ההיגיון מאחורי האקזיט - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיגיון מאחורי האקזיט

רכישה של חברות הזנק על ידי חברות בינלאומיות יוצרת מוקדי מצוינות בישראל ומסייעת לכלכלה המקומית

תגובות

שנת 2013 הסתיימה עם מספר רכישות בולטות של חברות סטארט-אפ ישראליות על ידי חברות בינלאומיות כגון רכישתה של ווייז על ידי גוגל וחברות נוספות. ללא ספק, תעשיית ההייטק הפכה להיות משמעותית בישראל כאשר ישנן כיום כ-3000 חברות הייטק ישראליות פעילות, מתוכן כ-500 חברות עם מחזור שנתי של מעל 20 מיליון דולר ו-87% מהתוצרת בתעשייה זאת מופנה ליצוא.

קיימים כיום בישראל 100 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, כאשר חלקה של תעשיית ההייטק בישראל הוא למעלה 50% מהיצוא התעשייתי וכ-35% תשלומי מס ההכנסה במדינת ישראל מגיעים ממנה. רכישות אלה העלו מחדש את השאלה, האם מכירת חברות הזנק ישראליות מועילה לכלכלת ישראל? על מנת לענות על שאלה זאת, יש להבדיל תחילה בין חברת הזנק צעירה הנמכרת לחברות בינלאומית כגון אינטל, ברודקום, או יבמ, תוך שמירה ואף הגדלת מצבת העובדים ופתיחת מרכז פיתוח מקומי, לעומת חברת הזנק צעירה כגון חברות 'אפליקציה' בהן פותחה טכנולוגיה אשר נרכשת על ידי חברה זרה, הסוגרת את הפעילות, מעבירה את הידע לחו"ל ומפטרת את העובדים. מכירה מהסוג השני אולי טובה כלכלית ליזמים, אך היא איננה אקזיט מועיל לכלכלת ישראל. לצערנו אקזיטים מסוג זה, רבו לאחרונה במדינתנו.

שאלה אחרת, היא להשוות בין מכירתה של חברת הזנק צעירה, לעומת חברת הזנק צעירה אשר אינה נמכרת ומצליחה לצמוח ולגדול, כאשר ניתן להגדיר "חברה קטנה שביצעה אקזיט, כחברה אשר נמכרה בעשרות עד מאות בודדות של מיליוני דולר, ובמונח "חברה גדולה", כחברה קטנה שהצליחה לגדול, ולהגיע לשווי שוק של מיליארד דולר ומעלה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ניתן להתחיל למנות את היתרונות במכירת חברת הזנק צעירה לחברה בינלאומית בהגדלת רווחי המס למדינה. חברות סטארט אפ קטנות מגייסות השקעות בסכום כולל המוערך בכמיליארד דולר בשנה. יש לזכור כי אחוז ניכר מכספים אלה משולמים כשכר עבודה לעובדים מקומיים המשלמים מסים מלאים, כאשר יתרת הכסף מושקע בתשתיות לפעילויות החברות וכתנאים כספיים שונים לעובדים. רוב החברות הקטנות, אשר "עשו אקזיט" ונמכרו לחברות בינלאומיות גדולות המשיכו בפעילותן בארץ וממשיכות להזרים לקופת האוצר סכומי מס גדולים. המשך הפעילות במסגרת חברה בינלאומית כמרכז פיתוח בישראל מביא לגיוס עובדים נוספים ומתן תעסוקה לקבלני משנה ולנותני שירותי חיצונים כגון חברות ליסינג ומסעדות. דבר זה מגדיל שוב את הפעילות הכלכלית במשק וקופת האוצר מתשלומי מס הכנסה.

יתרון אחר של מכירת חברות הזנק לחברות בינלאומיות הוא ניצול היתרון היחסי, כלומר חברות קטנות מנצחות בזכות יצירתיות, גמישות, זמני תגובה מהירים, חשיבה 'מחוץ לקופסה' וכד. אלה הן התכונות האופייניות ליזם הישראלי. אולם חברה בינלאומית גדולה הרוכשת חברה קטנה מביאה עימה יכולות שיווק ומכירה עדיפות, שיטות עבודה יעילות, איכות מוכחת, רמת שירות, רמת הוצאות קטנה, שוק גדול ופריסה בינלאומית רחבה. בנוסף לכך, חברות גדולות המובילות בתחומיהן, יודעות לשלב גם את הרוח החדשנית, היצירתיות וחשיבה 'מחוץ לקופסא' בשורותיהן.

עופר וקנין

נושא חשוב לא פחות הוא פיזור סיכונים. כאשר עולים הקולות לבניית חברות הזנק והפיכתן לחברות גדולות כגון נוקיה, עלינו לזכור כי חברות הייטק פועלות בתנאי סיכון גבוהים הנובעים מקצב השינויים בשוק שאין לאיש שליטה בהם. היה וחברת הייטק גדולה קורסת, או משתנה מצבה כתוצאה משינויי שוק גלובליים, אלפי עובדים מפוטרים. מספיק להסתכל מה קורה בפינלנד. קשייה של נוקיה חלחלו לכל פינה במדינה זו.

הטענה ,שיזמים ישראלים מוכרים מוקדם מדי מושמעת בעיקר על ידי אנשים שלא בנו וניהלו חברה המתחרה בשווקי חו"ל בעצמם. מעטים היזמים, שמכרו את חברתם כשאופק הצמיחה היה מבטיח מאד. היזמים מכירים היטב את הסיכונים העומדים בפניהם והשיקול שלהם הוא "סיכון מול סיכוי". כשהסיכון לאבדן החברה גובר על הסיכוי להגדיל את שוויה, ההחלטה ברורה. במיוחד, כאשר הרוכש היא חברה בינלאומית השומרת על מרכז פעילות ותעסוקה של העובדים בישראל.

לסיכום, ניתן לומר כי רכישה של חברות הזנק על ידי חברות בינלאומיות תוך יצירת מוקדי מצוינות ומרכזי פיתוח בישראל, טובה ומסייעת לכלכלה ולחברה הישראלית. תהליך זה, המקדם מקורות תעסוקה ישירים ועקיפים, מגדיל את פריון העבודה ומסייע להגדלת מסי המדינה. בה במידה, הוא תורם ישירות לשמירה על סביבה של חדשנות ויצירתיות, במציאות דינמית ומשתנה. אין כל פסול בריבוי החברות הקטנות בתעשיית ההיטק בארץ. להפך, תרומתן למשק הלאומי קרובה יותר ממה שחושבים לתרומת החברות הגדולו ואולי אף רבה יותר. תעשיית הייטק בריאה צריכה להראות כפירמידה, שבסיסה מכיל הרבה חברות קטנות ובראשה מעט חברות גדולות.

מן הראוי להערכתי, שכל הדואגים לתעשיית ההייטק הישראלית ימקדו מרצם ויכולותיהם ב"איך לייצר דורות חדשים של מהנדסים איכותיים", ע"י סיוע למוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים, לשמר יתרון איכותי אשר הולך ונשחק, הקטנת הבירוקרטיה הממשלתית, הגדלת היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בהייטק (אשר עומדת עתה על היקף של כ-0.2%), הגדלת היקף ההשקעות הממשלה במחקר וסיוע (כמינימום אם אין פתרון) בעלויות הפיתוח הגבוהות הנובעות משער דולר נמוך הפוגע ביצוא, בתעשיה ובפריון.

זאת,  במקום לעסוק בנושאים משניים, כגון העדרן חברות הייטק גדולות רבות בישראל, מסוגה של נוקיה (ז"ל).

הכותב הוא סגן נשיא בחברת ברודקום העולמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#