נתוני ההיי־טק תקועים מאחור - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתוני ההיי־טק תקועים מאחור

איך נדע האם יש בעיה בהיי-טק אם הנתונים המעודכנים ביותר של הלמ"ס הם מ-2011?

תגובות

כדי לפתור כשלים יש להכיר תחילה בקיומם. למעשה זה האתגר הגדול מולו ניצב שוק ההיי טק הישראלי בימים אלה. על פני השטח הכל נראה נהדר. המהנדסים המוכשרים ממשיכים להגיע לעבודה כל בוקר ברכב הליסינג החדש, השכר בהיי טק ממשיך לעלות וכסף רב ממשיך לזרום מחו"ל להשקעות היי טק מקומיות. הגאות בתחום, שפוקדת את העולם כולו, מסתירה את הכשל של ההיי טק הישראלי - הוא צומח באטיות ואינו מושך את התוצר העסקי. שיעור המצטרפים להיי טק אינו גבוה משיעור המצטרפים לשוק העבודה, והפער בין שכרם של עובדי ההיי טק והשכר הממוצע נותר גבוה מידי. אם בעבר חשבו שהיי טק יאפשר לרבים לשפר את רמת חייהם, כיום ניתן להבין שקבוצת האוכלוסייה הנהנית מהפלא הטכנולוגי הזה מוגבלת ואינה צומחת.

מיוני 2011 אנו מתריעים שההיי טק איבד את תפקידו הציבורי. מחקר מקיף שפירסם מוסד שמואל נאמן כמה שבועות לפני כן, ניתח את המגמות בענף במשך עשור וחצי וחשף לראשונה שההיי־טק נעצר כבר לפני יותר מעשור. מדוע לקח כל כך הרבה זמן כדי להבין שקיימת בעיה כל כך קריטית עבור התפתחות המשק המקומי?

כנס איגוד תעשיית הייטק
מיכל פתאל מיכל פתאל

כדי להבין שיש בעיה צריך לנתח נתונים סטטיסטיים אובייקטיביים, ועל זה אחראית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלמ"ס היא הגוף הממשלתי העיקרי שאוסף נתונים על תעשיית ההיי־טק הישראלית. יש לה את המשאבים ואת הסמכויות לקבל, ואף לדרוש, מהתעשייה נתונים, ולנתחם כדי לאפשר לציבור ולקובעי המדיניות לגבש עמדה לגבי מצב התעשייה. נתוני הלמ"ס הם הבסיס המחקרי העיקרי של מרכזי מחקר חשובים כמו זה של הכנסת, של משרדי הממשלה, איגודים מקצועיים, חוקרים עצמאיים וכמובן של התקשורת. נתוני הלמ"ס לגבי תעשיית ההיי טק הישראלית לוקים בחסר, בלשון המעטה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הבעיה המרכזית, אם כי לא היחידה, של הלמ"ס היא רמת עדכון. המחקר של שמואל נאמן מ-2011 הסתמך על נתונים מ-2008 ו-2009. הפעם האחרונה שפירסמה הלמ"ס מחקר נרחב על ההיי טק הישראלי היה ב-2010, והנתונים בו היו מעודכנים ל-2007. שלשום פירסם משרד המדע "סקר חדש" בנושא מחקר ופיתוח (מו"פ) הנסמך על נתוני הלמ"ס מ-2011. אמנם חלק מהנתונים לגבי מו"פ ויצוא מעודכנים יותר, אך מי שירצה לנתח את מצב ההיי־טק באוגוסט 2014, ייאלץ להסתפק בנתונים בני שלוש שנים במקרה הטוב, או בני חמש שנים במקרה הפחות טוב.

סטארט-אפ
Bloomberg

בעיה נוספת אחידות הנתונים. אחת השאלות שהלמ"ס צריך להשיב עליהן היא מה זה היי טק? האם כל ההיי טק נכלל בקטגוריה המיושנת שנקראת "טכנולוגיה עילית"? האם זה ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת)? שירותי מחשוב או שירותי מו"פ? האם מרכזי הפיתוח הזרים, שנהפכו לחלק עיקרי מההיי־טק המקומי, נכללים בהגדרה "חברות ישראליות בבעלות זרה" (חברות IN), או בהגדרה "חברות אם ישראליות בעלות חברות בת בחו"ל" (חברות OUT)? איפה נספרים כל הסטארט־אפיסטים הרבים ששוטפים את ישראל?

הלמ"ס משתמש בכמה סיווגים מקבילים ובהגדרות מוזרות שמקשות מאוד על הניתוח. למעשה, בסיס הנתונים שמספק הלמ"ס אינו נגיש. אמנם ניתן להגיע לנתונים באמצעות האתר (הארכאי) של הלמ"ס, אך רק כלכלנים מנוסים יכולים להבין את משמעותם. ללמ"ס תפקיד חשוב מאוד בהפניית תשומת הלב של מקבלי ההחלטות לבעיות הקיימות בהיי טק, אך ללא השקעה רבה יותר בעדכון הנתונים והנגשתם לקהל רחב יותר, נמשיך לחיות באשליה שהכל בסדר. תחום כל כך קריטי ודינאמי כמו היי טק אינו יכול להסתמך על נתונים ישנים, שהמעודכנים שבהם הם מ-2011.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#