החוק הישראלי להגנה על הפרטיות ברשת הוא "ענתיקה בכל היבט אפשרי" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוק הישראלי להגנה על הפרטיות ברשת הוא "ענתיקה בכל היבט אפשרי"

אקונומיסט מנתח את פסיקת "הזכות להימחק" נגד גוגל ומאמין שהיא מוצדקת, אולם יישומה מוטל בספק ■ "אדם שמאמין כי המידע לגביו אינו שלם, עדכני, מדויק או ברור רשאי לדרוש לתקנו", אומר עו"ד חיים רביה, וטוען כי הפסיקה האירופית עשויה להשפיע על הגולש הישראלי

תגובות

מקס מוזלי, נשיא סבב פורמולה 1 בעבר, הודה שהוא נהנה מפעילויות מיניות שרוב האנשים חושבים שהן מוזרות. אבל זה היה העסק שלו. כשב–2008, הצהובון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד", שכבר נסגר מאז, קשר אותו בטעות כמשתתף ב"אורגיה נאצית חולנית", הוא תבע את העיתון על הפרת פרטיות וניצח. ההאשמות, עם זאת, נותרו באינטרנט.

כשמקלידים "מקס מוזלי", גוגל מסייע בהשלמה אוטומטית של החיפוש: ארבע האפשרויות הראשונות הן "וידאו", "תביעה", "תמונות" ו"סקנדל". את הדבר הזה מוזלי, ורבים אחרים שמרגישים שהחיים שלהם נגועים בהשמצות ודברים שאינם נוגעים להם רק משום שמנועי חיפוש קושרים אותם לשמותיהם, רוצים לתקן.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

פוליטיקאים רבים באירופה חשים סימפטיה לכך. מדינות כמו צרפת ובריטניה איפשרו כבר מזמן למחוק רישום פלילי עם תחילת תקופת ההתיישנות. הפרלמנט האירופי תמך ב"זכות להימחק", אף שהפיכתה לחוק תדרוש את אישור כל אחת מ–28 המדינות החברות באיחוד.

מוזלי זכה בסיבוב הראשון של קרב משפטי בגרמניה לחסימת התמונות המופיעות בחיפושי גוגל במדינה. בשבוע שעבר חיזק בית המשפט העליון של האיחוד האירופי (ECJ) את המקרה בפסיקה תקדימית. עורך דין ספרדי, מריו קוסטחה גונזלס, תבע את גוגל משום שתוצאות החיפוש של שמו הפנו למאמר מעיתון מ–98' על תביעה שיושבה מאז. בית המשפט פסק כי גוגל שולטת במידע בכפוף לחוק האירופי על הגנת המידע שנחקק ב–95', שהעניק לאזרחים זכויות משמעותיות על מידע שאחרים מחזיקים בו עליהם.

בית המשפט קבע כי גוגל תהיה מחויבת לא להציג קישורים למידע שהוא "לא מדויק, לא רלוונטי או מופרז", בהתחשב במטרה שלשמה הקישורים מוצגים ובזמן שחלף. אזרחים יוכלו לערער לרגולטורים של הגנת הפרטיות במדינה שלהם אם יסורבו על ידי החברה.

REUTERS

עו"ד חיים רביה, שותף בכיר במשרד עורכי הדין פרל, כהן, צדק, לצר וברץ, והאחראי במשרד על תחום האינטרנט, מציין כי לא מדובר בפעם הראשונה שבה מוטלת על גוגל החובה לצנזר תכנים. "בכל מדינה שבה פועלת גוגל היא מצנזרת מידע בהתאם לרגישויות ספיציות. למשל, בארה"ב חרדים מאוד לזכות הביטוי אך מגנים בנחישות על זכויות יוצרים. לפיכך גוגל נדרשת להוריד קישורים לחומרים המפרים זכויות יוצרים, ומנגד קשה יותר להעלים תוכן שעשוי לפגוע בפרטיות הגולש", אומר רביה. "בסין למשל, גוגל משתפת פעולה עם הממשל ומורידה לינקים לתכנים הנחשבים לבעייתיים פוליטית עבור השלטונות. באירופה קיימת חקיקה מחמירה יחסית לגבי השמירה על פרטיות, ועתה תחוייב גוגל על ידי בית המשפט האירופאי להוריד קישורים לתכנים הפוגעים בפרטיות".

יהיה קשה ליישם מחיקת אזכורים

באשר להשפעה של הפסיקה באירופה על הגולשים בישראל אומר רביה כי "התקדים אינו מחייב את בתי המשפט הישראלים, אך אין ספק כי בתי המשפט המקומיים אוהבים לשאוב תקדימים מערכאות זרות, בפרט בסוגיות טכנולוגיות, שבהן ממעט החוק הישראלי לטפל".

רביה מדגיש את הארכאיות של החקיקה הישראלית: "אנחנו סובלים מחקיקה מיושנת מאוד. החוק באירופה נחקק באמצע שנות ה-90 ואנחנו פועלים בישראל באמצעות חוק מ–81'. החוק הוא ענתיקה בכל היבט אפשרי, וטעון תיקון מיסודו. מבקר המדינה העיר על זה לפני שבוע והצביע על כישלונו של משרד המשפטים לעדכן את החוק. עם זאת, באופן מפתיע יש בחוק הזה סעיף שיכול לעזור למשתמשים המרגישים כי דבר מה בפרטיותם נפגע", הוא אומר. "אדם שמאמין כי המידע לגביו המופיע במאגר מידע אינו שלם, עדכני, מדויק או ברור רשאי לדרוש לתקן או למחוק אותו. החוק מחייב את הבעלים של מאגרי מידע לעשות זאת, ומה זה מנוע החיפוש של גוגל אם לא מאגר מידע? זה פתח לישראלים החשים נפגעים ממידע שפורסם עליהם ברשת. אני מניח שגוגל לא תעשה זאת בשמחה, או ברצון וייתכן שידרשו הליכים משפטיים כדי לקבוע תקדים".

דניאל בר און

הרצון של בית המשפט להגן על קורבנות מפני מקרים של חוסר הבנה או זדון מובן. אבל את הזכות למחוק אזכורים יהיה קשה ליישם. אפילו אם גוגל תחויב לצנזר את תוצאות החיפוש שלה באירופה, התיקון הראשון לחוקה בארה"ב על חופש הביטוי לרוב גובר על סוגיית הפרטיות. עם מיומנות טכנית בסיסית, משתמשי אינטרנט באירופה יוכלו לבצע חיפושים בסגנון אמריקאי. אירופה לא תהיה מעוניינת להקים חומת אש כמו בסין כדי למנוע את זה.

אפילו אם זה יהיה מעשי לחייב חברות למחוק את העבר, זה יגרום יותר נזק מתועלת ויכשיל כל מי שמעוניין למצוא אמת לא נעימה על כל אלה שמעוניינים לכסות על העבר שלהם. הפסיקה של בית המשפט האירופי מגנה על האינטרס הציבורי, אבל סביר שהיא תגרום לגוגל להוריד אוטומטית כל תוכן שהוא ברגע שמישהו מתלונן, במקום לשקול כל מקרה לגופו.

הזכות להישכח גם תערער את יתרונה הגדול של רשת האינטרנט. הרשת היא למעשה ספריה בגודל שלא ניתן לדמיין, וכמו כל הספריות מלאה בחדשות, רכילות, חומר ארכיוני ודברים אחרים שיכולים להיות לא רלוונטיים, שגויים או מרגיזים ברמות שונות. הרשת הפכה את הנגישות למידע הזה חופשית יותר מאי פעם בהיסטוריה. מנועי חיפוש צריכים להיות כמו קטלוגים בספריה - ברורים וניטרליים, וללא חשש לגבי מה שהתוכן עשוי לחשוף, או האופן שבו ניתן להשתמש בו. זה צריך להיות עניינם של אזרחים, לא ממשלות, להבחין מה נכון ומה לא, מה מועיל ומה לא רלוונטי. אנשים צריכים להיות זהירים בוויתור על הסמכות להפעיל כושר שיפוט בעניין הזה, אפילו לטובת בית משפט שבוחן לעומק את הסוגיה ותומך בצד החלש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם