בדרך לתקציב 2015: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה התיקון לחוק האנג'לים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לתקציב 2015: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה התיקון לחוק האנג'לים

מטרת תיקון החוק היא להגשים את המטרה המקורית של החוק - להגדיל את ההון הזמין להשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ■ עד היום כמעט ולא נעשה שימוש בחוק ורק עשרות בודדות של חברות נהנו ממנו

תגובות

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק האנג'לים שמטרתו לעודד השקעות של משקיעים פרטיים (המכונים אנג'לים) בסטארט-אפים צעירים באמצעות הטבת מס.

תיקון החוק אושר במסגרת התכנית הכלכלית ל–2015 כחלק ממנועי הצמיחה של המשק. מאחורי הצעת החוק עומדים שר הכלכלה, נפתלי בנט, ושר האוצר יאיר לפיד. הצעת התיקון כבר אושרה בקבינט החברתי כלכלי. גם התיקון לחוק המו"פ, שבעקבותיו תוקם רשות חדשנות, שתחליף את מבנה הפעילות הנוכחי של המדען הראשי במשרד הכלכלה, אושר בקבינט הכלכלי חברתי והוא יובא להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה בעוד מספר שבועות. בחוק ההסדרים האחרון נעשה ניסיון להכניס גם כן את חוק האנג'לים המתוקן אך המהלך לא צלח.

חוק האנג'לים, שנחקק ב-2010 חזר לשולחן הממשלה לאחר שהחוק המקורי היה בלתי ישים. מטרת תיקון החוק היא להגשים את המטרה המקורית של החוק - להגדיל את ההון הזמין להשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. אלא שעד היום כמעט ולא נעשה שימוש בחוק ורק עשרות בודדות של חברות נהנו ממנו בגלל שהוא נוסח באופן שמנע את ההטבה ממשקיעים בחברות אינטרנט ומובייל, המהוות חלק משמעותי מהשקעות אנג'לים. כעת מנסה הממשלה להסיר את החסמים הבירוקרטיים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הבעיה המרכזית בחוק המקורי היתה חוסר ודאות למשקיע - האם יהיה זכאי ליהנות מהטבת המס. בחוק המקורי נקבע כי משקיע יקבל אישור להטבה רק בתום תקופה של 3 שנים ובתנאי שהחברה תעמוד בתנאים נוקשים. ההוראות בחוק המקורי קבעו כי במשך שלוש שנות ההטבה לפחות 70% מהוצאות הסטארט אפ יוקדשו למחקר ופיתוח (מו"פ) - שיעור גבוה במיוחד לחברות שאינן עתירות טכנולוגיה.

עוד נקבע כי בשתי שנות המס הראשונות לקבלת ההטבה, הכנסות הסטארט-אפ לא יעלו על 50% מהוצאותיו על מו"פ. סעיף זה יצר מצב אבסורדי שבו כדי שמשקיע יהנה מההטבה, יש לו אינטרס שהחברה לא תגדיל את ההכנסות. בנוסף, החוק לפני התיקון קבע כי אישור הזכאות להטבה מתקבל רק בתום שלוש שנים.

אמיל סלמן

ההצעה החדשה אמורה לפתור בעיות אלו: המדען הראשי במשרד הכלכלי יכיר בסטארט-אפים שיעמדו בקריטריונים שקובע החוק המתוקן כ"חברות מטרה" בתום תקופה קצרה של כשלושה שבועות. הקריטריונים בהן צריכות החברות לעמוד יבדקו ביום הגשת הבקשה ולא בתום שלוש שנים כפי שקובע החוק כיום. כך כבר בעת ביצוע ההשקעה המשקיע ידע האם הוא זכאי להטבת המס. התיקון צפוי גם להפחית בצורה ניכרת את הסרבול הביורוקרטי שחל על חברה המבקשת כיום לקבל השקעות מוטבות.

הקריטריונים בהם יצטרכו לעמוד החברות לפי התיקון לחוק הם בין השאר: חברה צעירה, שהתאגדה 36 חודשים לפני ביצוע ההשקעה; חברה שעיקר פעילותה הוא בתחום המו"פ ושאין בחברה פעילות נוספת שעולה על 30% מהוצאותיה שאינה קשורה למו"פ; מכירות שנתיות של פחות מ-1.5 מיליון שקל; הוצאות שנתיות נמוכות מ-3 מיליון שקל; קופת מזומנים של פחות מ-12 מיליון שקל.

שר הכלכלה נפתלי בנט מסר בעקבות אישור תיקון החוק: "חוק האנג'לים יבטיח שהשנה החדשה תהיה שנת יזמות ועידוד השקעה בהיי טק. כסף שיושקע בחברות הזנק במקום בנדל"ן יזרים אנרגיה עצומה לשוק וייצור מנוע צמיחה עצמתי למשק הישראלי. יחד עם הקמת הרשות לחדשנות ויזמות ימשיך המשק הישראלי לנוע קדימה".

שר האוצר יאיר לפיד מסר: "תעשיית ההיי טק מהווה מנוע צמיחה אסטרטגי למשק ולכלכלה הישראלית. באמצעות החוק נעודד משקיעים להשקיע בחברות הצעירות, שהן הגלגלים המניעים את עתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית, ומדינת ישראל תמשיך להיות מהמדינות המובילות בעולם בתחום החדשנות״.

יואב שלוש, יו"ר משותף של איגוד התעשיות המתקדמות (IATI) מסר: "החוק מבטא את האופן שבו עבודה משותפת של הממשלה ושל התעשייה יכולה להניב תוצאות חיוביות בעלות השלכות משמעותיות למשק. בישראל יש בשנים האחרונות גידול משמעותי בפעילות יזמית ובחברות הזנק חדשות והן מהוות את הקטר של ההיי טק, התיקון לחוק יאפשר להן להתמודד עם קשיי גיוס ההון הכרוך בסיכונים שבהשקעה בשלב הסיד, ויגדיל את כניסתם של משקיעים נוספים, לא בהכרח מתחום ההיי טק, המאמינים בתעשייה החדשנית של ישראל ורוצים להשקיע בה.

"המשמעות היא הרחבה משמעותית של אפשרות הציבור להשתתף בהצלחות של ההיי טק הישראלי וכתוצאה מכך גם הגדלה של מקומות עבודה. אנו מקווים שנראה יותר ויותר הסטה של השקעות מתחומים שנחשבו עד היום לפופולאריים בישראל, לתחום ההיי טק, שכבר הוכיח בשנים האחרונות את יכולתו להניב החזרים נאים".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#