"שומעים על הרבה הישגים באקזיטים - אבל תעשיית ההיי-טק מתכווצת" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שומעים על הרבה הישגים באקזיטים - אבל תעשיית ההיי-טק מתכווצת"

יהודה זיסאפל, יו"ר רד-בינת, בכינוס השנתי של שדולת ההיי-טק בכנסת: "לא מכשירים מספיק מהנדסים ומספר הפורשים גדל" ■ מנכ"לית השדולה: "מצד אחד חסרים מהנדסים ומצד שני בני 45 לא מוצאים את עצמם"

24תגובות

"בעיית השורש של ההיי-טק היא מחסור בכוח איכותי ובכמות. על כל מהנדס בהיי-טק יודעים לייצר בהיי-טק מיליון דולר לאורך שנים. אם לא יהיו מספיק מהנדסים לא נגדיל את היצוא", אמר הבוקר יהודה זיסאפל, יו"ר רד בינת, בכינוס השנתי של שדולת ההיי-טק בכנסת בראשות של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו).

זיסאפל ציין כי בניכוי היצוא של אינטל, הייצוא של תעשיית ההיי-טק מישראל מצטמצם משנה לשנה. זיסאפל הציע להחזיר עובדים בני 45 ומעלה למעגל העבודה באמצעות תוכנית הכשרה מקצועית שתהפוך את הידע שלהם לרלבנטי. "היצוא של תעשיית ההיי-טק יורד משנה לשנה. זאת אומרת, התעשייה מתכווצת. שומעים על הרבה הישגים באקזיטים. התעשייה מתכווצת כי כוח האדם מתכווץ. לא מכשירים מספיק מהנדסים ומספר הפורשים גדל", הוסיף זיסאפל.

שדולת ההיי-טק מקדמת חקיקה ויוזמות הקשורות לתעסוקה בהיי-טק וקידום התעשייה. השדולה התכנסה בשיאה של תקופת פריחה בהיי-טק הישראלי. הנושאים המרכזיים בהם עסק הדיון היו המחסור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק, תעסוקת בני 45 פלוס ומימון חברות סטארט אפ. לדיון הגיעו שר התיירות עוזי לנדאו (הליכוד ביתנו),ח"כ גילה גמיליאל (הליכוד ביתנו), שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו), עליזה לביא (יש עתיד), אורלי לוי (הליכוד ביתנו), ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), ח"כ אראל מרגלית (עבודה). בנוסף להם נכחו בדיון נציגים מתעשיית ההיי-טק ומחברות טכנולוגיה שמחזיקות מרכזי פיתוח בישראל כמו אינטל ופיליפס.

"חסר לנו הצד הביצועי של הממשלה. יש כאן בעיה גדולה. יש שיתוק - הרבה מאוד רעיונות ותוכניות שמגובשות לא מבוצעות", הוסיף זיסאפל בנוגע למעורבות הממשלתית בענף. לרוב לתעשיית ההיי-טק הישראלית אין ממשק עם גורמים ממשלתיים. הגורם הממשלתי המרכזי שמטפל בנושאים שקשורים לענף הוא המדען הראשי בענף הכלכלה.

"האתגרים המרכזיים בתעשיה הם שאין מספיק מהנדסים כדי להחזיק אותה לאורך זמן. התעשייה מקיאה את זקניה. אנשים שתרמו רבות לתעשייה מתקשים למצוא עבודה בתפקיד שמכבד אותם. אז מצד אחד חסרים מהנדסים ומצד שני בני 45 לא מוצאים את עצמם", אמרה בפתיחת הדיון אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק בכנסת.

מוטי מילרוד

"חוק האנג'לים חייב לעבור"

אחת השאלות המרכזיות שנידונו היא האם קיימת בעיית מימון לסטארט אפים. חוק האנג'לים, שעבר בכנסת הקודמת ונועד לעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות צעירות בסיכון גבוה,היה בלתי אפשרי ליישום לחברות אינטרנט ומובייל - החלק הארי של החברות שנהנות מהשקעות אנג'לים. גרסה עדכנית של החוק הייתה אמורה לעבור כחלק מחוק ההסדרים אך בסופו של דבר היא לא נכללה בו. "פער המימון עדיין קיים והפתרונות שנמצאים, ובראשם חוק האנג'לים, לא מצליחים להגיע לרמת תכלול שמצליחים להפוך אותם לאפקטיבית" אמרה פשין, "הבעיה בחוק האנג'לים שהחוק לא פרגמטי בצורתו הנוכחית. זו תקלה שצריך לטפל בה. חוק האנג'לים חייב לעבור כדי שאנחנו כתעשייה נוכל להזרים הון למיזמים חדשים ומסוכנים כדי שנמשיך לפתח את התעשייה עם משקיעים ישראלים ולא רק זרים".

ח"כ אורלי לוי (הליכוד ביתנו) התייחסה לאפשרויות לפיתוח כלכלי וחברתי בפריפריה בעזרת הקמת חברות היי-טק והשקעה בחינוך. "הנושא של התעשייה בפריפריה גובל בחוסר אחריות. תעשיית ההיי-טק יכולה להוות את נקודת האחיזה של תושבי המקום בפריפריה. לא צריך לשנע את ההייטק ברכבות או משאיות. כדי לטפל צריך לטפל את הדור הצעיר של הילדים שגדלים. צריך לראות איך אנחנו מתמרצים את תעשיית ההיי-טק להגיע לפריפריה ולשמר את אותה אוכלוסיה שמגיעים לגיל מסויים ורואים את האופציות במרכז. דווקא האופי של ההיי-טק יכול להתאים ליישוב הפריפריה. אי אפשר לנתק מהתלמידים שיש להם פוטנציאל אדיר אבל אין להם את ארגז הכלים כי רצה הגורל והם נולדו למשפחות חלשות. עם מעט סיוע אפשר להצמיח רווח חברתי ענק אבל גם רווח לפרט, לילד, שלא יהפוך לעובד ייצור" אמרה לוי.

"נחמד שקוראים לנו אומת הסטארט אפ, אנחנו צריכים להיות אומת ההיי-טק. אנחנו מעדיפים חברות מלאות וגדולות שלא מעסיקות רק את הצוף העליון של מתכנתים, מהנדסים, ארכיטקטים, שהם אחוז קטן. צריכים לדאוג לצדק חברתי, למפעלים של אינטל, אלתא, רד-בינת, תעשייה אווירית, להעסיק שנה", אמר אלישע ינאי, יו"ר משותף איגוד תעשיות.

"תעסוקת בני 45 פלוס זו מכת מדינה ומכה בהיי-טק הישראלי. ישבתי עם מנהלי כוח אדם בחברות רב לאומיות שאמרו שהמטרה ש-25% מהכוח אדם יהיו בוגרים מהאוניברסיטה. דווקא הרבה מהיצירתיות היום נמצאת אצל המבוגרים ולא הצעירים", אמר מרגלית, שהגיע לכנסת מקרן ההון סיכון JVP אותה יסד. "חייבים להביא את ההיי-טק הישראלי לתוכנית לאומית של שינוי חברתי בישראל וצמיחה של מוקדים חדשים של התעשייה. חייבים לשים את זה כיוזמה משותפת של המגזר הממשלתי והפרטי" הוסיף מרגלית.

גווידו פרדו רוקואס, נשיא פיליפס ישראל, ציין ש-44.7% ממאות עובדי החברה בישראל הם בני 45 ומעלה. "מצאתי שתעשייה כמו המכשור הרפואי נהנית מניסיון, מידע נצבר, זאת אומרת שיש תעשיות שהידע הנצבר חשוב. הבעיהשל 45 פלוס זה רק סימפטום. הבעיה שורשית, יש לקיים לצד תעשיית הסטארט אפ תעשייה אמיתית", אמר רוקואס.

מעורבות המשקיעים המוסדיים כמשקיעים בהיי-טק הישראלי הייתה נושא מרכזי נוסף בדיון. "לגייס כסף לקרן הון סיכון זה לא קל. התהליך קשה מאוד. כשהתחלנו לגייס הלכנו לגופים המוסדיים וקיבלנו תשובות שליליות. היה לי יותר קל לשכנע אנשי עסקים עשירים בניו יורק ובעמק הסיליקון ולגייס מהם את הכסף" סיפר אריק קלינשטיין, שותף בקרן גלילות קפיטל. בסופו של דבר הצליחה הקרן לגייס הון משני מוסדיים ישראלים שמהווים פחות משליש מהמשקיעים בקרן. "רוב הכספים שאנחנו משקיעים הם מחו"ל. ביום האקזיט הרווחים הולכים לצאת מחוץ למדינת ישראל", אמר קליינשטיין.

"בכל מקום בעולם כספי הפנסיה מושקעים במנועי הצמיחה של המדינה. במקום לנסוע לרומניה או לאס ווגאס בואו תסעו לרמת גן,רעננה או באר שבע, תראו מה הילדים עושים ותשקיעו בהם. איבוד חושים לא לעשות את זה. יש לנו בעיה של שוק ההון שהוא כספנו להשקיע בילדינו. זה מה שעושה כל מדינה בעולם", אמר ינאי.

הדוברים התייחסו גם לתקנה חדשה שתגביל תשלום למנהלים חיצוניים עד 0.15% מהנכסים של הגוף המוסדי. התקנה עלולה לגרום לכך שהמוסדיים יצמצמו את היקף ההשקעות בקרנות הון סיכון, שכבר היום הוא נמוך. "אנחנו לא מקדמים את החוקים שנועדו לעודד את ההשקעות של המשקיעים הפרטיים ומצד שני שמים אזיקים על קרנות ההון סיכון הישראליות ביכולת של המוסדיים להשקיע בקרנות ההון סיכון", אמרה פשין.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#