אינטל ישראל תגדיל מכירות ב-50%; "מהעסקות הטובות ביותר לכסף ממשלתי"

אינטל תשקיע 20 מיליארד שקל בשדרוג מתקן הייצור שלה בקרית גת, ובתמורה תעניק לה המדינה 5% מסכום ההשקעה ■ החברה התחייבה שמכירות המפעל המחודש יגיעו ל–5–6 מיליארד דולר בשנה - כ–25% מהיצוא הטכנולוגי של ישראל ■ מנכ"ל משרד הכלכלה: "אין למדינה הרבה הזדמנויות לקבל תשואה גבוהה על השקעה בהיקף גדול כל כך"

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אמיר טייג

בסוף שנות ה–90 ביקשה החברה לישראל להקים במגדל העמק מרכז לייצור שבבי מחשב שיתחרה במרכזי הענק שצמחו באותה עת בטייוואן ובסינגפור. ב–1999, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט קום, הצליחה טאואר, חברת השבבים של החברה לישראל, לקבל מהמדינה מענק בסך 250 מיליון דולר כחלק מהשקעה כוללת של כ–1.25 מיליארד דולר במפעל החדש.

הבדיקה הכלכלית שנעשתה במסגרת הבקשה למענק העלתה כי הכדאיות של השקעה במפעל שבבים בודד גבולית, ואילו מחויבות ארוכת טווח להשקעה מתחדשת תיצור כדאיות כלכלית גדולה בהרבה. במלים אחרות, ההשקעה ב–1999 היתה רק ההתחלה, וכדי להרוויח יפה מתחום השבבים דרוש היה להשקיע מחדש כל כמה שנים.

גורלה העגום של טאואר, שנקלעה לחובות ולבסוף התמזגה עם ענקית השבבים האמריקאית ג'אז, מלמד כי ללא השקעות המשך, אין לחברות שבבים יכולת לייצר תשואה כדאית. טאואר נכנסה לשוק עם טכנולוגיה מפגרת ובעיתוי אומלל, ולא הצליחה ליצור את המשאבים הנדרשים כדי להמשיך להשקיע בחידוש המפעל. המקרה של טאואר מעיד עד כמה שוק השבבים הוא שוק של שחקני ענק שמסוגלים למשוך השקעות גדלות והולכות במשך עשרות שנים.

ביתן של אינטל בתערוכת טכנולוגיה בלאס וגאס. ההסכמות מלמדות על עלייה בחשיבות האסטרטגית של אינטל ישראלצילום: רויטרס

השותפות האסטרטגית שהשכילה מדינת ישראל ליצור עם אינטל, חברת השבבים הגדולה בעולם, דורשת מחויבות הדדית ארוכת טווח. בתחילת השבוע קיבלה מחויבות זו משנה תוקף, כשאינטל התחייבה להשקיע 20 מיליארד שקל בשדרוג טכנולוגי של מתקן הייצור שלה בקרית גת (28 Fab), ובתמורה תעניק לה מדינת ישראל 5% מסכום ההשקעה.

אינטל צפויה למזג בין 28 Fab למתקן ייצור נוסף, 18 Fab, שחזר אליה לפני חצי שנה לאחר שהחכירה אותו לחברת מיקרון. שני מתקני ענק אלה, השוכנים זה לצד זה בקמפוס החברה בקרית גת, ישמשו את אינטל לייצור דור השבבים המתקדם ביותר שלה - שבבים בעובי של 10 ננומטר (10 מיליארדיות המטר), על גבי פרוסות סיליקון של 300 מילימטר.

לשם השוואה, כיום מייצר Fab 28 שבבים בעובי 22 ננומטר, בשעה שהחזית הטכנלוגית העולמית כבר הגיעה ל–14 ננומטר. צמצום ארכיטקטורת הייצור יאפשר לאינטל לייצר בזול שבבים בעלי כוח מחשוב רב יותר, שצורכים פחות אנרגיה. ללא השקעה זו יאבד המפעל בקרית גת את היתרון התחרותי שלו, כפי שמפעלי טאואר איבדו את הרלוונטיות הטכנולוגית שלהם.

עוד 1,000 עובדים במפעל בקרית גת

זה יותר משנה דנים אינטל ומשרדי האוצר והכלכלה בחידוש המפעל בקרית גת ובהשקעה הדרושה לכך. משרדי הממשלה ביקשו למזער את המענק ולהגדיל ככל הניתן את ההשקעה שתתחייב אינטל לבצע בישראל. בסופו של דבר הסכימו הצדדים על כמה עקרונות. ל–TheMarker נודע כי אינטל התחייבה להגדיל את היקף הייצור בישראל בכ–50% במונחים כספיים, כך שבתום שדרוג המפעל ב–2016, שווי הייצור בו יהיה 5–6 מיליארד דולר בשנה. סכום זה הוא כ–12% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים) וכ–25% מסך היצוא הטכנולוגי.

עוד התחייבה אינטל להגדיל את מספר העובדים שלה בקרית גת בכ–1,000, מלבד כ–700 עובדי מיקרון שנקלטו בחברה בשנה החולפת (כיום מעסיקה אינטל קרוב ל–10,000 עובדים בישראל).

במשרדי האוצר והכלכלה ניכרת התלהבות מההחלטה של אינטל לשדרג את פעילות הייצור המקומית. "נלמד את תוכנית ההשקעה של אינטל ונריץ את זה מהר", אומר עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה. "יש עדיין כמה נקודות שיש לסגור, אך יש הבנות עקרוניות בין הצדדים". לדבריו, אינטל תתחייב לבצע רכש גומלין בישראל, להעסיק מספר מסוים של עובדים למשך תקופה מוסכמת, להקצות חלק מהוצאותיה לספקים ישראלים, להזרים תקציבים לחינוך טכנולוגי בפריפריה וכן להעסיק מספר מסוים של חרדים וערבים. "הכל יקבל ביטוי מדיד וכמותי", מוסיף לנג. "כל התהליך ייקח לנו עד חודשיים. באינטל כבר הבהירו כי הם מקבלים את כל העקרונות שהצבנו".

האם המענק לאינטל, כמיליארד שקל, הוא השימוש היעיל ביותר שניתן לעשות בכסף הציבורי הזה?

"אין לי ספק שזו אחת העסקות הטובות ביותר שניתן לבצע בכסף ממשלתי", אומר לנג. "גם ההשקעה בתקציבי המדען הראשי מניבה תשואה טובה למדינה – במקרים רבים גבוהה אף יותר – אבל שם מדובר בהשקעות נמוכות יותר. אין לנו הרבה הזדמנויות לקבל תשואה גבוהה על השקעה בהיקף גדול כל כך כמו זו שמציעה אינטל. כשיש למדינה הזדמנות כזאת, אסור לה לפספס אותה".

לנג מדגיש את חשיבות המענק לייצור מקומות עבודה. "מקומות העבודה שתוסיף אינטל יהיו בתחום הייצור המתקדם. זהו תחום תעסוקה חשוב, שחברות היי־טק אחרות שפועלות בישראל לא עוסקות בו. הלוואי שעוד חברות ייצור שבבים, כמו TSMC הטייוואנית, היו פותחות מפעלים בישראל. אין לנו מספיק עובדי ייצור מתקדם בישראל, והמענק לאינטל מספק למשק את התמורה הגבוהה ביותר מהבחינה הזאת".

מקור ממשלתי המקורב למשא ומתן ציין כי זה חודשים ארוכים שוררת הסכמה על הקווים הכלליים של ההשקעה. כחלק מהסיכומים קלטה אינטל את עובדי מיקרון ומימשה את זכותה לקבל בחזרה את מבנה הייצור שלה. אינטל עשתה זאת חרף הבהרות שקיבלה מהמדינה כי אין כל כוונה להעניק לה יותר מ–5% מהיקף ההשקעה הכולל.

לפני שלוש שנים סירבה אינטל לשדרג את המפעל בקרית גת תמורת מענק בשיעור דומה, והשינוי בעמדתה מצביע כי בחברה הגיעו למסקנה שכדאיות ההשקעה בישראל גבוהה. המקור מציין כי העובדים של מיקרון והמבנה של המפעל הישן יקצרו מאוד את משך ההשקעה ויאפשרו לאינטל להגיע לשוק מהר יחסית - כנראה מהר יותר מהשקעה מקבילה באירלנד.

אם חידוש Fab 28 אכן ייצא לדרך, תהיה זו הפעם הרביעית שבה מקבלת אינטל מענק ממשלתי מהותי בגין הקמת מתקני ייצור בישראל. הממשלה השכילה במשך השנים להפחית את היקף המענק, בעוד היקף ההשקעה הכולל שביצעה אינטל גדל והלך. כך, ב–1999 מימנה המדינה 38% מההשקעה, ואילו עתה היא תממן רק 5%. מגמות אלה מצביעות כי מבחינתה של אינטל העולמית ערכה האסטרטגי של אינטל ישראל גדל.

עם זאת, בממשלה מבינים כי הירידה בהיקף המענקים זמנית, וכי בעתיד יהיה צורך במענק גבוה יותר לאינטל כדי לשמור על מערך הייצור שלה בישראל. מחיר מתקני הייצור (fab) גדל והולך, וכך גם היקף הייצור של המפעלים החדשים. בעתיד צפויה אינטל לצמצם את מספר המפעלים שלה בעולם ולהשקיע יותר כסף בפחות מתקני ייצור. מגמה זו תעמיד במבחן את הקשר האסטרטגי ארוך הטווח בין אינטל לבין ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker