הרפורמה האחרונה של ארדן יכולה לשנות מהיסוד את שוק הטלוויזיה הרב־ערוצית

רפורמת השוק הסיטוני, שמטרתה להוריד בצורה דרסטית את חסמי הכניסה לשוק התקשורת, עשויה להביא למהפכה של ממש בענף ■ 
שחקנים חדשים יוכלו להיכנס לשוקי האינטרנט, הטלפון והטלוויזיה - וליצור לחץ תחרותי שיביא לירידת מחירים משמעותית

אמיר טייג
אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר טייג
אמיר טייג

בעשר השעות האחרונות שלו במשרד התקשורת, חתם שר התקשורת היוצא גלעד ארדן על כמה החלטות חשובות ששוק התקשורת מצפה להן כבר שנים רבות. החשובה מבין החלטות אלו היא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הקווית, ויצרת מודל חדש של חברות וירטואליות, שיכולות לספק שירותי אינטרנט, טלפון וטלוויזיה גם ללא בעלות ישירה בתשתיות קוויות. רפורמה זו, או בשמה הלא קליט במיוחד - רפורמת השוק הסיטוני, היא כוח נוסף (אך לא יחיד) שצפוי לשנות את שוק התקשורת הישראלי בשנים הקרובות. שינויים אלה צפויים להיות טובים מאוד עבור הצרכן וגם עבור חלק מהחברות, אך הם אינם ודאיים. יש עוד הרבה פינות לסגור והרבה הזדמנויות לשרים ופקידים לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמות.

אם פינות אלו אכן ייסגרו היטב, ניתן יהיה לראות ירידת מחירים לא מבוטלת. על פי הערכות, מחיר של קו טלפון ואינטרנט (כולל ספק) עשוי לרדת מכ–130 שקל לחודש כיום, לאזור ה–100 שקל לחודש. באשר לחבילות טריפל - כלומר לטלוויזיה אינטרנט וטלפון - ירידת המחירים עשויה להיות חדה אפילו יותר. אומנם לא מדובר בחיסכון כמו זה שהתרחש בחשבון הסלולר, אך עדיין בחיסכון משמעותי.

כדי להבין את פוטנציאל השינוי שקיים בשוק הקווי בישראל, לא צריך להרחיק עד שוודיה או צרפת, שנחשבות למדינות שבהן פועל שוק תקשורת מתקדם יחסית. מספיק לבחון את מודל השירותים שמציעה חברת הסיבים אנלימיטד (IBC) שהחלה לפרוש השנה תשתיות סיבים אופטיים עד בית הלקוח ברחבי ישראל. אנלימיטד, שמוחזקת על ידי חברת ויה אירופה וחברת החשמל הישראלית, אמנם מציעה בשלב הנוכחי שירותים רק לכמה אלפי משקי בית, אך השפעתה התחרותית רבה מאוד. ללא הנוכחות המאיימת של אנלימיטד, בזק ו–HOT לא היו ממהרות להתחיל בפרויקטים יקרים משלהן של פרישת סיבים אופטיים. אנלימיטד עודדה את המשך ההשקעות בענף, ויצרה דחיפה טכנולוגית מהותית.

1. למה חשוב להפריד בין תשתיות לשירותים?

השקעות הן גורם קריטי עבור תעשיית התקשורת, אך בסופו של דבר מה שמניע את הקידמה בענף היא התחרות. למעשה, רפורמת השוק הסיטוני ואנלימיטד פועלות יחד באותו הכיוון - הן יוצרות הפרדה בין בעלי התשתית ובין השירותים שתשתית אלו מספקות. אנלימיטד היא חברת תשתיות תקשורת טהורה - כלומר, היא אינה מורשית למכור שירותים. אנלימיטד אינה מורשית למכור תשתיות אינטרנט ישירות לצרכן, אלא רק לספקי שירותים אחרים; חברות ה–ISP (כמו נטוויז'ן ו–012 סמייל), גולן טלקום ואפילו חברות תוכן כמו 'קרטינה' הרוסית. השוק הסיטוני פועל בצורה דומה. התשתית שקופה מבחינת הצרכן, שבוחר את חברת השירותים שבאחריותה לפעול מול בזק להחכרת התשתיות.

הפרדה אפקטיבית בין תשתיות ושירותים בענף התקשורת תביא לשינוי תחרותי עצום עבור משתמשי הקצה. ראשית, ההפרדה תנמיך מהותית את סף הכניסה לשוק שירותי התקשורת. כדי לספק אינטנרט, טלפון, שירותי ענן מתקדמים או אפילו טלוויזיה, תדרש השקעה של מיליוני שקלים בודדים, ולא מאות מיליונים או מיליארדים כפי שנדרש בעולם הישן, שבו תשתיות ושירותים הולכים יחד.

המודל האידיאלי כבר קיים היום בפורטל של אנלימטד, שמציע לגולשים לבחור בין ספקי אינטרנט וטלוויזיה ולעבור בינהם ללא שום טרחה. המעבר הקל והמהיר בין ספקי השירותים מבטיח תחרות קשה בינהם. השוק הסיטוני של תשתיות תקשורת מאפשר תוצאה תחרותית דומה; בזק תידחק מהחזית, והלקוח יהיה של חברת השירותים, שתרכב על התשתיות הקוויות של בזק. במקרה כזה, המעבר בין ספקי שירותים יהיה קשה יותר מהמקרה של אנלימיטד - אך ברור כי יהיה קל יותר ממעבר בין ספקי שירותים כיום. במקום לרכוש אינטרנט משני ספקים (בזק וחברת ה–ISP), הלקוחות יעבדו מול ספק אחד. כלומר, הם יוכלו לנטוש אותו בקלות רבה יותר ולעבור למתחרים. יתכן מאוד שבזק בעצמה תחליט לאמץ את המודל של אנלימיטד, ולפתוח פורטל שבו תעניק ללקוחות בחירה קלה בין ספקי שירותים, בדומה לאנלימיטד.

2. מי יהיו ה"רובין הודים" של ההשוק הקווי?

אולי הלקח החשוב ביותר מהצלחת התחרות בשוק הסלולר הוא שרק שחקנים קטנים כמו גולן טלקום יכולים ליצור לחץ תחרותי מהותי. אם תשאלו היום את מנהלי פרטנר וסלקום אם הם מתלהבים מההתפתחויות האחרונות בשוק הקווי, תקבלו תשובה שלילית. לכאורה, שתי החברות צריכות לשמוח כי ניתנה להן אפשרות זולה לנגוס בהכנסות של בזק, yes ו–HOT - אך חברות הענק האלו לא אוהבות להרעיד את הסירה. מבחינתן, המצב הקיים הוא תמיד המצב הטוב ביותר. שינויים משמעותם סיכונים, והן יעשו הכל כדי למזער סיכונים.

כדי לזעזע את הענף צריך "משוגע" חדש בשכונה. זה היה התפקיד של גולן טלקום בענף הסלולר, ואולם מאז הפך גולן לשחקן מן המניין, כך שלא ברור אם הוא יהיה זה שיעורר תחרות בשוק הקווי. עם זאת, גולן אינו לבד. ההפרדה בין תשתיות ושירותים הפחיתה מאוד את חסמי הכניסה לשוק, וייתכן שנראה כמה "רובין הודים" שיזעזעו את הענף בדרכם. והם אפילו לא ידרשו להעמיד ערבות של 360 מיליון שקל, כפי שנדרש גולן בזמנו.

מי הם ה"רובין הודים" האלה? מבט בספקים שמציעים שירותים באמצעות הפורטל של אנלימטד חושף כמה מהמועמדים לתפקיד. כל חברות הסלולר הווירטואליות שם, בנוסף לחברות ISP מוכרות פחות, כמו טריפל סי ואקספון, וכמה חברות לא מוכרות כלל, כמו קולנט וקלאוד קומפיוטיג. אך פוטנציאל השינוי לא מגיע מהכיוון הסטנדרטי של עוד ספקי גישה לאינטרנט. מחוללי התחרות הגדולים, שעדיין לא חשפו עצמם, מגיעים דווקא מכיוון התוכן והווידאו. מדוע שהאתרים מאקו (של קשת), וואלה ו–ynet לא יציעו שירותים על הפורטל של אנלימטד? הרי מדובר בחברות תוכן לכל דבר, שיוכלו להקים ללא השקעה מהותית פעילות טלוויזיה רב־ערוצית בתשלום. מה יקרה כאשר HBO או נטפליקס האמריקאיות יציעו שירותיהן ללקוחות ישראלים על גבי הפורטל של אנלימטד, או על גבי פורטל דומה שבזק תקים?

3. כיצד משפיע מצבם של בעלי השליטה בחברות על התחרות?

שוק התקשורת הישראלי השתנה מאוד מאז 2010, שנחשבת לשנת שפל ברמת התחרות. השינוי התחרותי שחל בשוק לווה בשינוי הבעלות בשתי חברות מפתח - סלקום ופרטנר. לאחר שנפרדו שתי החברות מנוחי דנקנר ואילן בן דב, בהתאמה, הן נפתרו גם מהצורך לממן פירמידות מימון עצומות.

גם בבזק ניכר שינוי. אלוביץ' רכש את בזק לפני חמש שנים, ומאז הצליח להחזיר חלק גדול מההלוואות שלקח במסגרת ההשתלטות. בקרוב הוא צפוי לקבל סכום כסף רציני נוסף, כשימכור לבזק את מניותיו הפרטיות ב–yes. פירמידת המימון של אלוביץ' מאוד יציבה כיום, והצורך שלו בדיווידנדים ירד וילך בשנים הקרובות. במילים אחרות - סלקום, פרטנר ובזק כבר לא חייבות להיות 'פרות חולבות' של בעל השליטה שלהן, ולכן הן יכולות להשקיע חלק גדול יותר מההון הפנוי בהשקעות בעתידן. ברור כי החברות לא ישקיעו אם לא תהיה תחרות, אך אם אכן תתפתח תחרות יהיה להן את ההון הפנוי להאיץ עוד יותר את השינוי.

4. מדוע קשה לחזות את תוצאות הרפורמה?

ניסיון העבר מלמד כי כדי ליצור שינוי אמיתי בשוק נדרשת מהפכה אמיתית ולא שינוי שולי והדרגתי. שאלו את האנליסטים שמסקרים את שוק הסלולר אם הצליחו לצפות את גודל המהפכה שהתחוללה בשוק בשנתיים וחצי האחרונות.

ההתרחבות של אנלימיטד ורפורמות השוק הסיטוני, שכוללת גם את הפחתת הרגולציה מעל בזק, עשויות להביא מהפכה לשוק התקשורת הישראלי, שאת תוצאותיה קשה כיום לכמת. היא צפויה להפחית את מחירי השירותים - בין אם מדובר בטלוויזיה או בגישה לאינטרנט - אך לא רק; היא יכולה לשנות מהייסוד את תחום הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל. ראו כיצד נראה שוק התוכן האמריקאי, ותבינו עד כמה ישראל נמצאת מאחור.

קשה אמנם לתכנן מהפכות ולשלוט בתוצאותיהן, אך כדי לעודד שינוי צריך ליצור קרקע פוריה למהפכות, על ידי הסרת חסמי כניסה ומתן אפשרות לעוד שחקנים להכנס למגרש המשחקים. זהו תפקידה העיקרי של רפורמת השוק הסיטוני, וקיים סיכוי סביר שהיא תצליח להשיג את מטרתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker