רילוקיישן לסטארט אפ ניישן: מה מחפשים צעירים יהודים מהעולם בישראל? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רילוקיישן לסטארט אפ ניישן: מה מחפשים צעירים יהודים מהעולם בישראל?

פעם היה זה החזון הציוני, אחר כך ההתנסות בחיי קיבוץ, היום הם מגיעים כדי להשתלב בחזית הטכנולוגית העולמית - ועל הדרך ליהנות מחיי חברה סוערים ■ איש הון סיכון שעלה לישראל לפני 20 שנה: "ת"א עיר מדהימה לצעירים. הכישרונות שלהם בולטים פה יותר"

29תגובות

הכירו את ג'סי סולטניק, המנכ"ל ואחד המייסדים של הסטארט־אפ הישראלי YEEZ.it. לפני כמה שנים, כסטודנט בקולג' בקולורדו, הוא קרא את הספר "אומת הסטארט־אפ". הספר, שהיה לרב־מכר עולמי, חשף אותו לסצנת החדשנות הישראלית שבצד השני של האוקיינוס, ושינה את חייו. כמי שגדל בבית ציוני לצד סבא שמילא תפקידים בכירים בהסתדרות הציונית העולמית, ישראל תמיד היתה קרובה ללבו של סולטניק, והחיבור לחדשנות קסם לו, אף שלא היה לו כל רקע הנדסי או טכנולוגי.

ב–2010, עם סיום לימודיו, הגיע סולטניק לישראל לתוכנית לימודים קצרה ובמהלך השהות הכיר את מי שנהפכה בהמשך לאשתו. כך התחברו הדברים והדרך לקבל החלטה לעשות עלייה היתה קצרה. סולטניק שירת שנה בצה"ל, למד לתואר שני במינהל עסקים והחליט להגשים חלום ולהקים סטארט־אפ בישראל עם שני שותפים צברים.

סולטניק הוא חלק מתופעה מתרחבת של צעירים שמותג הסטארט־אפ ניישן - שזכה לחשיפה נרחבת הודות לספר של דן סינור ושאול זינגר והתפרסם בעקבות אקזיטים של חברות אופנתיות שיצאו מישראל - משך אותם למדינה לתקופה ממושכת ואפילו גרם להם לעלות אליה. בתקופה שבה האנטישמיות בעולם גואה וצעירי אירופה מתמודדים עם משבר מתמשך בשוק העבודה, סצנת הסטארט־אפים השוקקת של ישראל נהפכת למקור משיכה חזק - למרות החששות הביטחוניים שרק התעצמו בחודש האחרון. אם בשנות ה–60 וה-70 הגיעו מתנדבים לקטוף תפוזים בקיבוצים, כיום החלום של קבוצה גדלה של צעירים בחו"ל הוא להצטרף לסטארט־אפים של שדרות רוטשילד.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"הספר 'אומת הסטארט־אפ' גרם לי להתעניין בכמות החדשנות שיצאה מישראל. הבנתי שאני יכול להיות חלק מזה", מספר סולטניק. "ידעתי שהרבה המצאות יצאו מישראל, אבל לא ידעתי שהרבה אנשים יצאו עם ידע מיחידות טכנולוגיות ויצרו תרבות יזמית. זה עזר לי לפתוח את העיניים. חלק גדול מהאנשים שפגשתי בישראל מקדישים את חייהם לצבירת ניסיון טכנולוגי. זה נראה לי חיובי". לאחרונה סולטניק זכה במקום הראשון בתחרות סטארט־אפים של תוכנית ההאצה TheHive של עמותת גבהים, שמיועדת ליזמים עולים חדשים.

Debbie Zimelman / Gvahim

בשעה שסטארט־אפיסטים ישראלים פונים בעיקר מערבה לעמק הסיליקון, ניו יורק או בוסטון כדי להתקרב לשוק, סולטניק דווקא הלך בכיוון ההפוך. "אנחנו מתמקדים כרגע בשוק הישראלי", מסביר סולטניק. "בכל מקרה, אני לא חושב שהחסם הפיזי הוא אמיתי כי הטכנולוגיה מבטלת גבולות ואזורי זמן כל עוד יש חיבור טלפון או אינטרנט. היא מאפשרת לעשות דברים מכל מקום ובכל שעה. בכל מקרה, בשלב מוקדם בחברה חשוב להיות קרוב יותר לאנשי המוצר שלך מאשר לשוק".

אפשרות להכיר בן 
או בת זוג יהודים

בתעשיית ההיי־טק מתארים בשנה האחרונה תנועה מורגשת של צעירים יהודים שמתעניינים בחדשנות הישראלית. תנועה זו היא תוצר של תעשיית היי־טק שוקקת, לצד רמת חיים מקומית עולה. ברור כי המלחמה הממושכת בעזה לא תורמת לאידיליה זו, אך צריך הרבה יותר מחודש של טילים כדי לשנות זאת.

מה גורם לצעיר או צעירה שסיימו לימודים במוסד יוקרתי ויכולים למצוא עבודה טובה לעזוב הכל ולבוא לישראל הרחוקה ומוכת המלחמות? "יש פה מקומות תעסוקה בלי סוף, חיי חברה מעניינים, הים גם עוזר", אומר אומר איש ההון סיכון מייקל אייזנברג, שותף בקרן אלף, שעלה בעצמו לישראל לפני כ–20 שנה. "לצעירים יהודים יש אופק יהודי במדינה הזו, כשמדברים על 55% התבוללות בארה"ב, המספרים מדברים בעד עצמם. זה 'קול' להיות בתל אביב. זו עיר מדהימה ולצעירים היא עוד יותר מדהימה, בטוחה, חדשנית, יצירתית, והכישרונות שלהם עוד יותר בולטים פה". לאירועים שערך אייזנברג לעולים אנגלו־סקסים שהגיעו לישראל בחמש השנים האחרונות הגיעו מאות משתתפים.

בנוסף, ישראל מציעה אתגרים טכנולוגיים מיוחדים בתחום הסייבר ואתגרים שנובעים מהמצב הבטחוני, כמו פיתוח כיפת ברזל, שמעניינים את הצעירים ומתחרים באתגרים הטכנולוגיים של עמק הסיליקון.

המצב הכלכלי המדשדש, בעיקר באירופה, גם הוא מעודד את הצעירים להגיע לישראל, שעברה בשקט יחסי את המשבר הכלכלי של 2008. "ישראל המשיכה להתפתח כשכל העולם חיפש עבודה והיו תחושות קשות בארה"ב ובאירופה, שם במדינות עשירות אין תעסוקה לצעירים. בתחום הטכנולוגיה בישראל יש אפס אחוז אבטלה ומשכורות גבוהות", אומר אורן טולדנו, מנהל תוכנית Israel Tech Challenge. אחת המדינות העיקריות שמהן מגיעים עולים לישראל, ושכנראה תמשיך להגיע ממנה עלייה מסיבית בשנים הקרובות, היא צרפת. עולים ממנה לא רק צעירים, אלא גם משפחות.

Yoel Koskas / תכנית

בעיריית תל אביב, משרד החוץ, הסוכנות היהודית וגופים נוספים זיהו את הפוטנציאל, ובשנים האחרונות משתמשים במותג סטארט־אפ ניישן למשיכת קהל חדש לישראל. גופים אלה מבליטים את הצד התחרותי שישראל מובילה בו, ומדגישים את תל אביב כעיר ללא הפסקה המשלבת אפשרויות תעסוקה בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. בשיחות סגורות הצעירים והישראלים שהם פוגשים מספרים שאחד המניעים להגיע הוא האפשרות להכיר בן או בת זוג יהודים. בחמש השנים האחרונות יותר מ–35% מהעולים החדשים לישראל הם צעירים בני 18–34, כך לפי ניתוח של הסוכנות היהודית לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים מתייחסים רק לעולים חדשים ולא לישראלים חוזרים. בסך הכל ב–2006–2012 עלו בכל שנה 5,900 צעירים בקבוצת גיל זו.

ביוזמה חדשה יחסית שנקראת Israel Tech Challenge מציעים בסוכנות לצעירים שלושה מסלולים ממוקדי היי־טק. מסלול אחד הוא ביקור חווייתי של עשרה ימים בישראל, מעין פרויקט תגלית גרסת הסטארט־אפ ניישן. הביקור מיועד לצעירים יהודים בגילי 20–30, שעובדים בחברות טכנולוגיה כמו פייסבוק או גוגל או לומדים במוסדות אקדמיים מקצועות טכנולוגיים במדינות כמו ארה"ב, צרפת, ארגנטינה, ברזיל ושווייץ.

במקום ביקורים בכותל, במצדה ובהר הרצל מגיעה הקבוצה ליום סיור בסטארט־אפים בשדרות רוטשילד בתל אביב, לטכניון ולקריית הסייבר בבאר שבע; יוצאת לברים עם היי־טקיסטים תל אביבים; ומבקרת במרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות. בנוסף, המשתתפים משתלבים בעשייה טכנולוגית בארץ במסגרת האקתון, מרתון מפתחים, שנמשך יומיים ובמהלכם הצעירים בונים מוצרים טכנולוגיים שנועדו לפתור בעיות. המשלחת האחרונה ביקרה בישראל לפני כשבועיים, בשיא תקופת הלחימה, ופיתחה פתרונות לעיר חכמה, לעתים מתוך המקלט בזמן אזעקות.

תוכנית נוספת היא התמחות באורך עשרה שבועות בחברות טכנולוגיה בישראל, שנועדה לסטודנטים בבתי ספר להנדסה ומקצועות המחשב באוניברסיטאות מובילות בחו"ל. מליסה ווינטרוב, סטודנטית למידענות וסטטיסטיקה באוניברסיטת מישיגן, מבלה את הקיץ כאנליסטית מתמחה במרכז הפיתוח של פייפאל בתל אביב במסגרת זו. "החלטתי שאני רוצה לשלב את שתי התשוקות שלי - לתעשיית ההיי־טק ולישראל. אני גרה בתל אביב הקיץ ועובדת בפייפאל, זו סיטואציה אידיאלית", היא מספרת. 15 צעירים נוספים מתמחים הקיץ בחברות טכנולוגיה וסטארט־אפים, בהם צ'ק פוינט, גוגל, רפאל ובילגארד. הצעירים גרים במגדל שינקין בדירות ששכרה עבורם הסוכנות.

ווינטרוב ביקרה בעבר בישראל ושמעה שתל אביב היא מוקד לחברות טכנולוגיה רב־לאומיות. בסוף הקיץ תחזור ווינטרוב למישיגן, אבל ייתכן שהיא עוד תשוב. "אחת הסיבות שחשבתי לבוא להתמחות היתה לבדוק את האפשרות לעשות עלייה יום אחד ולראות איך אני משתלבת באווירת העבודה בישראל. כיום אני צעד אחד קרובה יותר לעשות עלייה או לחיות פה", היא מספרת.

זו בדיוק המטרה שתוכניות הסוכנות היהודית בתחום הטכנולוגיה נועדה להגשים - למשוך צעירים לישראל, לאו דווקא לצורך עלייה. "פעם דיברו על עלייה בתור משהו סופי ומאיים. כיום אנחנו יודעים שאנשים מכל העולם עושים רילוקיישן כל הזמן. אז אנחנו מדברים על לעבור לישראל לתקופה של כמה שנים, בשאיפה שירצו להישאר יותר ולהקים פה משפחה", אומר טולדנו. טולדנו אחראי לאיתור המשתתפים באוניברסיטאות ובקבוצות יהודיות טכנולוגיות, למשל ג'וגלרס (Jewglers), קבוצת היהודים שעובדים בגוגל.

Debbie Zimelman / Gvahim

מטרה נוספת שתוכניות הסוכנות נועדו למלא היא יצירת רשת טכנולוגית יהודית בינלאומית - רשת שקיימת במידה מסוימת ולא ממוסדת כיום כתוצאה מכך שרבים מבכירי עמק הסיליקון הם יהודים. "לצעירים האלה יש בדרך כלל זהות טכנולוגית. דרך חוויה בישראל אנחנו יוצרים להם חוויה יהודית משמעותית. בעתיד הם ימלאו תפקידים בכירים בחברות הטכנולוגיה בעולם ויוכלו לעזור לחברות הישראליות שירצו להתרחב בעולם ויפתחו להם דלתות. סטארט־אפים כבר נעזרים בהם כדי לפרוץ לאזורים מסוימים", אומר טולדנו.

היעד של הסוכנות הוא להביא 100 צעירים בשנה לתוכניות הטכנולוגיות, רובם לתוכניות הקצרות, ובהמשך להגיע ל–300 צעירים בשנה. באוקטובר ייפתח המחזור הראשון של תוכנית שתכשיר צעירים מהעולם ומישראל במשך שנה בתחומי סייבר וביג דאטה ותאפשר להם התמחות של חמישה חודשים בחברות טכנולוגיה בישראל.

את התוכנית הקצרה, שעלותה כ–3,000 דולר לא כולל טיסה, מממנים תורמים פרטיים ישראלים. את תוכנית ההתמחות, בעלות דומה לקצרה, מממנים תורמים מחו"ל. את התוכנית שאורכת שנה מממנים פרויקט מסע, המשותף לסוכנות היהודית ולמשרד ראש הממשלה, שנועד לעודד צעירים יהודים להישאר בישראל סמסטר עד שנה, וסטארט־אפ ניישן סנטרל, ארגון שלא למטרות רווח שהקימו מחברי הספר "אומת הסטארט־אפ".

"המשיכו לתכנת במקלט באזעקות"

גם לאחר שהם מגיעים לארץ, יש גופים שממשיכים לחבר בין העולים החדשים וסצנת היזמות והטכנולוגיה המקומיים. אחד הבולטים שבהם הוא עמותת גבהים, העוזרת לעלייה משכילה, רובה של בעלי תואר אקדמי וניסיון תעסוקתי, כלומר כ–5,000 עולים בשנה. העמותה מפעילה את חממת הסטארט־אפ TheHive, המיועדת לעולים שמקימים חברות טכנולוגיה.

"מדינת מהגרים היא מדינת יזמים. זו אחת הסיבות שאנחנו סטארט־אפ ניישן", מסבירה פטריסיה להי־אנגל, מנהלת TheHive, שעלתה לישראל מצרפת. "מהגרים מטבעם לוקחים סיכונים - הם מחליטים לעזוב הכל, להתרגל למדינה חדשה ולהקים משהו חדש. הם יזמים באופי שלהם", היא מוסיפה. עד היום השתתפו 59 סטארט־אפים בארבעת המחזורים של התוכנית בתל אביב ובאשדוד, שבכל אחד מהם היה יזם שהוא עולה חדש או תושב חוזר. לצדם שולבו סטארט־אפים ישראליים, כדי ליצור אינטראקציה בינם לבין העולים החדשים. "אני לא מאמינה בבועה של עולים. זה לא נכון לקליטה וגם לא לסטארט־אפ. אפשר ליצור כך דינמיקה מעניינת יותר", אומרת להי־אנגל.

צעירים שמגיעים מחו"ל, עם ניסיון תעסוקתי בחברות טכנולוגיה זרות או בלעדיו, מביאים עמם לעיתים קרובות ידע שחסר בתעשייה המקומית. "תשאלי את עצמך מה חסר למשק הישראלי: אנשים שמכירים את השוק האמריקאי. הצעירים האלה מכירים את השוק, מדברים את השפה, מבינים את הראש. בשביל חברה טכנולוגית יצירתית או אפילו חברת עיצוב זה שווה הרבה. כך גם מתכנתים בשפות תכנות מתקדמות ואנשי מכירות אמריקאים שיכולים למכור בטלפון בחברות SaaS (תוכנה כשירות) שהלידים שלהן מגיעים מהאינטרנט", אומר אייזנברג.

המצב הביטחוני בישראל בשבועות האחרונים הוא תזכורת לכך שתל אביב איננה עמק הסיליקון. שגרת המלחמה מאתגרת את הרושם החיובי והנורמטיבי של הצעירים שמגיעים לארץ הסטארט־אפים השמשית. "היתה שאלה מה נעשה עם החבר'ה שהגיעו בפתיחת הלחימה, אבל לא היו ביטולים כמעט", אומר טולדנו על רקע המצב. "בהקאתון המשיכו לתכנת במקלט כשהיו אזעקות בחוץ. היה להם מדהים לראות שהישראלים וההיי־טק הישראלי ממשיכים לתפקד. פחדנו קצת שזה ייתן תמונה מעט מוזרה של ישראל. המטרה היא שיראו שאפשר לנהל חיים נורמלים. בסוף השגנו הערכה והערצה למה שקורה בישראל".

Debbie Zimelman / Gvahim

"אני לא מכירה מישהו שהחליט לחזור בעקבות המצב. רוב האנשים רוצים להיות פה, שמחים להיות פה. אלה שהגיעו מצרפת אמרו שהם מרגישים יותר בטוחים פה מאשר ברחובות פריז", מוסיפה להי־אנגל.

"זו תחושה שונה במלחמה", אומרת ווינטרוב. "רוב האנשים עושים את המרב להמשיך לללכת לעבודה ולחיות את החיים הכי נורמליים שאפשר לאור הסיטואציה. כאן אני מרגישה יותר מחוברת לזהות היהודית שלי ולמדינת ישראל".

"כוח האדם מחו"ל לא יחליף עובדים ישראלים, אלא ימלא תקנים חסרים"

בכלכלת האינטרנט שבה יש יתרון לדוברי שפות וניתן לספק מישראל שירותים לכל העולם, עולים חדשים או אנשי טכנולוגיה שמגיעים לתקופה קצובה יכולים להשתלב בקלות בחברות טכנולוגיה ישראליות ולהשלים תחומי מומחיות שחסרים בהן בתחום של שפות, שיווק או פיתוח עסקי ובמקביל לתרום לתוצר הישראלי (בתשלום מסים, שכר דירה ויצוא שירותים או סחורות). אורן טולדנו, מנהל תוכנית Israel Tech Challenge של הסוכנות היהודית, מדגיש שכוח האדם מחו"ל לא יחליף עובדים ישראלים, אלא ימלא תקנים שכיום לא מצליחים לאייש עקב מחסור בשוק.

Yoel Koskas / תכנית

לפי חישוב שהציג איש ההון סיכון מייקל אייזנברג בבלוג שלו, מהנדס שיעלה לישראל ויעבוד כמתכנת עשר שנים ייצר למדינה הכנסות של 1.8 מיליון שקל. לכן אייזנברג קורא למדינה לתת מענקים של רבע מיליון ואף חצי מיליון דולר למהנדסי תוכנה שיעברו לישראל. ההנחות שלפיהן ערך אייזנברג את החישוב הן שמהנדס תוכנה ירוויח לפחות 35 אלף שקל בחודש בעשר השנים האלה. 40% מהסכום, כלומר כ-15 אלף שקל בחודש, יחזרו למדינה דרך מס הכנסה. בחישוב רב־שנתי ההכנסות של המדינה יגיעו בתוך עשור לסכום גבוה מהמענק המוצע למהנדסים.

אייזנברג מציין שהסכום אינו כולל את הערך הכלכלי שייווצר מיצוא סחורות או שירותים טכנולוגיים ולא מיצירת מקומות עבודה חדשים. בסוכנות אימצו את החישוב וטוענים כי גם אם עשרה אנשים בשנה יגיעו לתקופה של שנה בלבד הם יוסיפו לתקציב המדינה 2 מיליון שקל.

"חלק ממה שהזניק את הכלכלה האדירה של עמק הסיליקון הוא מהנדסי תוכנה ויזמים מוכשרים מכל העולם ומכל רחבי ארה"ב", כתב אייזנברג בפוסט. "יותר קל ומובן מאליו לסטודנט יהודי ב–MIT, בהארוורד או בסטנפורד לעבור לעמק הסיליקון. תאמינו לי, גדלתי בארה"ב ועברתי לישראל. להישאר בארה"ב זו החלטה קלה. אנחנו כמדינה צריכים להקל על המהנדסים היהודים הטובים והחכמים לבוא לישראל. זה יביא מקומות עבודה לישראל ויצמיח את הכלכלה שלנו".

למרות הפוטנציאל הכלכלי הברור לישראל מכוח עבודה זר שהיא לא תידרש להשקיע בהכשרתו היקרה, כיום האפשרות להצטרף לסטארט־אפ ניישן פתוחה רק בפני יהודים המוגדרים ככאלה לפי חוק השבות. זהו אחד מגורמי הביקורת המרכזיים על התופעה. "הרבה לא יהודים רוצים להגיע להתמחות בישראל, לעבוד או להקים סטארט־אפ, ואנחנו לא יודעים לקלוט אותם בגלל בעיות של ויזות", אומרת פטריסיה להי־אנגל, מנהלת חממת הסטארט־אפ TheHive. "זה מומנטום אדיר למדינה שיש עניין ומשיכה אליה. ישראל מבודדת וסגורה בעצמה. כדי להגביר את החלפת הידע צריך שתהיה תחלופה של אנשים, שיגיעו לעבודה לתקופה מסוימת בצוותים, יבינו את המנטליות ויחזרו למדינות שלהם. זה יהיה רק לטובת המדינה. מבחינת הסברה זה גורם לכך שגורמים שהיו עוינים לישראל או לא רצו לשמוע מה יש במדינה הזו משנים את דעתם".

אדן שוחט
אייל טואג

"באמצע המלחמה פגשתי שני מתכנתים שרוצים לעלות לארץ, אבל בלתי אפשרי להשיג להם ויזות", אומר אייזנברג. עיריית תל אביב היא בין הגופים שמקדמים מתן ויזות סטארט־אפ שיקנו אישורי עבודה לעובדים בחברות טכנולוגיה בשיתוף משרד הכלכלה, משרד הפנים ומשרד האוצר. אף שהתוכנית נמצאת בתהליכי עבודה כבר כמה שנים, עדייין אין פתרון שמאפשר ללא יהודים להגיע לעבוד בחברות טכנולוגיה בישראל (למעט אשרת מומחה שכדי לזכות בה צריך לעמוד בתנאים מחמירים כמו שכר כפול מהממוצע במשק וידע שאינו קיים בישראל, ולוקח זמן רב לקבלה).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#