להדליק מזגן דרך הסמארטפון: הישראלים שמחברים לאינטרנט בתים, מכונית ובקבוקי תינוקות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להדליק מזגן דרך הסמארטפון: הישראלים שמחברים לאינטרנט בתים, מכונית ובקבוקי תינוקות

האינטרנט של הדברים הוא הגל הבא של המהפכה הדיגיטלית, ועשרות חברות סטארט־אפ ישראליות כבר רוכבות עליו ■ האם החדשנות הישראלית תצליח לשחזר את הישגיה? כל הסימנים מצביעים שכן

15תגובות

רגע לפני שאתם יוצאים מהעבודה לכיוון הבית בעוד יום קיץ מהביל, אתם פותחים אפליקציה בסמארטפון שלכם. בשתי נגיעות על המסך אתם מפעילים את המזגן על 24 מעלות, בדיוק כמו שאתם אוהבים. חצי שעה מאוחר יותר, כשאתם פותחים את הדלת, מחכה לכם בית קריר. כעבור כמה שעות, כשתגלו ששוב שכחתם לכבות את המזגן כשיצאתם מהבית, האפליקציה תתריע בפניכם ותציע לכבות את המזגן עבורכם.

נשמע דמיוני, אבל הסטארט־אפ הישראלי סנסיבו (Sensibo) מנהל בחודש האחרון קמפיין לגיוס הון כדי להפוך את החזון הזה למציאות. יזמי סנסיבו - עומר ענבר, מנכ"ל החברה, ורן רוט, סמנכ"ל טכנולוגיות - אומרים שלא מדובר רק בשיקולי נוחות. הפיתוח שלהם מאפשר חיסכון של 40% בצריכת החשמל הודות להתנהלות יעילה וחכמה יותר בעזרת ניתוח מידע שנאסף ומנותח מסביבת המזגן. הפתרון של סנסיבו אפשרי בזכות שילוב של רכיב חומרה חיצוני שמודבק למזגן ותוכנה, שהיא הממשק שבאמצעותו ניתן לשלוט במזגן.

סנסיבו היא חברה שמייצגת את אחד הטרנדים הטכנולוגיים המעניינים והמסקרנים ביותר שצוברים תאוצה במהירות בתקופה האחרונה: האינטרנט של הדברים (או באנגלית IoT, ראשי תיבות של Internet of Things). הכוונה היא לחיבור של מוצרים - בבית ומחוצה לו, בדרך כלל מוצרים אלקטרוניים, אבל לאו דווקא - לרשת האינטרנט.

rinat lanciano
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בקבוק חכם לתינוק והאכלת הכלב מרחוק

חברות הטכנולוגיה הגדולות בתחום השירותים והתשתיות - כמו גוגל, סמסונג, LG, ברודקום ואינטל - הן נושאות הדגל של הטרנד. בשנתיים האחרונות נולד הדור הראשון של סטארט־אפים ישראליים בתחום, רובם מבציר 2013, שבימים אלה מתחילים לצאת עם מוצרים לשוק ומגלים את ההזדמנויות ואת האתגרים של שוק זה.

הסטארט־אפים הישראליים מזהים הזדמנות גדולה בתחום צומח שהמאפיינים שלו עשויים למנף את הידע המקומי. הפוטנציאל שעומד בפני החברות הוא אדיר. לפי הערכות שפירסמה יחידת המודיעין העסקי של ביזנס אינסיידר (BI Intelligence), ב–2017 מספר המכשירים שמחוברים לאינטרנט של הדברים יהיה גדול יותר מהמספר הכולל של מכשירי טלפון, טאבלט ומחשב שמחוברים לאינטרנט. לפי התחזית של BI, ב–2018 מספר המכשירים יגיע ל–9 מיליארד, בהשוואה לכ–2 מיליארד כיום.

אחד מתוצרי הלוואי של פעילות האינטרנט של הדברים הוא הכמויות האדירות של מידע שנאסף על התנהגות משתמשים בתנאים שונים. המידע הזה הוא יקר ערך עבור חברות רבות. הידע הישראלי בכל הקשור לניתוח מידע זה באמצעות טכנולוגיות ביג דאטה - טרנד צומח חדש שישראל מובילה בו - סולל את הדרך לזרם הכנסות גם מתחום זה. כלומר, הניסיון והמומחיות בתחום מסתמנים כיתרון תחרותי עבור הסטארט־אפים הישראליים בתחום.

sensibo.com

לפי הערכות בסצנת ההיי־טק והיזמות, כמה עשרות חברות ישראליות כבר פועלות בקטגוריה הרחבה של אינטרנט של הדברים. כמה המצאות ישראליות ימחישו את רוחב היריעה. GreenIQ ו–GreenBox הן שתי חברות שמפתחות פתרונות לגינה ביתית חכמה בעזרת מחשב השקיה שמתחבר לאינטרנט ומתאים את זמני ההשקיה למזג האוויר במקום על סמך מידע שמגיע מתחנות מטאורלוגיות. Phytech הוותיקה יותר פועלת גם היא בתחום ההשקיה, אבל פונה לחקלאים וניזונה ממידע שמגיע מחיישנים שמנטרים את "דופק הצמח" ומהנתונים שנאספים ממליצה לחקלאי מתי להשקות ולדשן את הצמח.

בתחום שונה, Sleevly ניסתה לגייס מימון ל"בקבוק חכם" שמאפשר מעקב אחר הרגלי האכילה של התינוק. זירה פופולרית אחרת של פיתוחים היא של צמידים לאיתור ומעקב אחר מיקום ומידע נוסף על ילדים (חברת hereO), כלבים (Oggi) ותיקים (tag-a-bag).

חברות אחרות משתמשות בחיבור של הבית ומכשירים לאינטרנט לצורכי אבטחה. "קריקט", למשל, היא אזעקה לאופניים שמשמשת למעקב אחר אופניים גנובים בסביבה; או חיבור של מצלמות המותקנות בבית לאפליקציית רשת - חברת Cat2See פיתחה מערכת שכוללת מצלמה, משחק ועמדת האכלה לחתולים שנשלטים מרחוק.

לחבר בין שני עולמות

"בשוק האינטרנט של הדברים שנמצא בהתהוות יש מגוון עצום של חברות - זה מכסה כמעט כל תחום בחיים: תחבורה חכמה, שדרוג תשתיות אנרגיה ומים וגם מכשור רפואי", אומרת חן לופסקו, מנהלת תחום האינטרנט של הדברים באינטל ישראל. כחלק מעבודתה באינטל לופסקו מגדירה את השוק בישראל וממפה את פעילות החברות שמפתחות פתרונות בתחום. לופסקו נמצאת גם בקשר שוטף עם אינטל קפיטל, שמשקיעה בסטארט־אפים ישראליים. "כשיש תחום חם בעולם הטכנולוגי, בישראל רצים עם זה קדימה", היא מוסיפה.

לסטארט־אפים הישראליים בתחום האינטרנט של הדברים כמה מאפיינים משותפים. רוב החברות עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים, רבות מהן לא גייסו הון מקרנות הון סיכון, והן פועלות בעולם עתיר מתחרים בכל העולם שממהרים לכבוש נתחי שוק ולהפוך למובילי נישה. החברות האלה משלבות בין פיתוח של חומרה ותוכנה, ובכך יוצרות חיבור מעניין בין תחומי ידע אופייניים לשוק הישראלי. כמה מהן, שנמצאות עדיין בשלבי פיתוח או ייצור בכמויות קטנות, נעזרות במפעלים ישראליים.

נותני השירותים לתעשיית ההיי־טק הישראלית פוגשים את הסטארט־אפים הצעירים שנולדו בתחום ומדווחים על התעוררות בתחום. רו"ח גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC ישראל, מעריך כי בשנה האחרונה הוא החל לטפל ב–12–15 חברות בתחום. "כל החברות, למעט אחת או שתיים, הוקמו על ידי יזמים ותיקים שכבר היו להם חברות אחרות בתחומי תוכנה, שבבים ואפילו מדעי החיים.

"אלה חבר'ה עם ניסיון שיודעים איך להריץ סטארט־אפ ואיך לגייס. מדובר בחיבור בין שני עולמות, לכן זה קצת יותר מסובך להקים חברה - צריך לדעת לחבר יכולות של ייצור, וזה מתאים ליותר מנוסים", מאפיין פרמינגר את היזמים בתחום האינטרנט של הדברים. לדבריו, רוב החברות בתחום - שמחייב הפצה פיסית לצרכנים - מתמקדים בשלב זה בחדירה לשוק האמריקאי.

צילום מסך מתוך אתר

מגייסים את הקהל

מאפיין בולט נוסף שמשותף לסטארט־אפים הישראליים בתחום האינטרנט של הדברים הוא אפיק המימון שבו הן בוחרות: קראוד פאנדינג - גיוס הון מהקהל בפלטפורמות גיוס כמו אינדיגוגו וקיקסטארטר. לרוב, המטרה המוצהרת של הגיוס היא להשיג את ההון הנדרש למימון הייצור הפיזי של המוצרים.

בפועל, מדובר בדרך כלל בגיוסים קטנים, מאות אלפי דולרים בלבד, אבל זו דרך קלה לקבל חשיפה תקשורתית ולהגיע גם למשווקים, יצרנים ולקוחות פוטנציאלים. בכמה מהמקרים החברות כבר גייסו הון מקרנות, כך שהמימון מהקהל הרחב הוא מינורי עבורן.

דוגמה לחברה שבחרה באפיק הזה היא Jasper Technologies. מדובר בסטארט־אפ שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לפתוח ולנעול דלתות מהסמארטפון. כדי לאפשר זאת מותקן צילינדר ייעודי שכולל רכיב בלוטות' המאפשר תקשורת מאובטחת עם הטלפון.

צילום מסך מתוך האתר

"בחרנו גיוס בקראוד פאנדינג כי באנו עם רעיון שמעניין את שוק המנעולנים. מבחינתם, זה מוצר חדש, קול והיי־טקי שהם רוצים לדחוף לשוק. ראינו לנכון להציג להם את המוצר ולראות אם הם רוצים להשקיע", מספר בנימין פרטו, מנכ"ל ומייסד Jasper.

אבל לפעמים הכסף הוא רק תירוץ. "חברות לא הולכות לקראוד פאנדינג בגלל הכסף, אלא בשביל יחסי הציבור שמלווים את העניין", מסביר פרמינגר. "הצלחה באתר כזה היא הרבה מעבר לכסף - אם אני מצליח לגייס באחד האתרים, גם אם זה סכום כסף קטן יחסית של 100–150 אלף דולר, זה עושה לי פרסום מטורף. הסטארט-אפים מקבלים בעקבות החשיפה פניות מחברות, מפיצים ומשקיעים, בעיקר זרים. הערך הוא מדהים - אתה מקבל יחסי ציבור ועל הדרך מגייס קצת כסף. זה חלק ממפת הדרכים של החברות האלה".

לדברי פרמינגר, החברות הישראליות בתחום עוד לא גייסו סכומי כסף ממש גדולים וקרנות ההון־סיכון והמשקיעים המקצועיים מתחילים ללמוד את התחום לקראת כניסה להשקעות בתחום בשנים הקרובות. כמובן, שחברות לוקחות סיכון בכך שגיוס ההון שלהן ייכשל ולא ישיג את המטרות - ואז הפרסום עלול להיות שלילי או להצביע על חוסר עניין של השוק במוצר.

העיצוב זה הקסם

shop.tag-a-bag.com

שוק האינטרנט של הדברים בישראל עושה את צעדיו הראשונים, אבל כבר מתחילה להיווצר קהילה תוססת בתחום. כך, למשל, אחת לחודש מתקיים מפגש בתחום שמושך עשרות מפתחים ויזמים. בקבוצת האינטרנט של האירוע יש יותר מ–500 חברים. מייסד הקבוצה, סשה טבק, כבר עומל על הקמת אקסלרטור (תוכנית האצה) לסטארט־אפים ישראליים בתחום.

"זה שוק חדש ויש בו אתגרים הנובעים מחדירה לשוק חדש - יש יישומים שאף אחד לא מכיר, וצריך לשכנע את השוק לאמץ אותם", מוסיפה לופסקו. "בכל העולם חברות מדברות על התחום ומבינות כמה הוא הגיוני ונחוץ, אבל לא כולם רוצים להיות הראשונים לאמץ את הטכנולוגיה - כולם רוצים לעשות משהו שמישהו כבר ניסה ולא להיות הראשונים שמאמצים. למשל, הגיוני ומעניין לפזר חיישנים שיתנו אינדיקציה לתושבים היכן יש מקומות חנייה פנויים, אבל ראש עיר ירצה לדעת איפה כבר התקינו מערכת כזאת.

"אתגר נוסף הוא פועל יוצא של העובדה שמדובר בשוק גדול עם המון שחקנים וקשה לסטארט־אפ להגיע למקבלי ההחלטות או לשחקנים הרלוונטיים. למשל, לחברה בתחום של חניה חכמה שרוצה להגיע לאינטגרטורים או לראשי ערים, קשה לפעמים לעבור את המחסומים הראשונים", מפרטת לופסקו.

היעדר מומחיות בעיצוב מוצרי צריכה בישראל - בשונה מתחומים כמו תוכנה, אבטחה או שבבים - הוא מכשול נוסף העומד בפני החברות הישראליות שעושות את צעדיהן הראשונים בעולם האינטרנט של הדברים. "ברוב המקרים חייב להיות שילוב בין חומרה ותוכנה. צריך חיישנים שיאספו מידע ממשהו לביש או חיישן שנוגע באיזה תשתית, למשל צינור מים", מסבירה לופסקו.

רויטרס

"היום הרבה יותר פשוט לעבוד עם החומרה. זה היתרון הגדול. רוב הניסיון צריך להיות תוכנתי. צריך לייצר חומרה, אבל לא צריך להיות מומחה בחומרה", היא מדגישה.

"במובן מסוים זה מזכיר לי את 2005-2006, כשהאמירה הרווחת בתעשייה היתה שבישראל לא מבינים מוצרי צריכה (״קונסיומר״), ועדיף שנמשיך להתעסק במה שאנחנו מבינים בו - תקשורת וחומרה", אומר יניב גולן, שותף־מייסד בקרן lool ventures שהיא אחת מהמשקיעות בסנסיבו, מפתחת המזגן החכם. "והנה היום, אחרי שכמה חברות ישראליות בתחום הקונסיומר הגיעו להישגים ולאקזיטים משמעותיים, שאלה דומה עולה לגבי מוצרי צריכה פיזיים בתחום האינטרנט של הדברים.

"כנראה שהתשובה דומה, עם הבדל אחד חשוב לטובה - הייצור של מוצרים מהסוג הזה מתבצע בכל מקרה בדרך כלל בסין. לכן, האתגרים שלנו, לטעמי, הם זמינות של כישורי עיצוב תעשייתי והנחת תשתית ידע ותשתית פיזית, שתאפשר לחברות ישראליות להשיג יתרון תחרותי.

במקרים רבים האתגר הוא כישורי עיצוב תעשייתי כי הרבה פעמים, כמו במוצרים של אפל, העיצוב זה הקסם. הידע המקצועי קיים ובישראל יש כמה קהילות מייקרים פעילות ומתקדמות וגם מקורות ידע ייחודיים מתחומי האקדמיה, הביטחון, ותעשיות התקשורת והחומרה", מדגיש גולן.

מדפסות התלת-ממד מוזילות את הפיתוח של גאג'טים חדשים

בשנים האחרונות סטארט־אפים ישראליים חדשים פנו בעיקר לתחומים כמו פיתוח אפליקציות מובייל או שירותי אינטרנט. חברות אלה מתמודדות עם חסמי כניסה נמוכים יחסית, מבחינת עלויות הפיתוח הודות לתשתיות ענן. החברות יכולות להשיק בקלות יחסית מוצרים ולהתאימם לביקוש ולפידבק שמתקבל מהמשתמשים.

בשונה מחברות הסטארט־אפ ה"מסורתיות", בפני סטארט־אפים המפתחים מוצרים פיזיים לאינטרנט של הדברים ניצבים חסמי כניסה מסוג שונה - כבר בשלב מוקדם הן נדרשות להשקעות, שמשפיעות על צורכי ההון שלהן, למשל בייצור אבטיפוס למוצר. גם כל שינוי במוצר הוא מורכב יותר ושונה מהותית מהמקובל בחברות האינטרנט.

לכן, נדרשת גם הקמת תשתיות תומכות שיסייעו לחברות בתהליכי הפיתוח, הייצור והבדיקה של רכיבי החומרה. כיום פועלות בישראל כמה קבוצות ומתחמים של מייקרים- מהנדסים או מפתחי מוצרי חומרה חובבנים שמפתחים ומייצרים לשימושם הפרטי. אחת היוזמות המעניינות שתנסה לקחת את תחום האינטרנט לשלב הבא ברמת התשתיות היא מעבדות תלא (Tela Labs), שמוקמת בימים אלה. מאחורי היוזמה עומדים היזמים דייב לוין וירון שוורץ, שמעוניינים להעמיד שטח של כ-1,500 מ"ר לטובת שש מעבדות וחלל עבודה ליזמים ולסטארט־אפיסטים בתחום האינטרנט של הדברים ובתחומים אחרים שמערבים פיתוחי מוצרים פיזיים.

המקום יהיה פתוח גם למעצבים ואמנים שירצו להתנסות בעבודה עם חומרים חדשים. התוכנית היא שהמתחם ייפתח עד סוף השנה. בעתיד, הכוונה היא להקים גם קרן השקעות של כמה מיליוני דולרים שתפעל לצד המתחם ותשקיע בחברות שיקומו בו.
במקום יועמדו מכונות תעשייתיות לייצור גם בתחומים שאינם היי־טקיים קלאסיים, ויטפלו בהן בעץ, טקסטיל והדפסת תלת־ממד. המיזם מתכוון לממן את פעילותו בין השאר מחסויות ושותפויות עם חברות גדולות בתחום החומרה.

המעבדות יתמקדו בשישה תחומים, שלדעת המייסדים תהיה להם ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה העולמית בעשור הקרוב: האינטרנט של הדברים, מחשוב לביש, ביולוגיה סינתטית, טכנולוגיות מוח, ייצור בשכבות (דפוס תלת־ממדי) ורובוטיקה מתקדמת.

"אם נצליח להנגיש את הטכנולוגיות והידע לקהל הרחב, אז ישראל תוכל להיקרא 'סטארט־אפ ניישן' לא רק לסייבר ומובייל, כי אם גם למכשירי חשמל, רובוטיקה ובכלל" אומר שוורץ.

"אנחנו רואים היום את התפתחות האינטרנט של הדברים לא כי אנשים רוצים פתאום לחבר דברים לאינטרנט, אלא כי הסמארטפונים גרמו לכך שחיישנים ורכיבי תקשורת יהיו זולים כל כך. זול וקל להזמין רכיבים מעליבאבא (אתר קניות סיני, ע"א) ולהתנסות בטכנולוגיות. ברגע שרואים שהעלות הגיונית לאדם הפרטי, אנחנו רואים חדשנות פורצת דרך.

"להגיע לאבטיפוס עובד עולה היום ליזם עשרות אם לא מאות אלפי דולרים. לנו יש יכולת להוריד את העלויות - אנחנו מסתכלים על עלות של 50 שקל ליום וגישה בלתי מוגבלת", מוסיף שוורץ.

מעבדות תלא רוצות לעשות לתחום החומרה, ובתוכו האינטרנט של הדברים, את מה שעשו עשרות מתחמי עבודה, אקסלרטורים וחממות שהוקמו בשנים האחרונות בתחומי האינטרנט והניו מדיה.

"בתחום המובייל והסייבר יש תוכניות כמו הג'נקשן, הספרייה או מאז"ה 9, שכמעט מבטלים את הסיכון ליזם בתחום. מי שיכול, בעלות קטנה מאוד ובעזרת מחשב, לקדם את המיזם שלו מקבל שולחן, קפה, מנטורים וקהילה במקומות האלה. בתחום החומרה זה לא קיים בישראל. אנחנו רואים עצמנו כמקום שיאפשר ליזמים לקחת רעיון ולהפוך אותו לאבטיפוס בלי לאבד המכנסיים בדרך", מדגיש שוורץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#