באילו שעות משגר החמאס טילים מעזה ואיפה נשמעו 23 אלף אזעקות? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
יולי האדום

באילו שעות משגר החמאס טילים מעזה ואיפה נשמעו 23 אלף אזעקות?

לרבים נדמה כי ישנן "שעות בטוחות", אחרים סבורים שעיתוי האזעקות אקראי ■ אולם ניתוח ועיבוד נתוני פיקוד העורף שבוצעו עבור TheMarker ע"י איתי בליצר, מדען נתונים ראשי בסטארט אפ TodaCell, מגלה כמה דפוסים מעניינים

67תגובות

אזרחי ישראל יזכרו את קיץ 2014 כתקופה שבה אזעקות הפריעו את שגרת חייהם - ביום ובלילה, כשהם יצאו מהבית וגם כשנשארו בו, קרוב למרחב המוגן ורחוק מקולות יירוטי כיפת ברזל.

לרבים נדמה כי ישנן "שעות בטוחות", שבהן ניתן להסתובב בחוץ בלי לדאוג למרחב מוגן בקרבת מקום, ואחרים סבורים כי עיתוי האזעקות אקראי. ואולם ניתוח נתוני האזעקות שנשמעו בשבועות האחרונים מגלה כמה דפוסים מעניינים. ניתוח ועיבוד נתוני פיקוד העורף בוצעו עבור TheMarker על ידי איתי בליצר, מדען נתונים ראשי בסטארט־אפ TodaCell - חברה ישראלית שמפעילה רשת פרסום גלובלית למכשירים ניידים, המבוססת על טכנולוגיות מתקדמות לכריית נתוני ביג דאטה.

מאז 12 ביולי (היום שבו החלו להיאסף הנתונים, אף שהאזעקות התחילו עוד לפני כן) נשמעו יותר מ–23 אלף אזעקות ברחבי ישראל - כלומר, בממוצע אזעקה בדקה. לעתים, במקרה של מטחי טילים, נשמעה יותר מאזעקה אחת, וכל אחת מהן נספרה בנפרד (למשל, במקרים שבהם בתל אביב וביפו נשמעו אזעקות במקביל, נמנו שתי אזעקות). ברוב המקרים שיגור רקטה לישראל הפעיל כמה אזעקות ביותר מיישוב אחד ובחלקים נרחבים של ישראל שנכנסו לטווח הירי - החל ביישובי עוטף עזה בדרום ועד חדרה בצפון, כולל גוש דן. הערים שתושביהן הוזעקו למרחבים מוגנים מספר רב ביותר של פעמים הן אשקלון, אשדוד ובאר שבע. ואולם, מספר האזעקות הגדול ביותר נשמע באזור עוטף עזה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

דפדפו ימינה במצגת וגלו את הנתונים על כמות האזעקות לפי שעה בפריסה לפי ערים:

לצפייה בניידים - לחצו כאן

על פי הנתונים שנבדקו, גודל האוכלוסייה שנכנסה לקו האש והאזעקות, וששגרת חייה הופרעה כתוצאה מכך, היה במגמת עלייה - עד לכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה בליל ה-18 ביולי. לאחר הכניסה הקרקעית של הכוחות, מגמה זו התהפכה - וגודלה של האוכלוסייה שנחשפה לאזעקות הצטמצם והלך. כלומר, הכניסה הקרקעית הוכחה כיעילה בבלימה ובצמצום של מספר התושבים בישראל שנמצאים תחת איום הרקטות.

מקום שני באזעקות: יישובי המועצה גדרות

הניתוח מבוסס על מידע גלוי שמשחרר פיקוד העורף על פי רישום של יותר מ–20 אלף אזעקות, הכולל את המיקום והשעה המדויקת של האזעקה בתקופה שבין 12 ל–29 ביולי ב–13:00. "המטרה שלנו היתה לבחון אם יש סדר ודפוס פעולה קבוע בשיגורים, או שזהו אירוע אקראי שמתבצע במידת היכולת", מסביר בליצר. "הפוקוס ניתן לאזעקות עצמן, ולא לשיגורים או יירוטים של רקטות - בין היתר כדי לבחון אם יש דפוס סדור לגבי כמות האוכלוסייה המושפעת ברמה ישירה מאזעקה ביישוב שבו היא מתגוררת.

"לדוגמה, אזעקה באשדוד משפיעה על אוכלוסייה גדולה פי חמישה מאשר אזעקה באילת. בחמאס כמובן יודעים זאת, ומתזמנים את מועדי ויעדי השיגור במטרה להשפיע על אוכלוסייה גדולה ככל שניתן".

ואכן, ניתוח הנתונים מגלה כמה תופעות שחוזרות על עצמן לאורך ימי המבצע. כך למשל, רוב האזעקות נשמעו בין השעות 18:00–19:00 בערב, 11:00–12:00 בבוקר ו–21:00–22:00 בלילה. עם זאת, הפיזור של האזעקות לאורך היממה השתנה במעט בין המקומות השונים. בערים הגדולות רוב האזעקות נשמעו ב–11:00 בבוקר. כך למשל, באשקלון התושבים נקראו למרחבים המוגנים 24 פעמים ב–11:00, ובאשדוד 33 פעמים נשמעה אזעקה ב–18:00.

דפוס נוסף שמתבהר מניתוח הנתונים נוגע לתזמון שיגורי הרקטות לשעות עגולות. כ–18% מהאזעקות אירעו בפרק הזמן שבין 2 דקות לפני ואחרי שעה עגולה (למשל, 14:58 עד 15:02, כולל). כלומר, פי שניים ממספר האזעקות שהיו נשמעות אילו השיגורים היו נעשים בתזמון אקראי לאורך השעה. בליצר מציין כי התזמון לשעות עגולות משמעותי עוד יותר כשבוחנים את השיגורים לערים גדולות, שמתגוררים בהן יותר מ–50 אלף תושבים. 21% מהשיגורים לעבר הערים הגדולות נעשו בפרק הזמן של 2 דקות לפני ואחרי שעה עגולה. כמו כן, נרשמו עליות במספר השיגורים בכל רבע שעה עגולה.

הימים האינטנסיביים ביותר מבחינת אזעקות היו 15, 17 ו–21 ביולי, שבהם נשמעו יותר מ–2,000 אזעקות בכל יום. מספר האזעקות הרב ביותר נשמע ביישובי עוטף עזה (2,376 אזעקות). במקום השני מבחינת מספר האזעקות נמצאים יישובי המועצה האזורית גדרות (728), ובשלישי אשקלון ואשדוד (עם 178 ו–166 אזעקות, בהתאמה). הבאות בתור הן באר שבע (103), נס ציונה, רחובות וראשון לציון (77 אזעקות).

ברגעי השיא של הלחימה, מיליוני ישראלים נקראו במקביל להיכנס למרחבים מוגנים. מניתוח הנתונים עולה כי השעה האינטנסיבית ביותר מבחינת אזעקות היתה ב–21 ביולי, לאחר סיכול החדירה שבוצעה באותו בוקר ממנהרה באזור קיבוץ ניר עם. בפרק זמן של 8 דקות, בין השעות 11:33 ל–11:41, נשמעו אזעקות ב–209 יישובים שונים, כולל כל גוש דן וסביבתו וערי הדרום.

בליצר מציין כי כ–2 מיליון תושבים בתל אביב־יפו, חולון, רמת גן, בת ים, רחובות, ראשון לציון, רמלה, לוד, אשדוד ואשקלון, שמעו אזעקה באותו זמן, שקצב האזעקות בו היה גבוה פי 230 מהממוצע בשאר ימי המלחמה.

השבוע, בלילה שבין יום שני לשלישי, ברגע שיא נוסף של המלחמה, באזעקה הראשונה בגוש דן שנשמעה בשעות הלילה המאוחרות, כ-1.5 מיליון ישראלים ב–120 יישובים שונים נקראו למרחבים המוגנים בשלוש אזעקות שנשמעו ב-2:30.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#