חוק הסופרים נותן תקווה לקינדל הישראלי, אבל השמרנות חזקה יותר - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק הסופרים נותן תקווה לקינדל הישראלי, אבל השמרנות חזקה יותר

ארבע שנים לאחר שהוקם הקורא הדיגיטלי e-vrit, ולמרות צמיחה עקבית של 50% מדי שנה, הוא עדיין לא מצליח לעשות את המהפכה המיוחלת בהרגלי קריאת הספרים ■ לדברי מירב אתרוג בר, מנהלת המיזם, "יש שמרנות גדולה של הוצאות הספרים וגם חשש מפיראטיות"

14תגובות

מחירי הספרים הנמכרים ברשתות בישראל עלו באחרונה. לפי חוק הסופרים, שנכנס לתוקפו בתחילת פברואר, אסור למכור כותר חדש בהנחה על המחיר הקטלוגי שלו למשך 18 חודשים מיום ההוצאה. לא עוד מבצעי "4 ב-100" או "3 ב-99". אפשר להתווכח על נחיצות החוק, שנועד להיטיב עם התגמול המעליב לסופרים, אבל עוד מוקדם לשפוט את החוק והישגיו.

ואולם לחובבי הספרים הישראלים עדיין יש דרך לשלם עליהם פחות - עם האופציה הדיגיטלית. בישראל פועלות שלוש חנויות קטנות לספרים דיגיטליים ואחת גדולה. הקטנות הן אינדיבוק, מנדלי והמיזם הצעיר בוקסילה, אבל המכירות שלהן זניחות לעומת עברית (e-vrit), מיזם הספרים הדיגיטלי הגדול ביותר, מקבוצת ידיעות אחרונות.

בתום ארבע שנים מהקמת ההוצאה, עברית מציעה יותר מ–2,500 כותרים זמינים. מירב אתרוג בר, מנהלת המיזם, טוענת כי לפחות מהזווית הדיגיטלית, חוק הספרים הוא ברכה: "המוציא לאור קובע מחיר שונה לכותר מודפס ולכותר דיגיטלי. היה לנו קשה להתמודד עם מבצעי '4 ב-100' של הרשתות, אבל עכשיו הפער לטובתנו, כי אנחנו מוכרים כותר דיגיטלי ב–37-42 שקל, לעומת 60-70 שקל לכותר מודפס".

אתרוג בר מספרת כי "המיזם של עברית קם ביוני 2010, ביוני 2011 השקנו אפליקציה לאייפד וביולי 2013 השקנו אפליקציה לטאבלטים אנדרואידיים". לדבריה, "יש בחנות כותרים מההוצאות הגדולות כמו עם עובד, כתר, ידיעות והקיבוץ המאוחד, אבל יש גם הוצאות קטנות וספרים בהוצאה עצמית (לעברית יש שיתוף פעולה עם חנות הספרים העצמאית מנדלי, א"ז). עד היום היו 250 אלף הורדות של האפליקציה ומכרנו מאות אלפי ספרים לעשרות אלפי לקוחות. המיזם מכפיל את מספר הורדות הספרים מדי שנה מאז 2010".

אייל טואג

ביולי 2013 חתמה עברית על חוזה משמעותי עם סמסונג ישראל. כל רוכש טאבלט מתוצרת סמסונג מקבל אתו הטבה של ספרים חינם מעברית. המשתמש יכול להוריד ספר חדש כל שבועיים למשך שנה (מתוך קטלוג של 1,000 ספרים). מדובר בעשרות אלפי טאבלטים כאלה, ונראה כי שני הצדדים מרוצים מההסכם ולכן שיתוף הפעולה יימשך גם בהשקות מוצרים עתידיים של סמסונג.

2,500 כותרים, 
אבל זה לא מספיק

האם עברית הוא הצלחה או כישלון? תלוי איך מסתכלים על הדברים. כשעברית יצאה לדרך, היא השיקה את החנות על גבי קורא ספרים משלה, בדומה לקינדל של אמזון. את הקורא שיווקה ניופאן, אבל המכירות לא התרוממו, הרבה בגלל תג המחיר הגבוה. בעת ההשקה נמכר המכשיר ב–1,400 שקל, אחרי חצי שנה ירד מחירו ל–900 שקל, ועדיין לא רבים קנו את המכשיר. מנהלי עברית הבינו כי משם לא תבוא הישועה, הקורא הייעודי נגנז והחברה עברה להתמקד בטאבלטים סטנדרטיים.

"אנחנו לא חברה של מכשירים ואף פעם לא היינו. גם את הקורא הייעודי לא אנחנו מכרנו, אלא ניופאן. הבעיה היא שצריך קורא שיודע לטפל בעברית ושיש בו מערכת הגנה על זכויות יוצרים (DRM), ולאור השוק הישראלי הקטן - זה יוצא יקר. אגב, כל המכשירים נמכרו ואלה שיש להם קורא אוהבים אותו. חשבנו באחרונה להפסיק את התמיכה בקורא, אבל קם קול צעקה מהמשתמשים, אז חזרנו בנו", אומרת אתרוג בר.

נכון להיום, עברית ניתנת להורדה לאייפד ולטאבלטים אנדרואידיים, בגודל של 7 אינץ' לפחות, אבל לא לסמארטפונים. אין גם גרסת PC לעברית כמו של קינדל קלאוד, ואין גם קורא ייעודי. אתרוג בר מבטיחה כי "בשנה הקרובה נשיק את עברית לעוד פלטפרומות".

סמארטפונים?

"למשל. אנחנו חושבים גם לכיוון של לפטופים".

וקורא ייעודי? הרי מחירי הקוראים ירדו בחדות, אפשר למצוא היום קורא טוב ב–40 דולר.

"אנחנו בוחנים הכל"

ביקורת נוספת שאפשר להעביר על עברית היא על הקטלוג. מצד אחד, 2,500 כותרים הם ספרייה מכובדת, ומצד שני עדיין חסרות בפלטפורמה הוצאות גדולות וחשובות, ובראשן זמורה־ביתן ומודן, וכן נעדרות הוצאות נישה רבות. בניגוד לאמזון, שם יש סיכויים רבים למצוא כל ספר שיצא אי פעם באנגלית, בקטלוג של עברית יש הרבה חורים.

"זה מתסכל, כי אנחנו רוצים את כולם, גדולים כקטנים", אומרת אתרוג בר. "באחרונה התחלפה אצלנו מנהלת התוכן, והיא פנתה שוב לכל ההוצאות. דיברנו עם זיקית, שהיא מצליחה מאוד בחנויות העצמאיות, דיברנו עם שוקן, דיברנו עם אופוס, וכמובן עם כנרת זמורה־ביתן. זו הוצאה חזקה ומרגישים את המחסור שלהם, אבל מה לעשות שהם לא רוצים לשתף פעולה".

למה הם מסתייגים מכם?

"יש שמרנות גדולה בתחום הזה וגם חשש מפיראטיות". בעניין זה חשוב לאתרוג בר להדגיש: "מספר הגניבות אצלנו הוא אפס. אנחנו משקיעים בזה את כל האנרגיות שצריך. אנחנו גוף תוכן ומבינים את החשיבות. אם 50% מהקוראים בקינדל גונבים את הספר, לאמזון עדיין יש שוק, אבל לא בישראל".

"בזכות עברית 
אנשים חזרו לקרוא"

אפשר היה לחשוד כי משתמשי עברית הם צעירים ברובם, מאמצי טכנולוגיות וחובבי גאדג'טים, אבל זה לא בהכרח נכון. "55% מהקוראים שלנו הם נשים ו-45% גברים. צעירים הם רק 19% מהקוראים, בטווח הגילים של 18 עד 34. 42% מהקוראים הם בני 35 עד 54, ועוד 39% מהקוראים הם מעל גיל 55", אומרת אתרוג בר.

לדבריה, "זה הפתיע גם אותנו, אבל קהל מבוגר מודה לנו על הטכנולוגיה בגלל היכולת להגדיל את האותיות. אנשים מבוגרים באו אלי עם דמעות בעיניים ואמרו לי שבזכות עברית הם חזרו לקרוא. יש יישום המאפשר לקרוא בלילה (מסך שחור עם טקסט לבן, א"ז) שעוזר מאוד לליקויי ראייה. הקטגוריה הכי נמכרת שלנו היא פרוזה־תרגום, ובכלל, רבי המכר הם די דומים לרשימה של רבי המכר בחנויות. אגב, 21% מהקוראים שלנו הם לא מישראל, אלא מאירופה ומצפון אמריקה, ישראלים שחיים בחו"ל".

הספר הנקרא ביותר בתולדות עברית, בלי כל תחרות, הוא "50 גוונים של אפור". הוא היה רב המכר של 2012–2013. שנה לפני כן, הספר הנמכר ביותר בעברית היא "תש"ח" מאת יורם קניוק.

לעברית יש תכונות נחמדות המנצלות את הפלטפורמה הדיגיטלית. ביישום המיועד לאייפד, למשל, אפשר לסמן קטעים מהטקסט ולהוסיף הערות - שימושי במיוחד עבור עבודות אקדמיות. עם זאת, יישום האנדרואיד מפגר אחרי זה שמותקן ב-iOS.

בנוסף, למיזם יש פעילות של "עברית לילדים". הספרים לילדים ניתנים להורדה באופן עצמאי בלי צורך בהתקנת האפליקציה, ובניגוד לספרים הרגילים, משולבות בהם אלמנטים מונפשים ואף משחקים. ספר בעברית לילדים עולה 15.90 שקל, וכיום מוצעים כ-20 ספרים לילדים, כמו "כובע קסמים", "הילד הזה הוא אני", "סיר הסירים" ו"אבא עושה בושות".

למה עם הספר מעדיף לקרוא אותו מודפס?

יש עוד היבט חשוב למיזם עברית, והוא הסופרים. העולם הדיגיטלי חוסך את החולייה הכבדה ביותר בהוצאות של שרשרת המכירה - החנות הפיסית. זוהי החולייה שגוזרת את החלק הגדול ביותר במחיר הספר (כ–60%), ובגלל הסניפים הרבים של סטימצקי וצומת ספרים, ההוצאות מקבלות נתח קטן ממחירו של כל ספר, והסופרים נתח זעום (20%–25% מהתגמול שמקבלת ההוצאה).

האם יש בדיגיטל בשורה עבור הסופרים? אתרוג בר טוענת כי ההסכמים שלה סטנדרטיים. כל ההוצאות מקבלות את אותו התגמול, בלי אפליה, אך היא מסרבת לנקוב בשיעור הרווח ששומרת לעצמה עברית.

"עם הספר עדיין קשור לנייר מבחינה פסיכולוגית", אומרת אתרוג בר, "אבל לאט־לאט אנחנו מתחילים להרגיש את השינוי".

עילאי מלצר, מנהל ספרי הוצאת גג, שנוכחת בעברית, אומר: "עברית היא חנות הספרים האלקטרוניים העיקרית בישראל, אבל בינתיים המספרים נמוכים מאוד ואנחנו מתייחסים לזה בתור פיילוט. אנחנו מנסים להשריש הרגלי קריאה בדיגיטל, אבל משום מה בישראל זה עוד לא תופס, אף שאחנו מאמצי טכנולוגיות.

"אני לא באמת יודע למה, אבל יכול להציע כמה סיבות: ראשית, קירבה לחנות ספרים - לכל אחד יש חנות לא רחוק מהבית. שנית, המחירים הנמוכים של ספרים בחנויות. שלישית, קהל גדול של קוראים הוא דתי, והם אוהבים לקרוא בשבתות וחגים, אבל לא יכולים להשתמש במכשירים אלקטרוניים בשבת".

הדיגיטל עוקף את הדואופול של סטימצקי וצומת ספרים

הדיגיטל חוסך את החוליה הכי יקרה בשרשרת המכירה של ספרים - החנות הפיסית. בגלל הדואפול בישראל של הרשתות סטימצקי וצומת ספרים, זוהי החולייה שגוזרת את החלק הגדול ביותר ממחיר הספר (כ-60%), ההוצאות מקבלות נתח קטן יותר והסופרים נתח זעום (20%-25% מהתגמול שמקבלת ההוצאה).

האם העולם הדיגיטלי הוא בשורה עבור ההוצאות והסופרים? מירב אתרוג בר, מנהלת המיזם עברית, טוענת כי ההסכמים שלה מול ההוצאות סטנדרטיים - כל ההוצאות מקבלות אותו התגמול, בלי אפליה. ואולם היא מסרבת לנקוב השיעור ממחיר הכותר שהיא שומרת לעצמה.

הוצאות הספרים, מצדן, אמביוולנטיות לגבי הדיגיטל בכלל ועברית בפרט. שרי גוטמן, מייסדת אחוזת בית (מקבוצת ידיעות אחרונות), מחבקת את הדיגיטל: "אני לא רואה סיבה להתנגד. זו פלטפורמה חדשה שחוסכת מאתנו את ההדפסה, האחסון, השינוע וההפצה, מה רע בזה? אנחנו יכולים לקבל יותר והסופר יכול לקבל יותר. כל פלטפורמה שיווקית שיכולה להביא עוד קהל היא חשובה. הסיבה היחידה להתנגד לדיגיטל היא מו"ל שיש לו גם רשת ספרים והוא לא רוצה שתלך לעוד חנות (הכוונה לכנרת זמורה־ביתן דביר ומודן, שלהם קשרי בעלות על צומת ספרים א"ז)".

לעומת זאת, יש טענות נגד עברית. המרכזית שבהן היא שעברית גוזרת עמלה גבוהה של 50%. תמר פלג, אחראית המדיה הדיגיטלית בהוצאת הספרייה החדשה: "עברית היא החנות היחידה שמציעה ספרים עם הגנת DRM (מנגנון הגנה על זכויות יוצרים). באחרונה התחלנו לשתף פעולה עם חברות נוספות, שמציעות הגנה רכה יותר, אבל אנו עדיין עושים זאת בהיסוס. הוותק של עברית בא לידי ביטוי במבחר ספרים גדול יותר ובקהל לקוחות רחב יותר.

"אבל יש גם חסרונות. הבולטים מבחינתי הם חלוקת ההכנסות ומהירות התגובה. ראשית, העמלה של עברית גבוהה בהרבה משל אחרים, הם גובים 50% ממחיר הספר היכן שאחרים (חנויות דיגיטליות כמו בוקסילה ואינדיבוק) גובים לא יותר מ-35%. כשספר עולה ללקוח 38 שקל, ההוצאה מקבלת תמורתו, אחרי העמלה של עברית ואחרי הורדת מע"מ, 16 שקל בלבד. זהו תקבול נמוך למדי.

"שנית, כשאני מעבירה חומרים להכנת ספר דיגיטלי אני מצפה שהוא יעלה בתוך שבועיים, לא יותר, וזה לא תמיד קורה. כרגע, למשל, נמצאים בידי עברית חומרים ל–14 ספרים של הוצאת הקיבוץ המאוחד שממתינים לעלות במהדורה דיגיטלית. חלקם ממתינים כבר חודשים. ספרים של ידיעות ספרים וההוצאות הקשורות בה מטופלים בדרך כלל הרבה יותר מהר.

"שוק הספרים הדיגיטליים בישראל זעיר למדי, אבל יש מגמת עלייה במכירות, וההערכה היא שהמגמה תגבר בגלל חוק הסופרים, שיוצר פער משמעותי בין מחיר של ספר חדש במהדורת דפוס לבין מחירו במהדורה דיגיטלית".

דרושה קפיצת מדרגה דיגיטלית

בפוקר יש מהלך שנקרא אול־אין (All In), שבו השחקן מהמר על כל כספו. בעולם העסקי המונח משמש ביטוי למחויבות מוחלטת למהלך כלשהו, למרות העלויות והסיכון הגלום בו.

עברית הוא מיזם חשוב. קבוצת ידיעות אחרונות תומכת בו כבר ארבע שנים, אף שהוא עדיין לא מציג רווחיות, שקורא הספרים הראשון שהושק נכשל ושהרבה הוצאות מפנות לו כתף קרה.

ואולם גב של קבוצה חזקה לא מספיק. אם באמת רוצים להקים אמזון ישראלי - ספריית נצח אינסופית - חייבים להיכנס למהלך ברצינות גבוהה יותר וכסף רב יותר. דרושה קפיצת ראש. בידיעות יודעים לעשות את זה.

אנשי עברית מעלים כותרים, אבל בהתאם למגבלות הצוות הטכנולוגי - ובכל מקרה - לא בקצב מסחרר. הספרייה כוללת ל מעט כותרים, אבל הוצאות רבות חסרות עדיין מהמדף הדיגיטלי (זמורה, שוקן, רסלינג, אופוס, זיקית ועוד). ספרים חדשים עולים, אבל ספרים ישנים לא ממש (אין זכויות יוצרים דיגיטליות, קשה לאתר את הקובץ וכדומה), ולכן יש מחסור בקלאסיקות. בעיה נוספת של הקטלוג היא מחסור ברור בקטגוריית ספרי העיון.

חיסרון טכנולוגי הוא שאפשר להוריד את אפליקציית עברית לטאבלטים, אבל עדיין חסרה גרסה לסמארטפונים ול–PC, וגם אין קורא ייעודי. כלומר, המיזם צריך לבצע את קפיצת המדרגה הבאה שלו אם ברצונו לצאת ממשבצת הנישה.

ההתנהלות של הוצאות הספרים מרגיזה באמת. נראה שהחבר'ה שם נרדמו בשנות ה-80. להם אנחנו אומרים: יש לכם מחסנים מלאים בספרים (אוצרות!) שממילא לא נמכרים בחנויות ואף אחד לא יכול למצוא גם אם הוא רוצה. תנו להם חיים שניים, תנו להם מדף. מה יש לכם להפסיד? זה לא שעסקי ההוצאה לאור משגשגים כל כך עד שלא כדאי לסכן אותם.

העובדה היא שהוצאות שהצטרפו לעברית מרוצים משיתוף הפעולה ונשארו על הפלטפורמה. ואם לא נוח לכם ללכת עם עברית מכל סיבה שהיא - הקימו מיזם מתחרה. המהפכה הדיגיטלית יכולה רק לסייע.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#