לסגור את הלשכות האפלות של גוגל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לסגור את הלשכות האפלות של גוגל

יש לכרות אמנות בינלואמיות ולגבש חקיקה לאומית האוסרות שימוש במידע של הגולשים, בהיעדר הסכמה מודעת של הגולשים

2תגובות

מהפכת המחשבים הביאה לחברה המודרנית טרהבייט של קידמה; רשת האינטרנט מאפשרת לנו לקדם את התרבות, המדע והמסחר; היא מאפשרת לנו לתקשר עם הקרובים והרחוקים, בקלות, במהירות ובזול. היא גם משמשת במה להבעה חופשית של דעות, ובכך מאפשרת לעקוף מנגנוני סינון רשמיים (למשל, צנזורה בשלטון טוטליטרי) ומסחריים (עורכי בכלי התקשורת הממוסדים). ברם, ככל שמגמה זו מתחזקת, המונופול המשמעותי ביותר ששולט במידע על אודותינו הוא גוף בינלאומי וחף (כמעט) מכל רגולציה: זוהי חברת גוגל העולמית שנוסדה אך לפני כחמש עשרה שנים.

אנחנו עורכים את החיפוש שלנו ברשת (מוזיקה? בני זוג? עסקים?), לרוב במנוע החיפוש של גוגל. אנחנו מתרגמים מסמכים שחיברנו (מאמרים? מכתבים נזעמים?) – בגוגל תרגום. חלקנו אף פותח חשבון webmail (התכתבות עם הפסיכולוג? קבלת תוצאות בדיקות?) ושולח אימיילים (מכתבי אהבה?) ב- Gmail. הבית שלנו מצולם בגוגל earth; אנחנו נוסעים לדודה בחדרה והוויז שלנו, שגוגל שותפה שלו, מודיע לחברת גוגל היכן אנו נמצאים; הסרטונים שאחנו מורידים ל- YouTube עוברים גם הם דרך מאגר המידע של גוגל. ולפעמים, כדי להפעיל אפליקציות בסיסיות בטלפון החכם שלנו – אנחנו חייבים שיהיה לנו Gmail. במילים אחרות, חלק נכבד מנתוני האיכון שלנו, מהמידע המסחרי שלנו ומהמידע האישי שלנו – זורם בעורקיה הוירטואליים של חברת גוגל העולמית.


ומהי מדיניותה של חברת גוגל בכל הנוגע למידע (העצום) על אודות הגולשים שהיא מחזיקה בקרבה? גוגל איננה מסתירה את חיבתה למידע של הגולשים, וכך נכתב באתר האינטרנט שלה (בתאריך 4.11.13): "כאשר אתה מעלה או שולח תוכן לשירותים שלנו, בדרך זו או אחרת אתה למעשה מעניק ל-Google (ולאלו עמם אנו עובדים) רישיון עולמי המתיר להשתמש בתוכן זה, לארחו, לאחסנו, לשחזרו ולשנותו,... לפרסם אותו, לעשות בו פעולות הגלויות לעיני הציבור, להציג אותו לעיני הציבור ולהפיץ אותו". במילים אחרות, כשלחצנו על לחצן ה- I Agree כשהורדנו את אחת התוכנות של גוגל, נתנו לה רישיון לנבור לנו בכביסה (הנקיה והמלוכלכת). נשאלת השאלה, אם כן: האם זה טוב או רע? מצד אחד יש כאן ספק שירות שנותן לנו שירותים חינמיים נפלאים שפתחנו בהם תלות. אך מן הצד השני – מה יהא על פרטיותנו?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בספירה הווירטואלית, הגנת הזכות לפרטיות נועדה למנוע ריכוז של מידע רב על אודות היחיד, שהצלבתו תאפשר ליצור פרופיל רחב על אישיותו, תחומי עניינו, מיקומו ועוד. לכאורה, לארי פייג' וסרגיי ברין הם "ילדים טובים", הבנים של השכן בדלת ממול, ולכן ניתן לטעון, שאין לאדם נורמטיבי מה להסתיר מפניהם. אך החשש הוא שהם יעבירו את המידע לכל המרבה במחיר או לכל הדורש (למשל, לשלטון במדינה טוטליטרית), או שהחברה שלהם תרכש על ידי גורם עוין או שיפרצו למאגרי המידע המוחזקים בידיהם. אכן, עלינו לחשוש פן תתממש הצהרת הכוונות הרשמית של גוגל - "לארגן את כלל המידע העולמי ולהופכו לנגיש ויעיל לכלל העולם"‏... הנגשת יתר של המידע של הגולשים תגרום לחברה שקופה, למין פנאופטיקון שבו הכל רואים את הכל ולפרט אין דל"ת אמות לעצמו.

יח"צ

נוכח יחסי הכוח הבלתי שוויוניים בין גוגל לגולשים והעובדה שלגולשים אין הרבה ברירה – עליהם להסכים לתנאים הפוגעניים הללו או לא לגלוש, ונוכח הפגיעה הקשה בזכויות אדם – ובמיוחד בזכות לפרטיות, שנגרמת כתוצאה ממדיניות ההנגשה למידע של גוגל - ספק רב אם תנאי הרישיון של גוגל הם ברי תוקף מחייב. אך אין להמתין להכרעה שיפוטית בנושא. מכיוון שמדובר במונופולין ענק, על המחוקקים ועל הגולשים – לתבוע את הפסקת נוהל ההנגשה למידע של הגולשים. לפיכך, יש לכרות אמנות בינלואמיות ולגבש חקיקה לאומית האוסרות, בבירור, שימוש במידע של הגולשים, בהעידר הסכמה מודעת וספציפית של הגולש.

עד למאה השמונה עשרה היו נפוצות בכל אירופה הלשכות השחורות (Black Chambers), שבהן התכתובת של הנתינים נפתחה, נקראה ותוכנה הועבר לידי הריבון. עם עליית המודעות לזכויות האדם, פרצו באנגליה מהומות כנגד נוהל פולשני זה ובתוך מספר קטן של שנים נסגרו הלשכות האפלות בזו אחר זו ונקבע, וקריאת דואר של הזולת תעשה רק בכפוף לצו בית משפט. אל נא נמתין למהומות ולחרמות כנגד גוגל. עליה לאמץ, כבר עתה, מדיניות המכבדת את זכויות הפרט של גולשיה ולהמנע מלעשות שימוש במידע על אודותם.


ד"ר שרון אהרוני-גולדנברג היא מרצה למשפטים במכללה האקדמית נתניה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#