איך עובדת מערכת ההתרעה בישראל? - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צבע אדום

איך עובדת מערכת ההתרעה בישראל?

מרגע שנורית רקטה לאוויר מרצועת עזה או מגבול הצפון, נכנסות לפעולה כמה מערכות ■ רמ"ח תקשוב והתרעה בצה"ל מסביר ■ בקרוב אפליקציה של פיקוד העורף

11תגובות

כבר במבצע עמוד ענן הוכתרה כיפת ברזל לגיבורת המבצע. בצוק איתן ההצלחה נמשכה - ומערכת יירוט הרקטות לא איכזבה. קשה לדמיין את הנזקים שהיו נגרמים לעורף הישראלי אילולא הטכנולוגיה שמנעה נפילות בשטח ישראל של יותר מ–900 רקטות בימי הלחימה. שיעורי היירוט הגבוהים של המערכת — לפי שעה על 90% בהשוואה ל–85% בעמוד ענן — איפשרו לעורף הישראלי לשמור על שגרת התנהלות תחת אש, וכך הדרג המדיני והצבאי יכלו להמשיך בלחימה בעזה.

סוללת כיפת ברזל היא סיפור הצלחה כחול־לבן. המערכת נהפכה למבצעית בתוך שנתיים בלבד. כמו בהרבה סיפורי הצלחה, גם במקרה הזה יש אבות רבים — לפרויקט היו שותפות נושאות הדגל בתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית בישראל. רפאל היא הקבלן הראשי בפרויקט, שהוזמן על ידי מינהל מחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. בין הקבלנים שלקחו חלק בפרויקט: אלתא, מייצרת המכ"מ; חברת אמפרסט (mPrest), שפיתחו את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה); וחברת קומטקט (Commtact), שמפתחת רכיבי תקשורת RF. המערכת מתופעלת בשטח על ידי אנשי הגנה אווירית של חיל האוויר (לשעבר נ"מ).

בזמן שחלף מאז המבצע הקודם, הותאמה המערכת בהתאם לדרישות ולהשתכללות היכולות שעמן נדרש צה"ל להתמודד, בהתאם לאמצעי הלחימה שברשות החמאס. במבצע הנוכחי מגנות על עורף ישראל תשע מערכות שפרושות ברחבי המדינה, בהשוואה לחמש בימי עמוד ענן.

ניר כפרי

"הפיתוח של מערכות כיפת ברזל נמשך גם בשנים האחרונות. היא טובה יותר מהקודמות. אנחנו נשארים צעד אחד קדימה לפני הצד השני, שהכניס לשימוש מערכות טילים נוספות, לא רק M75, אלא גם מערכות חדשות אחרות", אמר השבוע יאיר רמתי, ראש מינהלת "חומה" במפא"ת, שהיתה אחראית בימים האחרונים על הפיכת הסוללות האחרונות למבצעיות.

מבחינת העלות, כיפת ברזל תוכננה תוך התחשבות בשיקולים כלכליים ויצירת מערכת יעילה וחסכונית גם בשעת התפעול. "אם מורידים את עלות המכ"ם — המרכיב היקר ביותר במערכת — עלות של סוללה נוספת היא שולית יחסית. לאחר מכן אפשר להחליט כמה רקטות ליירט ולשלוט בעלויות. זו לא עלות ברמה שמדינה צריכה להתלבט לגביה", אמר בעמוד ענן נתן ברק, מנכ"ל אמפרסט. החיסכון בא לידי ביטוי גם בצמצום כוח האדם הנדרש לתפעול המערכת. גמישות של רמות ההגנה, למשל להגן על בתי ספר בשעות לימודים בלבד, מאפשרים גם כן חיסכון בשימוש בטילי יירוט, שעלות כל אחד מהם כמה עשרות אלפי דולרים.

משרד הביטחון הורה השבוע לחברות המעורבות בפיתוח וייצור כיפת ברזל שלא להתראיין בתקופה זו בתקשורת בנושא. מהמשרד נמסר אתמול בתגובה לבקשת TheMarker כי "מאחורי מערכת כיפת ברזל מאות רבות של יירוטים מבצעיים מוצלחים. מאז הפיכתה למבצעית בוצעו ומבוצעים במערכת שדרוגים רבים, שהביאו לשיפורים ניכרים ביכולותיה. מעבר לכך, מטעמים מובנים, אין באפשרותנו לפרט".

כיצד זה עובד?

מערכת כיפת ברזל נכנסת לפעולה מרגע שיגור רקטה לעבר ישראל. המערכת מזהה את המיקום שבו עתידה הרקטה לנחות, ולפי רמת האיום והערכת הנזק קובעת אם טילים מיירטים ישוגרו. כך למשל, אם משוגרת רקטה לעבר אתר שנקבע כבעל חשיבות קריטית, אפשר להחליט להגן עליו ב–100%. לעומת זאת, אם רקטה צפויה לנחות בשטח פתוח, ניתן להחליט שלא ליירטה כלל. רוב ההחלטות בנוגע ליירוט נעשות באופן אוטומטי - על פי חוקים שהוגדרו מראש.

מערכת כיפת ברזל משתפרת ומשתכללת ממבצע למבצע, ולעתים בין יירוט ליירוט. לאחר כל יירוט או ניסוי במערכת נעשה תהליך של תחקור, למידה והפקת לקחים. גם במהלך ימי המבצע, כל אחד מארועי היירוט מתוחקר. המערכת תוכננה בצורה גמישה, כך שניתן יהיה לעדכן את כל הרכיבים הקשורים אליה בבת אחת.

כיפת ברזל כוללת שלושה רכיבים מרכזיים שפותחו על ידי גופים שונים: מכ"מ מתוצרת אלתא, מערכת שו"ב מבית mPrest, חברת בת של רפאל, ומשגר של רפאל, שמיירט את הרקטות. המכ"מ סורק את האזור, וברגע שמתגלה הפעלה של מנוע בליסטי ברקטה, מתחיל תהליך של עיבוד מידע ודיווח לאחור.

תפקיד המכ"מ הוא לגלות את הרקטה ולבצע סיווג ראשוני. המידע מועבר למערכת השו"ב, שהיא "מרכז העצבים" או "המוח" של כיפת ברזל, שמקשרת בין חלקי הסוללה השונים, וממנה מנוהל תהליך היירוט. הנתונים הנקלטים במערכת מעובדים ונעשית הערכה כדי לקבוע מהי מהות האיום והמקום החזוי שבו צפויה הרקטה ליפול. אם הרקטה עתידה ליפול בשטח מחוץ לאיזור מוגן — כלומר מחוץ לאזור שמקבלי ההחלטות קבעו כי יש להגן עליו, שהם לרוב מקומות יישוב או מתקנים אסטרטגיים — היא לא מיורטת. במידה והרקטה צפויה ליפול באיזור המוגן מתקבלת החלטה לטפל בה ולשלוח לכיוונה מיירט. ההחלטה צריכה להתקבל תוך זמן קצר — ברקטות המיועדות לטווח קצר, לעתים תוך שנייה. כל אותו הזמן ממשיך המעקב במכ"מ אחר הרקטה.

הרכיב השלישי בסוללה הוא המשגר, שכולל עד 20 מיירטים מתוצרת רפאל. למיירט יש יכולות עצמאיות, כך שגם אם נפגע הקשר עמו הוא יכול להמשיך במשימה. זאת, באמצעות יכולות של ראיית מכונה המשולבות בו. המיירט מתכנן בעצמו את אופן התנועה מרגע שיצא וקיבל מסלול — ומכוון לנקודת יירוט אופטימלית, שתוודא כי ייגרם נזק מינימלי על הקרקע. בנוסף, הסוללה כוללת קרון תקשורת, שאחראי על התקשורת בתוך הסוללה ומקשר למשגרים ולמיירטים אחרים שנמצאים באזורו.

המכ"ם המתקדם של אלתא

למכ"מים של אלתא יש תפקיד מרכזי בהפעלת סוללות כיפת ברזל: במשך כשלוש שנים פותח באלתא המכ"ם המותקן בכיפת ברזל, המסתמך על מכ"ם רז של החברה. המכ"ם מגלה את הרקטה בנקודת היציאה, מחשב את המסלול הצפוי שלה — ומצביע על המקום שבו היא עתידה לפגוע. כל אותו זמן, המערכת רואה את הטיל המיירט והמיורט ונמצאת בקשר עם המיירט.
עובדי אלתא באשדוד, שחיים בקו האש, היו שותפים בשני המבצעים האחרונים למאמץ המלחמתי ולפרישת סוללות חדשות במהלך ימי הלחימה. "זו דוגמה לשאהידיות של העובדים", סיפר לפני כשנה וחצי, לאחר עמוד ענן, מנכ"ל אלתא, נסים הדס, המשמש גם סמנכ"ל התעשייה האווירית. "אתה אומר להם שצריך לפרוש סוללה חמישית של כיפת ברזל. אומרים לי — בבקשה, מה שתרצה. יוצאים צוותים, עובדים יום ולילה, אומרים לי 'עוף לנו מהעיניים, אל תפריע'. בסופו של דבר, מערכת שהיינו אמורים לפרוש בשלושה חודשים — פרשנו ביומיים".
"המכ"ם של כיפת ברזל בנוי מאלפי מכ"מונים קטנים, שלכל אחד מהם יש יחידת שידור, יחידת קליטה ויחידת עיבוד שנמצאת מאחורי האנטנה, ויחדיו הם יוצרים את המערך הכולל. כל יחידה קטנה צריכה להיות זולה ואמינה, מכיוון שאנחנו רוצים לייצר בכמויות של אלפים ועשרות אלפים", אמר הדס.

מרגע שנורית רקטה לאוויר מרצועת עזה או מגבול הצפון, נכנסות לפעולה כמה מערכות. סא"ל גיל, רמ"ח תקשוב והתרעה בצה"ל, מסביר כי "המטרה שלנו היא צמצום הפגיעה בנפש, כדי לשפר את יכולת העמידה של העורף, ולשם אנחנו מכוונים את בניין הכוח שלנו. אנחנו מבינים שבהתראה סלקטיבית, אישית, נצמצם את כמות ההרוגים ואת היקף הנזק של הרקטות. ואכן, אם מודדים את היקף הנפגעים לרקטה, יש ירידה בהיקף הנזק ממלחמת לבנון. גם במדד של הנזק למשק, שעמד במלחמה על מאות מיליוני שקלים ליום, המטרה היא להגיע לסדר גודל של עשירית מזה ואף פחות".

איך זה עובד?

"אגיד את הדברים בכלליות. כשיש שיגור, יש מגוון חיישנים שמזהים אותו, אחד מהם הוא מכ"ם, אבל יש עוד. כל הסנסורים מגיעים למערכת אחת של חיל האוויר, מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) שמוציאה אליפסה - אזור הפגיעה הצפוי. ככל שזמן המעוף מתמשך - האליפסה מצטמצת. המידע מגיע למערכת שו"ב שנייה, מערכת של פיקוד העורף בשם קרן האייל. האליפסה הזאת מולבשת על מה שאנחנו מכנים פוליגונים, מדינת ישראל מחולקת ל-235 כאלה, ומשם אני יודע להעביר התרעה לאותם פוליגונים. זה הישג מבחינתנו, כי אם פעם מדינת ישראל היתה מחולקת ל-10 אזורי התרעה, לפני שנה וחצי עמדנו על 147 ועכשיו 235, ואנחנו ממשיכים.

"הכוונה היא לתת התרעה ממוקדת. שואלים אותי לפעמים למה לא להפיץ התרעה על הכל לכולם - אבל אני לא אתר חדשות, מטרתי היא להתריע כדי להציל חיים. מערכת ההתרעה הראשית שלנו היא מערכת הצופרים, כל השאר הן מערכות משלימות".

גיל מנצח על פרויקט ההתרעה המרכזי של פיקוד העורף, המכונה "מסר לאומי". זהו פרויקט עם תקציב רב־שנתי של 388 מיליון שקל, שכולל רכיבים רבים. חלק מהם הושלמו, חלק בוצעו באופן חלקי וחלק לא בוצעו עדיין, הכל בהתאם לסדר העדיפויות של ההתרעה. חשוב גם לציין כי צה"ל, בגלל טענות מצדו למצוקת תקציבית, לא מאשר תקציבים רב־שנתיים, אלא מאשר תקציב משנה לשנה.

הרכיב המרכזי במסר לאומי היא מערכת הצופרים. לפני כמה שנים צה"ל יצא לפרויקט בשם צופרים ברשת, שבו חוברו כל הצופרים במדינת עם קישוריות לאינטרנט כדי לקבל התראות מקרן האייל. כיום יש בארץ 3,200 צופרים. עוד רכיבים במסר לאומי היא מערכת מסר אישי, התראה אישית ומבוססת מקום לסלולרי. המערכת לא הופעלה עדיין מבצעית, על אף שהושקעו בה עד כה כ-30 מיליון שקל במשך כשנתיים. חברת הזנק ישראלית מעורבת בפיתוח המערכת.

לדברי גיל, "פעלנו לפי סדר עדיפויות. באינטרנט הגענו למצב של התראה בכל אתרי החדשות, כמו וואלה ומאקו. מי שגולש באתרים שהתחברו אלינו רואה התראות. בספטמבר הקרוב תצא אפליקציה שלנו בשם iOref, עם התרעת פופ־אפ גם למחשב וגם לסמארטפון. המערכת תעבוד על בסיס הג'י.פי.אס במכשיר, וכן תוכל להגדיר עוד חמישה אזורי עניין, למשל איפה שגרים ההורים.

"בטלוויזיה, ראית את ההתראות הקופצות, וגם זה התחלנו להפעיל לא ביום הראשון של המבצע, ועל אף שהמערכת עוד לא לגמרי גמורה. ברדיו אנחנו מתפרצים כעת לשידור ב-18 תחנות. גם מערכת של ביפרים עובדת עבור חירשים, במוסדות חינוך ובבתי כנסת. יש עוד דברים שצריך להשלים. מסר אישי יסתיים בסוף ספטמבר הקרוב, ויש עוד אבני דרך לפרויקט, כמו התרעה על גבי שילוט חוצות ובכיתוב התחנות של הרדיו ברכב (נקרא RDS - א"ז)".

למה לא הפעלתם את מסר אישי, הרי המערכת בניסויים כבר הרבה זמן?

"כשאתה מוציא משהו לאזרח, אתה חייב ללוות את זה בהסברה. אחרת תקבל נזק במקום תועלת. חשוב להזכיר שזו מערכת משלימה. אני חושב שבסך הכל לאזרח היתה מעטפת התרעה טובה מאוד בימים האחרונים".

איך הגעתם לתקציב של 388 מיליון שקל? זה לא מעט כסף.

זה מספר לחמש שנים, כשבפועל כל שנה מאשרים לנו חלק, וגם פחות מהתוכנית. הסכום הזה כולל הכל, כולל מערכת צופרים, וצופר זה לא דבר זול. אני לא יכול לציין מספר, אבל הקמנו גם מערך שרתים למערכת, ומערך גיבוי לשרתים וכל זה צריך גם לקבל תקשורת בדרכים שונות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם