ספקיות האינטרנט הישראליות - 
דינוזאורים על סף הכחדה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זן נדיר

ספקיות האינטרנט הישראליות - 
דינוזאורים על סף הכחדה

שוק התקשורת הישראלי מתקבץ לחברות גדולות המספקות מבחר שירותים - וספקיות האינטרנט (ISP), שנוצרו בשל דרישות רגולטוריות, מאבדות והולכות את הבסיס העסקי שלהן ■ מה קרה לחברות ה-ISP בשנים האחרונות? מי המובילה מביניהן, ומי עשתה מיזוג מוצלח יותר?

4תגובות

פרטנר היתה החלוצה. באוקטובר 2010, החברה החליטה לרכוש את ספקית האינטרנט והשיחות לחו"ל 012 סמייל בסכום ענק של 1.5 מיליארד שקל. פחות מחצי שנה אחר כך, החליטה המתחרה סלקום לרכוש את 013 נטוויז'ן, הספקית האחות בקבוצה, בעוד עסקה ענקית של 1.5 מיליארד שקל. כבר בעת שבוצעו העסקות הורמו גבות בקרב המשקיעים, ששאלו איך הגיעו ספקיות האינטרנט לשווי שכזה. כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, בבואנו לבדוק מה נשאר מהחברות האלה - מתברר שלא הרבה.

חברות ה–ISP (ספקיות האינטרנט) היו מלכתחילה המצאה מלאכותית - תוצר של דרישות רגולטוריות - ובעידן הנוכחי של קבוצות תקשורת, הבסיס העסקי שלהן קטן עוד יותר. פעילות התקשורת הקווית עדיין קיימת בחברות התקשורת, אך בחברות ה–ISP הוותיקות - לא ממש. מתוך אלפי עובדים נשארו בחברות האלה מאות בלבד.

תומר אפלבאום

המיזוגים של חברות האינטרנט לתוך ספקיות הסלולר היו שונים זה מזה באופיים. בנטוויז'ן המיזוג היה חד וחריף: עוד בדיונים המקדימים הוחלט איזה סמנכ"לים יושארו בחברה ואיזה ילכו הביתה. נטוויז'ן הוטמעה כולה בסלקום, בלי חטיבה נפרדת או סמנכ"ל נפרד. "מדובר בעסקת מיזוג חסרת רחמים", אמרו בתעשייה. מאז, החברה נמצאת ב"דיאטה" חריפה. מ–1,644 עובדים שהועסקו בה ב–2011, ירדה נטוויז'ן ל–1,331 עובדים בסוף 2012, ובסוף 2013 עבדו בה רק 990 עובדים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

פרטנר, לעומת זאת, בחרה בדרך שונה של מיזוג: החברה שמרה על חטיבה קווית נפרדת (קטנה אמנם) עם סמנכ"ל שמוקצה לה. ואולם, כעת פרטנר משלימה את המהלך והולכת בדרכה של סלקום: ביום רביעי האחרון הודיעה החברה כי חטיבת התקשורת הקווית, הקטנה ממילא, תיסגר. הסמנכ"ל הודיע על עזיבת החברה - ולא ימונה לו מחליף.

גם בזק בינלאומי הצטמצמה במהלך 2013, אך באופן צנוע יותר - מ–2,100 עובדים בתחילת 2013 ל–2,000 עובדים בסוף השנה. בזק בינלאומי לא מוזגה עדיין לתוך החברה האם, בזק, אך העצמאות שלה זמנית. במוקדם או במאוחר - ואם ירצה שר התקשורת - בזק תקבל אישור למזג לתוכה את בזק בינלאומי.

סלקום חסכה בשנה החולפת הוצאות שוטפות של כ–600 מיליון שקל, ואחד המקורות העיקריים לחיסכון היה מיזוג נטוויז'ן. במקרה של בזק בינלאומי, החיסכון יכול להגיע למיליארד שקל. עובדי החברה, באופן טבעי, חוששים למשרותיהם. לא פלא שההסתדרות הצליחה לאגד אותם תחתיה די בקלות.

חברות ה–ISP, שפועלות בתחום אספקת האינטרנט, השיחות לחו"ל והטלפוניה הקווית, חייבות להתכווץ ממילא. זהו ענף שמאבד את ערכו, ובמידה רבה בזכותה של HOT. חברת הכבלים הקימה לפני שנתיים את HOT.net, וקבעה מחיר אחיד של 20 שקל בחודש לאספקת אינטרנט; בנוסף, באחרונה הקימה את פעילות השיחות לחו"ל 017, עם תג מחיר של 10 שקלים לשיחות ללא הגבלה מעבר לים.

HOT.net הצליחה במידה רבה לטרוף את הקלפים בשוק. בתוך זמן קצר היא גייסה כ–200 אלף לקוחות אינטרנט, והכריחה את כל הספקיות המתחרות להוריד מחירים. כיום, מספיק ללחוש את צמד המלים HOT.net לנציג השימור, כדי להוריד את מחיר האינטרנט בכל אחת מהספקיות.

מה שעוד יותר גרוע מבחינת המתחרות, הוא ש–HOT מובייל, כחלק ממלחמות הגיוס האגרסיביות בשוק הסלולר, מציעה ללקוחות חדשים שלה הטבה של אספקת אינטרנט מ– HOT.net בחינם.

מספיק לראות איך בזק בינלאומי מנתחת בעצמה את הסיכונים והתחרות בענף ה–ISP בישראל, בדו"חות של בזק: "בשוק זה פועלות בזק בינלאומי, 013 נטוויז'ן, שמוזגה לתוך סלקום, 012 סמייל שמוזגה עם פרטנר, HOT.net, ועוד שני שחקני נישה נוספים (הכוונה כנראה לרימון ואקספון, א"ז). מאפיינים כלליים: שיעור חדירה גבוה, ונכון ל–2013, כ–71% מבתי האב בישראל מחוברים לאינטרנט; שחיקה בתעריפים; HOT מקיימת שיתופי פעולה עם המתחרים הישירים". בתחום הטלפוניה הבינלאומית, בזק בינלאומי מדווחת כי פועלות בשוק שמונה חברות, ו"המוצר נהפך ל–Commodity", כלשון הדו"חות.

הסקירה של פרטנר לא הרבה יותר אופטימית. ההכנסות שלה במגזר הנייח קטנו ב–10% לעומת 2012, ו"הירידה משקפת את השפעת שחיקת המחירים בשירותי המגזר הנייח, כולל קווים מקומיים, שיחות בינלאומיות ושירותי אינטרנט (בקיצור - הכל, א"ז). השחיקה בתעריפים נבעה מהתחרות המתגברת ומהעלייה בפופולריות של הצעות הכוללות שירותי תקשורת נייחים וניידים במחירים נמוכים מאוד, כמו גם החרפת התחרות בתחום השיחות הבינלאומיות", נכתב בדו"ח של פרטנר.

למיזוג חברות ה-ISP יתרון כלכלי ותפעולי

אייל טואג

בענף שהמוצר שלו נהפך לקומודיטי וההכנסות בו קפואות, האסטרגיה של החברות עברה להיות צמצום עלויות. קל לראות איך החברות שכבר קיבלו אישור להתמזג - 012 סמייל ו–013 נטוויז'ן - עושות זאת טוב ומהר. אם מנתחים את תוצאות החברות לאורך זמן, בולט לעין כי בזק בינלאומי מובילה בהכנסות: 368 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2013, מול 276 מיליון שקל לפעילות הנייחת של פרטנר ו–253 מיליון שקל בנטוויז'ן.

אלא ששתי האחרונות, בזכות ההתייעלות והכניסה תחת מטרייה של חברה אחרת, הן גם הרבה יותר רווחיות. 012 סמייל דיווחה על EBITDA (רווח תפעולי תזרימי לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות) של 31% על המחזור של הפעילות הקווית (83 מיליון שקל מתוך 267 מיליון שקל) ו–013 נטוויז'ן דיווחה על EBITDA של 30% (77 מיליון שקל מתוך 253 מיליון שקל). אלה שיעורי רווחיות גבוהים יותר מאשר בפעילות הסלולר של החברות.

קשה לומר מי מהחברות בחרה במיזוג נכון יותר, מהסיבה הפשוטה שהחברות לא מחשבות את פעילותן באותו אופן. פעילות צירי התקשורת לעסקים (PRI) נספרת בסלקום תחת החברה האם, ואילו בפרטנר היא נרשמת תחת הפעילות הנייחת. בסלקום, מדובר בעוד 169 מיליון שקל ב–2013 (יותר מ–40 מיליון שקל ברבעון) שאינם מופיעים כהכנסות נטוויז'ן. הפעילות הדומה בפרטנר נכללת תחת 012 סמייל.

לפעילות הקווית של 012 סמייל יש לאורך זמן יותר הכנסות לרבעון ורווחיות גבוהה יותר. מנגד, בבזק בינלאומי מדווחים על EBITDA של 24%. אם היתה נחוצה עוד הוכחה לכך שקבוצת בזק עומדת למזג ולצמצם את בזק בינלאומי בחדות, הנה היא. להחזיק הנהלות כפולות זה לוקסוס שחברות התקשורת לא יכולות להרשות לעצמן בתקופה זו.

יש לציין כי מלבד ההיגיון הכלכלי, יש יתרון תפעולי במיזוג חברות ה–ISP. ספקיות אינטרנט בתצורתן המקומית, הן המצאה ישראלית מקורית, שלא קיימת בעולם. זוהי "חיה" רגולטורית, שנועדה (באמצע שנות ה–90) להגביר תחרות במקטע האינטרנט והשיחות לחו"ל מול המונופול של בזק. כיום, זוהי חטוטרת על השוק, שהצרכן צריך לפרנס - והיא גם יוצרת כאב ראש לא קטן לצרכן, שנאלץ לשאול את עצמו לא פעם איפה התקלה, אצל הספקית או בחברת התשתית. השוק הישראלי כבר בשל לשלב הבא - עידן קבוצות התקשורת, שבו ספקיות אינטרנט יהיו בעלות הקווים וימכרו ללקוח הביתי חבילה שלמה: אינטרנט, טלפון וגם טלוויזיה. הכל תלוי ברפורמת השוק הסיטוני, שעדיין מבוששת לבוא.

דרור ארצי

משרד התקשורת: רפורמה ביוני

באשר לרפורמת השוק הסיטוני - הרפורמה שתאפשר לספקיות חסרות התשתית לחכור תשתית מבזק ומ–HOT - במשרד התקשורת מדברים על יוני כעל מועד השקת הרפורמה. חברות הסלולר, מצד אחד, הציגו טיעונים מדוע עלות הקו המפוקח צריכה לרדת; בזק, מצדה, הציגה טיעונים מדוע עלות הקו המפוקח צריכה לעלות. מקורות יודעי דבר אומרים שהמספרים פחות או יותר מקזזים את עצמם. לדבריהם, לכל היותר תהיה ירידה קטנה במחיר שהוכרז. החברות יוזמנו לעוד סיבוב "שימוע בעל פה", והרפורמה תצא לדרך.

יש לקוות שכך אכן יהיה. אם הרפורמה תיגרר עוד קצת, ניכנס שוב לחופשת הקיץ, ואחריה לעונת החגים, והרפורמה תיתקע.

השאלה הגדולה שמרחפת מעל הענף הקווי היא מי מהחברות, אם בכלל, תתחיל לפעול גם כספקית של טלוויזיה רב־ערוצית. ההסכמה היא כי סלקום כיום הכי מתקדמת מבחינה טכנולוגית בחזית הזו - והדבר גם מתיישב עם תפישת העולם המוצהרת של המנכ"ל, ניר שטרן, לשווק חבילות שלמות ללקוח הביתי.

שטרן אמר באחרונה בכנס ללקוחות החברה כי "גם בתחום הטלוויזיה, ה–IPTV, אנחנו רואים בעולם טכנולוגיות מעניינות, חוויית צפייה טובה יותר, וגם מחירים נמוכים הרבה יותר. לצרכן הישראלי מגיע הרבה יותר בעולם הטלוויזיה ממה שהוא מקבל כיום".

אלא שסלקום מנגנת את התקליט הזה כבר כמה שנים. לא סוד הוא שקשה לעשות כסף בענף הטלוויזיה בישראל - ולכן סלקום עומדת על סף הבריכה, אבל בינתיים לא קופצת. הצרכן הישראלי יכול רק לקוות שהיא תעז: תחרות ל–HOT ול–yes בשידורים יכולה להיות ההתפתחות הכי משמחת לשוק התקשורת מאז כניסת גולן טלקום ו–HOT מובייל לתחרות הסלולרית.

בזק בינלאומי מובילה במספר לקוחות - אך סמייל הכי רווחית

האסטרטגיות שבחרו לעצמן שלוש קבוצות התקשורת בישראל ביחס לפעילות הנייחת שלהן שונות למדי זו מזו. בזק בינלאומי, השחקנית הדומיננטית בענף כיום, הצליחה בזכות הכבל התת־ימי שהניחה לבדל את עצמה ולגבות מחירי פרימיום.

למרות כניסתה של HOT.net לתחרות, בזק בינלאומי הצליחה לעלות מנתח שוק של 38% ל–40% ב–2013, להערכתה. מנגד, בשיחות לחו"ל נתח השוק שלה ירד מ–24% ל–21%. בנוסף, החברה פועלת באופן אינטנסיבי בשוק ה–ICT, ומתמודדת כאינטגרטורית של פרויקטי תקשורת מול חברות כמו בינת, נס ומלם. לנטוויז'ן ולסמייל אין כמעט פעילות כזו. באחרונה השיקה בזק בינלאומי שירות של ענן ציבורי עבור חברות ומפתחים, תחת המותג Nest. תחום האינטגרציה נמצא בצמיחה, אך הוא בעל רווחיות נמוכה ביחס לפעילויות אחרות. חברת מלם־תים, למשל, דיווחה על EBITDA של 5% ב–2013.

מתברר גם שבזק בינלאומי חזקה מאוד במגזר העסקי: 62% מהכנסותיה - 898 מיליון שקל - הם מלקוחות עסקיים, מול 535 מיליון שקל בלבד מלקוחות פרטיים.

מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, מאמין בשוק הקווי. סלקום מקדמת כיום את תחום התקשורת הנייחת באמצעות חבילות הטוטאל שלה. באחרונה אמר שטרן בכנס לקוחות של החברה: "המהפכה הבאה בשוק היא בענף הקווי. אנחנו לקראת פריצת דרך קדימה. יהיו יותר שחקנים, יותר שירותים, יותר ערך לצרכן ויותר רוחב פס". בהקשר זה ציין שטרן כי לסלקום יש כבר 140 אלף לקוחות טלפוניה, והיא חברת הטלפון הקווי שצומחת הכי מהר בישראל. בנוסף, היא חולשת על 30% משוק האיטנרנט ועל 33% משוק השיחות לחו"ל.

ופרטנר? החברה ממשיכה לפעול בענף השיחות לחו"ל ואספקת האינטרנט, אבל מאמינה הרבה פחות בטלפון הקווי. למעשה, היא לא מקדמת את המוצר הזה - וכפועל יוצא, גם אין לה חבילה מתחרה לחבילת הטוטאל של סלקום.

נזכיר כי בקרוב צפויה מהפכה חדשה בשוק התקשורת: חברת הסיבים IBC אמורה להיכנס לשוק ולהציע ללקוחות תקשורת אולטרה־מהירה. עד כה, שלוש הספקיות הגדולות סירבו להצטרף למיזם, ורק ספקיות קטנות יעלו על הסיבים האופטיים. אפשר לנחש שברגע שהמיזם יצא לדרך ולקוחות יתחילו להצטרף, סמייל ונטוויז'ן לא יוכלו להרשות לעצמן להמשיך לעמוד מנגד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#