ממשלת הסטארט־אפ ניישן עדיין משתמשת בפקס - אולי עכשיו יהיה שינוי

רבים מאמינים שישראל היא מעצמה דיגיטלית, אבל השירותים הממשלתיים שהיא מציעה הם מהמפגרים בעולם ■ כעת, לאחר ניסיונות רבים, הממשלה מנסה לתקן את המצב ולהקים רשות תקשוב תחת משרד רה"מ ■ מבקרי ההחלטה: "מדובר בפרויקט מצוין שלעולם לא יקום"

אמיתי זיו
אמיתי זיו

לזכות מדינת ישראל אפשר להגיד דבר אחד עיקרי: היא מבינה כבר שנים שהשירות הציבורי מפגר דיגיטלית. מעבר לכך, כנראה שאין למדינה הרבה הצלחות בתחום. השירות הציבורי הישראלי עדיין נחשב מפגר, גם לאחר אין ספור והחלטות ממשלה שניסו לשנות המצב. הניסיון העדכני ביותר הוא מיזם לאומי בשם "ישראל דיגיטלית", שאותו המדינה מנסה לקדם מדצמבר 2013. כעת גובשה הצעת עבודה חדשה במשרד ראש הממשלה והיא תעלה להצבעה בממשלה בשבוע הבא.

ההצעה, רחבת היקף, נועדה לעשות סדר בארגונים הקשורים למחשוב שירותי הממשלה, ולהכין אותם לעידן המודרני: זמינות מול האזרח, נגישות במובייל, שקיפות בתהליכים, העברת מידע טובה בתוך הממשלה - וכל אלה תוך מיסוד הגנה חזקה מפני מתקפות סייבר. אל מול הפוטנציאל הגדול לתוכנית, רבים מבקרים את היתכנותה לאור כישלונות קודמים בתחום. השאלה היא אם הפעם תצליח הממשלה ליישם שינוי ולא רק להצביע על הפיגור הדיגיטלי של השירות הציבורי?

שביתה במשרד הפנים. דגש על שיפור הנגישות בסמארטפון ובטאבלטצילום: ניר כפרי

1. הקמת רשות ממשלתית החדשה

לב ההחלטה הוא העברת מערך מטה התקשוב הממשלתי ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה והרחבת תחומי הפעילות של המטה. משרד ראש הממשלה יקבל תחתיו את מטה התקשוב הממשלתי, כולל פרויקט ממשל זמין ולמעט פרויקט מרכב"ה (פרויקט מ–1999 לתוכנה ארגונית ממשלתית אחודה, לניהול תקציבים, כוח אדם, רכש וכדומה). משרד ראש הממשלה יקבל תחתיו את כל התקנים הקיימים והתקצוב הקיים של המטה. מי שיהיה אחראי ישיר לרשות החדשה יהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מטה התקשוב הממשלתי יכונה מעתה "הרשות לתקשוב ממשלתי".

בהצעה מוסבר המנדט של הרשות החדשה: "התקשוב הממשלתי ישמש מרכז ידע ויועץ מקצועי בתחום התקשוב לממשלה, יפעל לייעול מערך התקשוב ולקידום חדשנות טכנולוגית במשרדי הממשלה ויחידותיה, ויעמיד טכנולוגיות מתקדמות לשיפור השירות הממשלתי לציבור, הפחתת הנטל הביורוקרטי וקידום מדיניות ממשל פתוח". בפירוט הדברים מוסבר כי הרשות תהיה אחראית ראשית במשלה לתחום המחשוב: היא תנחה את מנכ"לי המשרדים ומנהלי אגפי מערכות המידע בכל הקשור לתקשוב, תוכניות הצטיידות ופרויקטי IT (טכנולוגיית מידע).

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "לאחר שנתיים של פעילות התקשוב הממשלתי במשרד האוצר ובחינה מחודשת של שאלת מיקומו, מוצע להעבירו למשרד ראש הממשלה, תוך הרחבת תחומי פעילותו והעצמת יכולותיו. זאת בשל הזיקה למטרות ויעדי משרד ראש הממשלה (בהן יצירת תשתיות לצמיחה כלכלית, חיזוק המשילות ופיתוח דרכי הפעולה של הממשלה), התמחות המשרד בקידום רפורמות חוצות משרדים והטמעתן ולשם יצירת סינרגיה בין התקשוב הממשלתי לגופים טכנולוגיים אחרים הפועלים במשרד (המטה הקיברנטי הלאומי, הממונה על היישומים הביומטריים ומטה ישראל דיגיטלית).

"מוצעת שורת יוזמות ממשלתיות לקידום המטרות הנ"ל תוך הקצאת המשאבים הנדרשים ליישומן. בין היתר: עידוד תעשיית ההיי־טק לפתח מיזמים חדשניים במענה לאתגרים ממשלתיים; האצת פיתוח יישומי ממשל זמין להרחבת היקף השירותים המקוונים לציבור; הקמת מענה ממשלתי מרכזי למידע על שירותי הממשלה; הקמת מרכז שליטה ובקרה ממשלתי למול איומי סייבר; תכניות לפיתוח ההון האנושי בתחום התקשוב ועוד".

גוף שני שיקום לפי ההצעה הוא ועדת השרים לתקשוב. הוועדה תכלול את ראש הממשלה כיו"ר הוועדה, שר התקשורת כממלא מקומו (גלעד ארדן הודיע כבר שלא יקבל על עצמו את התפקיד ללא הגדרת סמכויות), ושרי האוצר, המשפטים, הכלכלה, התחבורה והשר לעניינים אסטרטגיים כחברים. בהצעה נכתב כי "הוועדה תגבש מדיניות בתחום התקשוב, שיפור השירות הממשלתי לציבור וממשל פתוח, ותעסוק בין היתר בייעול עבודת הממשלה, הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים, הנגשת מאגרי מידע לציבור, שיתוף הציבור בתהליכי ועבודת הממשלה ועוד".

2. 
הגנת סייבר

הרשות תמנה מנהל סיכוני תקשוב ראשי, וכך ייעשה גם בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והם יהיו כפופים לו. הוא ינחה אותם מקצועית ויסייע לממשלה בניהול סיכוני התקשוב. אלא שבנוסף תקום היחידה להגנת סייבר שתפעל בכפיפות לגוף אחר - המטה הקיברנטי הלאומי. סמכויות יחידת הסייבר יהיו: "הכוונה והנחיה מחייבת של משרדי הממשלה בהיבטי הגנה וסייבר", לפי ההצעה. מה ההבדל וחלוקת הסמכויות בין מנהל הסיכונים הראשי, היחידה להגנת סייבר והמטה הקיברנטי הלאומי? קשה להבין מההצעה.

3. 
שירותים לאזרח

מבחינת האזרח, הסעיפים שאולי הכי מעניינים בהצעה נוגעים לגוף שלישי שאמור לקום: יחידת ממשל זמין הכפופה לרשות. מההצעה עולים כמה הצעות לפיתוח E–Gov, השירותים האלקטרוניים לאזרח. יחידת ממשל זמין תהיה אחראית להנגשת המידע הציבורי והממשלתי, בדגש על שיפור הנגישות בפלטפורמות ניידות: סמארטפונים וטאבלטים. יוקם פורטל סיוע לעסקים תחת שם המתחם Business.gov.il, ופורטל ילדים תחת שם המתחם Kids.gov.il. עוד יוקמו פורטלי מידע אישי MyGov ומידע אישי לבעל עסק MybusinessGov.

היעדים שמוצבים ליחידה מעניינים: "הפיכת 90% מטופסי הנייר למקוונים. הסבת אתרי האינטרנט הממשלתיים לאתרים מותאמים למכשירים ניידים. פיתוח יישומים כגון מידע למציאת עבודה, זמני קבלה, מכרזים ועדכוני חקיקה, המיועדים למכשירים ניידים". עוד תהיה אחראית היחידה לממשל זמין לפרישה ארצית של כ–100 עמדות לשירות עצמי לשירותי ממשלה. סעיף מעניין נוגע לכך שיחידת ממשל זמין תהיה אחראית על הקמת "תשתית הזדהות אחודה לקבלת שירותים ממשלתיים - בתיאום עם הממונה על היישומים הביומטריים". איך נזדהה מול המדינה כשנרצה לשלם דו"ח תנועה? לא ברור מההצעה.

סוג אחר של מידע שיונגש הוא בתחום הנדל"ן: מאגר עסקות הנדל"ן של רשות המסים, מאגר משרד השיכון למחירי נדל"ן, מידע גיאוגרפי ומאגר תוכניות מנהל התכנון במשרד הפנים - הכל יועלה על מפה כשכבות מידע (GIS).

"יש הבנה כי באמצעות הנגשה של מאגרי מידע ניתן להעניק לאזרח שירות יעיל ונוח ולהוריד את יוקר המחייה", נכתב בהצעה. והנה עוד גוף שיקום במסגרת ההחלטה: צוות בין־משרדי לקביעת מדיניות בעניין הנגשת מאגרי מידע לציבור. המידע ירוכז בפורטל המידע הממשלתי, Data.go.il. יחידת ממשל זמין תמשיך להיות אחראית על אספקת האינטרנט בממשלה, המייל הממשלתי ורשתות התקשורת הבין־משרדיות.

4.
 שילוב התעשייה

יזמים, זה רלוונטי עבורכם: על פי ההצעה, משרד הכלכלה יפעיל תוכנית לעידוד חדשנות טכנולוגית, שמטרתה "לשלב את תעשיית ההיי־טק המקומית במיזם ישראל דיגיטלית". התוכנית תהיה באחריות לשכת המדען הראשי. ייכלל בה סיוע למיזמי חדשנות טכנולוגית במגזר הממשלתי. על תקצוב המיזמים תחליט ועדה בראשות המדען הראשי. הבחירה והתקצוב של המיזמים ייעשו לפי קריטריונים של שיפור השירות הממשלתי לאזרח, ייעול תהליכים במגזר הציבורי והנגשת מידע לציבור או תרומה להגנה על מערכות.

במקום אחר בהצעה נכתב על קביעת מתווה ל"עריכת תחרויות לפיתוח אפליקציות העושות שימוש במאגרי מידע שינוגשו ואלה הנגישים כיום". במקום אחר נכתב כי היעד הוא "יצירת סביבה תומכת לקהילת מפתחים מהמגזר הפרטי ("hub") לפיתוח מענים לאתגרי המגזר הציבורי בנושאים מרכזיים שייקבעו מידי שנה, תוך נגישות למידע ולנושאי משרה בשירות המדינה הרלוונטיים לעניין".

5. 
עיקרי הביקורת

ההצעה החדשה למחשוב הממשלה היא מהסבוכות והביורוקרטיות ביותר שנראו בישראל - מה שמגדיל את החשש שמא היא כלל לא תצא לפועל ותציג תוצרים אמיתיים. קשה לסכם את כמות הגופים שיקומו במסגרת ההצעה. רק בתחום הסייבר יעורבו שלושה גופים: מנהל סיכוני התקשוב, יחידת הסייבר הממשלתי והמטה הקיברנטי הלאומי. יחידת ממשל זמין תעבוד לצד היחידה לשיפור השירות הממשלתי (תחליף למה שמכונה כיום היחידה להפחתת הנטל הביורוקרטי), אך מעליה תהיה ועדה בין־משרדית לאותו הנושא. כל זאת בלי לבטל את יחידת חופש המידע במשרד המשפטים. עדיין לא סיימנו, כי על פי ההחלטה יקום פורום ישראלי לממשל פתוח שבראשו יעמוד שר התקשורת. מצאנו בהצעה חמישה גופים עם מנדט דומה וקרוב.

ואיפה מיזם ישראל דיגיטלית בכל זה? נראה כי בהצעה הנוכחית המיזם מקבל שנמוך משמעותי, וסמכויותיו יהיו דומות מאוד לכל מה שנכתב עד כה: "להקים אתר אחוד לכלל משרדי הממשלה, שיפותח מתוך תפישה הממקמת את צורכי המשתמש במרכז וינגיש את המידע הממשלתי לציבור בצורה נוחה ופשוטה, בדומה למודל הבריטי Gov.uk".

אם זו אינה כפילות, אז הנה עוד גוף חדש שיקום: ועדת היגוי למיזם ישראל דיגיטלית. סעיף ד' לעניין ישראל דיגיטלית חושף כי יעד הזמן "להפיכת השירותים הממשלתיים השימושיים ביותר לציבור לדיגיטליים" הוא 2019. מלבד הסיבוך הזה, ההצעה שהגיעה לידינו היא עוד טיוטה בתהליך עבודה ועודנה עירומה מהמספרים החשובים. בכל מקום שבו כתוב התקציב שיוקצה לכל פעילות מופיעה האות X, ובכל מקום שבו כתוב כמה תקני כוח אדם ידרשו לפעילות, כתובה האות Y. רק על זה עלולה ההצעה ליפול. סביר להניח שהאוצר לא ישוש בעת הזו לשחרר תקציבים נוספים להקמת גופים חדשים ואיוש תקנים.

גם גופי חברה אזרחית שעיינו בהצעה לבקשתנו, מטילים ספק בעצם יכולת התקומה שלה: עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, מסר כי מי שעוקב לאורך השנים מגלה כי ניסיונות הממשלה להתקדם לעידן הדיגיטלי רצופים במחדלים וכישלונות, וחוזה עתיד דומה גם 
להצעה הנוכחית.

לדבריו, "אני לא יודע מי מכר את הלוקש שישראל היא מעצמת היי־טק. ממשלת ישראל היא לא ממשלת היי־טק אלא חממה לכישלונות ידועים מראש של הטמעת מערכות מחשב. מספיק לנסות לגלוש לכל אתר ממשלתי כדי להבין זאת. מעצמת היי־טק לא היתה מתגאה בכך שאתר רשות המסים שלה מאפשר תשלום מסים באמצעות דפדפן אקספלורר בלבד, שמערכת נט־המשפט מחזיקה פרצת אבטחה בת שנתיים שלא מתוקנת, ושכדי להגיש למדינה טפסים צריך להשתמש 
בתוכנה ייעודית.

"מתחילת שנות האלפיים יוצאות הבטחות כל חודש שאוטוטו אנחנו עוברים לעולם היי־טקי, שלא צריך לצאת מהבית כדי לעמוד בתור בביטוח לאומי. ב–2001 הבטיחו לנו שממשל זמין יוצא לדרך. מיזם ישראל דיגיטלית מקדם את אותם הדברים שהבטיחו לנו ב–2002, עם שמות יפים יותר. עוד פעם להילחם בסחבת, עוד פעם שיתוף מידע בין משרדי ממשלה, עוד פעם עבודות היגוי ומטה".

קלינגר מוסיף כי "ממשל זמין, מטה התקשוב, ישראל דיגיטלית וישראל קיברנטית, כולם בדיוק שמות יפים שמומחי השיווק של ממשלת ישראל המציאו כדי להסתיר את הבעיה האמיתית: ממשלת ישראל לא יודעת לנהל פרויקט מחשוב. הממשלה מצוינת בלהכריז על פרויקטים גרנדיוזיים. לדוגמה, פרויקט המאגר הביומטרי. היא עוד יותר טובה בלהעביר להם תקציבים בחריגה מהתכנון. שוב לדוגמה, המאגר הביומטרי.

"המדינה גם מצוינת בלטאטא פרצות אבטחה ולא להעמיד לדין את מי שהתרשל בתפקידו. מה שברור לכולנו זה שישראל דיגיטלית נראה פרויקט שאפתני ומצוין, שמקדם את ישראל למציאות. אבל ברור לי שהוא גם ייכשל. הוא ייכשל כי מדינת ישראל מצוינת בפתרונות סופר טנקר: פתרון קטן ונקודתי לבעיה אחת. לנהל מערכת ארוכת שנים דורש אנשים שיודעים 
לעשות זאת".

גורמים ממשלתיים הקרובים לנושא מסרו כי "מדובר בהחלטה ריאלית וישימה אשר תעודד את הטמעת החדשנות בממשלה כולה ותחולל פריצת דרך בתחום השירות לאזרח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker