"עד 120 מיליון דולר שהושקעו בבורסת הביטקוין שפשטה רגל - ניתנים להחזרה" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עד 120 מיליון דולר שהושקעו בבורסת הביטקוין שפשטה רגל - ניתנים להחזרה"

CCI, חברת מודיעין עסקי ישראלית הרשומה בשווייץ, טוענת כי לקוחות בורסת הביטקוין מאונט גוקס, שהכריזה לפני כחודש על פשיטת רגל, עשויים להציל חלק מההפסדים שלהם ■ CCI: "עולה חשש לפיו כספי לקוחות נגזלו על ידי גורמים בנקאיים"

תגובות

CCI, חברת מודיעין עסקי ישראלית שרשומה בשווייץ, טוענת כי עד 120 מיליון דולר שהועברו על ידי לקוחות לבורסת הביטקוין מאונט גוקס (Mt. Gox) שהכריזה על פשיטת רגל ב–28 בפברואר, עשויים להיות ניתנים להשבה.

לפי חקירה שערכה חברת המודיעין, קיימת עמימות מסוימת לגבי סליקתן של העברות בנקאיות שבוצעו לחשבונותיה של מאונט גוקס בתקופה של כשלושה שבועות לפני ההכרזה על פשיטת הרגל. לפי CCI, בידי החברה תיעוד למקרה אחד שבו הוחזרו ללקוח של מאונט גוקס 20 אלף דולר שנשלחו בתקופה זו, ולטענת החברה בידיה עדויות חלקיות לעשרות מקרים דומים. החברה פונה לציבור הרחב בבקשה לאסוף מידע על העברות דומות.

"מהמידע שנאסף, עולה חשש לפיו לכאורה חלק לא מבוטל מכספי לקוחות מאונט גוקס נגזל על ידי גורמים בנקאיים, שניצלו את מצבה של מאונט גוקס בשבועות האחרונים לקיומה ועיכבו העברות כספים שהיו בדרכם לחשבונות לקוחות מאונט גוקס", קבעה CCI בהודעה מטעמה. "ל–CCI יש יסוד סביר להניח שמידע על מצבה של מאונט גוקס היה מצוי בידי בנקים רבים, ואלה לא יידעו את לקוחותיהם על מצבה של מאונט גוקס ועל התנהלותם התמוהה של הבנקים שבהם החזיקה את חשבונותיה. עולה חשש לכאורה כי לאחר התמוטטות מאונט גוקס העבירו בנקים רבים את כספי לקוחותיהם לשליטת חברת רפאים חדלת פירעון, ובכך הפרו לכאורה את חובת הנאמנות והזהירות שהם חבים ללקוחותיהם".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

7%–10% מסך הביטקוין הנסחר

AP

מאונט גוקס, שהיתה הבורסה המרכזית למסחר בביטקוין, נחשבה זירת המסחר הגדולה במטבע האלקטרוני. לפי הערכות שבוצעו בכמה זמנים שונים, החברה החזיקה פיקדונות ביטקוין שהסתכמו ב–7%–10% מסך הביטקוין הנסחר בעולם. ב–25 בפברואר הודיעה החברה כי היא לא מצליחה לאתר 850 אלף ביטקוין, וב–28 בפברואר הודיעה כי פנתה להליכי כינוס נכסים. לפי אומדנים שונים, הפיקדונות שהוחזקו בחברה הסתכמו 
ב–474 מיליון דולר בדולרים, יורו וביטקוין.

חוקרי CCI מעריכים שבתקופה של עד לשלושה שבועות לפני הודעת החברה על פשיטת רגל, נשלחו לזירת המסחר עד כ–120 מיליון דולר בהעברות בנקאיות אלקטרוניות. לפי הסבריה של CCI, הכספים שהועברו על ידי הלקוחות נכלאו בהליך ממושך של העברות בין בנקים וחשבונות, שבו מידע על המיקום הנוכחי של הכסף ושיוכו החוקי אינו נגיש ללקוח.

כדי לסחור בביטקוין במאונט גוקס, הלקוחות נדרשו לבצע העברות דולריות לחשבון של זירת המסחר בבנק יפני, או לבצע העברות ביורו לחשבון של זירת המסחר בבנק פולני, שעמם עבדה הבורסה. לאחר ביצוע ההעברה, הסכום המזומן אמור היה להתווסף לחשבונו של הלקוח, חשבון שמתוכו יכול היה הלקוח להורות על הוראות מסחר - רכישה או מכירה של ביטקוין. במקרה של ביצוע רכישת ביטקוין, הסכומים אותם רכש הלקוח היו אמורים להתווסף לארנק וירטואלי על שמו של הלקוח, כשביכולתו להורות
על ביצוע העברה לארנק וירטואלי שברשותו.

ב–CCI מסבירים כי לפי עדויות שנאספו ממאות לקוחות של בורסת המסחר בביטקוין, בתקופה של בין שבועיים לשלושה שבועות לפני ההכרזה על פשיטת הרגל של מאונט גוקס, במקרים רבים לקוחות שניסו לבצע העברה נתקלו בעיכובים בקבלת אישור על כך שההעברה התקבלה ונסלקה ושהמזומן התווסף לחשבונם בבורסה. בתקופה שקדמה לכך, אישור על ביצוע ההעברה התקבל בדרך כלל בתוך יומיים, ואולם בתקופה שלפני הודעת פשיטת הרגל לקוחות רבים לא קיבלו אישור על העברה במשך יותר משבוע. לקוחות שפנו בעקבות כך לבנקים שביצעו עבורם את ההעברות לבנק הפולני ולבנק היפני, קיבלו חזרה הודעות שלפיהן ההעברה לא אושרה בשל פרטים חסרים או בשל חשד להלבנת הון, גם בחשבונות שבהם בוצעו העברות רבות קודם לכן, שאושרו במהירות.

CCI טוענת בנוסף כי החברה זיהתה ממצאים לדפוס שבו במשך היומיים שקדמו להכרזה על פשיטת הרגל של זירת המסחר וביום שלאחריה, הבנק הפולני והבנק היפני שעובדים עם זירת המסחר ציינו בתגובה לפנייה של לקוחות שהעברות כאלה נסלקו, וכי הכסף עבר לחשבונותיה של מאונט גוקס.

"לקוחות שהתעקשו - קיבלו את כספם"

"שמנו לב שלקוחות שהתעמתו עם הבנקים שמהם בוצעו ההעברות לבנקים שעובדים מול מאונט גוקס באופן תקיף קיבלו בחזרה את כספם. אם הבנקים פעלו בצורה נכונה וחוקית - הם לא היו חייבים לעשות זאת", אמר ל–TheMarker עמית שטיינהרט, מייסד משותף וסמנכ"ל מחקר ב–CCI.

שטיינהרט הקים את החברה יחד עם סיימון פרי, לשעבר סגן נספח משטרת ישראל בארה"ב. CCI מעסיקה כ–12 עובדים, מרביתם ישראלים. החברה פועלת ממשרדים בשווייץ ובמערב אירופה, ומתמקדת בחקירותיה בהתנהלות עסקית מול גופים במזרח אירופה. רבים מעובדי החברה הם יוצאי חטיבת מחקר צה"לית. "ב–12 בנקים לפחות שעבדו מול הבנקים שבהם הוחזקו החשבונות של מאונט גוקס, קיבלנו תשובה שלפיה הכסף הוחזר אליהם - לא ברור איך כסף נעלם ומופיע".

הדפוס שעליו מצביעה CCI - אישור מספר גדול של העברות שעוכבו לפני כן זמן קצר לפני הכרזה על פשיטת רגל - עשוי להצביע על קשרים עסקיים בין מאונט גוקס לבנקים שעבדו ישירות מולה, וייתכן שגם מול בנקים נוספים. העובדה שחלק מכספי הלקוחות הושב עשויה להצביע על כך שלפחות חלק מהסכומים שהועברו לזירת המסחר בתקופה האמורה לא הגיעו לחשבונותיה של החברה שפשטה את הרגל.

REUTERS

"מבדיקה שנערכה על ידי CCI, עולה חשד לפיו מצבה הרעוע של מאונט גוקס נוצל לרעה גם על ידי גורמים במערכת הבנקאות מחד, ומאידך, בנקים שונים נהגו לכאורה בצורה רשלנית ואף יתרה מכך - כשלא העמידו את נאמנותם ללקוח בראש סדר העדיפויות", כתבה החברה במסמך שהועבר ל–TheMarker.

החברה תיעדה מקרה שבו אחד מעובדיה הצליח לקבל חזרה סכום של 20 אלף דולר מהעברה כספית למאונט גוקס, שבה נחזה הדפוס המדובר. הבקשה להשבת הסכום הועברה לבנק אירופי שבו מחזיק העובד חשבון. מבנק זה בוצעה ההעברה לאחד הבנקים שעמם עבדה מאונט גוקס.

לדברי החברה, ברשותה תיעוד חלקי לעשרות מקרים נוספים שבהם ייתכן שסכומים שהועברו למאונט גוקס בשבועות שקדמו להכרזה על פשיטת הרגל הושבו לידי הלקוחות. החברה מעריכה שבפרק הזמן האמור - עד שלושה שבועות לפני ההכרזה על פשיטת הרגל של זירת המסחר - הועברו לזירת המסחר עד ל-120 מיליון דולר בהעברות בנקאיות ביורו ובדולר.

אם כספים הושבו ללקוחות מתוך חשבונות שאינם של מאונט גוקס, חשבונות שכפופים לחוקי פשיטת הרגל במדינות שונות, ייתכנו שלוש אפשרויות - השבה של כספים שנסלקו לזכות הבנקים שעבדו ישירות מול מאונט גוקס שעדיין לא הועברו לחשבונותיה של זירת המסחר שפשטה את הרגל; השבה של כספים מחשבונות של הבנקים במערב אירופה שדרכם ביצעו הלקוחות את ההעברות לבנק היפני ולבנק הפולני במקרה שבו ההעברה לאחרונים לא הושלמה; ופיצוי של הלקוחות על ידי הבנקים עצמם.

"אם הממצאים החמורים שנכללו בהודעת CCI אכן נכונים נראה כי הבנקים הפרו באופן מובהק את חובותיהם כלפי הלקוחות, והם צפויים לגל תביעות משפטיות", העריך עו"ד אוהד רוזן, העוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית. "מכיוון שלא מדובר בבנקים ישראליים ללקוחות ישראליים שנפגעו בפרשה, צפוי מסע משפטי ארוך, שכן ספק אם בתי המשפט בישראל הם בעלי סמכות לדון בתובענות נגד הבנקים, וייתכן שהנפגעים יאלצו לנהל הליכים משפטיים סבוכים ויקרים בחו"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#