ברודקום מקימה מרכז פיתוח בנצרת וצפויה להעסיק עשרות עובדים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברודקום מקימה מרכז פיתוח בנצרת וצפויה להעסיק עשרות עובדים

חברת השבבים האמריקאית צפויה להעסיק עשרות עובדים ■ הקמת המרכז תושלם בתוך חודשים ספורים ■ סגן נשיא בחברה: "בנצרת הרבה בוגרי טכניון מצוינים, יהודים וערבים, שיכולים לשמש כוח אדם מצוין"

5תגובות

חברת השבבים האמריקאית ברודקום מתכוונת לפתוח מרכז פיתוח בנצרת - כך נודע ל–TheMarker. המרכז צפוי להעסיק עשרות עובדים, יהודים וערבים שמתגוררים באזור. המרכז יוקם בפארק התעשייה בעיר, שהקים סטף ורטהיימר. ככל הנראה, הקמת המרכז תושלם בתוך כמה חודשים.

ברודקום תצטרף לחברת אמדוקס, שכבר פועלת בפארק התעשייה ומעסיקה כ–150 עובדים ולסצינת ההיי־טק המתעוררת בעיר הגלילית. שלמה מרקל, סגן נשיא בחברה העולמית, אמר ל–TheMarker כי "כחברה אנחנו מאמינים שמה שחשוב זה האנשים ולאו דווקא הסביבה. תחת המדיניות הזו, במיוחד אני כאזרח ישראלי, אני חושב שחשוב מאוד לפתח את הגליל וששיתוף פעולה בין יהודים לערבים זה דבר ראוי וחשוב. אם נוסיף את העובדה שבאזור נצרת יש הרבה בוגרי טכניון מצוינים, יהודים וערבים, שיכולים לשמש כוח אדם מצוין עבור ברודקום, אז הרעיון ראוי ומכובד".

עופר וקנין

כיום יש לברודקום מרכזי פעילות באיירפורט סיטי, בניין אלקטרה בתל אביב, הרצליה, רעננה ויקום. ברודקום מעסיקה בישראל כ-800 עובדים. בשנים האחרונות ברודקום ביצעה קרוב לעשר רכישות של סטארט־אפים ישראליים בתחום השבבים. בסך הכל, מאז 2001 החברה רכשה 11 חברות בישראל.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בנוסף, החברה קלטה אליה קבוצות של מפוטרים מחברות שבבים אחרות, כמו וויזאייר של האחים זיסאפל. הרכישה הגדולה האחרונה של החברה בישראל היתה של חברת ברודלייט, שנקנתה ב–195 מיליון דולר.

נצרת - מוקד השינוי בהיי־טק במגזר הערבי

בשנתיים האחרונות נהפכה נצרת למוקד השינוי בכל הקשור לתעסוקה בהיי־טק במגזר הערבי. לפי נתוני צופן, מספר המשרות בהיי־טק בעיר עלה מ–30 בלבד ב–2008 ליותר מ–400 ב–2013 - כש–30% מהמועסקים בתחום הן נשים. באותה תקופה מספר החברות הפועלות בעיר גדל מאחת בלבד ל–12. עם החברות הפועלות בנצרת נמנות גליל סופטוור ואמדוקס, שפתחה מרכז פעילות למתן שירותים מנוהלים ללקוחותיה. למרכז שנפתח לפני שנה מגיעים עובדים מיישובים באזור, והרכב המועסקים בו חריג בנוף ההיי־טק הישראלי: שליש מהמועסקים במרכז הם יהודים, שליש מוסלמים והיתר נוצרים, דרוזים וצ'רקסים.

בדומה לאמדוקס, גם ברודקום צפויה ליהנות מהטבות מהמדינה כחברה הפועלת בפריפריה. מסלול השכר במרכז ההשקעות במשרד הכלכלה מספק סיוע ממוצע של 35% בשכר העובדים - בתנאי שהם מרוויחים לפחות פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. בשנה הראשונה הסיוע מגיע אף ל–40%, ולאחר מכן הוא יורד בהדרגה.

בשנים האחרונות גדל באטיות מספרם של הערבים בתעשיית ההיי־טק. לפי אומדן של ארגון צופן, שמסייע לערבים להשתלב בהיי־טק באמצעות קורסים והכשרות מקצועיות, ב–2013 עבדו 1,200 ערבים בחברות היי־טק, לעומת 350 בלבד ב–2008. כך עלה חלקם היחסי מבין המועסקים בהיי־טק מ–0.5% בלבד ל–1.5%.

עופר וקנין

אחת מהקבוצות שנעדרות כמעט לחלוטין מהתעשייה בישראל היא המגזר הערבי. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בדצמבר 2010, שיעור היהודים מקרב המועסקים בהיי־טק הוא 95.6% - אף שרק 75% מתושבי ישראל הם יהודים. מאז חל אמנם שיפור מסוים, אך שיעור של הערבים בהיי־טק עודנו נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה (כ–20%).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#