בוקסילה רוצה שתפסיקו לשחק קנדי קראש - ותתחילו לקרוא ספרות במובייל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוקסילה רוצה שתפסיקו לשחק קנדי קראש - ותתחילו לקרוא ספרות במובייל

הוצאת הספרים הדיגיטליים בוקסילה מביאה לישראל את הסינגלים - ספרים קצרים לקריאה מהמובייל ■ מבחינת הטכנולוגיה והקטלוג, מהפכת הספרים הדיגיטליים בישראל כבר מוכנה ■ כעת נותר להתגבר על המשוכה האחרונה: הקורא ■ ותתפלאו, דווקא הצעירים רומנטיים יותר כלפי הנייר

15תגובות

מיזם בוקסילה (Booxilla) חוגג עוד מעט יומלדת שנה. משמונה מ"ר בדירתם בהרצליה, מנהלים בני הזוג שרון אלמוג ואילן בוק את מיזם הספרים הדיגיטליים הכי מסקרן כעת בישראל. בוקסילה הוקם כמיזם עם כוונת רווח, אבל בעיקר בשביל להפוך את הספרים הדיגיטליים העבריים מנישה לעובדה קיימת.

כך נכתב באתר החברה עם הקמתה: "הקמנו את בוקסילה כדי להעשיר את היצע הספרים הדיגיטליים האיכותיים בעברית ומתוך רצון גדול מאוד לבסס ולהרחיב את אפשרויות הקריאה באמצעים דיגיטליים. אנו מאמינים שדו־קיום בין אמצעי הקריאה - הדפוס והדיגיטלי - רק מוסיף חדווה לחוויית הקריאה ולתענוג שאנו שואבים מתכנים טובים. שוק הספרים הדיגיטליים בישראל נמצא עדיין בתחילת הדרך, ומגוון הספרים הדיגיטליים בשפה העברית ונגישותם לקוראים אינם משביעי רצון. ברצוננו לתרום תרומה ניכרת להעשרת מגוון הספרים הדיגיטליים ולשמש שחקן מרכזי בבניית שוק זה. אנו מאמינים שהקורא העברי בשל לקריאה באמצעים דיגיטליים ומחפש את הנוחות הרבה שאמצעים אלה יכולים לתת".

עופר וקנין

חלוקת העבודה בין הזוג ברורה: אלמוג היא העורכת של בוקסילה ועוסקת בתוכן. היא בעלת תואר שני בספרות עברית בתוכנית המו"לות של אוניברסיטת בן גוריון, ובעלת תעודת עריכה מאוניברסיטת בר־אילן. בוק הוא איש מערכות מידע ומתעסק בצד הטכנולוגי. מלבדם אין עובדים בבוקסילה, אך מעת לעת היא נעזרת במפתחים חיצוניים.

מיטאפ: 'המשקיעות הראשונות שלי'. 21/5 רעננה
להרשמה

"התחלנו לחשוב על זה בערך לפני שלוש־ארבע שנים", מספר בוק, "כששרון התחילה ללמוד והבינה ש'מתישהו הקינדלים יגיעו לארץ'. היא התחילה לגלגל את הרעיון איתי והייתי בדיוק בין פרויקטים, אז החלטתי להתעסק עם זה. לקחנו לנו זמן למפות את שוק הספרים, והבנו שבספרים דיגיטליים יש שתי בעיות: הבעיה הטכנולוגית ובעיית התכנים.

"הנושא הטכנולוגי נפתר די מהר כשבא קובץ מסוג Epub3 (התומך בעברית, א"ז), וזה בזכות היפנים אגב, שקוראים מימין לשמאל, אבל נושא התוכן נשאר קשה לפתרון", מספר בוק. "ישבנו הרבה פעמים עם ההוצאות, אבל הפחד שלהן מגניבת ספרים היה גדול. כנראה היו מי שעשו עבודה טובה בלהפחיד את ההוצאות... הטיעון שלנו היה 'או־קיי, את דורית רביניאן ומאיר שלו יגנבו, אבל מה עם כל השאר? למה לא להוציא את יתר הכותרים בדיגיטל?'

"למרבה המזל ההוצאות התחילו להבין את זה ואפשר לציין לחיוב למשל את הקיבוץ המאוחד, שהוציאו עכשיו שני ספרים מהסופרים הכי גדולים שיש לנו, גרוסמן וא.ב. יהושע, באותו יום בפרינט ובדיגיטל. הספר של גרוסמן ("סוס אחד נכנס לבר") עולה 68 שקל בנייר ו–42 שקל בעותק דיגיטלי. גם זיקית (הוצאה עצמאית המתמחה בספרות עולמית, א"ז) נכנסו עכשיו חזק לדיגיטל במחיר שבעיני הוא נמוך מדי - 20 שקל לכותר".

מי ישמור על הזכויות

בלי ספק מיזם הספרים הגדול ביותר בשוק הספרים הדיגיטליים בישראל הוא עברית של ידיעות אחרונות. המיזם מרכז הוצאות כמו ידיעות ספרים, עם עובד וכתר. הרבה אחריו יש שני מיזמים קטנים יחסית: בוקסילה ואינדיבוק. בהם אפשר למצוא כותרים של הוצאות קטנות ונועזות יותר, כמו הקיבוץ המאוחד, זיקית ואפיק. אינדיבוק מוכרים גם כותרים פיזיים ושולחים אותם בדואר, וזו עדיין מרבית הפעילות העסקית שלהם. בוקסילה לעומת זאת מוכרים רק ספרים דיגיטליים. לבסוף, מיזם הספרים מנדלי מדלג על ההוצאות ומאפשר לכל מושך בעט לכתוב, לפרסם ולמכור ספרים דיגיטליים. אתר מנדלי מוכר גם כותרים מההוצאות שהוזכרו (אפיק והקיבוץ המאוחד) אבל הבידול שלו מתבטא בכך שזהו בית לסופרים עצמאיים.

ההבדל בין עברית למתחרים גדול. עברית היא אפליקציה סגורה: אפשר לרכוש ספרים ולקרוא אותם רק באפליקציה של החברה. קובצי ההוצאות מוגנים מפני גניבות במנגנון הגנת זכויות יוצרים (DRM) די חזק. ככל הידוע, עד כה לא נפרץ המנגנון של עברית, וספרים ממנו לא דלפו לרשת. מנגד, בבוקסילה ואינדיבוק הלקוח רוכש קובץ, ואחר כך הוא יכול לקרוא אותו על כל פלטפורמה שירצה ובכל אפליקציה שירצה. תיאורטית הוא יכול לשלוח את הקובץ במייל לכל חבריו. הדבר דומה לאדם שקונה ספר ואז משאיל אותו לחבר, רק שהוא יכול לעשות את זה בתפוצה רחבה מאוד.

אז איך מגנים על הספרים? אחד הפתרונות הוא Social DRM. אורי עידן מהליקון ספרים, שותפה טכנולוגית של בוקסילה, מסביר: "החשש מהפצה לא חוקית הוא נושא שמעלות רוב ההוצאות. הפתרון הקיים בשוק, DRM, אינו אפקטיבי עבור הוצאות רבות. ה–DRM הוא מערכת הצפנה לספרים דיגיטליים. הלכה למעשה הוא פתרון יקר ופריץ שאינו נותן מענה של ממש. Social DRM בא לתת מענה להפצה הלא חוקית. מדובר בהטבעת שם הקונה על הספר בצורה גלויה ונסתרת. זהו פתרון זול משמעותית, שמטרתו מניעה בלבד".

גם בבוקסילה לא מאמינים באפקטיביות של DRM כי בסוף הכל ניתן לפריצה, כפי שטוען בוק: "בארה"ב כל ספר שיוצא לקינדל תוך חמש דקות נמצא בפייראט ביי. בגלל זה סופרת כמו ג'יי.קיי רולינג נמנעה מהדיגיטל במשך שנים, אבל כשהיא נכנסה לדיגיטל היא כבר עשתה את זה בלי DRM". כשרוכשים ספר בבוקסילה ובמיזמים המתחרים, מיד אחרי עמוד הפתיחה יש עמוד הנושא את הכיתוב: "היוצר עמל על יצירתו - אנא שמור על זכויותיו. ספר זה נרכש על ידי ישראל ישראלי".

פתרון שני נגד גניבות הוא המחיר. בבוקסילה אפשר למצוא ספרים מעולים במחיר שמתחיל ב–20 שקל. במחיר כזה, של פלאפל פלוס שתייה, אין כמעט טעם לחפש עותק גנוב של הספר.

לבסוף, אי־אפשר לדבר על שוק הספרים בישראל בלי להזכיר את העובדה שיש הוצאות שמסרבות להיכנס לעולם הדיגיטל, ומוכרות רק כותרים מודפסים - ואין לזה בהכרח קשר לפיראטיות - כמו רסלינג, שוקן ומודן. מדובר בחתיכה ענקית בפאזל שחסרה לספר הדיגיטלי העברי.

מו"לות על סקטים

בוקסילה היא חיה משונה בשוק הספרים. מצד אחד, היא חנות ספרים. מצד שני, היא הוצאה קטנה בפני עצמה. "שרון עושה עריכה, מסננת ובסוף יוצא משהו שאנחנו מוכנים לשים עליו את הלוגו שלנו. כותר כזה יוצא בערך אחת לחודש". כותרים כאלו של בוקסילה הם לרוב אסופות ספרים כמו "מפגשים - חמישה סיפורים מיפן" ו"שולחן לאחד", חמישה סיפורים על הבדידות האנושית. לבסוף בוקסילה היא גם בית תוכנה קטן, העוסק בהמרה ובהפקה של קובצי טקסט לגרסה דיגיטלית. "המחיר של המרה לטקסט פשוט היא 250–300 שקל, אבל זה יכול להגיע לאלפי שקלים כשיש תמונות, הרבה הערות שוליים וכדומה", אומר בוק.

עוד נקודת בידול של בוקסילה היא הניסיון לייבא לארץ קונספט מעולם הספרים הדיגיטליים בחו"ל המכונה סינגלים. מדובר בסירופ־ספר, ספרים קצרים יותר המורכבים מנובלה או ממקבץ סיפורים קצרים. הם עולים פחות, וזמן הקריאה שלהם קצר בהרבה - כיאה לעולם הדיגיטלי. בכנס בנושא הסבירה אלמוג: "מה שבדיגיטל הוא לא פאסט־פוד שצריך להיות פחות איכותי. אפשר לשמור על איכות גבוהה גם אם האמצעי הוא דיגיטלי. אנחנו עובדים בשני אפיקים: ניסיון להביא את המו"לים הכי איכותיים בארץ, שאנחנו אוהבים מאוד להפיץ את הספרים שלהם, והצד השני של המיזם הוא ניסיון להיות מו"לות קטנה מאוד, של סינגלים וסיפורים קצרים. אסופות של חמישה־שישה סיפורים קצרים שאפשר לקרוא בתור ולמלא חלל בזמן במקום קנדי קראש או בנוסף.

"סינגלים זה משהו שהבנו שיש בו צורך כי מן הסתם אצל המו"לים בדפוס אין הצדקה כלכלית להוציא נובלה בת 9,000 מלה. כיום אנחנו רואים סופרים גדולים מאוד שהצטרפו לטרנד של סינגלים, כמו סטיבן קינג, שהוא אלוף הסינגלים, במחיר של שני דולרים לספר. הוא מכר מהסינגל האחרון שלו 200 אלף עותקים וזה משהו שהולך ומתפתח. קראתי ראיון עם ג'ונתן ליווינגסטון שהתייחס לסינגלים וקרא לזה מו"לות על סקטים - הכל נעשה, אבל הרבה יותר מהר ולא מחכים עם ההוצאה לעונת הסתיו או לחג הזה והזה. המגע עם הקוראים הוא מדהים. זה ספרות שלא יכולה להתפתח בדפוס".

האתגר של בוקסילה הוא לא רק בצד המו"לים, אלא גם בצד המשתמשים. הישראלים, התופסים עצמם כאומה דיגיטלית ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיה - מתגלים כשמרנים מאוד כשזה מגיע לספרים: "היה לי רעיון להוציא פעם נרות בניחוח של נייר מרוב ששמעתי אנשים מדברים על 'ריח הספר'. וזה אגב הצעירים. שיעור המבוגרים שרוצים לקרוא בדיגיטל גבוה יותר מאשר צעירים. אמא שלי, בת 74, קנתה קינדל כשזה רק התחיל, והיא לא מוכנה לחזור לקרוא ספר מודפס. למבוגרים נוח יותר עם ספר דיגיטלי - בין השאר כי הוא קל יותר וכי אפשר להגדיל את הפונט".

מוציאים את החוליה היקרה ביותר

בוק ואלמוג יודעים שמספרים קשה להתפרנס. בוקסילה למעשה הוקמה מרביתה מכסף שהגיע מאביו של בוק, ג'ון בוק, מי שהיה במשך 18 שנה, ועד 2001 סמנכ"ל הכספים של דסק"ש. היום בוק הוא נשיא BVC Investments, חברת השקעות פרטית, ואחד המייסדים של IFO, בעלת הנציגות בארץ של חברת דירוג קרנות הנאמנות מורנינג סטאר.

מלבד זה, בוק ואלמוג עובדים בעוד מיזמים. בוק הוא מנהל פרויקטים בהיי־טק וכעת עובד עם חברה בלגית בתחום התוכנה לחברות ליסינג. למרבה הצער, העבודה כרגע היא ביפן, והוא חי על הציר: "שבועיים בארץ, שלושה שבועות ביפן. זה לא פשוט". לאלמוג יש חברת תוכן בשם "בוטיק המילים". ובוקסילה? "אנחנו בברייק איוון נכון לעכשיו, אבל זה אם מנכים את ההוצאה החודשית על פרסום בפייסבוק ובגוגל, כמה אלפי שקלים בחודש, שזו העלות החיצונית הכי גבוהה שלנו", משיב בוק.

בוקסילה גם החלה למכור בחנות "סיפור פשוט" גלויות שעליהן קוד להורדה של ספר דיגיטלי. עוד קהל שהחברה מכוונת אליה היא קהילות ישראליות בחו"ל, מתוך החוויה הפרטית של הזוג. אלמוג מספרת כי: "עד לפני שמונה שנים התגוררתי באוסטרליה במשך שלוש שנים, ולהטיס ספרים לאוסטרליה זה קשה ויקר, אבל המשכנו להזמין ספרים מהארץ כי אנחנו לא יכולים בלי… אני חושבת שאם היו האפשרויות של היום, היינו מתענגים עליהן מאוד".

כיום יש במיזם הצעיר כ–200 כותרים. כמו יתר מיזמי הדיגיטל בישראל, בוקסילה מהווה הזדמנות גדולה גם לסופרים - כי מקצרים את שרשרת הערך, ובמיוחד החוליה היקרה ביותר: חנות הספרים. גם הדפוס נחסך וגם ההפצה.

"חלוקת ההכנסות היא שההוצאה מקבלת 65%–75% מכל מכירה. זה תלוי אם היא נושאת בעלויות הפקת הספר הדיגיטלי", מסביר בוק. אם הספר עולה 30 שקל, אחרי תשלום מע"מ 18%, ותשלום לחברת הסליקה של 2%–3%, ההוצאה מקבלת כ–18 שקל לכותר והסופר מקבל ארבעה־חמישה שקלים מכל עותק שנמכר. לא רע ביחס לתמורה בכותרים הפיזיים. דווקא על חוק הסופרים בוק מתרעם: "זה חוק מטופש שאינו מאפשר לי להתבדל מול חנויות אחרות. אני לא יכול לתת הנחה של שקל על הספר ולא יכול לעשות מבצע 1+1".

עכשיו גם בסמארטפון: אפליקציית הספרים הדיגיטליים בעברית מתרחבת

ראובן קכוצ'נסקי

שתי התפתחויות מהשבועות האחרונים מחזקות מאוד את מעמדו של הספר הדיגיטלי בישראל ומביאות אותו לנקודת בשלות חדשה. ההתפתחות הראשונה היא שמיזם הספרים הדיגיטליים הגדול בישראל, עברית, הוציא אפליקציה לסמארטפונים אנדרואידים ו–iOS. עד כה עברית היתה זמינה רק במכשירי טאבלט בגודל שבעה אינץ' ומעלה. המהלך של עברית מגדיל משמעותית את קהל הקוראים הפוטנציאלי של ספרים דיגיטליים בישראל, ולמעשה כעת, כולם יכולים.

ההתפתחות השנייה, שהפתיעה לא מעט גורמים בענף הספרים, היא ההחלטה של כנרת זמורה־ביתן להצטרף למהפכה הדיגיטלית. ההוצאה הודיעה שחתמה על חוזה עם עברית, וספרים של ההוצאה יתחילו להופיע בגרסה אלקטרונית. כנרת זמורה־ביתן וידיעות ספרים הן הוצאות הספרים הגדולות בישראל, אך עד כה נמנעה כנרת זמורה־ביתן מעולם הדיגיטל כי ההוצאה העדיפה למכור את ספריה בחנויות הפיסיות.

כנרת זמורה־ביתן וצומת ספרים הן באותה בעלות, ולכן הכניסה לדיגיטל של ההוצאה עשויה לפגוע במידה מסוימת ברשת החנויות האחרות. ובכל זאת, זמורה זינקו אל המים הקרים. 20 ספרים שלה כבר עלו בשבועות האחרונים לעברית, ועוד כ–200 כותרים עתידים לעלות.

על המהלך מסביר דניאל דולינגר, סמנכ"ל השיווק של ההוצאה: "אנחנו מאמינים שבדיגיטלי יש שוק. יש קהל שלם שיתווסף לקהל הקוראים של ההוצאה, אנשים שכנראה גם ככה לא היו קונים את הספר בגרסתו המודפסת. בניגוד למוזיקה שם אין חיסרון לקליפ מיוטיוב מול הרצועה בדיסק. בספרים הקוראים תופשים את המודפס כאיכותי יותר.

"אנחנו לא מאמינים שהפרינט מת, ממש ממש לא. גם בדיגיטל אתה קונה ספר בכסף, במחיר של 37–42 שקל. האם הלקוח מוכן להוסיף 20 שקל כדי לקבל מוצר איכותי יותר? בדרך כלל כן. אלא שיש נישות שימצאו עניין בדיגיטל: לקוחות טכנולוגיים מאוד, אנשים שיש להם בעיות ראייה ומעוניינים להגדיל את הפונט, מישהו שרוצה ספר אירוטי אבל חושש לשים אותו על המדף, וכמובן ישראלים בחו"ל".

דולינגר, שליווה את הרשת בעידן שבו החלו לעלות פרקי תוכניות לאינטרנט וליווה את קבוצת הארץ בגיבוש אסטרטגיית הדיגיטל, מאמין שיש יתרון שיווקי בספר הדיגיטלי: "אם מישהו אומר לחבר שלו, 'שמע, קראתי את הגוטפרוינד החדש והוא מעולה', זה לא משנה איפה הוא קרא אותו, וייתכן שהחבר ילך ויקנה אותו בחנות. אם מישהו קורא בדיגיטל ספר עיון איכותי כמו 'קיצור תולדות האנושות', יש סיכוי לא קטן שהוא אחר כך ירצה אותו גם על המדף בסלון. יש היזון חוזר בשיווק".

על הבחירה ללכת עם עברית, מיזם שהוא בבעלות הוצאה מתחרה, מסביר דולינגר: "אני מאמין בלמכור בכל מדף שאפשר. אנחנו מוכרים בחנויות ספרים, אבל גם בתחנות דלק של yellow ועכשיו גם במדף דיגיטלי. עברית היא מדף ראוי עם מעטפת שיווקית נהדרת של Ynet. בישראל ובשאר העולם רוב ברור של הקוראים זה בפרינט ואפילו בארה"ב, שזו דוגמת קצה לאימוץ של ספרים דיגיטליים, הגיעו לתקרת זכוכית במכירות הדגיטל".

כך תתנסו בספר דיגיטלי - 
אפילו בחינם

אל תפסלו על הסף קריאה של ספר דיגיטלי בטאבלט ואפילו בסמארטפון. אחרי ההתנסות רוב התפישות המוקדמות מתבדות: אכן אין ריח של נייר, אבל קריאה בדיגיטל לא מעייפת את העיניים ויכולה להיות חוויה נעימה וכיפית.

גיליתי שקצב הקריאה שלי בדיגיטל גבוה יותר, וזה נחמד לשרוף זמן בתחנת אוטובוס עם ספר במקום לגלול שוב את הפיד ברשת החברתית. מבוגרים ודיסלקטים מחבבים במיוחד את הספר הדיגיטלי. משהו ביכולת המשחק עם הרקעים, הפונט והריווח מקל עליהם מאוד את הקריאה.

אם רוצים לקרוא באייפון או באייפד, אפליקציית iBooks המובנית במכשיר תספיק. אם קוראים ממכשיר אנדרואידי שווה להוריד את הקורא של Helicon Books. קורא מעולה נוסף הוא Gitden Reader. יש גם תוספים לדפדפן לקריאת ספרים דגיטליים: עבור פיירפוקס מומלץ להשתמש ב–EPUBReader, ועבור כרום ב–Readium.

שווה לעשות קניות באתרים מנדלי, אינדיבוק ובוקסילה, ולהתקין את אפליקציית עברית. לבסוף, לדיסלקטים, לבעלי לקויות ראייה ולמי שנוהג המון, אפליקציית iCast מאפשרת לצרוך ספרים דיגיטליים באמצעות האוזניים. בוקסילה שיחררו סינגל חינם להורדה, הנובלה "חיי יצירה" של רונן אלטמן קידר. הוא יהיה זמין עד סוף אוקטובר כאן.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#