לא רק כיפת ברזל: הטכנולוגיות שמגנות עלינו מטילי חמאס, חיזבאללה ואיראן - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק כיפת ברזל: הטכנולוגיות שמגנות עלינו מטילי חמאס, חיזבאללה ואיראן

האיומים הביטחוניים על ישראל הובילו לפיתוח של אמצעים רבים ליירוט טילים, החל ממערכות לטנקים שמיירטות בטווחים של עשרות מטרים - ועד לטיל החץ, שמיירט טילים מהחלל ■ שלושת הרבדים של מערך ההגנה האווירית

55תגובות

מעטות הן המדינות המפותחות שנמצאות תחת איומים ביטחוניים כמו ישראל. אילוצים ייחודיים אלה יצרו בישראל תעשיית נשק מפותחת מאוד, הנסמכת על טכנולוגיות שמפותחות במדינה. איום הטילים על ישראל, שאין שני לו בעולם, יצר בישראל מרכז ידע גלובלי של טכנולוגיות המיועדות להגנה על העורף מפני טילים. חברות כמו רפאל, אלתא, התעשייה האווירית ואלביט, הן כיום מובילות עולמיות בפיתוח וייצור של טילים נגד טילים, מערכות מכ"ם, כלי טייס בלתי מאוישים, ומערכות בקרה ושליטה.

חברת רפאל בולטת כמרכז טכנולוגי חשוב מאוד בתחום הטילים נגד טילים, כאשר כל מערכות הגנת העורף מפני טילים מכילים טכנולוגיה שלה. רפאל גם היתה הקבלן העיקרי של משרד הביטחון, שעשה את האינטגרציה של המערכות האלה. בתחום ההגנה מפני מתקפות טילים, הלקוח העיקרי, ובדרך כלל היחיד, של החברות הוא משרד הביטחון הישראלי, שמהווה חלק חשוב גם בשלבי הפיתוח והאיפיון של המערכות האלה.

מערך הגנת השמים של ישראל בנוי משלושה רבדים, כאשר כיפת ברזל היא הרובד הראשון, המגן מפני רקטות שטווחן קצר יחסית. לצד כיפת מגן פותחו על ידי רפאל והתעשייה האווירת מערכות נוספות, המיועדות להגן מפני טילים המאיימים על העורף או על כוחות הצבא.

1. שרביט קסמים: נגד טילים טקטיים

שרביט קסמים הוא מיזם של רפאל עם חברת רייתאון האמריקאית, לפיתוח וייצור של מערכת יירוט טילים בטווח של 70 עד 250 ק"מ, המסוגלת להגיע לגובה של עד 50 ק"מ. רפאל היא המקור למרבית הידע שהוכנס למיזם המשותף, והיא זו שאחראית על פיתוח מרבית המערכות של הטיל. המטרה העקרית של שיתוף הפעולה עם רייתאון היא לנצל את כספי הסיוע הביטחוני של ארה"ב.

רייתאון תספק לשרביט כספים את יחידת השיגור. מערכת היירוט של שרביט קסמים פועלת בצורה דומה לכיפת ברזל, כאשר הטיל שלה הוא גדול יותר ובעל שני שלבים של הנעה. בשונה מכיפת ברזל, הטיל המיירט פוגע בטיל התוקף, ולא מתפוצץ ליד הטיל שמגיע. בדומה לכיפת ברזל, שרביט קסמים משתמש במכ"ם של אלתא, וכן חיישני קרבה דומים בראש הטיל.

מערכת זו מיועדת לעצור מתקפות של טילים בליסטיים טקטיים בתוך האטמוספירה, והיא מחליפה את סוללות טילי הפטריוט וההוק המיושנות, שפותחו במקור כדי לפגוע בכלי טיסה - ולא בטילים. ההערכות הן כי עלות טיל בודד של שרביט קסמים הוא כמיליון דולר. המערכת עדיין נמצאת בפיתוח, ולאחר דחיות רבות היא צפויה להיכנס לשימוש מבצעי ב–2015, בתלוי בתקציב הביטחון.

2. מערכת החץ: מחוץ לאטמוספירה

מערכת החץ היא ותיקה יחסית, והראשונה שפותחה מתחילתה במטרה להתמודד מול איום של טילים. המערכת מיועדת להגנה מפני טילים בטווחים ארוכים, החל מ–600 ק"מ ועד אלפי קילומטרים.

החץ פותח על ידי התעשייה האווירית כחלק מתוכנית "מלחמת הכוכבים", שהחלה להתגבש בארה"ב ב–1985. הניסוי המוצלח הראשון בטיל נערך כבר ב–1992. ב–2000 נכנס החץ לפעילות מבצעית, וכיום מוצבות 3 סוללות פעילות. ב–2009 החל פיתוח של הגרסה השלישית של טיל החץ, כאשר תקרת גובה הטיסה שלו הועלתה, כדי לאפשר לו להתמודד מול טילים בליסטיים בעלי טווח ארוך יותר ולנטרל אותם מחוץ לאטמוספירה. סוללות החץ נחשבות למערך ההגנה העיקרי של ישראל נגד הטילים האיראניים. בדומה לשרביט קסמים וכיפת ברזל, החץ משתמש במכ"ם הגילוי של אלתא מהדגמים אורן ירוק ואורן אדיר. מחיר של טיל חץ 3 מוערך בכ–2.2 מיליון דולר.

3. ברק: להגנה על ספינות

ברק הוא טיל קטן יחסית, ששוקל כ-100 ק"ג, ופותח כדי להגן על ספינות מפני טילים. ספינות בים הן מטרה נוחה יחסית לטילים, שכן מערכות הנשק יכולות בקלות להבדיל בין הספינה ובין סביבתה.

הברק פותח באמצעות שיתוף פעולה בין רפאל והתעשייה האווירית, ונכנס לשירות כבר ב־1991. המערכת כולה מוצבת על ספינת הטילים (סטי"ל), ונעזרת במכ"ם של אלתא הנמצא על גבי הספינה. היא נועדה להתמודד מול טילים מסוג יאחונט, המשוגרים מהקרקע וטסים במסלול שטוח בקרוב לפני המים. ב–2009 פותחה הגרסה האחרונה - ברק 8. יש לציין כי מערכות ברק נמכרו לצבא הודו.

4. מעיל רוח: נגד טילים נגד טנקים

מעיל רוח היא מערכת הגנה מפני טילי נ"ט המיועדת לכלי רכב קרביים וטנקים. המערכת כוללת מכ"ם, מחשב ירי ואמצעי יירוט. בניגוד למערכות הטילים האחרות, אמצעי היירוט של מעיל רוח הוא ללא מנגנון מעקב, ומורכב ממטען של כדוריות מתכת שפוגש את הטיל במעופו וגורם לו להתפוצץ לפני פגיעה בכלי הרכב. הייחוד של המערכת הוא בכך שהיא מסוגלת להתמודד מול טילים קצרי טווח וכן תוך כדי תנועה של הרכב.

5. מערכת הפטריוט: במקור נגד מטוסים

מערכת הפטריוט אמנם לא פותחה בישראל, אבל היא אורחת ותיקה כאן, ומשמשת גם היא, בין היתר, להגנה מפני טילים. המערכת פותחה כבר באמצע שנות ה–70 על ידי ריית'יאון האמריקאית, כמערכת ליירוט מטוסים. ב–1982 היא נכנסה לפעילות מבצעית בעולם, וב–1988, לאחר ששודרגה, נכנסה לפעילות מערכת שגם מיועדת לפגיעה בטילים בליסטיים.

במלחמת המפרץ הראשונה, ב–1991, נפרשו סוללות של פטריוט בישראל ובערב הסעודית, על מנת להגן מפני טילי סקאד ששוגרו מעיראק. המערכת התגלתה כלא יעילה. לאחר מלחמת המפרץ קיבלה ישראל כמה סוללות פטריוט שתפקידן העיקרי הוא להגן מפני מטוסי אויב. שלשום יירט טיל פטריוט ישראלי כלי טייס בלתי־מאויש ששלח החמאס מעזה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם