"האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0"

כולם מדברים על השלב הבא של המהפכה הדיגיטלית, אבל נדמה כי עוד רחוק היום שבו "האינטרנט של הדברים" - התקנים המחוברים לרשת - ישנה את חיינו ■ גלעד מאירי, מנכ"ל הסטארט־אפ הישראלי ניורה, מאמין כי השינוי נמצא מעבר לפינה: ״התחום הזה צומח במהירות לא הגיונית" ■ כיצד ייראה העולם כשהטלוויזיה תדבר עם צמיד הכושר שלנו, והבית יידע בעצמו אם מנסים לפרוץ אליו

2תגובות

גלעד מאירי, מנכ״ל חברת ניורה (Neura), עדיין מחפש את הדרך היעילה ביותר להסביר מה בדיוק עושה הסטארט־אפ שהוא ייסד לפני שנה וחצי. ״אנסה עליך משהו חדש, תגיד לי אם זה עובד״, אומר מאירי לפני שהוא שולף את הדימוי המוביל החדש שלו: ״כששנינו מחפשים את המלה ׳קפה׳ בגוגל, נקבל תוצאות שונות כי גוגל יודע מי אנחנו - בניורה מנסים לעשות אותו דבר למכשירים ולסביבות. הבנת?״.

בערך, אבל לא מספיק. התחום שבו פועלת ניורה - האינטרנט של הדברים (Internet of Things) - הוא אחד המסקרנים בעולם הטכנולוגיה. ההתעניינות הגוברת בתחום, שמומחים רבים צופים כי הוא הדבר הבא באינטרנט, כמו גם התחרות המתפתחת, מאלצת את החברות הפועלות בתחום לשמור על חשאיות מסוימת. הן לא מספקות יותר מדי פרטים על הטכנולוגיות שהן מפתחות ובעיקר לא מוכנות לחשוף את לקוחותיהן ואת החברות הגדולות שעמן הן משתפות פעולה.

אבל לאחר שבחודש שעבר השלימה ניורה סבב גיוס הון ראשון של 2 מיליון דולר, מאירי הסכים לספק הצצה ראשונה לטכנולגיה המסקרנת שהם מפתחים. טכנולוגיה שהם החלו לפתח לפני חמש שנים, כמעט במקרה. ״באותה תקופה הקמתי חברה בשם ספייס בוקס (Spice Box) שהיתה בעצם חברה הנדסית״, הוא מספר. ״היו באים אלינו עם מוצר טיפש והיינו הופכים אותו למוצר חכם - הבאת לי מנעול ורצית שאת המנעול הזה תוכל להפעיל דרך הטלפון, ואנחנו היינו עושים את זה.

צמידי כושר. הממשק של ניורה מאפשר לטלוויזיה של LG לזהות את הצופה בעזרת הצמיד צילום: אמיתי זיו
אמיתי זיו
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"ניורה בעצם נולדה כשהגיע אלינו לקוח שרצה לחבר את המנעולים שלו למצלמות, אבל לא רצה לספק את המצלמות. הוא רצה שהמנעולים שלו, שמיועדים למקומות ציבוריים כמו תחנות רכבת, יוכלו להתחבר לכל מצלמת אבטחה וגם יידעו לשלוח אליו התראה בזמן שמישהו מתעסק עם המנעול.

"באותו רגע הבנו שצריך לייצר ממשק שיאפשר למכשירים לדבר אחד עם השני. זאת בעצם היתה ההתחלה שלנו בתחום של ההתקנים המחוברים לרשת - או מה שנקרא היום האינטרנט של הדברים״, מוסיף מאירי.

"סוג של מוח 
לכל האפליקציות"

ניורה מעסיקה 15 עובדים, עשרה מהם בישראל. ההנהלה ואנשי הפיתוח העסקי נמצאים בעמק הסיליקון. בשלב הזה, הטכנולוגיה של ניורה לא משווקת למשתמשי קצה, אלא בעיקר לחברות טכנולוגיה גדולות. המאמצים של החברה ממוקדים בימים אלה בפיתוח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שבאמצעותה המכשירים השונים יוכלו לזהות את דפוסי ההתנהגות שלנו ולפעול לפיהם.

סקוט סטיוארט

מאירי מעריך כי הבינה המלאכותית צפויה להוביל בשנים הקרובות את תחום האינטרנט של הדברים ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר עבור הצרכנים: ״כיום אנחנו יכולים לחבר את מכונת הכביסה או את הקומקום למובייל, אבל זה לא מעניין את הצרכנים. אף אחד לא ישלם 100 דולר בשביל להרתיח מים בעזרת לחיצה על הטלפון. הפתרון הנוכחי שלנו הוא קודם כל פתרון של בינה מלאכותית - כך שאנחנו מתמקדים בזיהוי דפוסי התנהגות.

"האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0. בשלב האבולוציוני הבא שלו לא נצטרך להכניס חוקים - הבית יזהה איפה אתה נמצא והמכשירים יידעו מה הם צריכים לעשות בצורה אוטומטית. הבעיה העיקרית של התחום הזה היא חוויית המשתמש. יש כרגע בשוק הרבה מוצרים חכמים מצליחים, אבל השימוש בהם מתסכל.

"יש משקל שאמור לזהות אותך כשאתה עולה עליו, אבל רבים החזירו אותו לחנות כי הם פשוט לא הצליחו לחבר אותו לשום דבר. אפילו צמיד מצליח כמו Fitbit, שמנטר את הפעילות הגופנית, הוא מוצר מתסכל. בשלב מסוים אתה מבין שאתה פוסע 6,000 צעדים ביום, אבל אין לך מה לעשות עם המידע הזה. הצמיד לא מדבר עם המשקל ואתה לא יכול לדעת איך המשקל שלך מושפע מרמת הפעילות שלך. הפתרון שלנו מאפשר למכשירים לדבר אחד עם השני - וגם לזהות את דפוסי ההתנהגות של המשתמשים״, מסביר מאירי.

מה אתם מציעים ללקוחות - מערכת שמזהה דפוסי התנהגות?

״הטכנולוגיה שלנו היא בעצם סוג של מוח, שיכול לשבת בכל אפליקציה. המוח הזה לא רק מאפשר למוצר שלך לדבר עם מוצרים אחרים, הוא גם יודע לזהות דפוסי התנהגות. הוא יכול להגיד לך שהמשתמש נמצא במקום מסוים, שהוא התעורר כרגע או שבדיוק חזר הביתה מהעבודה או מריצה. הלקוח כבר יבחר מה לעשות עם ההקשרים האלה.

"אתן דוגמה פשוטה. יש עכשיו חברה של בתים חכמים שעל גבי השלט הרחוק שהיא מספקת ללקוחות יש 50 כפתורים. הם לא רוצים שלט עם כל כך הרבה כפתורים, אלא שלט שישתנה לפי מיקום הבית, השעה ודפוסי ההתנהגות של המשתמש. זה משהו שדורש הרבה מאוד עבודה טכנולוגית״.

ענקית האלקטרוניקה LG היא מהלקוחות הבודדים שמאירי מוכן לחשוף בשלב זה. הטכנולוגיה של ניורה מאפשרת לטלוויזיות החכמות של LG לזהות התקנים שונים לניטור פעילות גופנית (בעיקר צמידים חכמים) ולאפשר למשתמשים להתחרות זה בזה. ״לקחנו 15 מכשירים שונים לניטור פעילות גופנית וגרמנו לטלוויזיה לזהות אותם ולגרום להם לדבר ביניהם״, מפרט מאירי. ״כשאתה יושב מול הטלוויזיה, היא יודעת לזהות אותך באמצעות הצמיד החכם ולתת לך התראות שמעניינות אותך".

"הבית יזהה אותך והאורות יידלקו מעצמם"

מעבר למגוון השימושים של הטכנולוגיה בתחום ההתקנים הלבישים, מאירי סבור כי התחום הגדול הבא שיושפע מהאינטרנט של הדברים הוא אבטחה: ״חברות הטלקום נהפכות לחברות אבטחה לכל דבר. קומקאסט ושאר חברות הכבלים בארה"ב מספקות גם פתרונות אבטחה.

"אם אתה קונה מערכת אזעקה וכל דבר שקורה בבית מפעיל אותה, אנחנו נוכל להגדיר חיבור של המערכת הזאת למכשירים נוספים ולגרום לה לזהות את דפוסי ההתנהגות של הבית. אם מישהו מתעסק לך במנעול, המצלמה תוכל להגיב אוטומטית - למשל לבקש לקבל התראה אם מישהו הולך בחצר אחרי שעה מסוימת. זה תחום שמאוד מעניין אותנו״.

על פי נתונים של חברת המחקר גרטנר, בסוף 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגיע לכ–26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ מקינזי, שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי להגיע ל–620 מיליארד דולר עד 2025. אבל למרות המספרים המבטיחים, ניורה היא כרגע החברה הישראלית היחידה שפועלת בתחום.

״יש כמה יוזמות ישראליות שקשורות לאבטחה של התקנים מחוברים, שזה צורך מאוד גדול, אבל אני לא מכיר חברות נוספות בתחום״, אומר מאירי. ״בישראל אין עדיין את המוצרים האלה ומשום שאני נמצא כבר כמה שנים בארה"ב אני יותר חשוף לזה״.

מתי אתה חושב שהאינטרנט של הדברים יהפוך ממשהו שכולם מדברים עליו למשהו שכולם משתמשים בו?

״התחום הזה צומח במהירות לא הגיונית. אני מאמין שכשחברת אפל תיכנס לעניין, היא תשפר את חוויית המשתמש וזה מה שיגרום לשינוי הגדול. כבר היום הרבה מכשירים מחוברים בתחומים של אבטחה, בריאות וכושר. עם הזמן נראה יותר מכשירים מחוברים בתוך הבית, כולל אמצעים שיעזרו לחסוך באנרגיה על ידי ניהול חכם של משק החשמל או צינור שייתן התראה אוטומטית על נזילה. זה לא יהיה מושלם בהתחלה, אבל בסופו של דבר הבית יזהה אותך והאורות יידלקו מעצם״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#