המלחמה על הזיכרון: כך מפנים מקום בסמארטפון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלחמה על הזיכרון: כך מפנים מקום בסמארטפון

הילד בדיוק עושה את צעדיו הראשונים, אתם שולפים מיד את הסמארטפון ומתחילים לצלם - ודוווקא אז קופצת חלונית ומודיעה לכם שהזיכרון אזל ■ ככל שמכשיר הסלולר תופס עוד ועוד מקום בחיינו, המרדף אחר שטח אחסון פנוי נהפך קריטי

21תגובות

זה כבר נהפך למאבק יומיומי: המרדף אחר המגה־בייטים הפנויים בזיכרון של הסמארטפון. אלבומים שלמים של מוסיקה, מספר אדיר של תמונות, אפליקציות לעריכת התמונות, אפליקציות לשיתוף התמונות, וכמובן הרבה אפליקציות משחקים. לא עוברים יותר מכמה שבועות מקניית מכשיר חדש עד שמגלים כי הזיכרון לאחסון המידע מתקרב לקצה. ואז, בדיוק בשנייה שמתחילים לצלם בווידאו את הצעדים הראשונים של הילד, או את הנפילה המשעשעת של החבר בבריכה - קופצת על המסך ההודעה שמבשרת לך על כרטיס זיכרון מלא שלא ניתן לאחסן בו עוד קבצים.

הבעיה של זיכרון הטלפון הסלולרי לא מסתכמת רק בסתימת משאבי האחסון, אלא גם פוגעת בביצועי המכשיר. האפליקציות לא נטענות בזריזות הנדרשת, הסוללה מתרוקנת בקצב מהיר יותר, המיילים לא יורדים למכשיר, חלק מההתראות מפסיקות לפעול, אי אפשר להוריד אפליקציות חדשות, והשימוש באלה הקיימות דומה יותר לזחילה בפקק תנועה: קפיצות, קרטועים ועצירות פתע.

אז מה עושים? איך משחררים את הזיכרון, מה שומרים וממה אפשר להיפטר לנצח, ובכלל, היכן שומרים את המידע הרב שצברנו ולמה זה טוב? לפניכם המדריך המלא לשמירת הזיכרונות האישיים והקולקטיביים בסלולרי, כפי שאנחנו מנציחים אותם במכשירי האייפון ובאנדרואידים למיניהם.

סלפי סלולר
אי־פי

1.איתור הזיכרון העודף

לפני שניגשים למלאכת פינוי הזיכרון מהמכשיר חשוב להבין את מקור הבעיה. במכשירי אנדרואיד קל לראות את מצב הזיכרון ולהבין מה גוזל נתחים גדולים - בג'יגה בייטים. ניגשים לתפריט "הגדרות" ולוחצים על לשונית "שטח אחסון". המכשיר יציג את כמות הזיכרון הכללית, הזיכרון בשימוש וכמה זיכרון גוזלים האפליקציות, קובצי הווידאו, המוסיקה, התמונות וההורדות. לחיצה על לשונית "יישומים" בתוך "הגדרות" מציגה תפריט בסדר יורד של האפליקציות הכבדות ביותר במכשיר שלכם. לרוב, בראש הרשימה יעמוד האי־מייל.

באייפון, ובכלל ב–iOS של אפל, נכנסים לתפריט "הגדרות", וממנו ללשונית "כללי" וללשונית "אודות", שבה מוצגים באופן כללי כמה קובצי מוסיקה, וידאו ותמונות יש במכשיר, אבל לא הנפח שהם תופסים, הקיבולת הכללית של הזיכרון במכשיר (בג'יגה־בייטים) והזיכרון הפנוי.

דוגמנית מצלמת סלפי
אי־אף־פי

כדי לדעת כמה נפח תופס כל יישום, יש להיכנס ל"הגדרות", משם ל"שימוש", בהמשך ל"נהל שטח אחסון" - ובלשונית זו מפורטים נפחי האחסון שגוזל כל יישום (התמונות והמצלמה, הדואר, הווטסאפ, ועד לאפליקציות הרזות ביותר) על פי משקל האפליקציה ונפח המסמכים והנתונים שהיא שומרת. לדוגמה: משקלה של אפליקציית פייסבוק הוא כ–100 מגה בייט, אבל הנתונים והמידע שמתחלף בה גוזלים עוד 
250–300 מגה בייט. מחק את היישום (מי שנעל את האפשרות למחיקת יישומים מהמכשיר בלשונית "הגבלות", לא יוכל למחוק יישומים).

2. סדר וניקיון
 של קבצים

טיפ ראשון וכמעט בנאלי הוא שצריך מדי פעם להקדיש מעט תשומת לב למכשיר ולנקות ממנו יישומים מיותרים. ראשית, כדאי להיפטר מאפליקציות ישנות שלא באמת משתמשים בהן. למחוק תמונות לא מוצלחות, וכך גם קובצי מוסיקה שכבר לא מאזינים להם. חשוב עוד יותר: למחוק כמה שיותר סרטוני וידאו זוללי מקום. סרטון של דקה עשוי לשקול יותר מ–100 מגה בייט של זיכרון.

גם האי־מייל הארגוני עלול להיות מלא במגות על מגות של קבצים מצורפים, לפעמים ג'יגות. כפי הנראה, אין בנמצא כלי טוב למיון מיילים גדולים באנדרואיד, וגם לא במערכות ההפעלה של אפל, ולכן אין ברירה אלא להשקיע קצת עבודה סיזיפית במחיקת דואר שאינו חיוני. רצוי למחוק קבצים ישירות מהמכשיר, בלי קשר למאבק דומה בחזית ה–PC. אין טעם להתעכב על כל מייל, אלא רצוי למחוק רק את אלה שאליהם מצורפים קבצים.

לאחר הניקיון הבסיסי, למתקדמים, מומלץ לחפור עוד יותר עמוק במכשיר. ב–Play, חנות האפליקציות באנדרואיד, יש מגוון יישומים כמו File Manager, או Astro או ES, שמאפשרים לגלוש בספריות של המכשיר ולמחוק את אלה שאינן רלוונטיות. כדאי, למשל, למצוא את מגירת ה–Downloads ולמחוק ממנה שאריות מהעבר. שימו לב: לא למחוק נתונים חיוניים. באייפון אין אפשרות כזאת.

טיפ שלישי, חשוב במיוחד, הוא להעביר אפליקציות לכרטיס הזיכרון. בעיקרון, יש שני סוגים של סמארטפונים: אלה שבהם אפשר להסיר את המכסה האחורי ואת הסוללה, ואלה שלא - המכונים Unibody. אייפון הוא מכשיר מהסוג שני, וגם נקסוס 5, למשל. מכשירים אלה נחשבים בעייתים יותר בהקשר של זיכרון, מכיוון שלרוב אי אפשר להכניס אליהם כרטיס הרחבה לזיכרון.

במכשירים שמאפשרים הכנסה של כרטיס Micro SD, החיים קלים יותר, וכדאי לקנות כרטיס זיכרון חיצוני. זהו מוצר לא יקר - 32 ג'יגה בייט של זיכרון פלאש עולים בערך 100 שקל. לפני רכישת הכרטיס כדאי לבדוק את מגבלת המכשיר. למשל, גלקסי S3 תומך בכרטיס SD עד נפח של 64 ג'יגה. קל לבדוק זאת באתר gsmarena.

אחרי שמכניסים כרטיס SD, רצוי להתקין אחת מאפליקציות Move2SD. היישום יאפשר להעביר אפליקציות רבות (אם כי חלקן לא יסכימו) לכרטיס ההרחבה. אין מפנה זיכרון יעיל יותר מזה.

רויטרס

3. העברת מידע 
למחשב או לענן

פינוי זיכרון מהמכשיר הסלולרי לא חייב להסתיים במחיקת קבצים, אלא תמיד אפשר להעביר קבצים (בעיקר צילומים או וידאו) למקור אחסון אחר - בדיסק הקשיח של המחשב הביתי או בענן. לשם העברה למחשב מאנדרואיד, יש לחבר אליו את מכשיר הסלולר בכבל USB, למצוא את תיקיית התמונות בדפדפן הקבצים, בדרך כלל קוראים לה DCIM, ומשלב זה לסמן את כל התמונות שעל המכשיר, לגזור אותן מהמכשיר ולהדביק אותן בספרייה בדיסק הקשיח של המחשב.

טיפ: אנדרואיד שומר בתיקייה נפרדת גם גרסה של "תמונות אצבע" (thumbnails), שהיא גרסה מוקטנת של כל תמונה שצולמה במכשיר. את תוכן הספרייה הזאת אפשר למחוק ללא חשש.

אפשרות אחרת היא לגבות את הקבצים בענן. יש חברות ענן רבות, אבל שני הפתרונות הזמינים והפשוטים ביותר לשימוש הם Dropbox ו–Google Drive. ברגע שמתקינים אותם על הטלפון, הם מגבים את התמונות וסרטוני הווידאו באופן אוטומטי.

אי־פי

בדרך כלל, כדאי להגדיר את הגיבוי רק לזמן שבו טוענים את סוללת המכשיר, וגם תחת רשת WiFi. הגיבוי לענן הוא למעשה העברת הקבצים לשרת מרוחק, כך שגיבוי 5 ג'יגה של תמונות, למשל, דרך האינטרנט הסלולרי, משמעו צריכת 5 ג'יגה של נתונים. פעולה כזו עלולה לזלול בערב אחד חבילת גלישה של חודש שלם.

מרגע שהתמונות מגובות אין חשש למחוק אותן מהגלריה, כי יש להן עותק אי שם בענן לעת צרה. באותו האופן, אפשר לאחסן בענן את המוסיקה, ולפי הצורך להזרים את הקבצים למכשיר. במקרה זה מדובר בניהול חכם ויעיל של יחסי תן־קח בין הזיכרון לגודל חבילת הגלישה.

תמרור אזהרה גדול אחד נלווה לגיבוי בענן, והוא הסכנה של גניבת המידע. לא חסרים סיפורים על ידועניות שצילמו עצמן בעירום, גיבו את התמונות בענן, ואלה נגנבו בהמשך; או המקרה של המורה שגיבתה לענן תמונות אינטימיות ותלמיד שלה הצליח להיכנס למאגר ממכשיר אחר שבו היא השאירה את החשבון שלה פתוח. הענן הוא כלי נהדר וגם בטוח, רק צריך להשתמש בו בחוכמה.

המלצה אחת היא לנעול את הטלפון עם סיסמה, או בנעילת תבנית. אם נגנב לכם הטלפון, יש הבדל עצום בין מקרה שבו הוא היה נעול למקרה שלא. אם הוא נעול, זה מסובך למדי לפרוץ אותו ולגנוב לכם מידע, ואפשר גם להפעיל תוכנות מחיקה מרחוק (כל אנטי־וירוס סלולרי מאפשר את הפעולה הזו).

אי־פי

ההמלצה השנייה היא לבחור סיסמה חזקה יחסית לחשבון הענן שלכם. לא כדאי להשתמש באותה סיסמה ביותר משירות אחד - זה מזמין צרות.

עד כה דיברנו על הזיכרון הקשיח של המכשיר, אלא שלסמארטפונים יש גם זיכרון נדיף (בדומה לקאש בדפדפנים), והוא, עם המעבד, אחראי לביצועים השוטפים של המכשיר. גם את הזיכרון הזה (RAM) כדאי לנקות מדי פעם, מה שעשוי לפנות מאות מגה בייטים. בחנות Play של אנדרואיד יש אינספור אפליקציות שעוזרות לנקות את ה–RAM. אחת מהן היא 1Click Cleaner.

4. גיבוי מכשיר האייפון בענן

יום אחד בספטמבר האחרון הבינו מיליוני בעלי אייפונים עד כמה חשוב לנהל את משאבי הזיכרון של המכשיר, מכיוון שלצורך הורדת מערכת ההפעלה החדשה iOS 8 הם נדרשו לפנות כ–5.5 ג'יגה מהזיכרון הקשיח. במקרים אלה הדילמה קשה במיוחד: מה לעשות? למחוק תמונות וקבצים כבדים אחרים, או לגבות אותם, או אולי לוותר בינתיים על עדכון הגרסה?

רויטרס

ואולם קיימת דרך עוקפת, והיא לעדכן את מערכת ההפעלה דרך אייטיונז, מכיוון שבמקרה זה הקובץ עם הגרסה החדשה נשמר על המחשב שאליו מחובר האייפון, ולא יורד לזיכרון הסמארטפון, כפי שקורה בעדכון דרך WiFi.

למעשה, באייטיונז אפשר לגבות את כל התכנים של האייפון - מהתמונות וקובצי המוסיקה ועד לאפליקציות של המכשיר (חינמיות ובתשלום). אגב, חשבון אפסטור זוכר את כל האפליקציות שהורדתם אי פעם, וגם אם הן נמחקו מהמכשיר אפשר לשוב ולהוריד אותן ללא תשלום (גם כאלה שקניתם ובחרתם למחוק).

לבעלי אייפון יש חשבון ענן חינמי מובנה ב–iCloud של אפל, אך הוא מוגבל לאחסון של 5 ג'יגה־בייט בלבד. אם זה לא מספיק לכם, אפשר לרכוש שטחי אחסון גדולים יותר של 20 ג'יגה, 200 ג'יגה, ואפילו 
1 טרה־בייט, אך השירות כרוך בתשלום חודשי של 3.5 שקלים ועד כ–70 שקל. בניגוד לאפליקציות אחסון אחרות, הפעלת iCloud אינה אינטואיטיבית במיוחד, והשליטה בקבצים שגיביתם בלתי אפשרית מהמכשיר עצמו, אלא רק דרך אייטיונז, או יישום ייעודי במחשב.

מי שלא מעוניין להשקיע אנרגיה מיותרת בניסיונות להבין את ההיגיון של הגיבוי ב–iCloud, יכול להשתמש בכל שירותי הענן החינמיים שהמלצנו עליהם כאן לבעלי אנדרואיד, כמו גוגל דרייב או דרופבוקס, שמציעים אפליקציות מתאימות גם לאייפון.

אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#