"לכל היזמים בעולם יש דנ"א זהה - אבל הישראלים מצליחים יותר מהאירופאים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לכל היזמים בעולם יש דנ"א זהה - אבל הישראלים מצליחים יותר מהאירופאים"

בוריס ולדהאוזן ואן זאנטן, יזם היי־טק הולנדי ומקים הבלוג The Next Web מעריך את היזמות הישראלית והניהול האמריקאי, אך מעדיף לפעול מאמסטרדם ולא לעבור לסן פרנסיסקו ■ ואן זאנטן, שהשתתף בכנס החדשנות של אוניברסיטת ת"א, מאמץ טכנולוגיות במהירות, אך מעדיף לקרוא כתבות מגזין בדפוס ("אני רוצה לקרוא ולא לעצור כל שנייה") וחושב על המהפכות הבאות: "המעבר לשעון חכם - מעבר לפינה"

2תגובות

"אירופה נמצאת בנחיתות בהשוואה לישראל בכל מה שקשור לתעשיית הסטארט־אפים והיזמויות, ונראה שהמצב הזה לא הולך להשתנות בשנים הקרובות. זה לא מצב כל כך טריוויאלי, מכיוון שלכאורה יזמים בכל העולם חולקים את אותו דנ"א: שאפתנים ונמרצים והמניע העיקרי שלהם הוא הרצון לעשות מהפכות וזעזועים. ובכל זאת, היזמים הישראלים מצליחים הרבה יותר מעמיתיהם באירופה" - כך אמר בראיון ל–TheMarker היזם ההולנדי בוריס ולדהאוזן ואן זאנטן, מייסד בלוג הטכנולוגיה הבינלאומי TNWׂ) The Next Web).

להערכת ואן זאנטן, הפער בין אירופה לארה"ב בתחום נובע מההבדלים התהומיים בגישות הניהוליות של החברות הגדולות בשתי היבשות. "בארה"ב, למשל הגיל הממוצע של חברות פורצ'ן 500 הוא 20 שנה, לעומת חברות פורצ'ן 500 האירופיות שהגיל הממוצע שלהן הוא כ–80 שנה. בחברות ותיקות כל כך, השדרה הניהולית כבר לא כוללת את דור המייסדים ומורכבת ברובה ממנהלים מקצועיים. בארה"ב, לעומת זאת, המייסדים והיזמים נמצאים עדיין בתפקידי ניהול בחברות והאופי הנועז שלהם והתשוקה שלהם לשינויים ולמהפכות עדיין בוערים ומשפיעים על ההחלטות הניהוליות".

המתח הבין יבשתי שוואן זאנטן מתמודד עמו מתבטא גם בגישה שלו לתוכני האתר שייסד. "לא פעם הציעו לי להעביר את משרדי החברה ומערכת האתר מאירופה למקום מרכזי יותר בתחום, לסן פרנסיסקו, למשל, שנחשבת למרכז העניינים בתחום, אבל אני מרגיש שדווקא המיקום שלנו באמסטרדם מחבר אותנו יותר ל–World Wide Web - לרשת הכלל עולמית. לעומת זאת, כשאתה קורא אתרים מתחרים שלנו כמו טקראנץ', אתה מרגיש שהגעת ל–AWW - ל–American Wide Web. בהתאם לגישה הזאת אנחנו משתדלים להתמקד בכתבות ובידיעות בעלות משמעות רחבה יותר ממרדף מטורף אחרי כל ידיעה על גיוס של כמה מאות אלפי דולרים. המטרה שלנו היא לעניין קהל גדול ורחב יותר של קוראים", הוא מסביר.

Guido van Nispen

ואן זאנטן שזה ביקורו הראשון בישראל, הגיע כאורח אוניברסיטת תל אביב במסגרת יום החדשנות השנתי של האוניברסיטה שבו השתתפו יזמים, ונציגי חברות סטארט־אפ מ–30 מדינות ושיתף את משתתפי הכנס בניסיון שלו כיזם סדרתי.

"נמצאים בעיצומה של מהפכה במדיה"

הרומן שלו עם האינטרנט התחיל ב–1997 כשהקים חברה למכירת כתובות אינטרנט ממותגות, שאותה מכר כעבור שנתיים. ב–2003 הוא זיהה את הטרנד המתפתח של שירותי הוט־ספוט באינטרנט אלחוטי והקים חברה לאספקת Wi–Fi בברים, מלונות ובמקומות ציבוריים, שגם אותה מכר לחברת תקשורת הולנדית מקומית. ב–2004 התחיל ואן זאנטן להפעיל חברת כנסים בתחום האינטרנט והטכנולוגיה, בשם The Next Web - שסביב התכנים שלה הוקם גם בלוג טכנולוגי באותו שם. היום מזוהה ואן זאנטן בעיקר עם הבלוג, שהתפתח והפך להיות אחד המקורות החשובים ביותר לחדשות וכתבות בתחום.

עם צוות של כ–30 עורכים ומתכנתים שממוקמים באמסטרדם וכמאה פרילאנסרים שפזורים בכל העולם, מספק כיום TNW חדשות וכתבות ל–6.5 מיליון גולשים ייחודיים בחודש. "רק עם צוות קטן אתה יכול להתאים את עצמך לשינויים הטכנולוגיים", הוא מסביר. "אנחנו נמצאים כיום בעיצומה של מהפכה בתחום המדיה, שעדיין לא התייצבה וביססה לעצמה את הנתיב המושלם. כל כמה חודשים צצה טכנולוגיה חדשה ואין לך מושג כיצד היא תתקבל אצל המשתמשים, אבל ככלי תקשורת אתה לא יכול להרשות לעצמך שלא לתת ללקוחות שלך את השירות הטוב והחדש ביותר. אפליקציה לאייפד, התאמה לפייסבוק, אפליקציה לאנדרואיד - כולם חייבים לקבל את השירות שלנו בכל הפלטפורמות האפשריות ובצורה האופטימלית ביותר".

כאיש מדיה דיגיטלית, מציג ואן זאנטן גישה חיובית יחסית לדפוס הישן. "ביום שהשיקו את האייפד, כבר היה ברשותי מכשיר ומיד הורדתי ורכשתי מנוי שנתי לאחת האפליקציות הראשונות והטובות ביותר - זו של המגזין 'Wired'. בחודשים האחרונים שמתי לב שאני פחות ופחות צורך את ההמהדורה הדיגיטלית. מתברר שהאייפד כפי שאנחנו משתמשים בו כיום כבר לא כל כך מתאים לצריכת תכנים מגזיניים, כפי שהיה כשהושק. כמות ההפרעות והסחות הדעת שמייצר האייפד כיום היא בלתי־נסבלת: התראות פוש, מיילים ומסרים מחברים כל הזמן קופצים לך על המסך. גם הכתבות עצמן הפכו בשנתיים האחרונות להרבה יותר 'רועשות' ואתה נאלץ להילחם בפיתוי המתמיד לשתף אותן עם חברים בכפתור הקטן של הטוויטר, באייקון של הפייסבוק, או לשלוח במייל. אני רוצה לקרוא כתבה ולא לעצור כל כמה שניות כדי לבצע פעולה שקשורה בכתבה. לכן חזרתי לקרוא את 'Wired' במהדורה המודפסת שלו".

"החברות הגדולות 
לא יפגעו בפרטיות"

כמי שמתגאה בתדמית מהפכנית ומתבדלת, לוואן זאנטן יש עמדה לא שגרתית ביחס לסוגיה שמטרידה כיום את רוב משתמשי האינטרנט - בעיית הפרטיות ברשת. "אני לא נבהל בקלות מאיומי הפגיעה בפרטיות ואני רוצה להגיד לך, שגם אלה שמצהירים שהם חרדים לפרטיות שלהם - לא באמת מוטרדים מזה. הרי אם תצא החוצה לסופרמרקט הקרוב ותערוך סקר בנושא, רוב המשיבים יגידו לך: 'בוודאי, אנחנו חרדים וחוששים מפגיעה בפרטיות שלנו'. אבל אם תיגש לאותם אנשים דקה לאחר מכן ותציע להם הנחה על הקנייה שלהם תמורת הסגרת פרטים אישיים שלהם - הם יענו לך: 'כן בוודאי, בשמחה. איפה אני צריך לחתום?' היום זה בטרנד לחשוש מפגיעה בפרטיות, אז כולם אומרים מה שמצופה מהם".

לגישתו, דווקא החברות הגדולות, המאיימות כביכול על הפרטיות, הן האחרונות שמעוניינות לפגוע בפרטיות של המשתמשים שלהם, מכיוון שזה מנוגד לאינטרסים המסחריים שלהן. "לחברות כמו גוגל, אפל או אמזון, יש כל כך הרבה מה להפסיד אם הן יסתבכו עם הלקוחות. כל פגיעה בפרטיות, הפרת אמון או שימוש לרעה בנתונים שברשותן יובילו במהירות לנטישה ומעבר למתחרה שיציע שירות טוב יותר ואמין יותר. בדיגיטל לא נדרשת יותר ממיקרו־שנייה כדי לעבור לנותן שירות מתחרה. לא נראה לי שחברות כמו גוגל ינצלו לרעה את המידע שהן אוגרות. אני יותר חושש שגוגל תהפוך לחברה שחצנית מדי, גדולה מדי או אטית מדי ועקב כך היא תפסיק לחדש או להעניק שירותים טובים. זה יותר מפחיד אותי מאשר החשש שהם ינצלו לרעה את המידע שלי".

שלוש המהפכות הטכנולוגיות הבאות

במבט לעתיד מתייחס ואן זאנטן לשלוש מגמות שלדבריו ניתן לראות את הניצנים שלהן כיום והן צפויות להתפתח לממדי מהפכה בשנים הקרובות: המחשוב הלביש, המכונית האוטונומית והיעלמות המוסדות הבנקאיים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום.

"כשמדברים על מחשוב לביש, הדבר הראשון שעולה בראש זה גוגל גלאס, אבל אני לא מהמעריצים הפנאטיים של המכשיר הזה", הוא אומר. לדבריו, רבים מהמשתמשים בגוגל גלאס מתלוננים שזה פריט לא נוח, לא חברתי ונראה שזה לא ה"קילר אפ" הלביש שלו מצפים כולם. "אני מאלה שדווקא מאמינים ששעונים חכמים הם פריט הרבה יותר נוח ויעיל ומבחינתי המעבר עליו טבעי בדיוק כמו המעבר לפני יותר ממאה שנה משעון הכיס לשעון היד.

"בתחום המחשוב הלביש אנחנו נמצאים כעת בנקודת זמן הדומה לזאת שהיתה כשנגני האם.פי3 כבשו את השוק: כל הטכנולוגיה והשימושים נמצאים בידינו, אבל עדיין לא המציאו את האייפוד, שהכניס את הכל למסגרת הגיונית ונוחה אחת. ה'אייפוד' של המחשוב הלביש כבר נמצא מעבר לפינה".

גם בתחום כלי הרכב האוטונומיים, להערכת ואן זאנטן, לא רחוק היום שבו רכישת מכונית פרטית תהיה בזבוז כסף. "בדיוק כמו שירותי שיתוף דיגיטליים, מכוניות אוטונומיות ידידותיות לסביבה יסתובבו במרכזי הערים ויחליפו את המכוניות הפרטיות, אנחנו ניכנס למכונית כזאת, נדבר אתה, היא תבין אותנו ותיקח אותנו ליעד, תיכנס לתחנת תדלוק במועד ובסוף היום היא תחנה את עצמה במגרש חניה מחוץ למרכז העיר. בכלל, בתוך כמה שנים, מכוניות יהיו פריט מותרות ופנאי. אנשים יחזיקו מכונית מבחווה מחוץ לעיר, כמו שהיום מגדלים סוסים. בשביל הכיף".

את הביקורת הרבה ביותר הוא שומר למערכת הבנקאית. לדבריו, "הטכנולוגיה והגישה של מערכת הבנקאות הנוכחית ממש מפגרות ולכן יש בתחום הזה רק לאן להתקדם ולהתפתח. עד היום לא היה להם כל אינטרס להשתנות ולהתאים את עצמם לרוח הזמן והקדמה, אבל התחרות שמגיעה מכל התחליפים החברתיים, הדרכים החדשות לגייס מימון והפלטפורמות המתקדמות לניהול הכסף והחסכונות, ובכלל העובדה שכל המידע נמצא בחוץ וזמין ולא נמצא רק בידיים של הבנקאים - ייאלצו את הענף לשנות את הגישה ולפתח שירותים חדשים כדי לעמוד בתחרות

"יש להם כל כך הרבה לאן להתפתח ולהתקדם. יום אחד אנחנו נתבונן אחורה בזמן ונאמר 'איזה מטופש היה מצדנו לתת את הכסף שלנו למוסד אחד ואחר כך עוד לעמוד בתור כדי לקבל אותו ממנו בחזרה'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#