח שאותו הם שוכרים, ובתמורה יכולים ליהנות משירותי החברה בכל מקום בעולם. כלומר, שוכר שולחן בתל אביב יכול לעבוד גם במתחם WeWork בוושינגטון או ניו יורק כשהוא מבקר בהן. בחו"ל עמדת שולחן תעלה 350 דולר בחודש בחלל פתוח או 650 דולר בחודש למשרד בגודל 6 מ"ר. בישראל משרד פרטי עם שולחן עולה 2,300 שקל לחודש, כולל שירותים נלווים. המחיר הגבוה לא מרתיע את השוכרים - הבניין שנפתח לאחרונה בלונדון, למשל, היה בתפוסה של 80% כבר ביום הפתיחה.

במשרדי WeWork בתל אביב כבר נקלטו כמה חברות טכנולוגיה ישראליות וזרות, ובהן חברת Uber, הסטארט־אפ הישראלי EatWith ואפליקציית Zula. משרדי WeWork מאפשרים לחברות שמרכז הפעילות שלהן מחוץ לגוש דן להגיע לקהל התל אביבי. כך, למשל, חברת MyHeritage, שפועלת מאור יהודה, שכרה שטח שאליו עבר צוות טכנולוגי. הסידור מזכיר את חברות הטכנולוגיה מעמק הסיליקון, שמחזיקות משרדים בסן פרנסיסקו כדי להתחרות על כוח האדם שרוצה לגור בעיר.

גוף נוסף שהחליט לעבור למשרדי WeWork הוא EISP, תוכנית היזמות של עמותת בוגרי 8200. מינואר עד יולי 20 היזמים שיתקבלו לתוכנית ושותפיה יעבדו ממשרדי WeWork. "היזמים יזכו להיות חלק מקהילה ויוכלו לפגוש ביום־יום הרבה 'אנשים שכמותם' - יזמים, משקיעים ושאר פעילים באקו־סיסטם הרלוונטי בישראל" אומר גיא קצוביץ', מנהל התוכנית.

"אני מאוד מתרגש מזה שאנחנו מביאים את WeWork לישראל. זה לא טריוויאלי מבחינת גודל שוק, אבל יש הרבה אנשים בחברה שהחיבור הזה חשוב להם", מסכם אדלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#