חוק האנג'לים 2

בנט ולפיד מקדמים תיקון לחוק עידוד השקעות בסטארט אפים

לאחר התיקון, שיעבור כחלק מחוק ההסדרים, השקעה בסטארט אפ צעיר תוכר כהוצאה לצרכי מס ■ בניגוד לגרסה הראשונה של החוק מ-2011 לפי התיקון משקיע יקבל אישור לקבלת ההטבה ביום ביצוע ההשקעה ולא כעבור שלוש שנים ■ כמו כן, התיקון אמור לפתור כשלים ביורוקרטיים שגרמו לכך שעד היום מעט מאוד משקיעים ניצלו את ההטבה

ענבל אורפז
ענבל אורפז

חוק האנג'לים, שנחקק ב-2010 ונועד לעודד השקעות של משקיעים פרטיים (המכונים אנג'לים) בסטארט אפים צעירים באמצעות הטבת מס, חוזר לשולחן הממשלה לאחר שהחוק המקורי היה בלתי ישים. היום הודיעו בהודעה משותפת משרדי הכלכלה והאוצר כי השרים העומדים בראשם מקדמים תיקון לחוק האנג'לים.

התיקון לחוק יובא להצבעה בקבינט החברתי-כלכלי בשבוע הבא כחלק מדיוני הממשלה בתכנית הכלכלית לשנת 2015. המטרה היא שהחוק יעבור כחלק מחוק ההסדרים הבא. בחוק ההסדרים האחרון נעשה ניסיון להכניס גם כן את חוק האנג'לים המתוקן אך המהלך לא צלח.

"ממשלת ישראל מכירה בצורך לעודד השקעות בחברות צעירות, על מנת שהמשק הישראלי יוכל להמשיך ולקיים פעילות יזמית וחדשנית", נמסר בהודעה שפירסמו הבוקר המשרדים.

שר הכלכלה, נפתלי בנט (מימין) ושר האוצר, יאיר לפידצילום: אוליבייה פיטוסי

מטרת תיקון החוק היא להגשים את המטרה המקורית של החוק - להגדיל את ההון הזמין להשקעות בסטארט אפים בשלבים מוקדמים. אלא שעד היום כמעט ולא נעשה שימוש בחוק ורק עשרות בודדות של חברות נהנו ממנו בגלל שהוא נוסח באופן שמנע את ההטבה ממשקיעים בחברות אינטרנט ומובייל, המהוות חלק משמעותי מהשקעות אנג'לים. כעת תנסה הממשלה להסיר את החסמים הביורוקרטיים.

"ברגע שיש אישור לסטארט-אפ מהמדען הראשי, כל ההשקעה של משקיע, עד גג של 5 מיליון שקל, תוכר כהוצאה מוכרת לצרכי מס באותה שנת מס. אין לזה אח ורע בעולם. זה סופר אגרסיבי. זה כל כך אגרסיבי שקשה לאמוד עד הסוף את המשמעות של המהלך", אמר הבוקר ל-TheMarker שר הכלכלה נפתלי בנט שמקדם את ההצעה יחד עם יאיר לפיד.

"להערכתי, עולם 'הקבלנים' או 'היהלומנים' או כל מה שנקרא 'כסף לא חכם', במובן שהוא לא מכיר את ההיי-טק, יכנס בעוצמות גדולות מאוד לעולם הזה" הוסיף בנט. הוא ציין כי להערכתו סביב ההשקעות בסטארט אפים בשלבים מוקדמים על ידי משקיעים שאינם מומחים תיווצר שכבה של נותני שירותים ויועצים שיסייעו על ביצוע ההשקעות.

בנט ציין כי החוק צפוי למשוך להיי-טק השקעות שמגיעות כיום לאפיקים אחרים. "הכסף היום הולך בעיקר לנדל"ן. התיקון לחוק יפחית את הביקוש לנדלן כי אין שם הטבה דומה. זו לא התכלית, אבל יהיה נחמד אם נראה ירידת ביקושים של השקעות ספקוטלטיביות או השקעות למטרות תשואה בנדל"ן", אמר בנט.

כמו כן, הוא התייחס לכך שהחוק נועד להזרים לשוק כסף "טיפש" של משקיעים שאינם מומחים בתחום: "אנחנו מכניסים דלק בעצמה גדולה לקטר של הכלכלה הישראלית. יקומות הרבה יותר סטארטאפים. יהיו כשלונות. אבל מבחינת המשק, לא המשקיע הבודד, גם סטארטאפ שנכשל, מקדם את הכלכלה והמדע הישראלי. זה טוב לנו. כי זה משכורות, ידע שנצבר ואז אותו בנאדם הולך למקום הבא".

שר האוצר, יאיר לפיד מסר: "תעשיית ההיי-טק מהווה מנוע צמיחה אסטרטגי למשק ולכלכלה הישראלית. באמצעות החוק נעודד משקיעים להשקיע בחברות הצעירות, שמהוות את עתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית ונמשיך ליצור כלכלה מבוססת חדשנות״.

"לחוק האנג'לים יש תכלית נפלאה - להזרים יותר הון לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים מאוד. הבעיה היא שהחוק הנוכחי לא עובד" אמר הבוקר נפתלי בנט, שר הכלכלה ואחד ממקדמי החוק יחד עם יאיר לפיד. "הפגם הגדול ביותר בחוק הנוכחי הוא חוסר הוודאות בעת ההשקעה האם היא תוכר כהוצאה לצרכי מס בגלל שורת פרמטרים שנבדקים לא רק בזמן ההשקעה אלא גם בהמשך. נוצר אבסורד שכמשקיע אתה נמצא במצב שאתה רוצה שהחברה תצליח, אבל אם היא תצליח אתה לא זכאי להטבה", הסביר בנט את הבעיות בחוק הקיים.

בחוק המקורי נקבע האם משקיע יקבל אישור להטבה רק בתום תקופה של 3 שנים ובתנאי שהחברה תעמוד בתנאים נוקשים. ההוראות בחוק המקורי קבעו כי במשך שלוש שנות ההטבה לפחות 70% מהוצאות הסטארט אפ יוקדשו למחקר ופיתוח (מו"פ) - שיעור גבוה במיוחד לחברות שאינן עתירות טכנולוגיה. עוד נקבע כי בשתי שנות המס הראשונות לקבלת ההטבה הכנסות הסטארט אפ לא יעלו על 50% מהוצאותיו על מו"פ. סעיף זה יצר מצב אבסורדי שבו כדי שמשקיע ייהנה מההטבה, יש לו אינטרס שהחברה לא תגדיל את ההכנסות. בנוסף, החוק הקיים קובע כי אישור הזכאות להטבה מתקבל רק בתום שלוש שנים.

ההצעה החדשה אמורה לפתור בעיות אלו: המדען הראשי במשרד הכלכלי יכיר בסטארט אפים שיעמדו בקריטריונים שקובע החוק המתוקן כ"חברות מטרה" בתום תקופה קצרה של כשלושה שבועות. הקריטריונים בהן צריכות החברות לעמוד יבדקו ביום הגשת הבקשה ולא בתום שלוש שנים כפי שקובע החוק כיום. כך כבר בעת ביצוע ההשקעה המשקיע ידע האם הוא זכאי להטבת המס. התיקון צפוי גם להפחית בצורה ניכרת את הסרבול הביורוקרטי שחל על חברה המבקשת כיום לקבל השקעות מוטבות.

הקריטריונים בהם יצטרכו לעמוד החברות לפי התיקון לחוק הם בין השאר: חברה צעירה, שהתאגדה 36 חודשים לפני ביצוע ההשקעה; חברה שעיקר פעילותה הוא בתחום המו"פ ושאין בחברה פעילות נוספת שעולה על 30% מהוצאותיה שאינה קשורה למו"פ; מכירות שנתיות של פחות מ-1.5 מיליון שקל; הוצאות שנתיות נמוכות מ-3 מיליון שקל; קופת מזומנים של פחות מ-12 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ