משרד התקשורת: בזק תאבד 600 אלף לקוחות בשל רפורמת הפס הרחב - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התקשורת: בזק תאבד 600 אלף לקוחות בשל רפורמת הפס הרחב

דו"ח רשמי של המשרד מעריך כי המחירים לצרכן של חבילות התקשורת הקווית יירדו ב-30% בעקבות רפורמת הפס הרחב ■ לאור מעמדה המונופוליסטי האיתן של בזק, ההערכה היא כי פתיחת השוק לתחרות לא תפגע בתוכניות ההשקעה של החברה

85תגובות

חברת בזק עלולה לספוג נזק כספי גדול עקב רפורמת הפס הרחב, המכונה גם "רפורמת השוק הסיטוני" - כך מעריך משרד התקשורת במסמך רשמי. בסמוך לשימוע שפורסם בשבוע שעבר לרפורמה, המשרד גם ביצע תחשיב לגבי אובדן הכנסות לבזק ואותו הוא פירסם אתמול.

על הנייר חתומים הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, ופרופ' ראובן גרונאו, מומחה חיצוני שליווה את הוועדה שהמליצה למשרד התקשורת לפני שש שנים על רפורמת שוק סיטוני.

השניים כתבו בדו"ח כי "לפי הערכתנו, תאבד חברת בזק על פני ארבע השנים הבאות 600 אלף לקוחות, הצורכים ממנה את השירות המשולב טלפוניה ופס רחב. התחרות במגזר הסיטוני תתבטא בעיקר בשיפור באיכות השירות (מהירות הגלישה) והרחבת מגוון השירותים. להערכתנו, ירידת המחירים הקמעוניים בשוק הפס הרחב תגיע ל–30%, וירידת המחירים בשוק הטלפוניה ל–20% בקירוב. בהתאם לתחזית קיצון זו, יהיה אובדן ההכנסות השנתי של בזק־קווי, בתום ארבע שנות תחרות, כ–1.3 מיליארד שקל בשנה - שהם כ–30% מהכנסותיה ב–2012".

כותבי הנייר מבהירים כי הם מתייחסים להכנסות בלבד, ואילו הרווח של בזק ייפגע הרבה פחות: "התחזית אינה מנסה לאמוד את ההשלכות של אובדן ההכנסה על רווחיותה של בזק. מעבר של 30% מלקוחותיה למתחרים יאפשר לחברה חסכונות ניכרים בעלויות התפעול במגזר הקמעוני. מעבר לחסכונות אלה, תיהנה החברה המאוחדת מחסכונות משמעותיים בעלויות כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית בין חברת בזק־קווי לבזק בינלאומי.

עובדי בזק פורשים תשתית של סיבים אופטיים
רונן טופלברג

"ניסיון השנים האחרונות לימד את בזק את הדרכים להתמודד עם אובדן הכנסות מבלי שתיפגע רווחיותה. בשנים 2007–2012 קטנה הכנסתה של בזק ב–600 מיליון שקל, בעוד הרווח התפעולי של החברה צמח מ–1.3 ל–2 מיליארד שקל. לא ניתן להתעלם מהרווחיות העודפת שממנה נהנתה החברה בשנים האחרונות. ב–2012 היה הרווח הנקי כרבע מהכנסות החברה מתקשורת פנים ארצית נייחת, וה–EBITDA יותר ממחצית ההכנסות. אין מונופול בישראל שיכול להתחרות בשיעורי רווחיות אלה. התוצאות האלה מאפיינות כל אחת מחמש השנים האחרונות".

המסמך גם מזכיר את מעמדה המונופליסטי האיתן של בזק: "לאחר קרוב לתשע שנות תחרות (בתום רפורמת הפס הרחב והטלפוניה הקווית, עם כניסת HOT לשוק ב–2002–2004, א"ז) ולמרות רוח גבית מצד משרד התקשורת ל–HOT, בזק־קווי הצליחה לשמר כ–65% במגזר הקווים הבדידים בטלפון הקווי, ושיעור דומה בקווים לעסקים בינוניים וגדולים. גם בשוק הפס הרחב (תשתית אינטרנט, א"ז), שבו התמודדה בזק מול HOT, הצליחה בזק לשמר כ–60% מהמנויים.

"בזק הצליחה לבסס בשנים האחרונות את תדמיתה בשוק השירותים הנייחים כספק שירותים איכותיים - תדמית שאותה יקשה על המתחרים לערער. יש להעריך שבשלבים הראשונים לפיתוח המגזר הסיטוני, תתרכז התחרות בעיקר במגזר משקי הבית, שהוא רגיש יותר למחירים. התחרות תתמקד בשירותי הפס הרחב, כאשר ספקי השירותים החדשים ינסו להתמודד עם היתרון המובנה של הספק הוותיק על ידי אספקת חבילות שירותים שבמרכזן שירותי תקשורת ניידת ושירותי טלוויזיה על גבי פס רחב".

לבאות וגרונאו מזכירים כי בזק השקיעה לאורך השנים האחרונות, כל שנה, 750 מיליון שקל ברשת, ולטענתם לא קיים חשש שמא פתיחת השוק לתחרות תפגע בתוכניות ההשקעה של החברה, גם לאור הכניסה לשוק של חברת הסיבים החדשה IBC.

מי מרוויח ומי מפסיד מרפורמת הפס הרחב בישראל?

בשבוע שעבר הודיע משרד התקשורת על הרפורמה המשמעותית ביותר בענף התקשורת הקווית, המכונה גם "רפורמת השוק הסיטוני" או "רפורמת הפס הרחב". זו רפורמה שתשפיע על כל צרכן בשוק התקשורת המקומי. ננסה להשיב על כמה מהשאלות הרבות שמעלה רפורמה זו.

מה זה "שוק סיטוני"?

בבסיס הרפורמה, מחירו של קו של בזק נכנס לפיקוח מחירים. אלא שהפיקוח אינו על המחיר לצרכן, אלא על המחיר שבו חברות מתחרות יכולות לקנות קו מבזק. הפיקוח הוא לא על המחיר הקמעוני, אלא על המחיר הסיטוני - ומכאן שם הרפרומה. חברות אינטרנט כמו 013 נטוויז'ן (של סלקום) או 012 סמייל (של פרטנר) יוכלו לקנות מבזק קו עד לבית הלקוח, ובמחיר מפוקח. חישוב המחיר המפוקח הוא מסובך ותלוי בכל מיני משתנים, אבל הוא יתחיל בכ–50 שקל בחודש לצרכן.

אייל טואג

מה זה אומר לצרכני התקשורת הקווית?

בעקבות הרפורמה, ייווצר מצב שבו חברות אינטרנט יוכלו לקנות מבזק קו לבית הלקוח ולמכור לו חבילה שלמה. היתרון הגדול הוא שתיגמר ההפרדה הבעייתית בין "תשתית" ל"ספק" אינטרנט. הלקוח יתקשר לחברת האינטרנט שלו והיא תיתן לו פתרון מלא - ספק

ותשתית. ללקוח תהיה כתובת אחת לשירות, תשלום אחד וחשבונית אחת. מאחורי הקלעים, ספקית האינטרנט תתחשבן עם בזק.

האם המחירים של חבילות התקשורת הקווית יירדו?

כן. מכיוון שמחיר קו בזק נכנס לפיקוח, בהתאם לעלות שלו, גם המחיר לצרכן יירד. הדברים עוד מאוד דינמיים, אבל שחקנים שונים בשוק העריכו כי המחירים צפויים לרדת. כך למשל, כיום לקוח שרוצה להתחבר לקו אינטרנט במהירות 12 מגה, עם חבילת טלפון קווי של 300 דקות בחודש, ישלם ל–TOH 109 שקל בחודש, ולספקית עוד כ–30 שקל בחודש - ובסך הכל 139 שקל בחודש. בבזק, הוא ישלם על אינטרנט במהירות 15 מגה ועוד 300 דקות טלפון קווי 149 שקל בחודש (129 שקל בחודש בשנה הראשונה) ועוד כ–30 שקל בחודש לספקית האינטרנט - ובסך הכל, 179 שקל בחודש. בזירה של שוק סיטוני, חבילה שכוללת אינטרנט במהירות 15–20 מגה, ספק ותשתית, וקו טלפון עם 300 דקות בחודש, תעלה כ–95 שקל לחודש. זהו חיסכון משמעותי מאוד לצרכן. משרד התקשורת העריך את החיסכון בכ–30%.

עוד כמה זמן קורה?

כל חברות התקשורת התבקשו להגיב לתמחור שמשרד התקשורת הודיע עליו עד ל–16 בפברואר - כלומר, עוד כשלושה שבועות. חברות התקשורת, כמעט בוודאות, יבקשו הארכה על לוח הזמנים (אחרי הכל, מדובר בחישובים המתפרשים על עשרות עמודי אקסל). אחרי שיתקבלו הערות החברות, משרד התקשורת יוציא מספרים סופיים. אחר כך, חברות התקשורת יגיעו להסדרים ביניהן, יאפיינו את המוצר וייצאו לשוק. אנליסטים מעריכים כי בפועל, נראה את המוצרים שישווקו בהסדר החדש רק בסוף 2014.

איך מצטרפים להסדר החדש?

אם אתה לקוח של תשתית בזק, זה פשוט מאוד: אחרי שהרפורמה תיכנס לתוקף, פשוט תרים טלפון לספקית האינטרנט שלך. אל חשש, היא תדאג לפרסם את הצעות המחיר החדשות. הרפורמה בנויה כך שלקוחות בזק יוכלו לעבור להסדר החדש בלחיצת כפתור של נציג השירות של ספקית האינטרנט. לקוח HOT שירצה להצטרף לרפורמה, יצטרך לקבל התקנה באמצעות טכנאי בביתו.

מדוע היה צורך ברפורמה?

היה צורך אקוטי ברפורמה, בגלל שבענף התשתיות בישראל קיים דואופול. כתוצאה מכך, מחירי האינטרנט גבוהים למדי, לפי השוואה שערך ארגון התקשורת העולמי של האו"ם. שיעורי הרווחיות של בזק הם מהגבוהים במשק הישראלי כולו - וזה מגיע

מהכיס של הצרכן. ואולם, זה לא רק האינטרנט והטלפון שנפתחים לתחרות. התקווה הגדולה היא שבזכות הרפורמה ייפתח לתחרות גם ענף הטלוויזיה הרב־ערוצית. HOT ו-yes הן עוד דואופול בעייתי בתחום התקשורת. רק השבוע התבשרנו על העלאת מחיר בשירות ה-

VOD של HOT - סמוכה להתייקרות ה–VOD של yes. כשחברות יוכלו לחכור מבזק לבית הלקוח קו בשליטתן המלאה, הן גם יוכלו להעביר על גביו טלוויזיה. לסלקום ולפרטנר יש בהחלט תוכניות כאלה. בכיר באחת מחברות הסלולר העריך כי החברה תוכל

להעמיד הצעת מדף של טלפון עם אינטרנט וטלוויזיה רב־ערוצית ב–199 שקל בחודש - והכל בזכות רפורמת הפס הרחב.

מה בזק מפסידה?

בהכנסות - הרבה כסף. על פי הערכה מקצועית של משרד התקשורת, בתרחיש קיצון החברה תאבד 1.3 מיליארד שקל בהכנסות, אבל באותה נשימה העריכו במשרד התקשורת כי בזק תפגע הרבה פחות ברווחיה, בזכות התייעלות.

מה בזק מרוויחה?

בזק עשויה להרוויח גם די הרבה מהרפורמה. אחרי שבמשרד התקשורת ישתכנעו שהשוק הסיטוני פועל ויציב, הכווונה היא להקל על בזק. ההקלה המרכזית היא ביטול ההפרדה

המבנית שבזק חייבת בה מהחברות הבנות. בזק תוכל למזג לתוכה את בזק-בינלאומי, ופוטנציאל החסכון הוא עצום ומוערך בכ- 400 מיליון שקל בשנה.

איך כל זה קשור למיזם הסיבים?

רק באופן עקיף. חברת IBC עתידה להקים מיזם שאפתני של סיבים אופטיים בכל הארץ - חברת תשתית שלישית. זהו מיזם בעל פוטנציאל תחרותי עצום לבזק ו-HOT אבל קצב הפרישה שלו יותר איטי. אם לדמות לשוק הסלולר, רפורמת השוק הסיטוני דומה יותר לרפרומת המפעילים הוירטואלים (כי חברות יוכלו 'לרכוב' על רשת בזק) ומיזם IBC דומה להקמת התשתית החדשה של חברות הסלולר HOT מובייל וגולן טלקום.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#